*אחרי פטירתו רבי ישראל פרידמן כיהנו שלושת בניו כאדמו"רים של החסידות:רבי אהרן פרידמן, רבי [[אברהם יעקב פרידמן]], ורבי שלמה חיים פרידמן.
===הדור הראשון===
*בנו של רבי אהרן פרידמן, רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] המשיך אותו בהנהגה כאדמו"ר סאדיגורה.
רבי '''אברהם יעקב פרידמן'''.
*אחריו שימש רבי [[אברהם יעקב פרידמן]].
כיהן כ-32 שנים כאדמו"ר בחסידות.
*אחריו, רבי [[ישראל משה פרידמן]].
*אחרי פטירתו המשיך אותו רבי יצחק העשיל פרידמן.
===הדור השני===
לאחר פטירת רבי '''אברהם יעקב''' בשנת [[תרמ"ג]] החלו לכהן בחסידות שניים מבניו, רבי [[יצחק פרידמן]] (ה"פחד יצחק") עבר מ[[סדיגורא]] ל[[בויאן]] {{הערה|אך עדיין הייתה חלק מתוך החסידות}} ושם אף פתח את [[חסידות בויאן|חסידותו]].
לעומת זאת, רבי [[ישראל פרידמן]] (ה"אור ישראל") נשאר ב[[סדיגורא]] והוכתר לאדמו"ר בחסידות. נפטר בשנת [[תרס"ז]].
===הדור השלישי===
*רבי '''אהרן פרידמן''' (ה"קדושת אהרן"). נולד ב[[י"ב תשרי]] [[תרל"ז]]. נפטר שש שנים בלבד אחרי פטירת אביו, ב[[י"ט תשרי]] [[תרע"ג]].
בתקופתו נוסדה [[ישיבה]] בסדיגורא בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו שלושה אחים, הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]] (ה"אביר יעקב"). נולד ב[[ח' אב]] [[תרמ"ד]], מונה גם הוא לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הקים ישיבה נוספת בסדיגורא, עם אחיו רבי שלמה חיים. נפטר ב[[ה' טבת]] [[תשכ"א]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים.
*רבי '''שלמה חיים פרידמן''', נולד ב[[א' סיון]] [[תרמ"ז]], חתנו של רבי '''שמואל הורנשטיין''' מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל.
לאחר ה[[שואה]] התגורר אף הוא ב[[תל אביב]] והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו אב]] [[תשל"ב]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים.
===הדור הרביעי===
לאחר פטירתו של רבי '''אהרן פרידמן''', התמנה בנו יחידו רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] מסדיגורה כאדמו"ר לצד דודיו. עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לווינה, יחד עם שאר אדמור"י [[חסידות רוז'ין|שושלת רוז'ין]]. בשנת [[תרפ"ג]] הקים את [[ישיבה|ישיבת]] "משיבת נפש" בפשמישל. בראשות ה[[ישיבה]] עמדו הרב שבתי סגל, הרב שמשון פוגלמן והרב צבי וייצנר.
בשנת [[תרצ"ד]] עבר להתגורר בפשמישל שבה התגוררו רבים מחסידיו. ב[[חודש אדר]] [[תרצ"ט]] עלה ל[[ארץ ישראל|ארץ]] והתיישב ב[[תל אביב]].
נפטר ב[[כ"ט ניסן]] [[תשל"ט]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שב[[גבעתיים]].
===הדור החמישי===
רבי '''אברהם יעקב פרידמן''', בנו של רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן|מרדכי שלום יוסף]] אשר שימש כאדמו"ר אחרי פטירת אביו.
נולד ב[[ה' אלול]] [[תרפ"ח]] בווינה. לאחר ש[[מרדכי שלום יוסף פרידמן|אביו]] עלה ארצה, היה רבה של הקהילה שהקים ולאחר מספר שנים עלה ארצה גם הוא. העביר את מרכז החסידות ל[[בני ברק]], שבה התגורר בשנים האחרונות, בדירה שבמבנה בית המדרש הגדול של החסידות.
נפטר ב[[י"ט טבת]] [[תשע"ג]].
===הדור השישי===
בנו היחיד של רבי אברהם יעקב, הרב [[ישראל משה פרידמן]], הוכתר לאדמו"ר אחריו.
