מסכת גיטין: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|") |
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של [[גירושין]] ל"ע. | המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של [[גירושין]] ל"ע. | ||
המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני [[שליח (הלכה)|שליח]], ובדיני [[קניין]]. | המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני [[שליח (הלכה)|שליח]], ובדיני [[קניין]]. | ||
במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות. | |||
מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]]. | מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]]. | ||
== רבי יוסי נימוקו עמו == | == רבי יוסי נימוקו עמו == | ||
במסכת{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף | במסכת{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערה|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערה|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר' יוסי פסקה ה[[בינה]]. | ||
== שטר == | == שטר == | ||
| שורה 52: | שורה 54: | ||
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי] | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי] | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}} | *[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83788 ציונים למסכת גיטין] {{אינפו}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{שס}} | {{שס}} | ||
[[קטגוריה:ש"ס]] | [[קטגוריה:ש"ס]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:58, 24 באוקטובר 2022
במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.
המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של גירושין ל"ע. המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני שליח, ובדיני קניין. במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.
מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.
רבי יוסי נימוקו עמו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במסכת[1] מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"[2] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"[3]). וכפי שמצינו בירושלמי[4] משמת ר' יוסי פסקה הבינה.
שטר[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – שטר |
גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.
ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קדימת מסכת גיטין למסכת קדושין. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)
- תחילת המסכת. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 156 (עמ' 156)
- ב א. תוס' ד"ה המביא. כשיעור י"ב שיטין המפסיקין כו'. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 180 (עמ' 180)
- כה א. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רנח (ע' 246)
- לז ב. אמר לו אף על פי כן, יקבל ממנו. שערי הלכה ומנהג עמ' רפב (עמ' 274)
- נב ב. ולא כל דבר שאין לו קצבה. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 111 (עמ' 222)
- נט ב. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)
- סד א. הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118
- פג ב. אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)
- צ א. אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 138 (עמ' 150)
- צ א. לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 157 (עמ' 157)
- צ א. לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 55 (עמ' 64)
- צ ב. כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 163 (עמ' 163)
ביאורי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| מסכתות הש"ס | ||||
|---|---|---|---|---|
| סדר זרעים | ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים | |||
| סדר מועד | שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה | |||
| סדר נשים | יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין | |||
| סדר נזיקין | בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות | |||
| סדר קדשים | זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים | |||
| סדר טהרות | כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין | |||