ניגון לכתחילה אריבער: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (16 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ניגון [[לכתחילה אריבער]]''' (נקרא כך על ידי [[הרבי]], או '''ניגונו של אדמו"ר המהר"ש''' (או באידיש '''דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון''')) - הוא ניגון אותו הלחין [[אדמו"ר המהר"ש]], הניגון היה חביב עליו והושר על ידו תדיר בהזדמנויות שונות: [[שבת קודש]], [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[יומא דפגרא]]. גם ברבות מ[[התוועדות| | '''ניגון [[לכתחילה אריבער]]''' (נקרא כך על ידי [[הרבי]], או '''ניגונו של אדמו"ר המהר"ש''' (או באידיש '''דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון''')) - הוא ניגון אותו הלחין [[אדמו"ר המהר"ש]], הניגון היה חביב עליו והושר על ידו תדיר בהזדמנויות שונות: [[שבת קודש]], [[יום טוב|ימים טובים]] ו[[יומא דפגרא]]. גם ברבות מ[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי מנגנים ניגון זה, מלבד מב[[ב' אייר תקצ"ד|יום הולדת]]ו, [[י"ג תשרי תרמ"ג|הסתלקות]]ו של אדמו"ר המהר"ש וכן כשמנגנים את ניגוני [[רבותינו נשיאנו]]. | ||
==שם הניגון== | |||
{{ערך מורחב|לכתחילה אריבער}} | {{ערך מורחב|לכתחילה אריבער}} | ||
שמו של הניגון לקוח מ[[פתגם|פתגמו]] של [[אדמו"ר]] ה[[מהר"ש]] [[לכתחילה אריבער]]. יש הטוענים{{הערה|1=יחיאל סופר, [http:// | שמו של הניגון לקוח מ[[פתגם|פתגמו]] של [[אדמו"ר]] ה[[מהר"ש]] [[לכתחילה אריבער]]. יש הטוענים{{הערה|1=יחיאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61328 הסיפור המופלא של מקור ניגון 'לכתחילה אריבער'] - מתוך [[שבועון בית משיח]]}} גם כי תוכן הפתגם מתבטא בתנועות הניגון. | ||
ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתווי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף" | ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתווי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף"{{הערה|1= [[רשימות]], חוברת י"ד עמ' 424.}}. | ||
אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "[[משנת חסידים]]" - יש שיר רשום בתווי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון ואז ניגן ניגון זה{{הערה|ספר התולדות כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 21}}. | אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "[[משנת חסידים]]" - יש שיר רשום בתווי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון ואז ניגן ניגון זה{{הערה|ספר התולדות כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 21.}}. | ||
ניגון זה הוא ניגון ק"פ ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי זקני ה[[חסידים]]. | ניגון זה הוא ניגון ק"פ ב[[ספר הניגונים]] ונרשם מפי זקני ה[[חסידים]]. | ||
==אצל הרבי== | |||
הרבי למד את הניגון הזה מפי סבו, רבי [[מאיר שלמה ינובסקי|מאיר שלמה הלוי ינובסקי]], שהיה בעל חוש גדול בנגינה, והיה מה'יושבים' אצל אדמו"ר מהר"ש עצמו. | |||
ישנן מספר הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן את הניגון, ניתן להבחין בכמה שינויים דקים אבל קבועים - בין הנוסח שבספר הניגונים לבין הנוסח של הרבי, כולל שינוי קבוע בבבא הראשונה בניגון. | |||
===מועדי הניגון=== | |||
בהתוועדויות הרבי בהם נגנו את סדר ניגוני האדמו"רים{{הערה|ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות.}}, היה ניגון זה בא בתורו של אדמו"ר מהר"ש. נוסף על כך, היו מנגנים ניגון זה בהתוועדויות ב' אייר, [[יום הולדת]] אדמו"ר מהר"ש ובי"ג תשרי יום הילולא של אדמו"ר מהר"ש, ובתאריכים נוספים אותם היה הרבי מקשר לתוכן של "לכתחילה אריבער". | |||
בצורתו של הניגון כפי הרשום בתווים, תנועת ה'אין סוף' חוזרת על עצמה פעמיים. חידוש מיוחד שהרבי הנהיג בזה: לעיתים הורה בתנועות ראשו לחזור על תנועה זו שוב ושוב. נראה שמספר החזרות לא היה אקראי בבחינת "עד שיבלו שפתותיכם", אלא במספר מכוון: לעיתים קרובות היו חוזרים על תנועה זו עשר פעמים, ובהקלטה אחת נשמע קולו הנוקב של הרבי החוזר עשרים פעמים ברצף על התנועה, ובחזרה שניה על כל הניגון מתחילתו — עשר פעמים נוספות. | |||
