ז'לובין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושבי' נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם. ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין באמצע.  
'''ז'לובין''' היא [[עיירה]] השוכנת במחוז [[הומיל]] שב[[בלארוס]]. עד ה[[שואה]] התקיימה בה קהילה [[יהודי]]ת-[[חסיד]]ית, שתושביה נודעו ב[[יראת שמים]] שלהם.


חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. בסדרת [[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] נדפסו כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].
חסידי ז'לובין היו ברובם [[בעלי בתים]] פשוטים, אך נודעו ב[[יראת שמים]] הגדולה שלהם. [[אדמו"ר הריי"צ]] כותב ב[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ|אגרות קודש שלו]] כמה מכתבים ובהם תיאורים על [[יהודי]] ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי [[יראת שמים]] ו[[אמונה בה'|אמונה]].


==מיקום העיירה==
ז'לובין שוכנת בין הערים: [[הומיל]] למזרח, [[באברויסק]] למערב, [[רוגצ'וב]] לצפון, ומחוז וואלין כמו [[ברדיטשוב]], זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז [[הומיל]].
==היסטוריה==
העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת [[תר"מ]] פרצה בעיירה [[שריפה]] ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.
==החתונה הגדולה==
==החתונה הגדולה==
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בזלובין}}
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] התקיימה בז'לובין, בין היתר משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]].


==בתי הכנסת==  
{{ערך מורחב|החתונה הגדולה בז'לובין}}
[[החתונה הגדולה בז'לובין]] של נכדת [[אדמו"ר הזקן]], בתו של [[אדמו"ר האמצעי]] ונכד רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]]{{הערה|לשמות החתן והכלה - ראה בערך המורחב.}} התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין [[ליאדי]] ל[[ברדיטשוב]], וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.
 
==בתי הכנסת בעיירה==  


בז'לובין היו תשע בתי כנסת:  
בז'לובין היו תשע בתי כנסת:  


*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.  
*ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.  
*די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול).
*די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]].


*די גרויסע שוהל.
כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת).  
 
*די קליין שטיבל.
 
*די [[מתנגד]]'ישע שוהל - בזמן מאורח יותר התפללו בבית הכנסת הזה [[חסיד]]י [[חב"ד]] ב[[נוסח האר"י]], רק המבנה היה ללא [[חדר שני]].
 
כל ארבעת בתי הכנסת הנ"ל היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי-הכנסת).  


* 'בארג-שוהל'.  
* 'בארג-שוהל'.  
*'טעמע'ס שוהל'.
*'טעמע'ס שוהל'.
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).  
* קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).  
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).  
* די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).  
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.
* ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.


==רבנים==
==רבני העיירה==
 
*הרב שלמה אפריים


*הרב שלמה אפרים
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]
*אחריו - הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]]
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]
*אחריו - הרב [[משה אקסלרוד]]
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*אחריו - הרב [[ירחמיאל בנימינסון]]
*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]


*אחריו - הרב [[שלום יהודה גריבוב]]
הרב גריבוב נפטר ב[[תש"ל]] בערך ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב חדש.


הרב גריבוב נפטר בשנות השלושים ב[[סיביר]] ואחריו לא נתמנה רב אחר.
==ילידי העיירה==
*ר' [[אלעזר חיים מזלובין]] - מראשוני חסידי אדמו"ר הזקן
*הרב [[ניסן נמנוב]]
*הרב [[מרדכי שוסטרמן]]
*הרב [[יששכר דב גורביץ']]
*החסיד ירוחם דווארקין אביו של הרב [[זלמן שמעון דווארקין]]


==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==
==ישיבת תומכי תמימים ז'לובין==
בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]]{{הערה|[[ספר התמימים]] ח"א עמוד צא.}}.


בשנת [[תרפ"א]] נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת [[תומכי תמימים]], על ידי רב העיר, הרה"ת [[משה אקסלרוד]], והתקיימה שם עד שנת [[תרפ"ב]].
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש{{הבהרה}} על ידי הרב [[יעקב גוראריה]].
 
