יושבים: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
 
(42 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''יושבים''' היה כינויים של [[חסיד]]ים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד [[מאמר]]י רבותינו נשיאנו, ללא כל מסרת ישיבתית רשמית.  
{{ישיבה|
|שם=יושבים
|תמונה=
|כתובית=
|אפיון=[[ישיבה]] ו[[כולל]] ל[[אברכים]]
|תאריך יסוד=
|תאריך סגירה=
|מיקום=[[ליובאוויטש]]
|ראש הישיבה=[[המהרי"ן מניעז'ין]] ועוד
|מנהל גשמי=
|מספר תלמידים=
|ספר פלפולים=
|קובץ הערות=
|אתר אינטרנט=
|מפה=
}}
'''יושבים''' ("זיעצער'ס" ב[[אידיש]]) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר [[רבותינו נשיאנו]] ב[[ליובאוויטש]] ועסקו בלימוד [[נגלה]] וב[[חזרה]] ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו.


לחסידים אלו, בחורים ואברכים, לא היה אפיון מוגדר, הם הגיעו ממקומות שונים לחצר ב[[ליובאוויטש]] ושם עסקו בלימוד [[נגלה]] ודא"ח. במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות יושבים כחצי שנה או שנה.  
בתקופות מסויימות, נאספו הלומדים ללא כל מסגרת ישיבתית רשמית, אך בהכוונה רוחנית של האדמו"רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, ואף הייתה יסוד להרחבת סניפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה{{הערה|שם=ספר השיחות|1=[[קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה]], [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=43828&st=&pgnum=33 עמוד 33 ואילך].}}; אך גם אז, שהו במקביל לתלמידי הישיבה לומדים מבוגרים יותר - חתנים או אברכים - בתור "יושבים".  
במקומות מסויימים היה המנהג ש[[אברך|אברכים]] אחרי נישואיהם [[נסיעה לרבי|נסעו לרבי]] להיות "יושבים" כחצי שנה או שנה{{הערה|שם=יושבים|1=שיחת ש"פ וירא תש"מ ([[ליקוטי שיחות]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14943&st=&pgnum=404 חלק כ' עמוד 391]). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו ([http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=59236&st=&pgnum=440&hilite= התוועדויות ח"ד ע' 438] ואילך).}}.  


ראשית הקבוצה היא ככל הנראה בימי [[אדמו"ר הצמח צדק]], והמשכה בימי [[אדמו"ר המהר"ש]]. בין חברי הקבוצה בשנים ההם נמנו הרב [[נחום טוביה מפיראטין]], הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]], הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב, אצל אדמו"ר הצמח צדק) [[אברהם חיים רוזנבוים]], הרב [[חיים יעקב וידרביץ]] והרב [[אריה לייב זיבוב]] (אצל [[אדמו"ר הצמח צדק]]) והרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] ר' [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] ר' [[יחיאל הלפרין]] (אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]).  
מסגרות לימוד אלו, שלא תמיד היו מבוססות דיין, היו הרקע לייסודה של [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש|ישיבת תומכי תמימים]] על ידי [[הרבי הרש"ב]], בשנת [[תרנ"ז]].


לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר מהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]], במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי, חלה חלישות בקבוצה.
==ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן ==
{{ערך מורחב|ערך=[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|החדרים]]}}
בשנת [[תקל"ח]]{{הערה|1=[[לקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=49 חלק א' עמוד 43]. ב[[רשימת היומן]] עמוד תנז כתוב [[תקל"ה]].}} ייסד [[אדמו"ר הזקן]] כיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר לומדים{{הערה|לקוטי דיבורים שם. ב[[רשימות היומן]] עמוד שז כתוב שהיו רק י"ב אבל בעמוד תנז כתוב ט"ו.}} שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקיאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכוזרי וב[[זוהר]], כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת [[תק"מ]] ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, ובשנת [[תקמ"ב]] את החדר השלישי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, כשהחל משנת [[תק"נ]]{{מקור}} ה[[משגיח]] ב"חדרים" הוא [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)#ספר השיחות מתורגם ללשון הקודש|ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש]], [[שביעי של פסח]] בסעודת הלילה אות י"ט.}}. כשהיו תלמידי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים.


בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם תריס ומגן כנגד ההשכלה והציונות.
== בזמן אדמו"ר הצמח צדק==
{{ערך מורחב|ישיבת ליובאוויטש}}
בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים":


חברי הקבוצה, בני בעלי בתים חסידיים, היו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[פוסקים]]. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]], שלימד אותם [[תניא]] מידי יום. קבוצה זו היוותה יסוד ראשוני ל[[תומכי תמימים ליובאוויטש]], שהוקמה שלשו שנים מאוחר יותר. על חברי הקבוצה נמנו בין היתר ר' [[שרגא פייביש זלמנוב]], ר' [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער") ור' [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[בערל וילנסקי]]). יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב במשך תקופה מסויימת.
* '''הישיבה''': בשנת [[תר"א]] (או [[תר"ב]]{{הערה|שם=לקוד|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=39165&st=&pgnum=222 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374].}}; ובמקום אחר מסופר על קיומה של ישיבה בליובאוויטש משנת [[תקצ"ד]]{{הערה|שם=חב תכז|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=493&hilite= אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז].}}) ייסד [[אדמו"ר הצמח צדק]] ישיבה קבועה ב[[ליובאוויטש]], ומינה את בנו רבי [[ישראל נח שניאורסון|ישראל נח]] לראש ישיבה ומגיד שיעור, ואת חתנו רבי [[לוי יצחק זלמנסון|לוי יצחק]] למנהל{{הערה|ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.}}. מטרת הישיבה הייתה להילחם במגמות ההשכלה שסחפו את צעירי היהודים ברוסיה{{הערה|שם=אגק ב|1=[http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31602&st=&pgnum=173 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז].}}.
:הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה ב[[נגלה]], ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס{{הערה|שם=לקוד}}.
:בשנים [[תר"ד]]-[[תר"ה]], במקביל להתפשטותה של [[תנועת ההשכלה]] ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: [[ליאוזנה]], [[קאליסק]], [[רססנה]], [[דוברובנה]], [[רודניא]], [[ינוביץ']] ו[[דוברומיסל]], ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסידים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמידים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת{{הערה|שם=ספר השיחות}}.
*'''ה"יושבים"''': חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה [[לימוד החסידות|לימוד חסידות]] ושימוש של [[זקני החסידים]] על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'{{הערה|שם=לקוד}}.
בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים{{הערה|שם=ספר השיחות}}.
 
==בזמן אדמו"ר הרש"ב==
לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר המהר"ש]] ב[[י"ג תשרי]] [[תרמ"ג]] - במשך השנים המכונות "[[חורבן ליובאוויטש]]" כאשר לא היה [[רבי]] רשמי בעקבות התנגדות [[אדמו"ר הרש"ב]] לקבל על עצמו את ה[[רבי|נשיאות]] - חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של [[אדמו"ר המהר"ש]] לנהל ולהדריך אותן.
 
בשנת [[תרנ"ד]], כאשר ה[[משכילים]] וה[[ציונים]] הגבירו את פעולותיהם, קיבץ [[אדמו"ר הרש"ב]] בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם [[דא"ח]] וראה בהם כמגן נגד ה[[תנועת ההשכלה]] וה[[ציונות]] שפשטו בימים ההם. הקבוצה מנתה כ-15-17 בחורים, בני בעלי בתים חסידיים, שהיו בעלי ידיעה ב[[גמרא]] וב[[הלכה|פוסקים]]. בשבתם ב[[ליובאוויטש]] המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מ[[אדמו"ר הרש"ב]]. [[משפיע]] הקבוצה היה ר' [[חנוך הענדל קוגל]] (שהיה בעצמו "יושב" אצל [[אדמו"ר המהר"ש]]), שלימד אותם [[תניא]] מידי יום{{הערה|[[התמים]] א [מא] ע"ט.}}.
 
בשנים [[תרנ"ד]] ו[[תרנ"ה]], לא היו התוצאות משביעות רצון, ובני הקבוצה לא התאימו למטרתו של הרבי הרש"ב מסיבות שונות. אך בשנת [[תרנ"ו]] הצליחה הישיבה, ותלמידיה היו גרעין ראשוני שממנו נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], בשנת [[תרנ"ז]]{{הערה|שם=אגק ב}}.
 
ישיבה נוספת התקיימה בליובאוויטש קודם להקמת ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב [[יעקב אליעזר סקבלו]] (מתלמידי הישיבה בליובאוויטש בזמן הצמח צדק). ישיבה זו מנתה כארבעים-חמישים בחורים, מתוכם כמה מהעיירות הסמוכות, שאת ארוחותיהם היו סועדים אצל משפחות קבועות מהעיירה - אכילת "ימים", כפי שכונתה אז. [[אדמו"ר הריי"צ]] מתאר את הרושם הגדול שקיבל בילדותו מהכבוד הגדול שנהגו במשפחתו בתלמידי הישיבה שאכלו "ימים"{{הערה|שם=חב תכז}}.
 
