אליהו ליפסקר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(←קריירה: ז) |
אין תקציר עריכה |
||
| (26 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אלי ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]] | [[קובץ:אלי ליפס.png|250px|ממוזער|שמאל|ר' אלי ליפסקר]] | ||
ר' '''אליהו (אלי) ליפסקר''' ([[כ"א בסיון]] [[ת"ש]] - [[כ' בשבט]] [[תשע"ז]]) היה [[בעל תפילה]], [[מוזיקה|מוזיקאי]] חב"די, כותב ומלחין שכונה על ידי [[הרבי]] "[[בעל מנגן|בעל המנגן]] שלי". | |||
== | == תולדות חיים == | ||
נולד | נולד ב[[כ"א סיון]] [[ת"ש]] בעיר [[כותאיסי]] שבמערב [[גאורגיה]] לאביו הרב [[אריה זאב ליפסקר]] ולאמו מרת מלכה, במשפחה שמנתה 14 ילדים. | ||
בשנת [[תש"ו]] הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם [[יציאת רוסיה תש"ו]], ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו [[תש"ט]] עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה ב[[לוד]] והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת. | |||
בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף [[תשי"ז]] [[נסיעה לרבי|נסע לרבי]] יחד עם אחיו [[אלתר שניאור זלמן ליפסקר|שניאור זלמן]] ללמוד בחצר [[הרבי]] ב[[ישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770]]. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה. | |||
בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}. | בשנת [[תשל"ז]] הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף ב[[גן ישראל|קעמפ]]{{הערה|[http://www.col.org.il/חדשות_חבד_40_שנה_לרצח_שזיעזע_את_קראון_הייטס_104979.html 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס] באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז}}. | ||
===קריירה מוזיקלית=== | |||
בשנת [[תש"כ]], בעודו בחור בישיבה, התבקש לשלב רעיון מוזיקלי ב[[פאראד]] שנערך לכבוד [[ל"ג בעומר]] על שדירת [[איסטערן פארקווי]] בחזית [[770]] בהשתתפות הרבי, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה. | |||
בשנת [[תשכ"ג]] התחתן עם רעייתו מרת לאה לבית בוקטמן, ובני הזוג קבעו את מגוריהם בשכונת [[קראון הייטס]]. | |||
בשנת [[ | |||
בשנת [[תשכ"ז]] הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים', שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק. המקהלה הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר [[אברהם פריד]]. אחד השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו". ליפסקר היה גם הראשון שהקליט את הניגונים החב"דים "פדה בשלום" ו"הנרות הללו" ועוד. | |||
במסגרת עבודתו הקליט את נוסח התפילה החב"די | במסגרת עבודתו הוא הקליט את נוסח התפילה החב"די ל[[ימים נוראים|ימים הנוראים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/120781 כנסו לאווירה: נוסח תפילות ראש השנה עם ר' אלי ליפסקר], אתר col אלול תשע"ט}}, שבתות וחגים. | ||
ב{{ה|ימים הנוראים}} שימש כ[[בעל תפילה]] במניין של הרבי ב-[[770]], שהתבטא אודותיו שהוא 'הבעל המנגן שלי'. בנוסף, שימש כחזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו [[ניח"ח]] ועוד. | |||
שימש כחבר ב[[ועדת הניגונים ליובאוויטש]], וכתב [[תווים]] ל[[ספר הניגונים]]. | |||
ב[[כ' שבט]] [[תשע"ז]] נפטר ממחלה קשה בגיל 76, ונטמן ב[[בית העלמין על שם מונטיפיורי]] ב[[ניו יורק]] בסמיכות ל[[אוהל אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
== משפחתו == | |||
*בתו פערל רייזל שושנה רעיית הרב מנחם מנדל הכהן כצמאן | |||
*בנו הרב יוסף יצחק ליפסקר ורעייתו חנה | |||
*בנו הרב מנחם מנדל ליפסקר רעייתו איטה שרה | |||
== דיסקוגרפיה חלקית == | == דיסקוגרפיה חלקית == | ||
* אליך ה' אקרא | * אליך ה' אקרא | ||
* יבנה המקדש | * יבנה המקדש | ||
* אנחנו נביא משיח עכשיו - תשמ"א | |||
* ניגונים חסידים אורגנלים 1 | * ניגונים חסידים אורגנלים 1 | ||
* ניגונים חסידים אורגנלים 2 | * ניגונים חסידים אורגנלים 2 | ||
* פרחי ציון, (שני דיסקים) | * פרחי ציון, (שני דיסקים) - תשמ"ה | ||
* אשא עיני אל ההרים - תשמ"ז | |||
* שירה חדשה שבחו גאולים | |||
* הנרות הללו | * הנרות הללו | ||
* נוסח התפילה לשבת | * נוסח התפילה לשבת | ||
* נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור | * נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור{{הערה|[https://drive.google.com/drive/folders/0B5fPyVutg4AQcy1PaHgwWElvRnc לשמיעה]}} | ||
* נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל | * נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל | ||
כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד. | כמו כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* חיים גיל, '''פס הקול נדם''', עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז | * חיים גיל, '''פס הקול נדם''', עיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]], גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז | ||
* שניאור חביב ואברהם רייניץ, '''הבעל מנגן של הרבי''', ב[[שבועון בית משיח]] גיליון 1058 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* | *'''[https://drive.google.com/folderview?id=1QBImjISrOUIXuvRNoD-uxocyOde4hDQb ספר הניגונים]''' ההקלטות של ר' אלי ליפסקר על סדר [[ספר הניגונים]] | ||
* שניאור חביב, [http://chabad.info/blogs/גלו-את-הזדמנות-חייכם-•-אחרון-חביב/ גלו את הזדמנות חייכם], טור שהתפרסם ב[[שבועון בית משיח]] ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ"ז בשבט ה'תשע"ז {{אינפו}} | |||
* [http://chabad.info/blogs/האיש-שהרבי-כינה-אותו-הבעל-מנגן-שלי/ האיש שהרבי כינה אותו: "הבעל מנגן שלי"], כ"ג בשבט ה'תשע"ז {{אינפו}} | |||
* מירי שניאורסון, [https://ch10.co.il/news/348465/ לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר], באתר חרדים 10 | |||
* שניאור חביב, [http://chabad.info/blogs/ | * יאיר בורוכוב, [https://col.org.il/news/102893 "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר] באתר col, שבט תשע"ז | ||
* [http://chabad.info/blogs/ | * [https://col.org.il/news/105990 וידאו היום: סגירת מעגל מרגשת] באתר col, אב תשע"ז | ||
* [ | * [www.93fm.co.il/radio/384201/ "ער איז מיין בעל מנגן" • לייבל'ה ליפסקר מספר על הדוד אלי] רדיו קול חי כ"ו בשבט תשע"ז | ||
*צבי סופר, [https://col.org.il/news/120781 קטעי חזנות שלו] אתר col | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:ליפסקר, אליהו}} | |||
{{מיון רגיל:ליפסקר, | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים | |||
[[קטגוריה:מוזיקאים]] | [[קטגוריה:מוזיקאים]] | ||
[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]] | |||
[[קטגוריה:משפחת ליפסקר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת ת"ש]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין מונטיפיורי]] | |||
[[קטגוריה:חברי ועדת הניגונים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:בעלי מנגנים]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:29, 16 בינואר 2022
ר' אליהו (אלי) ליפסקר (כ"א בסיון ת"ש - כ' בשבט תשע"ז) היה בעל תפילה, מוזיקאי חב"די, כותב ומלחין שכונה על ידי הרבי "בעל המנגן שלי".
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"א סיון ת"ש בעיר כותאיסי שבמערב גאורגיה לאביו הרב אריה זאב ליפסקר ולאמו מרת מלכה, במשפחה שמנתה 14 ילדים.
בשנת תש"ו הצליחה משפחתו לצאת מרוסיה במבצע שנודע לימים בשם יציאת רוסיה תש"ו, ועל פי הוראת וברכת אדמו"ר הריי"צ בט"ו בכסלו תש"ט עלתה משפחתו לישראל והתיישבו תחילה באופן זמני במעברה, ולאחר מכן עברו להתגורר בשיכון חב"ד המתהווה בלוד והיו מראשוני המתיישבים שייסדו את הקהילה החב"דית המקומית, הסמוכה לתחנת הרכבת.
בשנות ילדותו ונערותו למד במוסדות חב"ד המקומיים, ובחורף תשי"ז נסע לרבי יחד עם אחיו שניאור זלמן ללמוד בחצר הרבי בישיבת תומכי תמימים המרכזית - 770. במקביל לשקידתו על לימודו, החל בארצות הברית ללמוד מוזיקה אצל מורה מקצועי ובהמשך בבית ספר למוזיקה, כשהדבר נודע להנהלת הישיבה הוחלט לסלקו מן הישיבה, אולם כשהודיעו על כך לרבי ביחידות הקבועה לחברי ההנהלה הורה הרבי להשאיר אותו בישיבה ולעזור לו במימון ללימודי המוזיקה.
בשנת תשל"ז הקים ליפסקר את "קרן אברהם אליעזר" - במטרה להעניק לילדים מועטי יכולת הזדמנות להשתתף בקעמפ[1].
