זעיר אנפין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
ברכת הגאולה (שיחה | תרומות) (←ראו גם) |
||
| (25 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{עולמות אבי"ע}} | {{עולמות אבי"ע}} | ||
''' | '''זְעֵיר אַנְפִּין''' הוא שמו של ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות ה[[מדות]] של עולם ה[[אצילות]]. זעיר אנפין, ביחד עם [[מלכות דאצילות]] מכונים גם בשם 'קודשא בריך הוא ושכינתיה'. ה[[יחוד (קבלה)|יחוד]] שנוצר ביניהם נקרא [[יחודא תתאה]]. על כן ה[[מצווה|מצוות]] שאנו עושים מכוונים לשם יחוד ה[[זעיר אנפין]] עם ה[[מלכות דאצילות]]. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח של "[[לשם יחוד]]", לדוגמא: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה". | ||
כמו כן זעיר אנפין מאיר מאד ביום ה[[שבת]], ובתפילת המוסף של שבת, הוא עולה למקום [[אבא ואמא]], הוא דרגת קדושה גבוהה ביותר, ומשם יונקים הז"א והמלכות מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}. | |||
==ענינו== | ==ענינו== | ||
זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] | זעיר אנפין הוא ה[[פרצוף]] הנוצר מהתכללות של ששת ה[[מדות]], ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם ה[[אצילות]]. ענינו הוא שהוא התגלותו של [[הקב"ה]] בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מ[[אבא עילאה]] ו[[אמא עילאה]] של [[עולם האצילות]], שהם בבחינת [[עלמא דאתכסיא]], ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה מ[[מלכות דאצילות]] שהיא בחינת [[שכינה]], שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך [[כנסת ישראל]]. | ||
זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא. | זעיר אנפין נקרא גם בשם '[[אדם]]'. ומבואר שהוא בבחינת '[[רמ"ח איברין דמלכא]]', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה [[אור אין סוף]]. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת [[ראש תוך סוף]], נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם [[ה' חסדים]] המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא. | ||
==ביחס לאריך אנפין== | ==ביחס לאריך אנפין== | ||
מקור התענוגים בחיצוניות ה[[כתר]] של עולם ה[[אצילות]] נקרא בשם [[אריך אנפין]], וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. [[אריך אנפין]] הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין. זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס ל[[אריך אנפין]]. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג. | מקור התענוגים בחיצוניות ה[[כתר]] של עולם ה[[אצילות]] נקרא בשם [[אריך אנפין]] (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. [[אריך אנפין]] הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס ל[[אריך אנפין]]. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג. | ||
משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין{{הערה|[[שער היחוד]] ל[[אדמו"ר האמצעי]] [[אות]] ל"ג}}: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. ל[[משל]], נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר. | |||
==ראו גם== | |||
*[[אור הוי' (ז"א)]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
{{שבת}} | |||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
גרסה אחרונה מ־10:49, 26 ביוני 2024
זְעֵיר אַנְפִּין הוא שמו של הפרצוף הנוצר מהתכללות המדות של עולם האצילות. זעיר אנפין, ביחד עם מלכות דאצילות מכונים גם בשם 'קודשא בריך הוא ושכינתיה'. היחוד שנוצר ביניהם נקרא יחודא תתאה. על כן המצוות שאנו עושים מכוונים לשם יחוד הזעיר אנפין עם המלכות דאצילות. רבים נוהגים לומר לפני קיום מצוות נוסח של "לשם יחוד", לדוגמא: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".
כמו כן זעיר אנפין מאיר מאד ביום השבת, ובתפילת המוסף של שבת, הוא עולה למקום אבא ואמא, הוא דרגת קדושה גבוהה ביותר, ומשם יונקים הז"א והמלכות מעתיקא קדישא (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". בסעודה שלישית הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת יום הכיפורים, ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים רעוא דרעוין ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"[1].
ענינועריכה
זעיר אנפין הוא הפרצוף הנוצר מהתכללות של ששת המדות, ובפרט הכוונה היא לזעיר אנפין של עולם האצילות. ענינו הוא שהוא התגלותו של הקב"ה בבחינת גילוי. בכך הוא שונה מאבא עילאה ואמא עילאה של עולם האצילות, שהם בבחינת עלמא דאתכסיא, ואינם באים בבחינת גילוי. וכן הוא שונה ממלכות דאצילות שהיא בחינת שכינה, שהיא החיות השוכנת בתוך העולמות, ובתוך כנסת ישראל.
זעיר אנפין נקרא גם בשם 'אדם'. ומבואר שהוא בבחינת 'רמ"ח איברין דמלכא', שהוא בבחינת רמ"ח איברים שבהם שורה אור אין סוף. ענין רמ"ח איברין אלו הוא שזעיר אנפין בנוי מתשע ספירות, וכל אחת מספירות אלו כלולה משאר תשע הספירות, וכל ספירות פרטיות אלו הם בבחינת ראש תוך סוף, נמצא סך הכל רמ"ג, ונוסף עם ה' חסדים המגדילים הוא בבחינת רמ"ח, ואלו הם רמ"ח איברין דמלכא.
ביחס לאריך אנפיןעריכה
מקור התענוגים בחיצוניות הכתר של עולם האצילות נקרא בשם אריך אנפין (פנים ארוכות), וענינו הוא שהוא מתפשט באריכות הרבה. אריך אנפין הוא בבחינת מקור לזעיר אנפין (פנים קטנות). זעיר אנפין הם מעטי הכמות ובחינת הקיצור בעצם מציאותם, ביחס לאריך אנפין. וכמשל לכך הוא מדות הלב של האדם, שהם בבחינת קיצור בעצם מציאותם ביחס לשורשם בתענוג.
משל להבדל בין זעיר אנפין ואריך אנפין[2]: כמו מפה של שטח גיאוגרפי לעומת השטח בעצמו. למשל, נהר אמיתי לעומת סימון שלו על מפה. או מידות של ילד קטן לעומת מידות של אדם מבוגר.
ראו גםעריכה
הערות שוליים
- ↑ ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת
- ↑ שער היחוד לאדמו"ר האמצעי אות ל"ג