שלום דובער רסקין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
מוישי גורליק (שיחה | תרומות) |
||
| (33 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שלום בער רסקין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום דובער רסקין (מימין)]] | [[קובץ:שלום בער רסקין.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הרב שלום דובער רסקין (מימין)]] | ||
'''שלום דובער רסקין''' ( | הרב '''שלום דובער רסקין''' ([[תרפ"א]] או [[תרפ"ב]] – [[ז' סיוון]] [[תשע"ג]]), [[חסיד]] בעל [[אהבת ישראל]] ו[[הכנסת אורחים|מכניס אורחים]], ש[[מסירות נפש|מסר את נפשו]] על קיום ה[[תורה]] ו[[מצוות]] ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
שלום דובער רסקין נולד כשנה וחצי אחרי | שלום דובער רסקין נולד כשנה וחצי אחרי [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הרש"ב]] (בשנת [[תר"פ]]), והיה מהראשונים שנקראו על שמו. | ||
שלום דובער התייתם מאביו ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בגיל 20{{הערה|אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן [[מלחמת העולם | שלום דובער התייתם מאביו ר' [[שלמה רסקין (רודניא)|שלמה רסקין]] בגיל 20{{הערה|אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן [[מלחמת העולם השנייה]]}} עוד קודם נישואיו, ועל כתפיו נפלה הדאגה למשפחה המורחבת יחד עם הכנסת האורחים אותה הנהיג אביו בביתו. | ||
לאחר ש[[נישואין|נשא]] את מרת רבקה בת ר' [[יהושע | לאחר ש[[נישואין|נשא]] את מרת רבקה בת ר' [[יהושע ליין]]{{הערה|נפטרה בל' סיוון תשפ"א.}}, בזמן הגזירות על שמירת התורה והמצוות מצד [[רוסיה הקומוניסטית|הממשלה הרוסית]], התמסר בכל מאודו לחינוך הילדים, חרף המעקבים של [[ק.ג.ב.|המשטרה החשאית]] על ביתו. לבניו שכר [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי שלימדם בביתו, והתעקש שלא ילכו ללמוד ב[[שקאלע]]. | ||
בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף. | בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף. | ||
| שורה 14: | שורה 13: | ||
כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות ו[[הכנסת אורחים]] בלתי רגילה. | כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום [[תורה]] ו[[מצוות]], עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות ו[[הכנסת אורחים]] בלתי רגילה. | ||
יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' [[משה וישצקי]] מ[[צ'רנוביץ]] נאסר והוגלה ל[[סיביר]] היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו | המשפחה התגוררה בדירת חדר בעיר [[גרקי|גורקי]] (כיום [[ניז'ני נובגורוד|ניז'ני נובגורד]]), על הדרך מ[[סיביר]] ל[[מוסקבה]]. למרות הדירה הקטנה והצפופה והנפשות הרבות שהתגוררו בה{{הערה|מלבד ילדי המשפחה התגוררה בבית גם הסבתא, אם אביו.}} היה הבית מלא תמיד באורחים. כשמת [[סטלין]] וניתנה חנינה לאלפי אסירים, עברו המוני [[יהודי]]ם ו[[חסיד]]ים דרך ביתם, לנוח להתרחץ ולאכול. | ||
יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' [[משה וישצקי]] מ[[צ'רנוביץ]] נאסר והוגלה ל[[סיביר]] היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו מדי שבוע כסף לפרנסת הבית. | |||
עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה. | עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
== עם [[הרבי הריי"צ]] == | == עם [[הרבי הריי"צ]] == | ||
לפני [[מלחמת העולם | לפני [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר אחד מאחיו ב[[וורשה]] דרכו היה שולח מכתבים ל{{ה|רבי הריי"צ}}, ואחיו היה שולח גלויות מוצפנות עם נקודות מה[[התוועדות|התוועדויות]]. כשפרצה המלחמה והקשר עם [[רוסיה]] נותק, הופסקה חליפת המכתבים. | ||
== עם [[הרבי]] == | == עם [[הרבי]] == | ||
כשגיסו | כשגיסו הרב [[משה וישצקי]] הצליח לצאת ממסך הברזל, ביקש ממנו רסקין שישאל את [[הרבי]] אם להגיש בקשות ליציאה, ואם כן, לכאורה כדאי לבקש זאת בעיר אחרת, שכן העיר בה התגוררו הייתה עיר קומוניסטית מובהקת שכמעט ולא ניתנו בה אישורי יציאה. הרבי השיב שיש לבקש, ודווקא בעיר שלהם. לילה קודם שקיבלו את היתרי היציאה חלם ר' שלום דובער שניגש אליו אדם הדור פנים ומגיש לו פתק ואומר לו: עם זה תצאו מכאן". למחרת קיבל היתר יציאה לכל בני המשפחה. | ||
