משתמש:זאבי מינצברג/רבי שמעון בן נתנאל: הבדלים בין גרסאות בדף
זאבי מינצברג (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (44 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי '''שמעון בן נתנאל''' היה [[תנאים|תנא]] בדור השני | רבי '''שמעון בן נתנאל''' היה [[תנאים|תנא]] בדור השני מתלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]] שכינה אותו ירא חטא{{הערה|פרקי אבות ב, י-יא}}. | ||
==תולדותיו== | |||
במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של [[רבי יוחנן בן זכאי]], שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי [[רבי יוחנן בן זכאי]] אמר לחמשת תלמידיו: {{ציטוט|מירכאות=כן|תוכן="צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"{{הערה|פרקי אבות ב, ט.}}.}} | |||
מעשה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]] שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ו[[רבי אלעזר בן ערך]] מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו [[רבי יוסי הכהן]] ורבי שמעון בן נתנאל<ref>ובמסכת בחגיגה בבלי י"ד א, מובא המעשה בשם ר' יהושע</ref> אף הם פתחו [[מעשה מרכבה|במעשה המרכבה]], אמרו יום אחד בתקופת [[תמוז]] היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה [[בת קול]] ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית{{הערה|תלמוד ירושלמי, חגיגה ב, ה.}} | |||
מעשה ב[[רבן יוחנן בן זכאי]] שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ו[[רבי אלעזר בן ערך]] מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו [[רבי יוסי הכהן]] ורבי שמעון בן נתנאל אף הם פתחו [[מעשה מרכבה|במעשה המרכבה]], אמרו יום אחד בתקופת [[תמוז]] היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה [[בת קול]] ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית{{הערה| | |||
יש האומרים שמקום קבורתו נמצא ב[[עלמה (מושב)|עלמה]] סמוך לקבר [[רבי אלעזר בן ערך]] וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים". | יש האומרים שמקום קבורתו נמצא ב[[עלמה (מושב)|עלמה]] סמוך לקבר [[רבי אלעזר בן ערך]] וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים". | ||
== | בתוספתא{{הערה|תוספתא ע"ז פ"ג, י.}} מסופר שהיה כהן ונישא לביתו של [[רבן גמליאל הזקן]] ופסק עמו שלא תעשה טהרות על גביו. | ||
היינו מכיון שרבן גמלאל נזהר כל כך בעניני טהרה וטומאה, שאף שהיה שרבי שמעון בן נתנאל היה כהן ותלמיד חכם, רבן גמלאל ומשפחתו הידרו יותר, והתנה עם חתנו, שבתו תוכל להמשיך להדר בענני טומאה וטהרה כדרך שנהגה בבית אביה. | |||
==מאמרותיו== | |||
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר{{הערה|פרקי אבות פרק ב' משנה י"ג.}}{{הערה|לפי גירסא הרמב"ם קצת שונה: רבי שמעון אומר: הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא שנאמר כי חנון ורחום הוא (יואל ב יג) ואל תהי רשע בפני עצמך.}} הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּֽעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קְבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶֽךָ. | |||
==התייחסות רבותינו נשיאנו== | |||
רבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, ומי שתורתו אומנותו אינו מפסיק מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל – ולכן הוצרך להזהיר את תלמידיו שלא תהיה אצלם חלישות בקריאת שמע ובתפלה{{הערה|תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 122 והערה 95}}. | |||
בשיחת שבת [[פרשת בלק]], [[י"ז תמוז]], [[תשכ"ח]] ביאר [[הרבי שליט"א|הרבי]] מאמר של רבי שמעון בפרק שישי במסכת אבות ולאחר מכן אמר שהדבר קשור עם דברי רבי שמעון שנתבארו בשבת [[פרשת בהעלותך]] שגם רבי שמעון בן נתנאל, שעליו דובר במשנה בפרק ב, היתה תורתו אומנותו. | |||
הסברו של הרבי היה{{הערה|נקודת הדברים; בהרחבה ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 284}}: על פי המבואר בחסידות שבשמות התנאים רמוזים עניינים מסוימים, מובן שבשמו של רבי שמעון נרמז עניין לימוד התורה, מלשון שמיעה והבנה. ולכן, כאשר המשנה רוצה להזכיר תנא שתורתו אומנותו היא מזכירה רק את שמו "רבי שמעון" ללא הזכרת שם אביו כדי לרמוז בכך על ענינו. ולכן הזכיר הרבי ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י" כדי לבאר כיצד נרמזת בשם "רבי שמעון" (אף שמדובר ברבי שמעון בן נתנאל) המעלה של תורתו אומנותו. | |||
{{תנאים}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שמעון בן נתנאל}} | {{מיון רגיל:שמעון בן נתנאל}} | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:ערכים במרחב האישי]] | ||
גרסה אחרונה מ־18:37, 23 במאי 2021
רבי שמעון בן נתנאל היה תנא בדור השני מתלמידי רבן יוחנן בן זכאי שכינה אותו ירא חטא[1].
תולדותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
במשנה שבה מסופר על חמשת תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי, שהאחד מהם רבי שמעון בן נתנאל, מסופר, כי רבי יוחנן בן זכאי אמר לחמשת תלמידיו:
"צאו וראו איזה דרך יבחר בו האדם... רבי שמעון אומר, הרואה את הנולד... אמר להם צאו וראו איזה היא דרך רעה שיתרחק ממנה האדם... רבי שמעון אומר, הלווה ואינו משלם, אחד הלווה מן האדם כלווה מן המקום, שנאמר לווה רשע ולא ישלם וצדיק חונן ונותן"[2].
מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה מהלך על הדרך רוכב על החמור ורבי אלעזר בן ערך מהלך אחריו, אמר לו למדני פרק אחד במעשה מרכבה, וכיון ששמעו רבי יוסי הכהן ורבי שמעון בן נתנאל[3] אף הם פתחו במעשה המרכבה, אמרו יום אחד בתקופת תמוז היה ורעשה הארץ ונראתה הקשת בענן ויצאה בת קול ואמרה להן הרי המקום פנוי לכם והטרקלין מוצע לכם, אתם ותלמידיכם מזומנים לכת שלישית[4]
יש האומרים שמקום קבורתו נמצא בעלמה סמוך לקבר רבי אלעזר בן ערך וסומן על ידי ועד "אהלי צדיקים".
בתוספתא[5] מסופר שהיה כהן ונישא לביתו של רבן גמליאל הזקן ופסק עמו שלא תעשה טהרות על גביו.
היינו מכיון שרבן גמלאל נזהר כל כך בעניני טהרה וטומאה, שאף שהיה שרבי שמעון בן נתנאל היה כהן ותלמיד חכם, רבן גמלאל ומשפחתו הידרו יותר, והתנה עם חתנו, שבתו תוכל להמשיך להדר בענני טומאה וטהרה כדרך שנהגה בבית אביה.
מאמרותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר[6][7] הֱוֵי זָהִיר בִּקְרִיאַת שְׁמַע וּבִתְפִלָּה. וּכְשֶׁאַתָּה מִתְפַּלֵּל, אַל תַּֽעַשׂ תְּפִלָּתְךָ קְבַע, אֶלָּא רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים לִפְנֵי הַמָּקוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא, אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד, וְנִחָם עַל הָרָעָה. וְאַל תְּהִי רָשָׁע בִּפְנֵי עַצְמֶֽךָ.
התייחסות רבותינו נשיאנו[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שמעון (בן נתנאל) עסק בתורה באופן של "תורתו אומנותו", כמו רבי שמעון בר יוחאי, ומי שתורתו אומנותו אינו מפסיק מלימודו כדי לקרוא קריאת שמע ולהתפלל – ולכן הוצרך להזהיר את תלמידיו שלא תהיה אצלם חלישות בקריאת שמע ובתפלה[8].
בשיחת שבת פרשת בלק, י"ז תמוז, תשכ"ח ביאר הרבי מאמר של רבי שמעון בפרק שישי במסכת אבות ולאחר מכן אמר שהדבר קשור עם דברי רבי שמעון שנתבארו בשבת פרשת בהעלותך שגם רבי שמעון בן נתנאל, שעליו דובר במשנה בפרק ב, היתה תורתו אומנותו.
הסברו של הרבי היה[9]: על פי המבואר בחסידות שבשמות התנאים רמוזים עניינים מסוימים, מובן שבשמו של רבי שמעון נרמז עניין לימוד התורה, מלשון שמיעה והבנה. ולכן, כאשר המשנה רוצה להזכיר תנא שתורתו אומנותו היא מזכירה רק את שמו "רבי שמעון" ללא הזכרת שם אביו כדי לרמוז בכך על ענינו. ולכן הזכיר הרבי ש"סתם רבי שמעון הוא רשב"י" כדי לבאר כיצד נרמזת בשם "רבי שמעון" (אף שמדובר ברבי שמעון בן נתנאל) המעלה של תורתו אומנותו.
הערות שוליים
- ↑ פרקי אבות ב, י-יא
- ↑ פרקי אבות ב, ט.
- ↑ ובמסכת בחגיגה בבלי י"ד א, מובא המעשה בשם ר' יהושע
- ↑ תלמוד ירושלמי, חגיגה ב, ה.
- ↑ תוספתא ע"ז פ"ג, י.
- ↑ פרקי אבות פרק ב' משנה י"ג.
- ↑ לפי גירסא הרמב"ם קצת שונה: רבי שמעון אומר: הוי זהיר בקרית שמע ובתפילה וכשאתה מתפלל אל תעש תפילתך קבע אלא תחנונים לפני המקום ברוך הוא שנאמר כי חנון ורחום הוא (יואל ב יג) ואל תהי רשע בפני עצמך.
- ↑ תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 122 והערה 95
- ↑ נקודת הדברים; בהרחבה ראה תורת מנחם – התוועדויות חלק נג עמוד 284