ז' בחשוון: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(14 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{חודש חשוון}}
{{חודש חשוון}}
'''ז' בחשוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש חשוון]]. ביום מתחילים לומר ב[[ארץ ישראל]] "ותן טל ומטר לברכה" בתפילת [[שמונה עשרה]].
'''ז' בחשוון''' הוא היום השביעי ב[[חודש חשוון]]. ביום זה מתחילים לומר ב[[ארץ ישראל]] "ותן טל ומטר לברכה" בתפילת [[שמונה עשרה]].
 
==שאלת גשמים==
אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או ב[[ג' חשון]] שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים{{הערה|מסכת תענית פרק א' משנה ג'.}}.
 
גם לאחר ש[[חורבן בית המקדש|חרב בית המקדש]], המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.}}.
 
זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם.}}.
 
לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על "אחרי הרגל" לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון{{הערה|ש"ך חושן משפט סימן מג.}}.
 
===בעבודת השם===
יום זה מדגיש את הפלאת מעלת [[אהבת ישראל]], שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=97066 התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513].}}.
 
ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל{{הערה|ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.}}, ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש{{הערה|1=[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2922112/jewish/-.htm שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב].}}.
 
ענין הגשמים קשור עם [[עבודת האדם]], היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות{{הערה|התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.}}.


==אירועים ביהדות==
==אירועים ביהדות==
*ג'שלט - בני [[צדקיהו]] נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.
*ג'שלט (-422 [[מניין אומות העולם|לפנה"ס]]) - בני [[צדקיהו]] מלך יהודה נשחטו בפניו ועיוורו את עיניו.
*[[תקצ"ג]] - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) ו[[חברון]], נולד.
*[[תקצ"ג]] (31/10/1832 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי חיים חזקיהו מדיני, מחבר 'שדי חמד', רבה של קרסו-בזאר (חצי האי קרים) ו[[חברון]], נולד.
*[[תר"ח]] - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.
*[[תר"ח]] (17/10/1847 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה צבי אייכנשטיין מרוזדול, מחבר 'דעת קדושים' ו'עמוד התורה', נפטר.
*[[תרכ"ו]] - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.
*[[תרכ"ו]] (27/10/1865 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי נתן דוד רבינוביץ' משידלובצה, נפטר.
*[[תרל"ט]] - ייסוד [[פתח תקווה]] על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.
*[[תרל"ט]] (3/11/1878 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ייסוד [[פתח תקווה]] על ידי חברת 'מחזירי עטרה ליושנה' בראשות רבי יואל משה סלומון.
*[[תרס"ו]] - רבי [[ירחמיאל צבי רבינוביץ']] מ[[ביאלא]], נפטר.
*[[תרס"ו]] (5/11/1905 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי [[ירחמיאל צבי רבינוביץ']] מ[[ביאלא]], נפטר.
*[[תרצ"א]] - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.
*[[תרצ"א]] (29/10/1930 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יוסף לייב בלוך, ראש ישיבת טלז, נפטר.
*[[תרצ"ד]] - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד הדף היומי ונציג היהדות החרדית ב[[פולין]], נפטר.
*[[תרצ"ד]] (27/10/1933 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - רבי יהודה מאיר שפירא מלובלין, מייסד וראש ישיבת חכמי לובלין, מראשי אגודת ישראל, יוזם לימוד [[הדף היומי]] ונציג היהדות החרדית ב[[פולין]], נפטר.


==ימי חב"ד==
==ימי חב"ד==
===אירועים===
===אירועים===
* [[תשמ"ו]] - במהלך ה[[התוועדות]] הורה [[הרבי]] שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע ל[[ציפיה לגאולה]].
* [[תשמ"ו]] (22/10/1985 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - במהלך ה[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] הורה [[הרבי]] שכל אחד ישלח עשרה מכתבים למכריו, ובהם ציטוטים מגדולי ישראל בנוגע ל[[ציפיה לגאולה]].


