ליקוטי אמרים - פרק מ"ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
 
(17 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט
|כותרת=תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
|הסתרה=כן
|מוסתר=כן
|תמונה=
|תוכן={{עץ תניא/ליקוטי אמרים מא-נ}}}}
{{תניא}}
{{תניא}}
'''פרק מ"ז: יציאת מצרים עכשווית - קבלת מלכות ה''''


==מבוא לפרק==
==מבוא לפרק==
בפרק זה מתרץ [[אדמו"ר הזקן]] שאלה מתבקשת שעולה בעקבות לימוד הפרק הקודם.


{{פרק תניא|פרק=מ"ז|טקסט הפרק=והנה בכל [[דור ו[[דור]] וכל [[יום]] ו[[יום]] חייב [[אדם]] לראות עצמו כאילו הוא [[יציאת מצריים|יצא]] היום מ[[מצרים]]. והיא יציאת [[נפש אלוקית|נפש האלהית]] ממאסר ה[[גוף]] משכא דחויא ליכלל ביחוד אור א"ס ב"ה ע"י עסק התורה והמצות בכלל ובפרט בקבלת מלכות שמים בק"ש שבה מקבל וממשיך עליו יחודו ית' בפירוש באמרו ה' אלהינו ה' אחד. וכמש"ל כי אלהינו הוא כמו אלהי אברהם וכו' לפי שהיה בטל ונכלל ביחוד אור א"ס ב"ה רק שאברהם זכה לזה במעשיו והילוכו בקודש ממדרגה למדרגה. כמ"ש ויסע אברם הלוך ונסוע וגו':
==גוף הפרק==
{{פרק תניא|פרק=מז|טקסט הפרק={{ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ז}}}}


אבל אנחנו ירושה ומתנה היא לנו שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו ית' המיוחדים במהותו ועצמותו ית' בתכלית היחוד והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמ"ש בזה"ק ע"פ ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והל"ל ותרומה אלא משום דכולא חד ע"ש היטב]:
==סיכום הפרק==
לכאורה, אין הפרק הקודם מובן: איך מחשבה על יציאת '''אבותינו''' ממצרים (לפני אלפי שנים) תעורר '''אצלי''' אהבת ה' היום?


וז"ש ותתן לנו ה' אלהינו באהבה כו' כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו כו' ולזה אין מונע לנו מדביקות הנפש ביחודו ואורו ית' אלא הרצון שאם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו כו'. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו ית' ואומר ה' אלהינו ה' אחד הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו ית' דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח והיא בחי' יציאת מצרים ולכן תקנו פ' יציאת מצרים בשעת ק"ש דווקא. אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות ק"ש כדאיתא בגמרא ופוסקים אלא מפני שהן דבר אחד ממש. וכן בסוף פ' יציאת מצרים מסיים ג"כ אני ה' אלהיכם והיינו גם כן כמש"ל:
מתרץ אדמו"ר הזקן, '''שמיד''' כשמקבל עליו עול מלכות שמיים (בתורה, במצוות ובפרט בקריאת שמע) יוצאת הנפש '''היום''' מהגבלות הגוף.
}}
==סיכום הפרק==


==צילום הפרק==
==צילום הפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==
==מושגים יסודיים בפרק==


{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ו|פרק מ"ו]]|הבא=[[תניא - פרק מ"ח|פרק מ"ח]]}}
{{סדרה|הקודם=[[תניא - פרק מ"ו|פרק מ"ו]]|רשימה=פרקי לקוטי אמרים|הבא=[[תניא - פרק מ"ח|פרק מ"ח]]}}


[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]
[[קטגוריה:ליקוטי אמרים - תניא]]

גרסה אחרונה מ־04:06, 12 באוגוסט 2020

תרשים כולל תניא (עם פירוט פרקים מ"א-נ')
לפניך מפה כללית של הנושאים המבוארים בספר התניא בצורת תרשים זרימה.

בתרשים זה מפורט ענף אהבת ה' (פרקים מ"א-נ'), בשורה השלישית נמצאים הקישורים לענפים הנוספים.


 
 
 
 
 
 
 
 
 
כי קרוב אליך הדבר מאוד
בפיך ובלבבך
- לעשותו

(דברים ל', י"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת הלב
"כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך"

(פרקים א' - ל"ד)
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת המעשה
קיום המצוות מתוך אהבה ויראה

(פרקים ל"ה - נ"ג)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הבינוני
פרקים א' - י"ב
 
עבודת הבינוני
פרקים י"ג - כ"ה
 
עצות בעבודת השם
פרקים כ"ו - ל"ד
 
דירה בתחתונים
פרקים ל"ה - מ'
 
אהבת השם
פרקים מ"א - נ'
 
מעלת העשיה בגשמיות
פרקים נ"א - נ"ג


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודת השם באהבה ויראה
פרקים מ"א-נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עבודה בקו הימין
פרקים מ"א-מ"ט
 
 
 
 
 
אהבה מצד הגבורות
פרק נ'
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
התבוננות המביאה לאהבה ויראה
אפילו אצל אדם שדרגתו נמוכה

פרקים מ"א-מ"ה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אהבת "כמים הפנים" - דוקא למי שדרגתו נמוכה
פרקים מ"ו-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יראה תתאה
פרקים מ"א-מ"ב
 