בחיי אביו כיהן כרב [[בית כנסת]] "אור ישראל" של חסידי סדיגורא ב[[לונדון]] שב[[אנגליה]] וכרבה של קהילת סדיגורא בעולם. הרב [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] היה חתנו של הנגיד הויז'ניצאי מלונדון, חיים משה פלדמן.
נפטר ב[[כ"א אב]] [[תש"פ]], ונטמן ליד אביו ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק ב[[גבעתיים]].
===הדור השביעי===
בתום ה[[שבעה (אבלות)|שבעה]] של רבי [[ישראל משה פרידמן|ישראל משה]] פורסמה צוואתו שבה נכתב שרק בנו החמישי רבי '''יצחק יהושע העשיל פרידמן''' יוכתר כאדמו"ר בחסידות.
חרף זאת, פרסמה אשתו, שגם שניים מבניהם הגדולים ימונו לאדמו"רים. הבכור, רבי '''מרדכי שלום יוסף''', לאדמו"ר מסדיגורא-ירושלים, והאח השלישי '''רבי אהרן דב בער''' לאדמו"ר מסדיגורא-לונדון. כמה [[דיין|דיינים]] הסכימו עם מתווה זה. עוד, פורסם מכתב שעליו חתומים כל האחים, ובו נכתב שכל ההחלטות נעשו על דעת כל האחים {{ציטוטון|והמערערים אינם אלא מחרחרי ריב}}.
==התייחסות רבותינו נשיאנו==
דוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם [[חסידות חב"ד]], ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם [[רבותינו נשיאנו]].
בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם [[הרבי הריי"צ]] דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן הוא שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה.
ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מ[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בניין 770]].
לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נש"ק.
==קשרי החסידות עם חסידות חב"ד==
ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם [[חסידות חב"ד]], ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם [[רבותינו נשיאנו]].
לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]], ה'עקבי אבירים' מסדיגורא.
בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם [[הרבי הריי"צ]] דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מ[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בניין 770]].
לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נש"ק]].
ה[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|'עקבי אבירים']] עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם [[הרבי]]. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין [[אדמו"רי חב"ד]] ל[[חסידות רוז'ין|אדמו"רי רוז'ין]].
לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]], ה'עקבי אבירים' מסדיגורא. ה[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|'עקבי אבירים']] עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם [[הרבי]]. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין [[אדמו"רי חב"ד]] ל[[חסידות רוז'ין|אדמו"רי רוז'ין]]. הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לאחר שהתמנה לאדמו"ר. ה[[יחידות]] הראשונה התקיימה ב[[ד' תמוז]] [[תש"מ]]. ה[[יחידות]] השנייה התקיימה ב[[ט"ו טבת]] [[תשד"מ]].{{הערה|פסקה זאת ע"פ עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], [[סוכות ]] [[תשפ"א]]}}
{{להשלים}}
הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לאחר שהתמנה לאדמו"ר. ה[[יחידות]] הראשונה התקיימה ב[[ד' תמוז]] [[תש"מ]] .
==גלריית תמונות==
<gallery>
אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)
מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
סדיגורא 2.jpg|רבי אברהם יעקב פרידמן
ישראל משה פרידמן.png|רבי ישראל משה פרידמן
ה[[יחידות]] השנייה התקיימה ב[[ט"ו טבת]] [[תשד"מ]].
</gallery>
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
גרסה אחרונה מ־17:46, 18 במאי 2021
הרב אברהם יעקב פרידמן (מימין) בחדרו של הרבי ב-770 (במרכז נראה המזכיר הרב חיים חודקוב)
חסידות סדיגורא היא חסידות שבמקורה הגיעה מחסידות רוז'ין.
בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מרוז'ין, והקים מחדש את החסידות.
לאחר פטירתו (בג' חשווןתרי"א), מילא את מקומו רבי שלום יוסף פרידמן, אך לאחר כעשרה חודשים נפטר.
לאחר מכן כיהן רבי אברהם יעקב פרידמן (בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין) והוא נחשב כאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.
ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם חסידות חב"ד, ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם רבותינו נשיאנו.
בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם הרבי הריי"צ דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מבניין 770.
לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נש"ק.
