חסידות חב"ד - ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חסיד של הרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (13 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות. | {{פירוש נוסף|נוכחי=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|אחר=עיירה שהתגורר בה [[אדמו"ר הזקן]]|ראו=[[ליאדי|ליאדי (עיירה)]]}} | ||
[[קובץ:חבד ליאדי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציור של [[אוהל (קבר הצדיק)|אהל]] אדמו"רי חב"ד ליאדי בעיירה [[ליאדי]]]] | |||
'''חסידות ליאדי''' הייתה חצר חסידית, ענף של [[חסידות חב"ד]], שנוסדה בעת [[התפצלות חסידות חב"ד]] לאחר פטירת [[אדמו"ר הצמח צדק]], והתקיימה שלושה דורות. | |||
==היסטוריה== | |||
החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. | החסידות נוסדה על ידי רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון]], בנו השלישי של [[אדמו"ר הצמח צדק]], בערך בשנת [[תרכ"ט]]{{הערה|בכתב העת 'האסיף', [[ורשה]] [[תקמ"ט]], מופיע התאריך [[אב]] [[תרכ"ח]].}}, שלוש שנים אחרי [[הסתלקות]] אביו, בעיר [[ליאדי]], על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי ל[[אדמו"ר הזקן]] שהתגורר בליאדי){{הערה|[[בית רבי]] חלק ג' פרק ח'}}. | ||
| שורה 9: | שורה 12: | ||
ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי. | ב[[ד' בטבת]] [[תר"מ]] נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי. | ||
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]]. | לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] בעל [[סידור מהרי"ד]], ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי [[לוי יצחק מסיראטשין]] (צאצא לאדמו"רי [[רדזימין]] שב[[פולין]], שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו [[סירטשין]] לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות{{הערה|שם=ליאדי|לאחר פטירת רבי לוי יצחק ורבי יצחק דובער, המשיכו אותם ברבנות רבי שלום שכנא שניאורסון ורבי יהודה ירחמיאל מסירטשין. אך שניהם נהגו ברבנות, היו "רבנים" ולא אדמו"רים, בספר היום יום הרבי לא מזכיר אותם כאדמו"רים}}. | ||
ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי | ב[[כ' באייר]] [[עת"ר]] הסתלק ה[[אדמו"ר]] רבי [[יצחק דובער שניאורסון]] ומנוחתו כבוד בליאדי{{הערה|שם=ליאדי}}. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 18: | שורה 21: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[חב"ד | *[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] | ||
*[[חב"ד קאפוסט]] | *[[חב"ד קאפוסט]] | ||
*[[חב"ד ניעז'ין]] | *[[חב"ד ניעז'ין]] | ||
| שורה 24: | שורה 27: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חצרות חב"ד | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה:חצרות חב"ד|ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־01:04, 18 באפריל 2024
חסידות ליאדי הייתה חצר חסידית, ענף של חסידות חב"ד, שנוסדה בעת התפצלות חסידות חב"ד לאחר פטירת אדמו"ר הצמח צדק, והתקיימה שלושה דורות.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
החסידות נוסדה על ידי רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון, בנו השלישי של אדמו"ר הצמח צדק, בערך בשנת תרכ"ט[1], שלוש שנים אחרי הסתלקות אביו, בעיר ליאדי, על פי בקשת תושבי העיר. נהג בנשיאות במשך אחת עשרה שנה תחת השם "חב"ד - ליאדי". בבואו לליאדי אמר רבי חיים שניאור זלמן: "ודור רביעי ישובו הנה וכו'" (הוא היה דור רביעי לאדמו"ר הזקן שהתגורר בליאדי)[2].
בתחלת הנהגתו התגורר בבית רבי לוי יצחק, נכדו של רבי חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן), ולאחר תקופה קנה לעצמו בית רחב ידיים.
רבי חיים שניאור זלמן הרבה לומר מאמרי חסידות. מידי שבת אמר שתיים או שלוש מאמרים, שנלמדו בעיון רב על ידי חסידיו. הנהגתו התאפיינה בקירוב אל חסידיו. הוא קיבל חסידים בכל יום, בירך ויעץ. חסידיו מצידו העריצוהו והרבו לדבר במעלתו.
בד' בטבת תר"מ נפטר ומנוחתו כבוד בליאדי.
לאחר פטירתו נחלקה החסידות לשניים, כאשר מרבית החסידים קבלו עליהם את הנהגת בנו, רבי יצחק דובער שניאורסון בעל סידור מהרי"ד, ומקצת החסידים קיבלו את הנהגת גיסו רבי לוי יצחק מסיראטשין (צאצא לאדמו"רי רדזימין שבפולין, שעבר לחסידות חב"ד) שהעביר את מרכז החסידות לעירו סירטשין לאחרי פטירתם לא היה המשך לחצרות. אף כי בניהם נהגו ברבנות אך כרבנות ולא אדמור"ות[3].
בכ' באייר עת"ר הסתלק האדמו"ר רבי יצחק דובער שניאורסון ומנוחתו כבוד בליאדי[3].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב עמרם בלוי, בית לאדי: דיוקניהם של אדמו"רי לאדי, היכל הבעש"ט, גליון י"ח.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
הערות שוליים
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| פאפא • ויז'ניץ • סאטמאר • ערלוי |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |