אליעזר זילבר: הבדלים בין גרסאות בדף
(←משפחתו) |
תנא קמא חחח (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (29 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''אליעזר זילבר''' ([[ד' | [[קובץ:אליעזר זילבר.jpg|ממוזער|250px|הרב אליעזר זילבר (תשנ"ח)]] | ||
[[קובץ:אליעזר זילבר לקח.jpg|ממוזער|הרב אליעזר זילבר ב[[חלוקת לעקאח]] ערב יום הכיפורים תשמ"ט]] | |||
הרב '''אליעזר זילבר''' ([[ד' באב]] [[תש"ח]] - [[י"ט באדר]] [[תש"ע]]) היה מייסד 'איגוד צאצאי [[הגר"ח נאה]]'. | |||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד בד' מנחם אב תש"ח לאביו ר' משה יעקב זילבר, משמשו של האדמו"ר רבי [[אהרן רוקח]] מבעלז, ולאמו מרת רחל מרים, בתו של הגאון ר' [[חיים נאה]]. | ||
בילדותו התחנך במוסדות התורה ב[[תל אביב]], ובהגיעו לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת ויז' | בילדותו התחנך במוסדות התורה ב[[תל אביב]], ובהגיעו לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת ויז'ניץ ב[[בני ברק]] ובישיבת סערט-ויז'ניץ שב[[חיפה]], בישיבת סלבודקה ובישיבת אהל יעקב, ומאוחר יותר למד במשך שש שנים בישיבת 'חברון' שב[[ירושלים]], עד לחתונתו בשנת [[תשל"ב]]. | ||
לאחר חתונתו, התיישב בשכונת בתי אונגרין | לאחר חתונתו, התיישב בשכונת בתי אונגרין בירושלים, ונמנה על מקורבי חוגי הקנאים, בתקופה זו התפלל גם אצל הרב אלישיב, ושימש כ[[בעל קורא]] ו[[בעל תוקע|בעל תקיעה]] שלו. | ||
בשנת [[תשל"ה]] | בשנת [[תשל"ה]] טס לחוץ לארץ בניסיון למצוא מקום שיקום לאחותו, שנפצעה בתאונת דרכים כמה שנים קודם לכן. בשעת ביקורו נכנס ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש שהתבטא בפניו שהוא 'קרוב משפחה' שלו, היות והוא נכד של הגאון רבי חיים נאה, אותו כינה [[אדמו"ר הריי"צ]] בשם 'מחותני', ובהמשך הדריך אותו בנוגע לפרטים שונים בטיפול הרפואי עבור אחותו, וכן הורה לו להישאר לגור ב[[ארצות הברית]]. | ||
בהתאם להוראת הרבי, השתקע בארצות הברית וקבע את מושבו בשכונת וויליאמסבורג, ומאוחר יותר עבר להתגורר בשכונת סיגייט, ובמשך שנות מגוריו | בהתאם להוראת הרבי, השתקע בארצות הברית וקבע את מושבו בשכונת [[וויליאמסבורג]], ומאוחר יותר עבר להתגורר בשכונת סיגייט, שם שימש כבעל קורא ובעל תקיעה. לפרנסתו עסק בשיווק דברי מאפה ואח"כ פתח חנות מחשבים באזור [[בורו פארק]] בשותפות עם ר' פינחס גוביץ. ובמשך שנות מגוריו ב[[ניו יורק]] הקשר שלו עם [[חסידות חב"ד]] התחזק בהדרגה עד שהפך לחסיד חב"ד מן המנין. באותה תקופה גם הביא את ר' פינחס גוביץ לרבי וגם הוא הפך לחסיד חב"ד. | ||
ב[[כ"ו אייר]] [[תשמ"ט]] נתפס על ידי קבוצה אלימה של [[חסידות סאטמר|חסידי סאטמר]] שניסו להתנכל לעיתונאי [[חיים שאולזון]] שניהל נגדם מלחמה עיקשת, ובעקבות הדימיון החיצוני בינו לבין שאולזון תפסו אותו מעט לאחר שראו אותו משוחח עם אחד מקרוביו של שאולזון, חטפו אותו ממכוניתו, והיכו ופצעו אותו קשות באמצעות סכינים, ורק לאחר שחשבו כי רכב משטרתי עלה על עקבותיהם, נטשו אותו בדרך, והוא הוחש ל[[בית הרפואה]]. | |||
כאשר החלים מפציעותיו, עבר לפני הרבי ב[[חלוקת דולרים]] והרבי בירך אותו שיזכה | כאשר החלים מפציעותיו, עבר לפני [[הרבי]] ב[[חלוקת דולרים]] והרבי בירך אותו שיזכה ל[[נס]]ים בדרך הטבע, ולא יצטרך לניסים למעלה מדרך הטבע. באותו מעמד העניק לו הרבי גם דולר "לעילוי נשמת ר' חיים נאה". בהמשך לאירוע זה התקרב מאוד לחב"ד ואף שלח את בנו ללמוד ב[[ישיבת אוהלי תורה]]. בשלב זה הפך ביתם שבסי-גייט למעין [[בית חב"ד]], הרב זילבר ארגן [[התוועדות|התוועדויות]] בשכונה החרדית שאליהן הגיעו להתוועד הרב [[ראובן דונין]], הרב [[מנחם בן ציון וילהלם]], הרב [[יעקב משה וואלבערג]], הרב [[פנחס קארף]] והרב [[יואל כהן]]. במקביל החל בנו הת' אברהם חיים בפעילות '[[מבצעים]]' עם מאות מיהודי השכונה וב'[[תהלוכה]]' מ-[[770]] לסי-גייט בחגים. ב[[כסלו]] [[תשנ"ב]] הגיע עוד שליח לשכונה הרב חיים בריקמאן, שפועל בה עד היום ומשפחת זילבר עבדו יחד איתו וסייעו לו בתחילת דרכו. | ||
