משה ראובן אסמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(מממ) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
||
| (50 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה אסמאן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אסמן נואם בהתוועדות לקהילה שלו ב[[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] שב[[אוקראינה]]]] | |||
[[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ראובן אסמן]] | [[קובץ:אסמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ראובן אסמן]] | ||
הרב '''משה ראובן אסמן''' (יליד שנת [[תשכ"ו]]) הוא רבה הראשי של [[אוקראינה]], רב [[בית הכנסת ברודצקי (קייב)|בית הכנסת ברודצקי]] ו[[שליח]] [[הרבי]] ב[[קייב]]. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=31764 אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה], באתר [[חב"ד אינפו]].}} ומהאנשים המשפיעים במדינה{{הערה|[https://chabad.info/special/השליח-הרב-אסמן-נבחר-לאחד-ממאה-המשפיעים/ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה]. באתר חב"ד אינפו.}}. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד ב[[כ"ב באדר]] [[תשכ"ו]] ב[[לנינגרד]] שב[[ברית המועצות]]. בצעירותו התקרב ל[[חב"ד]] על ידי הרב [[יצחק קוגן]]. | |||
כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה. | |||
בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של [[חרקוב]], ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב [[רפאל נימוטין]]". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו [[תשמ"ו]]. | |||
לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון [[שמי"ר]] בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים. | |||
כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים. | |||
[[קובץ:משה אסמן בלומפילד תשפ"ב.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב אסמן נואם במעמד הגדול שאורגן על ידי [[מטה משיח בארץ הקודש]] לרגל י"א ניסן 120 שנה (תשפ"ב) שנערך באצטדיון בלומפילד במהלך ימי המלחמה באוקראינה]] | |||
==עסקנותו הציבורית== | |||
בשנת [[תנש"א]] החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול [[פרוייקט ילדי צ'רנוביל]] בחבר העמים. | |||
על | מאוחר יותר, בשנת [[תשנ"ה]], נשלח ל[[קייב]] בירת אוקראינה על ידי מרכז [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1318 ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין].}} בכדי לעזור לרב העיר, הרב [[דובער קרסיק (קייב)|דובער קרסיק]]. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה [[בית הכנסת ברודצקי]] עד שבשנת [[תשנ"ח]] הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה. | ||
בשנת [[תשס"ה]] הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות ועל ידי ממשלת אוקראינה. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה{{הערה|[https://col.org.il/news/13298 נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר]. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר {{COL}}}}. רבני ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה{{הערה|1=[http://www.shturem.net/images/news/252_news_kolkore.pdf קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים].}} נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שאז החזיק בתואר הרב [[עזריאל חייקין]]{{הערה|בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.}}. | |||
מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54762 ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}. | |||
בשבט [[תשס"ז]] הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=26570 נפתח בית היתומים היהודי בקייב], באתר חב"ד אינפו.}}. | |||
בשנת [[תשס"ט]] קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46699 שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח], באתר חב"ד אינפו.}}. | |||
[[קובץ:מדליה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדליה נשיאותית אותה קיבל הרב אסמן מנשיא אוקראינה]] | |||
בחודש [[שבט]] [[תש"ע]] קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52531 אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית], באתר חב"ד אינפו.}}. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52806 השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת], באתר חב"ד אינפו.}}. | |||
בחודש [[כסלו]] [[תש"ע]] הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב [[מאיר אהרן]] ראש [[כולל אברכים|כולל]] [[כולל אור יעקב ואור זרוע|אור זרוע ואור יעקב]] ב[[רחובות]], ומאת הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] רבה של [[כפר חב"ד]]. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש (צפת)|חח"ל צפת]] וחבר [[אגו"ח]], הרב [[מנחם מענדל נחשון]] - ראש [[ישיבת חסידי חב"ד ליובאוויטש נוף הגליל (קטנה)|ישיבות חב"ד נצרת עלית]] והרב [[יהודה שגב פרידמן]] - ראש [[מכון ר"ן]] [[מוסקבה]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=55218 מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה], באתר חב"ד אינפו.}}. | |||
מראשי התורמים{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=59301 הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך]. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.}} ומחברי ההנהלה של [[ניידות חב"ד בארץ הקודש]]. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם. | |||
בשנת [[ | לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת [[תשע"ד]], הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם [[אנטווקה]]. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ומרכזי תעסוקה ביחד עם חיי קהילה מלאים. | ||
בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה שהחלה בשנת [[תשפ"ב]], ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי [[אנטווקה]] שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש. | |||
==משפחתו== | |||
*בנו, ר' יואל נחמן אסמן | |||
*בנו, הרב [[יוסף יצחק אסמן]] - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב | |||
*חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן [[בית הכנסת ברודצקי]], קייב | |||
*בנו, הרב [[שמואל אסמן]] - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד ב[[אנטבקה]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''אני נשאר!''', מנדי דיקשטיין, שבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]] מס' 1302 עמוד 22-26. | |||
הרב אסמן | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://col.org.il/news/15433 "המלך" והנשיא]''' - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה' {{Col}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}} | {{מיון רגיל:אסמן, משה ראובן}} | ||
| שורה 120: | שורה 57: | ||
[[קטגוריה:רבני מדינות]] | [[קטגוריה:רבני מדינות]] | ||
[[קטגוריה:בעלי תשובה]] | [[קטגוריה:בעלי תשובה]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשכ"ו]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:15, 30 בדצמבר 2024
הרב משה ראובן אסמן (יליד שנת תשכ"ו) הוא רבה הראשי של אוקראינה, רב בית הכנסת ברודצקי ושליח הרבי בקייב. מוכר כבעל קשרים מסועפים עם הממשל[1] ומהאנשים המשפיעים במדינה[2].