בשנת [[תרפ"ט]] היא נפתחה מחדש על-ידי הרב [[יעקב גוראריה]].


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==


*[[למען ידעו בנים יוולדו]] פרק ראשון.
*[[למען ידעו בנים יוולדו]], הרב [[מרדכי שוסטרמן]], פרק ראשון.
 
{{ערך חסר}}


{{הערות שוליים}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}
{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}

גרסה אחרונה מ־03:49, 14 ביולי 2024

ז'לובין היא עיירה השוכנת במחוז הומיל שבבלארוס. עד השואה התקיימה בה קהילה יהודית-חסידית, שתושביה נודעו ביראת שמים שלהם.

חסידי ז'לובין היו ברובם בעלי בתים פשוטים, אך נודעו ביראת שמים הגדולה שלהם. אדמו"ר הריי"צ כותב באגרות קודש שלו כמה מכתבים ובהם תיאורים על יהודי ז'לובין שאמנם לא היו יודעי ספר אך היו בעלי יראת שמים ואמונה.

מיקום העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ז'לובין שוכנת בין הערים: הומיל למזרח, באברויסק למערב, רוגצ'וב לצפון, ומחוז וואלין כמו ברדיטשוב, זיטאמיר, ווילעדניק, אוורוטש לדרום, וז'לובין עצמה - באמצע, היא שוכנת בתוך מחוז הומיל.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

העיירה ז'לובין מוזכרת כבר בשנת ה'ר"ס בערך. בשנת תר"מ פרצה בעיירה שריפה ששרפה את כל בתי הכנסת שבה.

החתונה הגדולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – החתונה הגדולה בז'לובין

החתונה הגדולה בז'לובין של נכדת אדמו"ר הזקן, בתו של אדמו"ר האמצעי ונכד רבי לוי יצחק מברדיטשוב[1] התקיימה בז'לובין, משום שז'לובין שוכנת על אם הדרך בין ליאדי לברדיטשוב, וכך היה נוח לשני הצדדים לעשות בה את החתונה.

בתי הכנסת בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

בז'לובין היו תשע בתי כנסת:

  • ביהכ"נ המרכזי - 'קראמער שול', בו כיהן ברבנות רב העיירה.
  • די גרויסע שוהל (בית הכנסת הגדול).
  • די קליין שטיבל (בית הכנסת הקטן).
  • די מתנגד'ישע שוהל - בזמן מאוחר יותר התפללו בבית הכנסת הזה חסידי חב"ד בנוסח האר"י, רק המבנה היה ללא חדר שני.

כל ארבעת בתי הכנסת הללו היו על ה'שוהל-הויף' (מגרש בתי הכנסת).

  • 'בארג-שוהל'.
  • 'טעמע'ס שוהל'.
  • קארפילאוסקע שוהל (השכונה שמעבר השני של מסילת הברזל).
  • די 'נייע פלאנען' שוהל (בנינים חדשים).
  • ביהכ"נ שליד תחנת הרכבת.

רבני העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב גריבוב נפטר בתש"ל בערך בסיביר ואחריו לא נתמנה רב חדש.

ילידי העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ישיבת תומכי תמימים ז'לובין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרפ"א נוסדה בעיר ז'לובין מחלקה מישיבת תומכי תמימים, על ידי רב העיר, הרה"ת משה אקסלרוד, והתקיימה שם עד שנת תרפ"ב[2].

בשנת תרפ"ט היא נפתחה מחדש[דרושה הבהרה] על ידי הרב יעקב גוראריה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. לשמות החתן והכלה - ראה בערך המורחב.
  2. ספר התמימים ח"א עמוד צא.
עיירות ברוסיה הלבנה
מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ'מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצאמחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגוןמחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קאליסק · קובליץ · קאפוסטמחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלובמחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין
עיירות ברוסיהעיירות באוקראינהעיירות בליטאעיירות בלטביהערים בפולין