שם ע"ב: הבדלים בין גרסאות בדף

שמותיו של הקב"ה
7 שמות שאינם נמחקים
	הוי"ה · אדנ"י · א"ל · אלהי"ם · אלו"ה · צבאו"ת · שד"י
מילויים לשם הוי"ה
	שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
שמות נוספים
	אהי"ה · שם מ"ב · שם ע"ב (ע"ב תיבות) · א"ל אדנ"י · א"ל הוי"ה · א"ל שד"י · אגל"א · י"ה
כינויים
	אלופו של עולם · הקב"ה · ה' אחד · עצמות ומהות · קדמון · אדון · אדם העליון · לא אדם · מלך מלכי המלכים · אויבערשטער · שלום

סדר השתלשלות
לפני הצמצום
	עצמות ומהות · מאור · אור אין סוף · עשר ספירות הגנוזות · יחיד · אחד ויחיד · קדמון · טהירו עילאה
הצמצום והקו
	צמצום הראשון · טהירו תתאה · מקום פנוי · רשימו · נקודה קו שטח · קו וחוט · עגולים ויושר · אור מקיף · אור פנימי · ראש תוך סוף
בי"ע דכללות
	אבי"ע (השתלשלות כללית) אדם קדמון · עולם העקודים · עולם התוהו · אור ישר · אור חוזר · שם ע"ב · שם ס"ג · שם מ"ה · שם ב"ן
אבי"ע דפרטות
	עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה עולם האצילות · עולם הבריאה · עולם היצירה · עולם העשייה · בי"ע · פרסא
סוגי השתלשלות
	יש מאין · עילה ועלול · קפיצה ודילוג · אין ערוך

חזותיקוד ויקי

גרסה אחרונה מ־22:34, 2 ביוני 2024

ערך זה עוסק בשם ע"ב. אם התכוונתם להמשך ע"ב, ראו המשך ע"ב.

שם ע"ב הוא שם הוי"ה במילוי יודי"ם באופן זה: יו"ד, ה"י, וי"ו, ה"י. שם זה הוא הגבוה מבין ארבעה צירופי שם הוי"ה: ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. בעולמות שם זה הוא כנגד עולם העקודים. בספירות שם זה הוא כנגד ספירת חכמה. בנפש האדם שם זה הוא כנגד היחידה שבנפש.

ענינו[עריכה | עריכת קוד מקור]

שם ע"ב נוצר משם הוי"ה במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. רק בשם זה יש ארבעה יודי"ן, מה שאין כן בשם ס"ג שאף שגם בו יש מילוי יודי"ן, אין בו ארבעה יודי"ן.

שם ב"ן נקרא בשם בהמה, ביחס לשם ס"ג שנקרא בשם בהמה רבה. כך גם ביחס בין שם מ"ה לשם ע"ב, שביחס לשם מ"ה הנקרא אדם, שם ע"ב זה נקרא בחינת אדם הגדול.

ענינו בעולמות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בעולמות, שם ע"ב הוא כנגד עולם העקודים, בו הספירות כולם עקודות בכלי אחד בלי חילוק. האפשרות להיות כל הספירות בלי חילוק היא מהארת שם ע"ב שהוא בחינת ביטול.

ענינו בנפש[עריכה | עריכת קוד מקור]

ענינו של שם ע"ב בנפש הוא כנגד בחינת היחידה. במדרש נמנו חמש מדריגות בנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, ואילו בזוהר כלולים חיה ויחידה בבחינת נשמה לנשמה, ונמצא שארבע דרגות אלו הם כנגד שמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. ונמצא כי שם ע"ב הוא כנגד נשמה לנשמה, שהוא היחידה.

ענין היחידה בנפש הוא האיתן שהוא תוקף הנשמה הבא בגילוי בכח של מסירות נפש. ובחינת איתן הוא ישן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שהוא שם שאינו מחודש (מה שאין כן שאר השמות הם מחודשים).

הקבלות[עריכה | עריכת קוד מקור]

