י"ט בניסן: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדמור" ב־"אדמו"ר") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (←ימי חב"ד) |
||
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
שורה 12: | שורה 12: | ||
==ימי חב"ד== | ==ימי חב"ד== | ||
===נולדו=== | ===[[יום הולדת|נולדו]]=== | ||
*[[תשי"ד]] | *[[תשי"ד]] – הרב [[נתן יצחק אוירכמן]], [[שליח]] [[הרבי]] ב[[עכו]]. | ||
*[[תשל"ד]] | *[[תשל"ד]] – הרב [[לוי יצחק הבלין]], מנכ"ל מוסדות חב"ד ב[[קריית גת]]. | ||
===נפטרו=== | ===[[פטירה|נפטרו]]=== | ||
[[תשע"ז]] | *[[תשע"ז]] – הרב [[מנחם מענדל מרדכי דייטש]] משלוחי הרב לצרפת, הקים יחד עם אחיו את בניין אש"ל סמוך לאוהל אדמו"ר הזקן. | ||
*[[תש"פ]] – ר' [[מענדל דרייזין]], איש חסד מקראון הייטס. | |||
{{להיום יום|י"ט|ניסן}} | {{להיום יום|י"ט|ניסן}} | ||
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יט]] | [[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש ניסן|ב יט]] |
גרסה אחרונה מ־23:50, 28 ביולי 2021
א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י |
יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ |
כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל |
תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט ·
אדר |
י"ט בניסן הוא היום התשעה עשר בחודש ניסן ויומו החמישי של חג הפסח.
אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ב'תמ"ח - פרעה, מלך מצרים, החל לרדוף אחרי בני ישראל.
- שע"ד - רבי יהושע ולק הכהן כץ, מחבר הפירושים 'סמ"ע' על שולחן ערוך חושן משפט, ו'דרישה' ו'פרישה' על ארבעה הטורים, נפטר.
- תקל"ב - רבי אהרן הגדול מקרלין נפטר.
- תר"ג - רבי שלמה יהודה לייב רבינוביץ' מלענטשנא, נפטר.
- תש"ג - רבי מנחם זמבא, מגאוני פולין ומחבר ספר 'תוצאות חיים', נרצח במרד גטו ורשה.
- תשמ"ח - רבי יעקב יוסף ווייס, האדמו"ר מספינקא בבני ברק.
- תשס"ב - רבי שמואל אלכסנדר אונסדורפר, נפטר.
ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשי"ד – הרב נתן יצחק אוירכמן, שליח הרבי בעכו.
- תשל"ד – הרב לוי יצחק הבלין, מנכ"ל מוסדות חב"ד בקריית גת.
נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- תשע"ז – הרב מנחם מענדל מרדכי דייטש משלוחי הרב לצרפת, הקים יחד עם אחיו את בניין אש"ל סמוך לאוהל אדמו"ר הזקן.
- תש"פ – ר' מענדל דרייזין, איש חסד מקראון הייטס.
הפתגם היומי - י"ט בניסן - מלוח היום יום |
---|
ארבעה לעומר. "גם בשמחה ובצהלה". "שלום עליכם", "אשת חיל", "מזמור לדוד", "דא היא סעודתא", "ויתן לך" אומרים בלחש.
פעם פירש אבי אדמו"ר: "מה נשתנה הלילה - גלות שנמשל ללילה - הזה - האחרון - מכל הלילות - גליות שקדמוהו. שבכל הלילות אין אנו מטבילין - לשון מירוק נקיון וטהרה - אפילו פעם אחת - לא נגמר המירוק בהם, כי הרי היה אחריהם עוד גלות - הלילה הזה שתי פעמים - מירוק גוף וגילוי הנפש. שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ או מצה - היינו כי גם אחר הגלות, העבודה היא מצד נפש האלקית, מצה ביטול, ומצד נפש הבהמית, חמץ ישות. - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מצה - שיועבר רוח הטומאה. שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות - כל המקנא פניו מוריקות, ובכל הגליות הרבה בחינת בקנאה: קנאת סופרים והדומה - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולו מרור - קנאה היותר גדולה, על דרך מאמר רבותינו זכרונם לברכה כל צדיק נכווה מחופתו של חברו. שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין ובין מסובים - כל הגילוים שעל ידי הגליות - אוכלין - בחינת התענוג, ויש התפשטות התענוג ותענוג העצמי ויש מי שמגיע בעבודתו להתפשטות התענוג ויש לתענוג העצמי - הלילה הזה - אחר גלות האחרון - כולנו מסובין - שכל ישראל יגיעו לבחינת תענוג העצמי. |