==חלקי הניגון== | |||
===בבא ראשונה=== | |||
התנועה של "לכתחילה אריבער", קפיצה מעל כל המניעות והעיכובים, ניכרת מיד בפתיחת הניגון, בזינוק אל על - בשונה מניגוני חב"ד אחרים{{הערה|כמו ניגון ארבע הבבות שהוא בבחינת 'בניין אב' בזה לניגוני חב"ד רבים.}}, בהם העליה היא עקבית והדרגתית. אפשר לומר, כי שיטתו של אדמו"ר מהר"ש בפתגמו "לכתחילה אריבער" מתבטאת בפתיחה זו. | |||
===בבא שניה=== | |||
הכינוי "איינס צוויי דריי פיר" הוא על שם התיבות ה"מרובעות", בעלות ארבעה צלילים עקביים זהים. "ריבוע" מוזיקלי זה מבטא את הגבול, את מסגרת הבריאה, את סדר | |||
ההשתלשלות של העולמות. הצליל העקבי הזה הוא הצליל התחתון ביותר בסולמו של הניגון, המבטא את ה"תחתית" של הניגון. — אותה התחתית ממנה דילגו וברחו בפתיחת הבבא. | |||
הראשונה. | |||
===בבא שלישית=== | |||
לעומת זאת, כינוי ה"אין סוף" מתאים לשיאו של הניגון בטונים הגבוהים, החוזרים על עצמם שוב ושוב, בתנועה זו ניתן להישאר עד אין סוף. זוהי תנועה נגדית אל תנועת הגבול, תנועה שלמעלה מסדר השתלשלות. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 14: | שורה 33: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *הרב [[לב לייבמן]], '''[http://nichoach.blogspot.com/2017/05/blog-post_1.html ניגון לכתחילה אריבער]''' באתר קיר הניגונים | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=303 | *יחיאל סופר, [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61328 הסיפור המופלא של מקור ניגון 'לכתחילה אריבער'] - מתוך [[שבועון בית משיח]] | ||
*[http:// | *להאזנה בביצועים שונים: '''[http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=303 הרבי מלך המשיח] {{*}} [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/08-01-L-Chatchila-Ariber-From-The-Rebbe-Maharash-Heichal-Neginah.htm היכל הנגינה] {{*}} [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQOWRFSG1RVDhMeDQ/view?usp=sharing דוד הורביץ] {{*}} [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140689/jewish/Rabbi-Shmuels-Melody-Lchatchila-Ariber.htm ניח"ח #2]''' | ||
* | |||
;וידאו: | |||
*'''[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/708999/ בני פרידמן וה'קאפעליע' בביצוע מרגש לניגון "לכתחילה אריבער"]''' {{וידפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2342 חסידים מנגנים את הניגון עם הרבי]{{וידאו}}{{אינפו}} | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61323 הרבי מנגן את ניגון 'לכתחילה אריבער']{{וידאו}} - {{אינפו}} | |||
{{ניגוני רבו"נ}} | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:הניגונים המכוונים]] | [[קטגוריה:הניגונים המכוונים]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:ניגוני אדמו"ר המהר"ש]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:46, 28 ביוני 2023
ניגון לכתחילה אריבער (נקרא כך על ידי הרבי, או ניגונו של אדמו"ר המהר"ש (או באידיש דעם רבי'נס מוהר"ש ניגון)) - הוא ניגון אותו הלחין אדמו"ר המהר"ש, הניגון היה חביב עליו והושר על ידו תדיר בהזדמנויות שונות: שבת קודש, ימים טובים ויומא דפגרא. גם ברבות מהתוועדויות של הרבי מנגנים ניגון זה, מלבד מביום הולדתו, הסתלקותו של אדמו"ר המהר"ש וכן כשמנגנים את ניגוני רבותינו נשיאנו.
שם הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – לכתחילה אריבער |
שמו של הניגון לקוח מפתגמו של אדמו"ר המהר"ש לכתחילה אריבער. יש הטוענים[1] גם כי תוכן הפתגם מתבטא בתנועות הניגון.
ניגון זה ידוע גם בשם "ניגון איינס צוויי דריי פיר", כיוון שתווי הניגון בחלק השני, הם לפי ארבע תנועות. שם נוסף לניגון, הוא "ניגון אין סוף"[2].
אודות ניגון זה מסופר: בסוף ספר "הון עשיר" - לבעל "משנת חסידים" - יש שיר רשום בתווי נגינה. הרבי מהר"ש קראם, ואמר שהניגון הרשום עורר אותו על ניגון ואז ניגן ניגון זה[3].
ניגון זה הוא ניגון ק"פ בספר הניגונים ונרשם מפי זקני החסידים.
אצל הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי למד את הניגון הזה מפי סבו, רבי מאיר שלמה הלוי ינובסקי, שהיה בעל חוש גדול בנגינה, והיה מה'יושבים' אצל אדמו"ר מהר"ש עצמו.
ישנן מספר הקלטות בהן שומעים את הרבי מנגן את הניגון, ניתן להבחין בכמה שינויים דקים אבל קבועים - בין הנוסח שבספר הניגונים לבין הנוסח של הרבי, כולל שינוי קבוע בבבא הראשונה בניגון.
מועדי הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בהתוועדויות הרבי בהם נגנו את סדר ניגוני האדמו"רים[4], היה ניגון זה בא בתורו של אדמו"ר מהר"ש. נוסף על כך, היו מנגנים ניגון זה בהתוועדויות ב' אייר, יום הולדת אדמו"ר מהר"ש ובי"ג תשרי יום הילולא של אדמו"ר מהר"ש, ובתאריכים נוספים אותם היה הרבי מקשר לתוכן של "לכתחילה אריבער".
בצורתו של הניגון כפי הרשום בתווים, תנועת ה'אין סוף' חוזרת על עצמה פעמיים. חידוש מיוחד שהרבי הנהיג בזה: לעיתים הורה בתנועות ראשו לחזור על תנועה זו שוב ושוב. נראה שמספר החזרות לא היה אקראי בבחינת "עד שיבלו שפתותיכם", אלא במספר מכוון: לעיתים קרובות היו חוזרים על תנועה זו עשר פעמים, ובהקלטה אחת נשמע קולו הנוקב של הרבי החוזר עשרים פעמים ברצף על התנועה, ובחזרה שניה על כל הניגון מתחילתו — עשר פעמים נוספות.
חלקי הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בבא ראשונה[עריכה | עריכת קוד מקור]
התנועה של "לכתחילה אריבער", קפיצה מעל כל המניעות והעיכובים, ניכרת מיד בפתיחת הניגון, בזינוק אל על - בשונה מניגוני חב"ד אחרים[5], בהם העליה היא עקבית והדרגתית. אפשר לומר, כי שיטתו של אדמו"ר מהר"ש בפתגמו "לכתחילה אריבער" מתבטאת בפתיחה זו.
בבא שניה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הכינוי "איינס צוויי דריי פיר" הוא על שם התיבות ה"מרובעות", בעלות ארבעה צלילים עקביים זהים. "ריבוע" מוזיקלי זה מבטא את הגבול, את מסגרת הבריאה, את סדר ההשתלשלות של העולמות. הצליל העקבי הזה הוא הצליל התחתון ביותר בסולמו של הניגון, המבטא את ה"תחתית" של הניגון. — אותה התחתית ממנה דילגו וברחו בפתיחת הבבא. הראשונה.
בבא שלישית[עריכה | עריכת קוד מקור]
לעומת זאת, כינוי ה"אין סוף" מתאים לשיאו של הניגון בטונים הגבוהים, החוזרים על עצמם שוב ושוב, בתנועה זו ניתן להישאר עד אין סוף. זוהי תנועה נגדית אל תנועת הגבול, תנועה שלמעלה מסדר השתלשלות.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב לב לייבמן, ניגון לכתחילה אריבער באתר קיר הניגונים
- יחיאל סופר, הסיפור המופלא של מקור ניגון 'לכתחילה אריבער' - מתוך שבועון בית משיח
- להאזנה בביצועים שונים: הרבי מלך המשיח • היכל הנגינה • דוד הורביץ • ניח"ח #2
- וידאו
- בני פרידמן וה'קאפעליע' בביצוע מרגש לניגון "לכתחילה אריבער"
- חסידים מנגנים את הניגון עם הרבי
- הרבי מנגן את ניגון 'לכתחילה אריבער' -
הערות שוליים
- ↑ יחיאל סופר, הסיפור המופלא של מקור ניגון 'לכתחילה אריבער' - מתוך שבועון בית משיח
- ↑ רשימות, חוברת י"ד עמ' 424.
- ↑ ספר התולדות כ"ק אדמו"ר מהר"ש ע' 21.
- ↑ ראש השנה, שמחת תורה, אחרון של פסח, שבועות.
- ↑ כמו ניגון ארבע הבבות שהוא בבחינת 'בניין אב' בזה לניגוני חב"ד רבים.