מקביל ל:	--	ע"ב	ס"ג	מ"ה	ב"ן
באותיות השם	קוצו של יוד	י	ה	ו	ה
בארבעת העולמות	א"ק	אצילות	בריאה	יצירה	עשייה
בפרצופים	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין א"א	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין אבא	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין אמא	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין זעיר אנפין	שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון לא נמצא templatedata תקין נוקבא
בגימטריה	72	72	63	45	52
בחלקי התורה	--	טעמים	נקודות	תגים	אותיות
בחלקי הנשמה	יחידה	חיה	נשמה	רוח	נפש
בארבעת היסודות	--	אש	מים	רוח	עפר
ברוחות השמים	--	דרום	צפון	מזרח	מערב
באבות האומה	--	אברהם	יצחק	יעקב	דוד
	אורות	מוחין	צלמים	לבושין	כלים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[שם ע"ב]] נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים. שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]].
+{{פירוש נוסף|נוכחי=שם ע"ב|אחר=המשך ע"ב|ראו=[[המשך ע"ב]]}}
+{{סדר ההשתלשלות}}
+{{שמות}}
+'''שם ע"ב''' הוא [[שם הוי"ה]] ב[[מילוי]] [[יו"ד|יודי"ם]] באופן זה: יו"ד, ה"י, וי"ו, ה"י. שם זה הוא הגבוה מבין ארבעה צירופי שם הוי"ה: ע"ב, [[ס"ג]], [[מ"ה]], [[ב"ן]]. ב[[עולמות]] שם זה הוא כנגד עולם ה[[עקודים]]. ב[[עשר ספירות|ספירות]] שם זה הוא כנגד [[ספירת חכמה]]. בנפש האדם שם זה הוא כנגד ה[[יחידה]] שבנפש.
-שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י ו"ו ה"י.
+==ענינו==
+שם ע"ב נוצר מ[[שם הוי"ה]] במילוי יו"דים באופן הזה: יו"ד ה"י וי"ו ה"י. רק בשם זה יש ארבעה יודי"ן, מה שאין כן ב[[שם ס"ג]] שאף שגם בו יש מילוי יודי"ן, אין בו ארבעה יודי"ן.
+[[שם ב"ן]] נקרא בשם [[בהמה]], ביחס ל[[שם ס"ג]] שנקרא בשם [[בהמה רבה]]. כך גם ביחס בין [[שם מ"ה]] לשם ע"ב, שביחס ל[[שם מ"ה]] הנקרא [[אדם]], שם ע"ב זה נקרא בחינת אדם הגדול.
-בפרשה שניה של [[קריאת שמע]], פרשת "והיה אם שמוע", ישנם ע"ב תיבות (עד פסוק "ושמתם את דברי וכו' "), והוא כנגד שם ע"ב
+==ענינו בעולמות==
+ב[[עולמות]], שם ע"ב הוא כנגד [[עולם העקודים]], בו הספירות כולם עקודות בכלי אחד בלי חילוק. האפשרות להיות כל הספירות בלי חילוק היא מהארת שם ע"ב שהוא בחינת [[ביטול]].
-חסד ב[[גימטריא]] ע"ב.
+==ענינו בנפש==
+ענינו של שם ע"ב בנפש הוא כנגד בחינת ה[[יחידה]]. במדרש נמנו חמש מדריגות בנשמה: [[נפש (חלק הנפש)|נפש]], [[רוח (חלק הנפש)|רוח]], [[נשמה]], [[חיה (חלק הנפש)|חיה]], [[יחידה]], ואילו בזוהר כלולים חיה ויחידה בבחינת [[נשמה]] לנשמה, ונמצא שארבע דרגות אלו הם כנגד שמות ע"ב, ס"ג, מ"ה, ב"ן. ונמצא כי שם ע"ב הוא כנגד [[נשמה]] לנשמה, שהוא ה[[יחידה]].
-וגם הטעם מה שנקראי' בשם ע"ב גשרים88 כידוע, דהנה עד"מ הגשר שעושין ע"פ הנהר עושין אותו בבנין חדרים קטני' זה אצל זה ומכסין עליהם ומצדדי' שלהם בנסרים והמים הולכי' בין הגשר העליון וביניהם עפ"י מדידה וקצבה בלבד בצמצומי' הרבה ואם לא בנין החדרים הללו היו המים שוטפי' בשטף רב ויפוצו את הארץ כו' אבל החדרי' עשויי' לצמצם להעביר בהן מי הנהר בצמצום מעט מעט כפי המדה הצריכה כידוע ועל תועלת זה הוא כלל ענין בנין החדרי' ופרטי אופני התחלקו' ריבוי החדרים הוא לפי אופן המצטרך לגשר אם הנהר גדול ביותר ירבו בו החדרים ואם אינו גדול כ"כ ימעטו