תולדות חיים
נולד בכ"ב באדר תשכ"ו בלנינגרד שבברית המועצות. בצעירותו התקרב לחב"ד על ידי הרב יצחק קוגן.
כבחור צעיר פעל בהברחה ממקומות שונים ברחבי ברית המועצות ספרי קודש וזוגות תפילין, אותם היו מביאים אנשי הרבי לרוסיה בדרכים לא דרכים, ולעזור להם להגיע ליעד. לא אחת נתפס על ידי הבולשת, נחקר ושוחרר באזהרה.
בגיל 20 ביקשו הוריו של משה להשיאו עם מרת חנה בתו של רבה של חרקוב, ר' שמואל הבר, אלא שזקני העיר חששו. הם ידעו כי עונשם על החופה המחתרתית יהיה גדול מנשוא. מכתב נשלח לברוקלין אל הרבי, שהשיב: "לשאול את רשותו של רב העיר לנינגרד הרב רפאל נימוטין". על החתום: הדוד מנדל. הרבי לא חתם "שניאורסון" ביודעו כי כל המכתבים עוברים צנזורה. רב העיר נעתר ומועד החתונה נקבע לכסלו תשמ"ו.
לאחר נישואיו הגיש כמה פעמים בקשת עליה לארץ ולבסוף בשנת תשמ"ז בדרך ניסית קיבל אישור, עבורו ועבור אשתו ואמו מרת יוכבד שרה. לאחר עלייתו ארצה נכנס ללמוד בישיבה של ארגון שמי"ר בשכונת גאולה, ישיבה לעולי רוסיה צעירים.
כחודש לאחר מכן נסע לרבי. הרבי הורה לו להתיישב בפרוייקט דיור שהקימה אז חב"ד בשכונת רמות בירושלים.
עסקנותו הציבורית
בשנת תנש"א החל את עסקנותו הציבורית כשצורף לניהול פרוייקט ילדי צ'רנוביל בחבר העמים.
מאוחר יותר, בשנת תשנ"ה, נשלח לקייב בירת אוקראינה על ידי מרכז צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש[3] בכדי לעזור לרב העיר, הרב דובער קרסיק. הרב אסמן החל לארגן מנין מידי שבת בשבתו תוך שהוא אוסף אליו את כל הזקנים. חודש ימים אחרי בואו כבר נמנו כשישים איש בחדר מאולתר שהפך לבית הכנסת. בד בבד ניהל מאבק משפטי בלתי מתפשר על מבנה בית הכנסת ברודצקי עד שבשנת תשנ"ח הוחזר לידי הקהילה שכבר מנתה מאות מתפללים. לאחר מכן עבר בית הכנסת שבראשותו שיפוץ משמעותי שהפך אותו לבית הכנסת מהמפוארים במדינה.
בשנת תשס"ה הוכתר לרבה הראשי של אוקראינה, על ידי הקונגרס היהודי באוקראינה המאגד בתוכו קהילות רבות ועל ידי ממשלת אוקראינה. כמו כן התמנה לשמש כאיש קשר של הממשל האוקראיני לכל ענייני היהודים במדינה[4]. רבני ושלוחי חב"ד יצאו במכתב מחאה[5] נגד מינויו כרב ראשי, עקב כך שאז החזיק בתואר הרב עזריאל חייקין[6].
מכהן כנשיא זק"א באוקראינה ובמסגרת תפקידו היה מעורב בחילוצים רבים ובהבאת יהודים שנהרגו במדינה בנסיבות טראגיות לקבר ישראל[7].
בשבט תשס"ז הקים בית יתומים יהודי בקייב, המנוהל על ידי רעייתו מרת חנה אסמן[8].
בשנת תשס"ט קיבל משר הכלא באוקראינה אות מיוחד על פעילותו הרבה בשיקום וסיוע רוחני וגשמי לאסירים יהודיים הכלואים בבתי הסוהר השונים ברחבי אוקראינה ואף מחוצה לה[9].
בחודש שבט תש"ע קיבל מדליה נשיאותית מנשיא אוקראינה[10]. לאחר שבועיים הודיע הרב אסמן, על כוונתו להחזיר את המדליה הנשיאותית אותה קיבל, מכיון שהנשיא החליט להעניק מדליית גבורה דומה לפושע מלחמה ושונא ישראל סטפן בנדרה[11].
בחודש כסלו תש"ע הקים מכון להוראה. תלמידי המכון קיבלו תעודות מאת הרבנים: הרב מאיר אהרן ראש כולל אור זרוע ואור יעקב ברחובות, ומאת הרב מרדכי שמואל אשכנזי רבה של כפר חב"ד. המכון הוא היחיד בין מכוני הסמיכה בעולם העומד תחת פיקוח וועדה הרוחנית בה חברים: הרב יוסף יצחק וילשנסקי ראש ישיבת חח"ל צפת וחבר אגו"ח, הרב מנחם מענדל נחשון - ראש ישיבות חב"ד נצרת עלית והרב יהודה שגב פרידמן - ראש מכון ר"ן מוסקבה[12].
מראשי התורמים[13] ומחברי ההנהלה של ניידות חב"ד בארץ הקודש. במסגרת זו מבקר לעיתים תכופות בארץ ונפגש עם חיילי צה"ל לעודדם ולחזקם.
לאחר פרוץ העימות הצבאי באוקראינה, בשנת תשע"ד, הקים יישוב עבור פליטים היהודים במחוז קייב בשם אנטווקה. ביישוב פועלים מוסדות חינוך ומרכזי תעסוקה ביחד עם חיי קהילה מלאים.
בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה שהחלה בשנת תשפ"ב, ניהל את מבצע החילוץ של יהודים וישראלים מקייב. דרך כפר הפליטים היהודי אנטווקה שבפאתי העיר, הוציאו שיירות מאובטחות אל מחוץ למדינה ודאג להטיסם בסופו של דבר לארץ הקודש.
משפחתו
- בנו, ר' יואל נחמן אסמן
- בנו, הרב יוסף יצחק אסמן - משלוחי הרבי ומנהל הפעילות של בית חב"ד המרכזי, קייב
- חתנו, ר' יהודה מנדלסון - חזן בית הכנסת ברודצקי, קייב
- בנו, הרב שמואל אסמן - משלוחי הרבי לקייב ומנהל מוסדות חב"ד באנטבקה
לקריאה נוספת
- אני נשאר!, מנדי דיקשטיין, שבועון בית משיח מס' 1302 עמוד 22-26.
קישורים חיצוניים
- "המלך" והנשיא - כתבת פרופיל על הרב אסמן במגזין 'שעה טובה'
הערות שוליים
- ↑ אגרת ברכה מנשיא המדינה ליהודי אוקראינה, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ השליח הרב אסמן נבחר לאחד ממאה המשפיעים באוקראינה. באתר חב"ד אינפו.
- ↑ ידיעה בקשר למינויו באתר חב"ד און ליין.
- ↑ נשיא אוקראינה מינה את הרב משה אסמן לאיש קשר. כ"ח תמוז תשס"ה. באתר
- ↑ קול קורא עליו חתמו 30 שלוחים.
- ↑ בתפקיד זה כיהן עד שנת תשס"ח. בהמשך עבר להתגורר בקראון הייטס.
- ↑ ראשי זק"א חזרו לזירת הרצח בקייב, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ נפתח בית היתומים היהודי בקייב, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ שר בתי הכלא האוקראיני העניק אות הוקרה לשליח, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ אוקראינה: הרב אסמן קיבל מדלייה נשיאותית, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ השליח יחזיר לנשיא את המדליה המכובדת, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ מכון הסמיכה בקייב: ההרשמה בעיצומה, באתר חב"ד אינפו.
- ↑ הרב אסמן קנה שני טנקים, השלישי בדרך. י"ד שבט תשע"א. באתר חב"ד אינפו.