==היושבים (רשימה חלקית)==
{{להשלים}}
{{טורים|תוכן=
{{גודל|4|'''יושבי ה"חדרים" בתקופת [[אדמו"ר הזקן]]'''}}
*הרב [[נחום מסטאראדוב]]
*הרב [[פרץ חן]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הצמח צדק]]'''}}
*הרב [[אברהם בערל מבוברויסק]]
*הרב [[שמואל הורביץ (מאזינקער)|שמואל הורוביץ]]
*הרב [[נחום טוביה מפיראטין]]
*הרב [[אהרון חריטונוב]]
*הרב [[חיים יהודה לייב ליטווין]]
*הרב אברהם חריטונוב (אביהם של ר' [[אהרן חריטונוב|אהרן]] ור' [[שלום חריטונוב (ניקולייב)|שלום]] חריטונוב)
*הרב [[חיים יעקב וידרביץ]]
*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]] {{הערה|סבא של הרב [[משה אקסלרוד]], רב בז'לובין בסוראז' וברמת גן. אבי אימו מרת נחמה פייגא.}}
*הרב [[אברהם חיים רוזנבוים]]
*הרב [[אריה לייב זיבוב]]
*הרב [[יקותיאל דאקשיצער]].{{הערה|ר' מענדל ע' 100}}
*הרב [[שמואל מאזינקער]]{{הערה|[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג', ע' שפה.}}
*הרב [[יקותיאל דייטש]]
*הרב [[ישראל נחמן מריישין]]
*הרב [[אברהם יחזקאל ארלוזורוב]]
*הרב [[יואל מאיר חייקין]]
*הרב [[שאול קאמניקאוויטש]]
*הרב [[מרדכי צירקינד]]
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר המהר"ש]]'''}}
*הרב [[חנוך הענדל קוגל]] (בהמשך נהיה [[משפיע]] ליושבים אצל אדמו"ר הרש"ב)
*הרב [[שמואל גוראריה]]
*הרב [[יעקב שמעון מוויטבסק]]
*הרב [[חיים דוד ליין]], [[שו"ב]] ב[[נעוול]]{{הערה|[[אבני חן]] עמוד 135.}}
*הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]]{{הערה|שם=יושבים}} סביו של הרבי מה"מ שליט"א.
*הרב [[יחיאל הלפרין]]{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק י"ג, אגרת ד'תתעח.}}
*הרב [[ברוך שניאור זלמן שניאורסון (סב אדמו"ר שליט"א)|ברוך שניאור זלמן שניאורסון]] סביו של הרבי מה"מ שליט"א.
*הרב יצחק משה מוויעטקא
*הרב חיים ברוך מ[[זלובין]]
*הרב אליהו משה מאפצוהא
*הרב שמואל ברוך מורשה
*הרב אבא מצאשניק{{הערה|[[אוצר סיפורי חב"ד]] - חלק ט', עמ' 31}}
{{גודל|4|'''בתקופת [[אדמו"ר הרש"ב]]'''}}
*הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (ורשה)|שרגא פייביש זלמנוב]]
*הרב [[שלמה זלמן הבלין]]
*הרב [[שניאור זלמן סלונים]]
*הרב [[מנחם מענדל דיסקין]] ("ליאדיער")
*הרב [[מיכאל וילנסקי]] (בנו של ר' [[יצחק חיים דובער וילנסקי|בער וילנסקי]])
*יש האומרים {{מקור}} כי גם אביו של [[הרבי]], [[רבי לוי יצחק]], היה יושב אצל אדמו"ר הרש"ב
}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
 
* הישיבה החב"דית הראשונה -  [https://chabadpedia.co.il/images/5/5a/%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%A7%D7%91%D7%95%D7%A6%D7%94_LR.pdf '''קבוצה'''] מוסף [[שבועון בית משיח]], פסח תשפ"ד
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו.
*הרב [[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]]''' ([[תש"ע]]), פרק ק"ו.