===נולדו===
===נולדו===
* [[תרצ"ח|תרח"צ]] - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].
* [[תרצ"ח|תרח"צ]] (12/10/1937 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[אברהם דונין]], [[שליח]] [[הרבי]] למושב מיטב שבחבל [[תענך]].
* [[ת"ש]] - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].
* [[ת"ש]] (20/10/1939 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[יוסף צבי סגל]], ראש [[כולל צמח צדק (ירושלים)|כולל צמח צדק]] וחבר הנהלת [[תורת אמת (ירושלים)|תורת אמת]] ב[[ירושלים]].


===נפטרו===
===נפטרו===
* [[תרצ"ט]] - ר' [[חיים בן ציון רסקין]], מחסידי חב"ד ב[[לנינגרד]].
*[[תרצ"ט]] (1/11/1938 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[חיים בן ציון רסקין]], מחסידי חב"ד ב[[לנינגרד]].
*[[תש"ב]] - ר' [[פנחס מינץ]], משגיח בכתות ב[[תומכי תמימים לויבאוויטש]] ומנכבדי קהילת חב"ד ב[[קובנא]] שם שימש כ[[שוחט]] ומנהל התלמוד תורה.
*[[תש"ב]] (28/10/1941 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[פנחס מינץ]], משגיח בכתות ב[[תומכי תמימים ליובאוויטש]] ומנכבדי קהילת חב"ד ב[[קובנא]] שם שימש כ[[שוחט]] ומנהל התלמוד תורה.
* [[תשמ"ג]] - ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], וחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].
*[[תשמ"ג]] (24/10/1982 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - ר' [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], יו"ר ועד הפועל של [[אגודת חסידי חב"ד (ארצות הברית)|אגודת חסידי חב"ד]] ב[[ארצות הברית]], וחבר ב[[מרכז לעניני חינוך]] ו[[מחנה ישראל]].
*[[תשפ"א]] (25/10/2020 [[מניין אומות העולם|למניינם]]) - הרב [[זלמן נוטיק| זלמן ניסן פנחס נוטיק]], משפיע ראשי ב[[תומכי תמימים ראשון לציון]] ו[[ישיבה קטנה תורת אמת]].
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://www.mafteiach.app/likkutei_sichos/by_moad/7_cheshvan לקוטי שיחות מועדים - ז' מר חשון]''' {{מפתח}}
*קטעי מולטימדיה עם הרבי מתאריך זה: '''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3482603 ז' חשון תשמ"ג - וידאו נדיר] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4336980/jewish/-.htm "מהרה יגלה אמן כן יהיה רצון" - הרבי מבאר את הרמב"ם היומי, ז' חשון תשמ"ו] {{*}} [https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3996757 מבט רנטגן - הרבי בחלוקת דולרים ז' חשון תש"נ]''' {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1016828 מתי ומדוע מבקשים מבורא העולם שישלח גשם]''' {{בית חבד}}
*'''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/417585/ גשם מאוחר]''', רבי לילדים #115 {{וידפו}} {{*}} '''[https://chabad.info/video/kids/rebbekids/854040 הזמן לגשם]''', ט' חשון תשפ"ג
* הרב [[איסר שפרינגר]], '''[https://vod.smslarav.co.il/lecture/613b6c015e61ae29850e74df זמן שאילת גשמים במקומות שונים בעולם]''' באתר [[מדיה הלכה (אתר)|מדיה הלכה]]


{{להיום יום|ז'|חשוון}}
{{להיום יום|ז'|חשוון}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ב ז]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב]]
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש חשוון|ב ז]]

גרסה אחרונה מ־16:51, 22 באוקטובר 2023

<< >> חודש חשוון

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

ז' בחשוון הוא היום השביעי בחודש חשוון. ביום זה מתחילים לומר בארץ ישראל "ותן טל ומטר לברכה" בתפילת שמונה עשרה.