כשהגיעו ל[[ארץ הקודש|ארץ]] לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום. | כשהגיעו ל[[ארץ הקודש|ארץ]] לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום. | ||
לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה. | לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ח]] הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה. | ||
רסקין ביקש לצרף גם את בנו | הרב רסקין ביקש לצרף גם את בנו הרב יהושע שימלאו לו 20 שנה באמצע החודש, הבקשה הופנתה ל[[מזכירות]] ו[[הרב חודקוב]] אישר. גם בנו הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] נסע באותה שנה לכ"ק אדמו"ר, אך ע"י כספו שלו והלוואות. כשנכנס ליחידות, שאלו כ"ק אדמו"ר כיצד שילם על הכרטיס כדי להגיע? וכשענה ששילם מכספו האישי ומהלוואות, אמר לו כ"ק אדמו"ר שמהמזכירות ישלמו חצי כרטיס. | ||
באותו [[תשרי]] זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו ב[[תקיעת שופר]] שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה. | באותו [[תשרי]] זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו ב[[תקיעת שופר]] שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה. | ||
כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ל[[יחידות]]. | כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ל[[יחידות]]. ביחידות ביקש ברכה לבריאות איתנה, כיוון שבגלל הלחץ המתמיד שהיה שרוי ברוסיה, סבל מכאבים חזקים בלבו. הרבי הגיב: "זה לא הלב, זה הנערווין" [=עצבים], ולאחר מכן בירכו הרבי באריכות ימים. | ||
שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום [[ז' בסיוון]] [[תשע"ג]], ונטמן ב[[הר הזיתים]]. | שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום [[ז' בסיוון]] [[תשע"ג]], ונטמן ב[[הר הזיתים]]. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*אחיו, ר' [[יהודה לייב]] | |||
* | *אחיו, ר' [[שאול רסקין]] - מראשוני החקלאים ב[[כפר חב"ד]] | ||
*[[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - יו"ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | *אחותו, מרת ליבא מיכלא, אשת הר' [[אברהם מאיר זרחי]] - [[קראון הייטס]] | ||
*אחותו, מרת דאבא רייזא, אשת הר' אהרון לייב ליין | |||
*אחותו, מרת צבי', אשת הר' [[בצלאל רובשקין]] | |||
* | *אחותו, מרת סימא חאשע, אשת הר' [[משה וישצקי]] | ||
* | *בנו, הרב [[יהושע רסקין (קרית מלאכי)]] | ||
*בנו, הרב [[שלמה רסקין (צפת)|שלמה רסקין]] - יו"ר מוסדות [[בית חנה (צפת)|בית חנה]] ב[[צפת]] וחבר [[אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש]] | |||
*חתנו, הרב [[יוסף יצחק קמינצקי]] - היסטוריון וחוקר חב"די, [[כפר חב"ד]] | |||
*חתנו, הרב [[שלמה וישצקי]], כפר חב"ד | |||
== לקריאה נוספת == | == לקריאה נוספת == | ||
*מענדי ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76274 כתבת פרופיל על ר' שלום דובער], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג. | *מענדי ערד, [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=76274 כתבת פרופיל על ר' שלום דובער], [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]], תשע"ג. | ||
*מרת רבקה רסקין ושנותיה במחיצת אביה הגדול, '''אור באפלה''', שבועון כפר חב"ד גליון 1917 עמוד 41. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: רסקין, שלום דובער}} | {{מיון רגיל: רסקין, שלום דובער}} | ||
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
| שורה 58: | שורה 64: | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת רסקין]] | [[קטגוריה:משפחת רסקין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ג]] | |||
גרסה אחרונה מ־00:25, 30 באוקטובר 2024
הרב שלום דובער רסקין (תרפ"א או תרפ"ב – ז' סיוון תשע"ג), חסיד בעל אהבת ישראל ומכניס אורחים, שמסר את נפשו על קיום התורה ומצוות ברוסיה הקומוניסטית.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלום דובער רסקין נולד כשנה וחצי אחרי הסתלקות אדמו"ר הרש"ב (בשנת תר"פ), והיה מהראשונים שנקראו על שמו.