קריירה מוזיקלית[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנת תש"כ, בעודו בחור בישיבה, התבקש לשלב רעיון מוזיקלי בפאראד שנערך לכבוד ל"ג בעומר על שדירת איסטערן פארקווי בחזית 770 בהשתתפות הרבי, והוא הקים תזמורת של ילדים מתופפים שעברו מול הרבי בתהלוכה.
בשנת תשכ"ג התחתן עם רעייתו מרת לאה לבית בוקטמן, ובני הזוג קבעו את מגוריהם בשכונת קראון הייטס.
בשנת תשכ"ז הקים את מקהלת הילדים 'אלי והילדים', שהייתה המקהלה החרדית הראשונה בניו יורק. המקהלה הופיעה בקרב קהילות יהודיות ברחבי ארצות הברית וישראל, בין ילדי המקהלה היה הזמר אברהם פריד. אחד השירים המפורסמים של המקהלה היה "ישמחו". ליפסקר היה גם הראשון שהקליט את הניגונים החב"דים "פדה בשלום" ו"הנרות הללו" ועוד.
במסגרת עבודתו הוא הקליט את נוסח התפילה החב"די לימים הנוראים[2], שבתות וחגים.
בימים הנוראים שימש כבעל תפילה במניין של הרבי ב-770, שהתבטא אודותיו שהוא 'הבעל המנגן שלי'. בנוסף, שימש כחזן בבתי כנסת בקהילות שונות בעולם, הוציא מספר אלבומים וכן השתתף כחזן אורח באלבומים נוספים, כמו ניח"ח ועוד.
שימש כחבר בועדת הניגונים ליובאוויטש, וכתב תווים לספר הניגונים.
בכ' שבט תשע"ז נפטר ממחלה קשה בגיל 76, ונטמן בבית העלמין על שם מונטיפיורי בניו יורק בסמיכות לאוהל אדמו"ר הריי"צ.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו פערל רייזל שושנה רעיית הרב מנחם מנדל הכהן כצמאן
- בנו הרב יוסף יצחק ליפסקר ורעייתו חנה
- בנו הרב מנחם מנדל ליפסקר רעייתו איטה שרה
דיסקוגרפיה חלקית[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אליך ה' אקרא
- יבנה המקדש
- אנחנו נביא משיח עכשיו - תשמ"א
- ניגונים חסידים אורגנלים 1
- ניגונים חסידים אורגנלים 2
- פרחי ציון, (שני דיסקים) - תשמ"ה
- אשא עיני אל ההרים - תשמ"ז
- שירה חדשה שבחו גאולים
- הנרות הללו
- נוסח התפילה לשבת
- נוסח התפילה לראש השנה ויום כיפור[3]
- נוסח התפילה לשלש הרגלים, הלל ותפילת הגשם וטל
כמו כן הוציא שני ספרי מוזיקה המכילים תווי ניגוני חב"ד.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- חיים גיל, פס הקול נדם, עיתון כפר חב"ד, גיליון 1696, כ"ח בשבט תשע"ז
- שניאור חביב ואברהם רייניץ, הבעל מנגן של הרבי, בשבועון בית משיח גיליון 1058
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ספר הניגונים ההקלטות של ר' אלי ליפסקר על סדר ספר הניגונים
- שניאור חביב, גלו את הזדמנות חייכם, טור שהתפרסם בשבועון בית משיח ועוסק בסיפור מחיי ר' אלי ליפסקר, כ"ז בשבט ה'תשע"ז
- האיש שהרבי כינה אותו: "הבעל מנגן שלי", כ"ג בשבט ה'תשע"ז
- מירי שניאורסון, לזרוק מהישיבה? מה למדתי מסיפור על דודי, בעל המנגן אלי ליפסקר, באתר חרדים 10
- יאיר בורוכוב, "עורי נא, התעוררי נא": לזכר ר' אלי ליפסקר באתר col, שבט תשע"ז
- וידאו היום: סגירת מעגל מרגשת באתר col, אב תשע"ז
- [www.93fm.co.il/radio/384201/ "ער איז מיין בעל מנגן" • לייבל'ה ליפסקר מספר על הדוד אלי] רדיו קול חי כ"ו בשבט תשע"ז
- צבי סופר, קטעי חזנות שלו אתר col
הערות שוליים
- ↑ 40 שנה לרצח שזיעזע את קראון הייטס באתר col כ"ז בסיוון תשע"ז
- ↑ כנסו לאווירה: נוסח תפילות ראש השנה עם ר' אלי ליפסקר, אתר col אלול תשע"ט
- ↑ לשמיעה