מספר החדרי' כו' והנמשל מכל אלה יובן למשכיל למעלה כי בהיו' שאור החסד העליון של המאציל הרי הוא יוצא בשפע רב מאד עד"מ הנהר הגדול כו' והנה אם הי' יוצא כמו שהוא לא הי' מתקבל כלל למטה בהשתלשלו' העולמו' עד"מ הנהר הגדול ששוטף כו' ע"כ הוצרך לעשות ע"ב גשרים עד"מ בנין החדרי' הנ"ל והוא להיו' בא אור החסד הזה בהתחלקו' לע"ב חלקי החסד קטני' ושיצומצם על ידן להיו' אור החסד הולך ואור מעט מעט ולא בשטף כו' ולכך נק' שם ע"ב שבחסד עליון בשם ע"ב גשרים כי מטעם תועלת המקבלי' כדי שיוכלו לקבל כו' נתחלק לע"ב חלקי' כו' וד"ל
+ענין ה[[יחידה]] בנפש הוא ה[[איתן]] שהוא תוקף ה[[נשמה]] הבא בגילוי בכח של מסירות נפש. ובחינת [[איתן]] הוא ישן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שהוא שם שאינו מחודש (מה שאין כן שאר השמות הם מחודשים).
-או י"ל מעלת בהמה שם ב"ן ששרשו מס"ג שלמעלה ממ"ה הנק' אדם גימט' מ"ה, וא"כ שם ס"ג זהו בהמה רבה, והרי יש עוד שם ע"ב שלמעלה משם ס"ג וזהו בחי' אדם הגדול,
+==הקבלות==
+{| class="wikitable sortable"
+|-
+! מקביל ל: !! -- !! ע"ב !! ס"ג !! מ"ה !! ב"ן
+|-
+| באותיות השם || [[קוצו של יוד]] || [[י]] || [[ה]] || [[ו]] || [[ה]]
+|-
+| ב[[אבי"ע|ארבעת העולמות]] ||[[אדם קדמון |א"ק]] || [[עולם האצילות|אצילות]] || [[עולם הבריאה|בריאה]] || [[עולם היצירה|יצירה]] || [[עולם העשייה|עשייה]]
+|-
+| ב[[פרצוף|פרצופים]]||{{מונחון|[[אריך אנפין|א"א]]|פרצוף "אריך אנפין", חיצוניות כתר}}|| {{מונחון|[[אבא עילאה|אבא]]|ספירת ה"חכמה", מידת החסד}}||{{מונחון|[[אמא עילאה|אמא]]|ספירת ה"בינה", מידת הגבורה}}||{{מונחון|[[זעיר אנפין]]|פרצוף "תפארת", כולל את שש הספירות האמצעיות}}||{{מונחון|[[מלכות דאצילות|נוקבא]]|ספירת ה"מלכות"}}
+|-
+|בגימטריה
+|72
+|72
+|63
+|45
+|52
+|-
+| בחלקי ה[[תורה]]|| -- || [[טעמים נקודות תגין אותיות|טעמים]] || [[נקודה|נקודות]] || [[טעמים נקודות תגין אותיות|תגים]] || [[אותיות (התורה)|אותיות]]
+|-
+| בחלקי ה[[נשמה]] || [[יחידה |יחידה]] || [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] || [[נשמה (חלק הנפש)|נשמה]] || [[רוח (חלק הנפש)|רוח]] || [[נפש]]
+|-
+| ב[[ארבעת היסודות]] ||-- || [[ארבע יסודות|אש]] || [[מים]] || [[ארבע יסודות|רוח]] || [[ארבע יסודות|עפר]]
+|-
+| ב[[ו' קצוות|רוחות השמים]] || -- || דרום || צפון || מזרח || מערב
+|-
+| באבות האומה || -- || [[אברהם אבינו|אברהם]] || [[יצחק אבינו|יצחק]] || [[יעקב אבינו|יעקב]] || [[דוד המלך|דוד]]
+|-
+| || [[אורות|אורות]] || [[מוחין|מוחין]] || [[צלם|צלמים]] || [[לבוש|לבושין]] || [[כלים|כלים]]
+|}
-נה, ד' יודי"ן הם בשם ע"ב26 [שהרי רק בשם ע"ב, שם הוי' במילוי יודי"ן, יש ד' יודי"ן, משא"כ בשאר השמות ס"ג ב"ן מ"ה, שאין בהם ד' יודי"ן], וענינו בנפש האדם בחי' היחידה, כמבואר בדרוש משכיל לאיתן האזרחי27, ש"איתן הוא עצם הנשמה . . דהנה נשמה שנתת בי טהורה, בראתה, יצרתה, נפחתה . . במדרש28 חשיב ה' מדריגות: נר"נ, חי', יחידה, ובזהר29 כוללם בד' מדרגות: נר"נ, ונשמה לנשמה, נגד ד' אותיות שם הוי'. ואיתן הוא התוקף דנשמה הבא בגילוי בהכח דמס"נ, ואיתן הוא יושן בלתי מחודש, והוא שם ע"ב שאינו מחודש" (משא"כ שאר השמות הם מחודשים).
+[[קטגוריה:שמות ה'|ע"ב, שם]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות|ע"ב, שם]]