==קישורים חיצוניים==
*ישראל בער בערג, '''הישיבה הגדולה של אדמו"ר הצמח צדק''', בתוך גליון התמים (בית משיח); חלק ראשון: [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf גליון מ"ו], ע' 111 {{*}} חלק שני: גליון מ"ז, ע' 56


{{תבנית:ישיבות חב"ד לפני תומכי תמימים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:ישיבות חב"ד שנסגרו]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]
[[קטגוריה:תפקידים בקהילה החב"דית]]

גרסה אחרונה מ־17:49, 11 בנובמבר 2024

יושבים
אפיון ישיבה וכולל לאברכים
מיקום ליובאוויטש
ראש הישיבה המהרי"ן מניעז'ין ועוד

יושבים ("זיעצער'ס" באידיש) היה כינויים של חסידים שישבו בחצר רבותינו נשיאנו בליובאוויטש ועסקו בלימוד נגלה ובחזרה ולימוד מאמרי רבותינו נשיאנו.

בתקופות מסויימות, נאספו הלומדים ללא כל מסגרת ישיבתית רשמית, אך בהכוונה רוחנית של האדמו"רים. היו תקופות שבהן התקיימה ישיבה בחצר בליובאוויטש, ואף הייתה יסוד להרחבת סניפי הישיבה בערים נוספות רבות ברחבי רוסיה[1]; אך גם אז, שהו במקביל לתלמידי הישיבה לומדים מבוגרים יותר - חתנים או אברכים - בתור "יושבים". במקומות מסויימים היה המנהג שאברכים אחרי נישואיהם נסעו לרבי להיות "יושבים" כחצי שנה או שנה[2].

מסגרות לימוד אלו, שלא תמיד היו מבוססות דיין, היו הרקע לייסודה של ישיבת תומכי תמימים על ידי הרבי הרש"ב, בשנת תרנ"ז.

ה'חדרים' בזמן אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – החדרים

בשנת תקל"ח[3] ייסד אדמו"ר הזקן כיתת לימוד בשם "חדר א'" בו למדו חמשה עשר לומדים[4] שתנאי קבלתם היו שייצטרכו להיות בקיאים בש"ס ובמדרשים, בספר העיקרים, הכוזרי ובזוהר, כשמחזור הלימוד ב"חדר" זה ערך כחמש שנים. בשנת תק"מ ייסד אדמו"ר הזקן את החדר השני, ובשנת תקמ"ב את החדר השלישי - בהם מחזור הלימוד היה רק שלוש שנים, כשהחל משנת תק"נ[דרוש מקור] המשגיח ב"חדרים" הוא אדמו"ר האמצעי[5]. כשהיו תלמידי החדרים מסיימים את לימודיהם, היה אדמו"ר הזקן שולחם להתגורר במקומות שונים בכדי להפיץ את תורת החסידות, מה שריבה ביותר את כמות החסידים.

בזמן אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – ישיבת ליובאוויטש

בתקופת הצמח צדק התקיימו בליובאוויטש שתי מחלקות - תלמידי ישיבה, ו"יושבים":

הישיבה התחלקה לכיתה אחת לגילאי 14 עד 17, וכיתה שנייה לגילאי 17 עד 20. לימודם של תלמידי הישיבה היה בנגלה, ורק לעיתים רחוקות למדו חסידות, ולשמיעת מאמרי הרבי לא היו מורשים להיכנס[6].
בשנים תר"ד-תר"ה, במקביל להתפשטותה של תנועת ההשכלה ברוסיה, חיזק אדמו"ר הצמח צדק את מוסדות הישיבה והרחיבה לערים נוספות ברוסיה, ביניהם: ליאוזנה, קאליסק, רססנה, דוברובנה, רודניא, ינוביץ' ודוברומיסל, ופירסם מכתב המורה לרבני הערים החסידים לייסד ישיבה בעיירתם, ובאם אין בעיירתם מספיק תלמידים לייסוד ישיבה - לשולחם לישיבה קיימת[1].
  • ה"יושבים": חתנים קודם חתונתם או אברכים לאחר החתונה, שחיו על חשבון חותניהם, וישבו בחצר הרבי בליובאוויטש. עיקר עיסוקם של ה"יושבים" היה לימוד חסידות ושימוש של זקני החסידים על מנת לקבל הדרכות בעבודת ה'[6].

בנוסף לכך התקיימו בכמה מערי החסידים כוללים לאברכים[1].

בזמן אדמו"ר הרש"ב[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר הסתלקות אדמו"ר המהר"ש בי"ג תשרי תרמ"ג - במשך השנים המכונות "חורבן ליובאוויטש" כאשר לא היה רבי רשמי בעקבות התנגדות אדמו"ר הרש"ב לקבל על עצמו את הנשיאות - חלה חלישות בקבוצה, כשבמקביל הפכו הישיבות להיות בהנהלה עצמית של הקהילה בה פעלו, בעקבות הימנעותו של אדמו"ר המהר"ש לנהל ולהדריך אותן.

