*אחרי פטירתו רבי ישראל פרידמן כיהנו שלושת בניו כאדמו"רים של החסידות:רבי אהרן פרידמן, רבי [[אברהם יעקב פרידמן]], ורבי שלמה חיים פרידמן.
*בנו של רבי אהרן פרידמן, רבי [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] המשיך אותו בהנהגה כאדמו"ר סאדיגורה.
*אחריו שימש רבי [[אברהם יעקב פרידמן]].
*אחריו, רבי [[ישראל משה פרידמן]].
*אחרי פטירתו המשיך אותו רבי יצחק העשיל פרידמן.
===הדור הראשון===
==קשרי החסידות עם חסידות חב"ד==
רבי '''אברהם יעקב פרידמן'''.
ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם [[חסידות חב"ד]], ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם [[רבותינו נשיאנו]].
כיהן כ-32 שנים כאדמו"ר בחסידות.
===הדור השני===
בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם [[הרבי הריי"צ]] דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מ[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בניין 770]].
לאחר פטירת רבי '''אברהם יעקב''' בשנת [[תרמ"ג]] החלו לכהן בחסידות שניים מבניו, רבי [[יצחק פרידמן]] (ה"פחד יצחק") עבר מ[[סדיגורא]] ל[[בויאן]] {{הערה|אך עדיין הייתה חלק מתוך החסידות}} ושם אף פתח את [[חסידות בויאן|חסידותו]].
לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של [[מבצע תפילין]] ו[[מבצע נש"ק]].
לעומת זאת, רבי [[ישראל פרידמן]] (ה"אור ישראל") נשאר ב[[סדיגורא]] והוכתר לאדמו"ר בחסידות. נפטר בשנת [[תרס"ז]].
לאחר הסתלקות ה'כנסת מרדכי' מילא את מקומו רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)]], ה'עקבי אבירים' מסדיגורא. ה[[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|'עקבי אבירים']] עמד לאורך השנים בקשרי ידידות עם [[הרבי]]. נודע כבעל זיכרון והרבה לתאר את הקשרים שהיו בין [[אדמו"רי חב"ד]] ל[[חסידות רוז'ין|אדמו"רי רוז'ין]]. הגיע פעמיים ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]] לאחר שהתמנה לאדמו"ר. ה[[יחידות]] הראשונה התקיימה ב[[ד' תמוז]] [[תש"מ]]. ה[[יחידות]] השנייה התקיימה ב[[ט"ו טבת]] [[תשד"מ]].{{הערה|פסקה זאת ע"פ עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], [[סוכות ]] [[תשפ"א]]}}
{{להשלים}}
===הדור השלישי===
==גלריית תמונות==
*רבי '''אהרן פרידמן''' (ה"קדושת אהרן"). נולד ב[[י"ב תשרי]] [[תרל"ז]]. נפטר שש שנים בלבד אחרי פטירת אביו, ב[[י"ט תשרי]] [[תרע"ג]].
<gallery>
אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|הרב אברהם יעקב פרידמן (ראשון מימין) עם אחיינו, הרב [[מרדכי שלום יוסף פרידמן]] (שלישי מימין)
מרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|רבי מרדכי שלום יוסף פרידמן
סדיגורא 2.jpg|רבי אברהם יעקב פרידמן
ישראל משה פרידמן.png|רבי ישראל משה פרידמן
בתקופתו נוסדה [[ישיבה]] בסדיגורא בשם "אור התורה". בראשות הישיבה עמדו שלושה אחים, הרבנים רפאל, אליעזר ואברהם קיטגורוצקי.
</gallery>
*רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השני)]] (ה"אביר יעקב"). נולד ב[[ח' אב]] [[תרמ"ד]], מונה גם הוא לאדמו"ר לאחר פטירת אביו. הקים ישיבה נוספת בסדיגורא, עם אחיו רבי שלמה חיים. נפטר ב[[ה' טבת]] [[תשכ"א]], ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים.
{{הערות שוליים}}
*רבי '''שלמה חיים פרידמן''', נולד ב[[א' סיון]] [[תרמ"ז]], חתנו של רבי '''שמואל הורנשטיין''' מראדומישלא, כיהן גם הוא כאדמו"ר, אך לאחר שעבר לווינה בימי מלחמת העולם הראשונה, העדיף לעסוק בפעילות ציבורית למען הפליטים ולטובת יישוב ארץ ישראל ולא המשיך באדמו"רות במובן הרגיל והמקובל אלא בדרך ייחודית.
לאחר ה[[שואה]] התגורר אף הוא ב[[תל אביב]] והמשיך בפעילות ענפה ובהצלת יתומים יהודיים בארצות אירופה. פרסם מאמרי הגות רבים. נפטר ב[[כ"ו אב]] [[תשל"ב]] ונטמן ב[[בית עלמין|בית העלמין]] נחלת יצחק שבגבעתיים.
===הדור הרביעי===
{{חצרות}}
===הדור החמישי===
[[קטגוריה: ערכים במרחב האישי]]
===הדור השישי===
===הדור השביעי===
==התייחסות רבותינו נשיאנו==
{{הערות שוליים}}
גרסה אחרונה מ־17:46, 18 במאי 2021
הרב אברהם יעקב פרידמן (מימין) בחדרו של הרבי ב-770 (במרכז נראה המזכיר הרב חיים חודקוב)
חסידות סדיגורא היא חסידות שבמקורה הגיעה מחסידות רוז'ין.
בשנת תר"ב הגיע רבי ישראל מרוז'ין לסדיגורא לאחר שנאלץ לברוח מרוז'ין, והקים מחדש את החסידות.
לאחר פטירתו (בג' חשווןתרי"א), מילא את מקומו רבי שלום יוסף פרידמן, אך לאחר כעשרה חודשים נפטר.
לאחר מכן כיהן רבי אברהם יעקב פרידמן (בנו השני של רבי ישראל מרוז'ין) והוא נחשב כאדמו"ר הראשון לחסידות סדיגורא.
ידוע שחסידות סדיגורא נמצאת בידידות גדולה עם חסידות חב"ד, ואף מס' אדמו"רים מהחסידות נפגשו עם רבותינו נשיאנו.
בשעת פגישת ה'כנסת מרדכי' עם הרבי הריי"צ דיברו בין היתר על הספר 'קדושת אהרן' שחיבר אביו. לאחר מכן שלח ה'כנסת מרדכי' לרבי הריי"צ את הספר, והרבי הריי"צ ענה לו במכתב תודה. ה'כנסת מרדכי' התגורר מס' שנים בקראון הייטס, ובית מדרשו שרר לא הרחק מבניין 770.
לאחר מכן הוא תמך בפעולות ליובאוויטש ובעשרת המבצעים, והיה בין החותמים על הכרוזים של מבצע תפילין ומבצע נש"ק.
