רבי יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבנו '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - ה'ק"ג), היה פוסק הלכה, בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה על פי רוב "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה שכתב, "[[ארבעה טורים]]".
+[[קובץ:ציור הוד זיו פני רבינו יעקב אשכנזי בן רבינו אשר אשכנזי בעל הטורים זיעוכי"א מטוליטולה-טולידו שבספרד.jpg|שמאל|ממוזער|ציור המיוחס לבעל הטורים מתחתיו הכיתוב בתמונה הישנה; '''הוד פני אביר יעקב רבינו יעקב בעל ארבעת הטורים''']]
+רבי '''יעקב בן אשר''' (ה'כ"ט בערך - [[י"ב תמוז]] ה'ק"ג בערך), היה אחד מגדולי פוסקי ה[[הלכה]], בנו של ה[[רא"ש]]. מכונה "'''בעל הטורים'''" על שם ספר ההלכה המקיף שכתב, "[[ארבעה טורים]]".
-==קורות חייו==
+==תולדות חיים==
-נולד בגרמניה כבנו השלישי של רבנו [[אשר בן יחיאל]] (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, וייתכן שעבר עמו ל[[טולדו]] שב[[ספרד]]{{הערה|1= אולם יש מקורות הטוענים שמבין כל בני משפחתו הוא היחידי שנשאר ב[[אשכנז]].}}. שני אחיו הגדולים ממנו [[יחיאל בן הרא"ש|רבי יחיאל]] ורבי שלמה החסיד מתו בגיל מוקדם.
+נולד ב[[גרמניה]] לרבנו [[אשר בן יחיאל]] (הרא"ש). למד תורה מפי אביו, ועבר עמו לטולדו שב[[ספרד]], כשנמלט בעקבות מאסרו של [[מהר"ם מרוטנבורג]]{{הערה|1=בשלשלת הקבלה וב[[סדר הדורות]] (ה"א פ"ח) נכתב שמבין כל האחים הוא היחיד שנשאר בגרמניה. אך מהמקורות הבאים מוכח שאף הוא הצטרף אל אביו: תשובה מר' נחמיה תלמיד הרא"ש, הובאה בסוף ספר זכרון יהודה ובשו"ת מהר"ם אלשקר תשובה י"ט ("כאשר טלטלני הזמן טוליטולא שאלני ה"ר יעקב . . בני הרב . . רבי' אשר ז"ל"). תשב"ץ חלק שני תשובה קל"ג ("ספר [[אורח חיים]] שחברו ז"ל בטוליטולא"). כמו כן הטור נקבר בטולדו, וקשה להניח שהביאוהו מגרמניה. ב[[טור]] [[אורח חיים]] סימן תנ"ח מזכיר מנהג שראה בברצלונה. - וכן נכתב בסקירה שב[[שיחות לנוער]].}}.
-למרות גדולתו התורנית סירב רבי יעקב לשמש ברבנות אולם שימש כדיין בעיר, אורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו:
+למרות גדולתו התורנית סירב לשמש ברבנות ואורח חייו היו חיי דוחק, כפי שמעיד הוא על עצמו: "וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה [[שבת]]ך [[יום חול|חול]] אם לאו"{{הערה|[[טור]] [[אורח חיים]] סימן רמ"ב}}. אביו מינהו יחד עם אחיו ר' יהודה לגבאי [[צדקה]]{{הערה|ראה צואת ר' יהודה בבית תלמוד חלק ד' עמוד 340. ראו גם [[טור]] [[אורח חיים]] סימן תקל"ט.}}.
-"וכמה פעמים נשאתי ונתתי בדבר לפני אבי אדוני ז"ל, כמוני היום שיש לי מעט משלי ואינו מספיק לי וצריך אני לאחרים אם אני בכלל עשה שבתך חול אם לאו"{{הערה|טור אורח חיים סימן רמ"ב}}.
