מפטיר יונה – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת בקהילות ישראל לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. ההפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]
+'''מפטיר יונה''' היא ה[[הפטרה]] שנקראת [[קהילות ישראל|בקהילות ישראל]] לאחר [[קריאת התורה]] ב[[תפילת מנחה]] של [[יום הכיפורים]]. ההפטרה מורכבת מארבעת הפרקים של [[ספר יונה]] כשבסיומם קוראים את שלושת הפסוקים האחרונים של [[ספר מיכה]]{{הערה|[[ספר המנהגים]]
-וכן הוא בטושו"ע ובשולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ד}} "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]].
+וכן הוא בטושו"ע ובשולחן ערוך אדמו"ר תרכב, ד}} "מי א-ל כמוך .. מימי קדם{{הערה|מיכה פרק ז' י"ח - כ'}}". טעם קריאת הפטרה זו הוא "שיש בו כוח [[תשובה|התשובה]], ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" כלשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[שולחן ערוך]].
 לפי המקובל מאת [[אדמו"ר הריי"צ]] העלייה למפטיר יונה נותנת כח ל[[תשובה]] והיא סגולה ל[[עשירות]]{{הערה|[[המלך במסיבו]] א' עמ' ע"ג}}.
@@ שורה 31: / שורה 31: @@
 ==אצל רבותינו נשיאנו==
-רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{הערה|בהבא לקמן ראה ב[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, עמ' רל"ד ובהנסמן שם}}.
+רבותינו נשיאנו לדורותיהם לא היו עולים לתורה בשחרית של יום הכיפורים אלא רק למפטיר יונה בתפילת מנחה מצד כמה טעמים{{הערה|בהבא לקמן ראו ב[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, עמ' רל"ד ובהנסמן שם}}.
 [[אדמו"ר הזקן]] בעלותו למפטיר יונה היה מנגן את הפסוק "מי א-ל כמוך" שבסיום ההפטרה בניגון מיוחד{{הערה|[[ספר הניגונים]] חלק א' עמ' ס"ג מ"שיחה פרטית" של אדמו"ר הריי"צ}}.
@@ שורה 39: / שורה 39: @@
 בחיי [[אדמו"ר הרש"ב]] הוא היה עולה למפטיר יונה במניין הראשי ובנו [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה אף הוא במניין צדדי ב[[חדר שני]]. פעם אירע שקראו את [[אדמו"ר הרש"ב]] בטעות לעלות לתורה בשחרית ועלה הן בשחרית והן במנחה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}. [[הרבי]] הקפיד גם כן לעלות לתורה למפטיר יונה בחיי [[אדמו"ר הריי"צ]] במניין צדדי בהפסקה שבין מוסף למנחה{{הערה|[[ימי מלך]] חלק א' עמ' 472, [[ימי בראשית]] עמ' 7}}.
-לאחר [[תש"י]] [[הרבי]] הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש', 13 (תשט"ז) עמ' 60}}{{הערה|למפטיר בשחרית היה עולה מידי שנה המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]}}.
+לאחר [[תש"י]] [[הרבי]] הוא העולה למפטיר יונה וקורא את ההפטרה במתינות במשך זמן ארוך{{הערה|'קובץ ליובאוויטש', 13 (תשט"ז) עמ' 60}}{{הערה|למפטיר בשחרית היה עולה הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]] או המזכיר הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]}}.
 בין המצוות הנמכרות ב[[מכירת המצוות]] מידי שנה ב-[[770]] נמכרת המצווה של מפטיר יונה, והקונה מכבד את הרבי במצווה. מפטיר יונה היא המצווה שמידי שנה נמכרת במחיר הגבוה ביותר ב[[מכירת המצוות]] בבית חיינו [[770]]{{הערה|[https://chabad.info/seven-seventy/96188/ בכמה נקנו המצוות ב-770?] באתר [[חב"ד אינפו]], תשע"ו}}.