שלום דובער התייתם מאביו ר' שלמה רסקין בגיל 20[1] עוד קודם נישואיו, ועל כתפיו נפלה הדאגה למשפחה המורחבת יחד עם הכנסת האורחים אותה הנהיג אביו בביתו.
לאחר שנשא את מרת רבקה בת ר' יהושע ליין[2], בזמן הגזירות על שמירת התורה והמצוות מצד הממשלה הרוסית, התמסר בכל מאודו לחינוך הילדים, חרף המעקבים של המשטרה החשאית על ביתו. לבניו שכר מלמד פרטי שלימדם בביתו, והתעקש שלא ילכו ללמוד בשקאלע. בימי הקיץ היה לוקח את בניו לטבול בנהר, כשהוא עצמו היה נוהג כך גם בימי החורף.
בביתו היה מתקיים מידי שבת קידוש למתפללי המניין המחתרתי.
כדי להשיג פטור מהצבא הרוסי, שם לא היה אפשרי לשמור על קיום תורה ומצוות, עשה הצגה של אדם עם בעיות נפשיות, מה שגרם אחר כך שהיה חייב להשתבץ בעבודה עם אנשים מסוג זה. למרות שההכנסה הייתה דלה מאוד, הייתה לו נדיבות והכנסת אורחים בלתי רגילה.
המשפחה התגוררה בדירת חדר בעיר גורקי (כיום ניז'ני נובגורד), על הדרך מסיביר למוסקבה. למרות הדירה הקטנה והצפופה והנפשות הרבות שהתגוררו בה[3] היה הבית מלא תמיד באורחים. כשמת סטלין וניתנה חנינה לאלפי אסירים, עברו המוני יהודים וחסידים דרך ביתם, לנוח להתרחץ ולאכול.
יחד עם הכנסת האורחים בביתו, היה דואג גם למשפחות רחוקות שנקלעו למצבים כלכליים אנושים. כשר' משה וישצקי מצ'רנוביץ נאסר והוגלה לסיביר היה ר' שלום דובער שולח למשפחתו מדי שבוע כסף לפרנסת הבית.
עבודתו הייתה לכרוך מסמכים ממשלתיים, אך לצורך הכנסה נוספת התעסק גם במסגור תמונות מבלי לדווח. לצורך זה נאלץ לעבוד בתוך ביתו בשעות הלילה.
משפחתו יצאה מרוסיה, והתיישבה בכפר חב"ד.
עם הרבי הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
לפני מלחמת העולם השנייה התגורר אחד מאחיו בוורשה דרכו היה שולח מכתבים לרבי הריי"צ, ואחיו היה שולח גלויות מוצפנות עם נקודות מההתוועדויות. כשפרצה המלחמה והקשר עם רוסיה נותק, הופסקה חליפת המכתבים.
עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
כשגיסו הרב משה וישצקי הצליח לצאת ממסך הברזל, ביקש ממנו רסקין שישאל את הרבי אם להגיש בקשות ליציאה, ואם כן, לכאורה כדאי לבקש זאת בעיר אחרת, שכן העיר בה התגוררו הייתה עיר קומוניסטית מובהקת שכמעט ולא ניתנו בה אישורי יציאה. הרבי השיב שיש לבקש, ודווקא בעיר שלהם. לילה קודם שקיבלו את היתרי היציאה חלם ר' שלום דובער שניגש אליו אדם הדור פנים ומגיש לו פתק ואומר לו: עם זה תצאו מכאן". למחרת קיבל היתר יציאה לכל בני המשפחה.
כשהגיעו לארץ לביתו של וישצקי ראה על הקיר תמונה גדולה של הרבי, וגילה כי זה האיש שהיה אצלו בחלום.
לקראת חודש תשרי תשכ"ח הודיע הרבי כי הוא מזמין את כל העולים מרוסיה להגיע אליו לחודש החגים, בשתי תנאים: א. מי שלא היה עדיין אצל הרבי. ב. מגיל 20 ומעלה.
הרב רסקין ביקש לצרף גם את בנו הרב יהושע שימלאו לו 20 שנה באמצע החודש, הבקשה הופנתה למזכירות והרב חודקוב אישר. גם בנו הרב שלמה רסקין נסע באותה שנה לכ"ק אדמו"ר, אך ע"י כספו שלו והלוואות. כשנכנס ליחידות, שאלו כ"ק אדמו"ר כיצד שילם על הכרטיס כדי להגיע? וכשענה ששילם מכספו האישי ומהלוואות, אמר לו כ"ק אדמו"ר שמהמזכירות ישלמו חצי כרטיס.
באותו תשרי זכו עולי רוסיה לקירובים רבים, כמו בתקיעת שופר שהרבי חיכה שכולם יעלו על הבימה ורק אז החל בתקיעה.
כעבור שנתיים זכה בכרטיס טיסה יחד עם אשתו, ונכנסו ליחידות. ביחידות ביקש ברכה לבריאות איתנה, כיוון שבגלל הלחץ המתמיד שהיה שרוי ברוסיה, סבל מכאבים חזקים בלבו. הרבי הגיב: "זה לא הלב, זה הנערווין" [=עצבים], ולאחר מכן בירכו הרבי באריכות ימים.
שלום דובער נפטר בשיבה טובה בגיל 92, ביום ז' בסיוון תשע"ג, ונטמן בהר הזיתים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אחיו, ר' יהודה לייב
- אחיו, ר' שאול רסקין - מראשוני החקלאים בכפר חב"ד
- אחותו, מרת ליבא מיכלא, אשת הר' אברהם מאיר זרחי - קראון הייטס
- אחותו, מרת דאבא רייזא, אשת הר' אהרון לייב ליין
- אחותו, מרת צבי', אשת הר' בצלאל רובשקין
- אחותו, מרת סימא חאשע, אשת הר' משה וישצקי
- בנו, הרב יהושע רסקין (קרית מלאכי)
- בנו, הרב שלמה רסקין - יו"ר מוסדות בית חנה בצפת וחבר אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש
- חתנו, הרב יוסף יצחק קמינצקי - היסטוריון וחוקר חב"די, כפר חב"ד
- חתנו, הרב שלמה וישצקי, כפר חב"ד
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- מענדי ערד, כתבת פרופיל על ר' שלום דובער, בית משיח, תשע"ג.
- מרת רבקה רסקין ושנותיה במחיצת אביה הגדול, אור באפלה, שבועון כפר חב"ד גליון 1917 עמוד 41.
הערות שוליים
- ↑ אביו נפטר בגיל 60 בעקבות המאורעות אותם חווה בזמן מלחמת העולם השנייה
- ↑ נפטרה בל' סיוון תשפ"א.
- ↑ מלבד ילדי המשפחה התגוררה בבית גם הסבתא, אם אביו.