+אחרי פטירת אביו הרא"ש בשנת ה'פ"ט נבחר הבן ר' יהודה לרב בטולידו במקום אביו, ור' יעקב המשיך [[לימוד התורה|לעסוק בתורה]] ולחבר את ספריו, ויש אומרים שהיה מדייני העיר{{הערה|[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20130&st=&pgnum=74 אוצר הגדולים חלק ה עמוד עג].}}. חיבר קיצורים לפסקי אביו הרא"ש, פירושים על התורה בדרך הפשט והרמז, וחיבורו הגדול [[ארבעה טורים]] שהפך לאחד מיסודות ה[[הלכה]] של [[עם ישראל]] לדורות. במתכונת חיבורו זה ועל-פיו חוברו ה[[שולחן ערוך]] של ה[[בית יוסף]] ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
-אחיו ר' [[יהודה בן הרא"ש]] כיהן ברבנות [[טולדו|טוליטולה]] לאחר פטירת אביהם [[הרא"ש]] בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.
+נפטר ונקבר לצד אביו בטולדו. במצבתו לא הוזכרה השנה, אלא התאריך [[י"ב תמוז]]{{הערה|אבני זכרון (מצבות בית-העלמין היהודי בעיד טולידה בספרד) סימן ז'.}}, וכנראה שהיה זה בשנת ה'ק"ג בערך. לפי מסורת נוספת היה בדרכו ל[[ארץ ישראל]] ונקבר באי כיוס{{הערה|ה[[חיד"א]] "שם הגדולים" ו[[סדר הדורות]]. ראו [http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר האנציקלופדיה היהודית. רבי [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים.}}.
-בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מ[[טולדו]]{{הערה|1=ייתכן ונמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו}}. יש אומרים{{הערה|1=כך מופיע בספרו של ה[[חיד"א]] "שם הגדולים", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"}} שהוא נסע מאשכנז ל[[ארץ ישראל]].
-ממסמכים שהתגלו{{מקור}} באי היווני [[כיוס]] מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר [[האנציקלופדיה היהודית]] {{אנגלית}}.}}. עדות נוספת לכך הינה מר' [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר{{הערה|{{HebrewBooks||סדר הדורות|46817|שנת ה"א ק'|עמוד=251}}}} מסמן את מקום קבורתו באזור [[איזמיר]].
 ==חיבוריו==
-;[[ארבע טורים]]
+===[[ארבעה טורים]]===
+{{ערך מורחב|ארבעה טורים}}
 הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "ארבעה טורים", הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
 * טור '''[[אורח חיים]]''' - עוסק בענייני היומיום כגון: הלכות הקימה בבוקר, [[ברכה|ברכות]], [[תפילה]], [[קריאת שמע]], הלכות סעודה ו[[ברכות הנהנין]], הלכות [[שבת]] ודיני [[קידוש החודש]], [[חגי ישראל|מועדי השנה]] ו[[תענית|תעניות]]. להלכות קידוש החודש צירף מספר מפות לחשבון [[הלוח העברי]] עד סוף [[מניין השנים בלוח העברי|האלף השישי]].
@@ שורה 21: / שורה 19: @@
 * טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד.
 * טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד.
-תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "[[נושאי כלים]]" נוספים הם: ה[[ב"ח]] - רבי [[יואל סירקיס]], ה"[[הרמ"א|דרכי משה]]" הלא הוא [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה") ו[[דרישה ופרישה]] לרבי וואלק כ"ץ מחבר ה[[סמ"ע]] על שו"ע חושן משפט.
+תכף לחיבורו הספר הפך לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לספרו. הטורים היוו מסגרת לחיבור ה"[[בית יוסף]]" שנכתב על ידי ר' [[יוסף קארו]], כעין סיכום של כל הדיונים והמקורות שבאו לפניו ב[[גמרא]] וב[[ראשונים]]. "נושאי כלים" נוספים הם: ה[[ב"ח]] - רבי [[יואל סירקיס]], ה"[[הרמ"א|דרכי משה]]" הלא הוא [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] ("מפה") ו[[דרישה ופרישה]] לרבי וואלק כ"ץ מחבר ה[[סמ"ע]] על שו"ע חושן משפט.
+===פירוש לתורה===
+חיבור נוסף הוא פירוש ל[[חומש|תורה]] המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם דברי עוד מפרשים שקדמוהו: [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[אבן עזרא]] [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים).
-;פירוש לתורה.