שאלת גשמים[עריכה | עריכת קוד מקור]

אף שבמשנה מובאות דעות שזמן שאלת הגשמים מתחיל כבר במוצאי חג הסוכות, או בג' חשון שאז הוא זמן ירידת הגשם הראשון, 'רביעה ראשונה', לפועל נפסק להלכה שבארץ ישראל ממתינים מלבקש על הגשמים עד ז' חשון, שבועיים אחר סיום זמן הרגל, "עד שיגיע אחרון שבישראל לנהר פרת" שהוא מקום הישוב הרחוק ביותר מירושלים[1].

גם לאחר שחרב בית המקדש, המשיכו היהודים שנותרו בארץ להתאסף בירושלים בחגים כפי שהיו נוהגים לעלות לרגל, ובשל כך לא בטלה תקנת חכמים לשאול על הגשם רק כעבור ט"ו יום לאחר הרגל[2].

זמן זה הוא בארץ ישראל בלבד שהינה ארץ הרים הצריכה למים, מה שאין כן בבבל - וכמותה בשאר הארצות - שהינה מקום בקעה שהמים נקבצים לתוכה ואינה צריכה כל כך למים, ובה מתחילים לשאול על הגשמים ששים יום אחר התקופה[3].

לתאריך זה יש משמעות נוספת בהלכה, היות וכאשר אדם מתנה עם חבירו על "אחרי הרגל" לפרעון הלוואה וכיוצא בזה, הרי זה כאילו סיכמו עד אחרי ז' חשון[4].

בעבודת השם[עריכה | עריכת קוד מקור]

יום זה מדגיש את הפלאת מעלת אהבת ישראל, שלצורך מספר מועט של יהודים שהתגוררו במקום רחוק ממתינים כל ישראל עם בקשת הגשמים שהינה צורך חיוני עבורם, וכל זאת רק בכדי שההליכה תהיה להם קלה ונוחה יותר[5].

ביום זה מתחילה תקופת 'עבודת החולין', ימי המעשה, לאחר שהסתיימה ההשפעה הרוחנית של חודש תשרי בו' מר חשון, ובו מתחילה העבודה לפרוק את המטען הרוחני שנצבר במשך חודש החגים ולהתחיל להשתמש בו בפועל[6], ואפילו בזמן הגלות צריך להיות ניכר אצל יהודי - אפילו איש עסקים - שזהו יהודי שחזר כעת מבית המקדש[7].

ענין הגשמים קשור עם עבודת האדם, היות ובשונה מהמטר שלא נעצר לעולם כי הוא מגיע בחסד ה' מלמעלה, הגשם תלוי באדים העולים מהאדמה, דבר המרמז לעבודת האדם התחתון, שדווקא עבודתו גורמת את ההשפעה מלמעלה שנוצרת על ידי עבודתו, וכאשר העבודה נעשית כראוי, אזי ההשפעה של הגשם היא באין ערוך יותר מהמטר, וממשיכה חיים חדשים לעולם בריבוי גדול הן בכמות והן באיכות[8].

אירועים ביהדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ימי חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

אירועים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולדו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נפטרו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הפתגם היומי - ז' בחשוון - מלוח היום יום
הסדר לאחר מתן תורה הוא: הסרת ערלת הגוף, הלשון, הלב - מעשה דיבור מחשבה. אברהם אבינו שהיה קודם מתן-תורה הרי בתחילה הכיר את בוראו - מחשבה, אחר כך פירסם אלוקותו, - דיבור, ואחר כך מילה - מעשה.

הערות שוליים

  1. מסכת תענית פרק א' משנה ג'.
  2. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים קיז, א.
  3. שולחן ערוך אדמו"ר הזקן שם.
  4. ש"ך חושן משפט סימן מג.
  5. התוועדויות תשמ"ו חלק א' עמוד 513.
  6. ראלי לילדי צבאות השם, ב' במרחשוון תשמ"ג - התוועדויות חלק א' עמוד 410.
  7. שיחת אור ליום ד', מוצאי ז' מרחשון, ה'תשכ"ב.
  8. התוועדויות תש"נ חלק א' עמוד 321 ועמוד 427, תשנ"ב חלק א' עמוד 248.