יראה תתאה • יראה עילאה • אהבה רבה • אהבת עולם
פרק מ"ג
 
אהבת "נפשי איויתיך"
ואהבת "כברא דאשתדל"
פרק מ"ד
 
העבודה במידת הרחמים
פרק מ"ה
 
על ידי התבוננות במה (בטובה שעשה לנו ה')
פרקים מ"ו - מ"ז
 
 
 
 
ע"י התבוננות באיך (במסירות נפשו של ה' כביכול לברוא את העולם)
פרקים מ"ח-מ"ט
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראשית העבודה ועיקרה ושורשה
פרק מ"א
 
ההכרח ביגיעה
פרק מ"ב
 
 
 
 
 
 
 
המשל: גאולת מצרים
הנמשל: גאולת הנפש

פרק מ"ו
 
"גאולת מצרים" של כל אחד בכל יום
פרק מ"ז
 
יציאת ה' מגדרו (כביכול) כדי לברוא את העולם
פרק מ"ח
 
כנגד זה צריך האדם לצאת מגדרו באהבת ה'
פרק מ"ט
ספר התניא
דף השער וההקדמה
דף השער · הסכמה א' · הסכמה ב' · הסכמה ג' · הקדמת המלקט
ליקוטי אמרים
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב · ל"ג · ל"ד · ל"ה · ל"ו · ל"ז · ל"ח · ל"ט · מ' · מ"א · מ"ב · מ"ג · מ"ד · מ"ה · מ"ו · מ"ז · מ"ח · מ"ט · נ' · נ"א · נ"ב · נ"ג
שער היחוד והאמונה
הקדמה - חינוך קטן
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת התשובה
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב
אגרת הקודש
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט' · י' · י"א · י"ב · י"ג · י"ד · ט"ו · ט"ז · י"ז · י"ח · י"ט · כ' · כ"א · כ"ב · כ"ג · כ"ד · כ"ה · כ"ו · כ"ז · כ"ח · כ"ט · ל' · ל"א · ל"ב
קונטרס אחרון
א' · ב' · ג' · ד' · ה' · ו' · ז' · ח' · ט'

פרק מ"ז: יציאת מצרים עכשווית - קבלת מלכות ה'

מבוא לפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

בפרק זה מתרץ אדמו"ר הזקן שאלה מתבקשת שעולה בעקבות לימוד הפרק הקודם.

גוף הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק מז
פרק מז והנה בכל דור ודור וכל יום ויום חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא היום ממצרים. והיא יציאת נפש האלהית ממאסר הגוף משכא דחויא ליכלל ביחוד אור אין סוף ברוך הוא על ידי עסק התורה והמצות בכלל ובפרט בקבלת מלכות שמים בקריאת שמע שבה מקבל וממשיך עליו יחודו יתברך בפירוש באמרו ה' אלהינו ה' אחד. וכמו שכתבתי לעיל כי אלהינו הוא כמו אלהי אברהם וכו' לפי שהיה בטל ונכלל ביחוד אור אין סוף ברוך הוא רק שאברהם זכה לזה במעשיו והילוכו בקודש ממדרגה למדרגה. כמו שאיתא ויסע אברם הלוך ונסוע וגו':

אבל אנחנו ירושה ומתנה היא לנו שנתן לנו את תורתו והלביש בה רצונו וחכמתו יתברך המיוחדים במהותו ועצמותו יתברך בתכלית היחוד והרי זה כאלו נתן לנו את עצמו כביכול. כמו שאיתא בזוהר הקדוש על פסוק ויקחו לי תרומה [דלי כלומר אותי והווה ליה לומר ותרומה אלא משום דכולא חד עיין שם היטב]:

וזהו שאיתא ותתן לנו ה' אלהינו באהבה כו' כי באור פניך נתת לנו ה' אלהינו כו' ולזה אין מונע לנו מדביקות הנפש ביחודו ואורו יתברך אלא הרצון שאם אין האדם רוצה כלל ח"ו לדבקה בו כו'. אבל מיד שרוצה ומקבל וממשיך עליו אלהותו יתברך ואומר ה' אלהינו ה' אחד הרי ממילא נכללת נפשו ביחודו יתברך דרוח אייתי רוח ואמשיך רוח והיא בחינת יציאת מצרים ולכן תקנו פרשת יציאת מצרים בשעת קריאת שמע דווקא. אף שהיא מצוה בפני עצמה ולא ממצות קריאת שמע כדאיתא בגמרא ופוסקים אלא מפני שהן דבר אחד ממש. וכן בסוף פרשת יציאת מצרים מסיים גם כן אני ה' אלהיכם והיינו גם כן כמש"ל:

סיכום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

לכאורה, אין הפרק הקודם מובן: איך מחשבה על יציאת אבותינו ממצרים (לפני אלפי שנים) תעורר אצלי אהבת ה' היום?

מתרץ אדמו"ר הזקן, שמיד כשמקבל עליו עול מלכות שמיים (בתורה, במצוות ובפרט בקריאת שמע) יוצאת הנפש היום מהגבלות הגוף.

צילום הפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

מושגים יסודיים בפרק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
פרק מ"ו
פרקי לקוטי אמרים הבא:
פרק מ"ח