+מתוך החיבור נדפס בחומשים פירוש בשם "'''בעל הטורים'''" הכולל רק את ההקדמות לגוף הפירוש, בהן הביא רבינו יעקב [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, אותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]). חיבור זה מודפס כיום ברוב החומשים (גם אלו שאינם [[מקראות גדולות]]) התפרסם והתחבב מאוד בקרב הלומדים, ומובא רבות ב[[תורת החסידות]]. פירושו המלא ('פירוש הארוך') נתגלה והוצא לאור בשנים האחרונות.
-חיבור נוסף כתב והוא פירוש לתורה המבוסס ברובו על דברי [[רמב"ן]] ומכיל גם ליקוטים מדברי [[רש"י]], ר' [[יוסף קמחי]], [[רשב"ם]] ו[[הרא"ש]]. ספר זה נדפס רק בשתי הוצאות בשנים תקס"ו (1806) ותקצ"ט (1839) (עד לאמצע המאה העשרים). הפירוש שנדפס בחומשים בשם (קיצור) "בעל הטורים" הוא רק ההקדמות של גוף הפירוש, שבהן הביא ר' יעקב בן הרא"ש פרפראות לחכמה, כגון [[גימטריה|גימטריאות]] ורמזי מספרים, שאותם מתאר המחבר כ"מעט פרפראות וגימטריות וטעמי המסורות, להמשיך הלב". זו דרך פירוש ייחודית לו (פרשן נוסף שכתב כך היה [[מהר"ם מרוטנבורג]]).
-פירושו לתורה הוא פרשנות מסוג "הכא והתם", כלומר מילה מסוימת שנמצאת רק מספר פעמים קטן בתנ"ך, ועל ידי הקשר בין המקומות השונים הוא מוצא מקורות לדרשות חז"ל, ואף חידושים רבים משלו.
+===קיצור פסקי הרא"ש===
+אביו [[הרא"ש]] חיבר "פסקים" למסכתות ה[[תלמוד בבלי]]. כחלק מדרכו לפרסם את [[פסק הלכה|פסקי ההלכה]] של אביו, כתב רבי יעקב את "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''', בו פסקי הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי המסכתות והפרקים, וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את פסקי תוספות הנדפסים בסוף כל מסכת.
-;קיצור פסקי הרא"ש
+==לקריאה נוספת==
-חיבור נוסף שכתב הוא "ספר הרמזים", הנודע בשם '''קיצור פסקי הרא"ש''' (קושטא 1575), בו [[פסק הלכה|פסקי הלכה]] של הרא"ש, בקיצור וללא המשא ומתן. הספר מסודר לפי [[מסכת|המסכתות והפרקים]], וההלכות מסומנים באותיות. לפעמים מוצאים סתירות בין קיצור פסקי הרא"ש לבין דבריו ב"טור", ובחלק מהמקרים הטעם הוא שבקיצור הוא מתמצת את דברי אביו ואילו בטור הוא מכריע כדעת פוסקים אחרים. יש המייחסים לו גם את [[פסקי תוספות]] הנדפסים בסוף כל מסכת.
+*אברהם חיים פריימן, '''הרא"ש וצאצאיו, חייהם ופעלם''', [[ירושלים]] [[תשמ"ו]]
+*נפתלי יעקב הכהן, '''אוצר הגדולים אלופי יעקב''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20130&st=&pgnum=74 חלק ה' עמוד עג].
 ==קישורים חיצוניים==
-*הכהן, נפתלי יעקב, "אוצר הגדולים אלופי יעקב" [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20130&st=&pgnum=74 חלק ה' עמוד עג].
+*'''[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30487#p=11&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= רבנו יעקב בן אשר]''', [[שיחות לנוער]], [[חשוון]] [[תשי"ז]]
-*[https://beta.hebrewbooks.org/reader/reader.aspx?sfid=30487#p=11&fitMode=fitwidth&hlts=&ocr= רבנו יעקב בן אשר], [[שיחות לנוער]], [[חשוון]] [[תשי"ז]]
+*[[מנחם ברונפמן]], '''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3360513 המהפכה שחולל בעל הטורים]''' באתר [[בית חב"ד (אתר)|בית חב"ד]] {{בית חב"ד}}
+{{ראשונים}}
 {{הערות שוליים}}
-{{ראשונים}}
+[[קטגוריה:ראשונים]]