בשנת תרנ"ד, כאשר המשכילים והציונים הגבירו את פעולותיהם, קיבץ אדמו"ר הרש"ב בחורים לקבוצת היושבים, השפיע עליהם דא"ח וראה בהם כמגן נגד התנועת ההשכלה והציונות שפשטו בימים ההם. הקבוצה מנתה כ-15-17 בחורים, בני בעלי בתים חסידיים, שהיו בעלי ידיעה בגמרא ובפוסקים. בשבתם בליובאוויטש המשיכו בלימודיהם, ובד בבד שמעו בקביעות מאמרים מאדמו"ר הרש"ב. משפיע הקבוצה היה ר' חנוך הענדל קוגל (שהיה בעצמו "יושב" אצל אדמו"ר המהר"ש), שלימד אותם תניא מידי יום[10].

בשנים תרנ"ד ותרנ"ה, לא היו התוצאות משביעות רצון, ובני הקבוצה לא התאימו למטרתו של הרבי הרש"ב מסיבות שונות. אך בשנת תרנ"ו הצליחה הישיבה, ותלמידיה היו גרעין ראשוני שממנו נוסדה ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, בשנת תרנ"ז[9].

ישיבה נוספת התקיימה בליובאוויטש קודם להקמת ישיבת תומכי תמימים, בראשות הרב יעקב אליעזר סקבלו (מתלמידי הישיבה בליובאוויטש בזמן הצמח צדק). ישיבה זו מנתה כארבעים-חמישים בחורים, מתוכם כמה מהעיירות הסמוכות, שאת ארוחותיהם היו סועדים אצל משפחות קבועות מהעיירה - אכילת "ימים", כפי שכונתה אז. אדמו"ר הריי"צ מתאר את הרושם הגדול שקיבל בילדותו מהכבוד הגדול שנהגו במשפחתו בתלמידי הישיבה שאכלו "ימים"[7].

היושבים (רשימה חלקית)[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

יושבי ה"חדרים" בתקופת אדמו"ר הזקן

בתקופת אדמו"ר הצמח צדק

בתקופת אדמו"ר המהר"ש

בתקופת אדמו"ר הרש"ב

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • ישראל בער בערג, הישיבה הגדולה של אדמו"ר הצמח צדק, בתוך גליון התמים (בית משיח); חלק ראשון: גליון מ"ו, ע' 111  •  חלק שני: גליון מ"ז, ע' 56


ישיבות חב"ד קודם תומכי תמימים
ישיבת ליובאוויטש  •  ישיבת סטרדוב  •  יושבים  •  חדרים (אדמו"ר הזקן)  •  מגן אבות חברון

הערות שוליים

  1. ↑ 1.0 1.1 1.2 קונטרס אדמו"ר הצמח צדק ותנועת ההשכלה, עמוד 33 ואילך.
  2. ↑ 2.0 2.1 שיחת ש"פ וירא תש"מ (ליקוטי שיחות חלק כ' עמוד 391). ובאריכות - שיחת ש"פ נצבים וילך תשמ"ו (התוועדויות ח"ד ע' 438 ואילך).
  3. ↑ לקוטי דיבורים חלק א' עמוד 43. ברשימת היומן עמוד תנז כתוב תקל"ה.
  4. ↑ לקוטי דיבורים שם. ברשימות היומן עמוד שז כתוב שהיו רק י"ב אבל בעמוד תנז כתוב ט"ו.
  5. ↑ ספר השיחות ת"ש-תש"א בלשון הקודש, שביעי של פסח בסעודת הלילה אות י"ט.
  6. ↑ 6.0 6.1 6.2 לקוטי דיבורים חלק ד', ע' 1374.
  7. ↑ 7.0 7.1 אגרות קוד"ש אדמו"ר מוהריי"צ חלק ב', ע' תכז.
  8. ↑ ובלקוטי דיבורים שם, שגם רבי לוי יצחק מסר שיעורים בישיבה.
  9. ↑ 9.0 9.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ב', ע' קז.
  10. ↑ התמים א [מא] ע"ט.
  11. ↑ סבא של הרב משה אקסלרוד, רב בז'לובין בסוראז' וברמת גן. אבי אימו מרת נחמה פייגא.
  12. ↑ ר' מענדל ע' 100
  13. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג', ע' שפה.
  14. ↑ אבני חן עמוד 135.
  15. ↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י"ג, אגרת ד'תתעח.
  16. ↑ אוצר סיפורי חב"ד - חלק ט', עמ' 31
אוחזר מתוך "https://chabadpedia.co.il/index.php?title=יושבים&oldid=720360"