כעבור מספר שנים חזר להתגורר ב[[ארץ הקודש]] וקבע את מגוריו בקהילת חב"ד ב[[צפת]] על יד בנו המשמש כאחד משלוחי הרבי בעיר. שם שימש למשך שנה כמגיד שיעור ב[[ישיבת צעירי השלוחים]]. לאחר מכן עבר לעיר [[בני ברק]], שם פתח כולל ערב 'נחלת הלויים' ללימוד קדשים, שבה למדו אברכים מאנ"ש וחסידויות שונים. | |||
בתקופה האחרונה לפני פטירתו, יזם ועודד את | בשנותיו האחרונות הקים את 'איגוד צאצאי ר' חיים נאה' במסגרתה ערך כנס מרשים בירושלים במלאת יובל שנים לפטירתו (כ' תמוז תשי"ד-תשס"ד) וכן יזם קריאת שמות רחובות ר' חיים נאה בירושלים (בסיוע הרב [[יעקב שנור]]) וב[[ביתר]] (בסיוע הרב [[אלחנן מישולובין]]). בתקופה האחרונה לפני פטירתו, יזם ועודד את ה[[הוצאה לאור]] של הספר '[[נודע בשיעורים]]' לזכר סבו הגאון רבי חיים נאה, בעריכת הרב [[שניאור ברגר]], שיצאה לאור כשנה אחרי פטירתו. | ||
בבני ברק התפלל בביהכנ"ס חב"ד של הרב יעקב כץ ברח' אברהם והיה מתומכי מוסדות חב"ד בבני ברק. שם נפטר בטרם עת בגיל 61 לאחר שחלה במחלה הידועה, ביום שישי [[י"ט באדר]] [[תש"ע]], ונטמן בחלקת חב"ד ב[[בית העלמין בצפת]]. | |||
כיום בנו הרב [[אברהם חיים זילבר]] יו"ר 'איגוד צאצאי ר' חיים נאה' | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] - | *בתו, רבקה וחתנו, הרב אביגדור לנדסמן, מראשי "איחוד הצלה" וזק"א, עיה"ק צפת. | ||
*בנו, הרב [[אברהם חיים זילבר]] - שליח הרבי במרום כנען [[צפת]] וממלא מקומו בראשות "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה" | |||
*בתו, אסתר וחתנו, הרב שמואל דוידזון - ראש [[כולל צמח צדק (צפת)|כולל צמח צדק]] ומנהל משרד צעירי השלוחים צפת | |||
* | == קישורים חיצוניים == | ||
*'''[http://www.shturem.net/index.php?section=artdays&id=2070 נדקר בטעות] {{*}} [https://col.org.il/news/132474 המשפט של הרבי בדולרים לאיש שנחטף במקום חיים שאולזון]''', לדמותו של הרב אליעזר זילבר ע"ה | |||
{{מיון רגיל:זילבר, אליעזר}} | {{מיון רגיל:זילבר, אליעזר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:שלוחים בצפת]] | ||
[[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | [[קטגוריה:אישים הטמונים בבית העלמין בצפת]] | ||
[[קטגוריה:משפחת נאה]] | [[קטגוריה:משפחת נאה]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת חברון]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תש"ח]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תש"ע]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:58, 11 בספטמבר 2024
הרב אליעזר זילבר (ד' באב תש"ח - י"ט באדר תש"ע) היה מייסד 'איגוד צאצאי הגר"ח נאה'.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בד' מנחם אב תש"ח לאביו ר' משה יעקב זילבר, משמשו של האדמו"ר רבי אהרן רוקח מבעלז, ולאמו מרת רחל מרים, בתו של הגאון ר' חיים נאה.
בילדותו התחנך במוסדות התורה בתל אביב, ובהגיעו לגיל ישיבה נשלח ללמוד בישיבת ויז'ניץ בבני ברק ובישיבת סערט-ויז'ניץ שבחיפה, בישיבת סלבודקה ובישיבת אהל יעקב, ומאוחר יותר למד במשך שש שנים בישיבת 'חברון' שבירושלים, עד לחתונתו בשנת תשל"ב.
לאחר חתונתו, התיישב בשכונת בתי אונגרין בירושלים, ונמנה על מקורבי חוגי הקנאים, בתקופה זו התפלל גם אצל הרב אלישיב, ושימש כבעל קורא ובעל תקיעה שלו.
בשנת תשל"ה טס לחוץ לארץ בניסיון למצוא מקום שיקום לאחותו, שנפצעה בתאונת דרכים כמה שנים קודם לכן. בשעת ביקורו נכנס ליחידות אצל הרבי מליובאוויטש שהתבטא בפניו שהוא 'קרוב משפחה' שלו, היות והוא נכד של הגאון רבי חיים נאה, אותו כינה אדמו"ר הריי"צ בשם 'מחותני', ובהמשך הדריך אותו בנוגע לפרטים שונים בטיפול הרפואי עבור אחותו, וכן הורה לו להישאר לגור בארצות הברית.
בהתאם להוראת הרבי, השתקע בארצות הברית וקבע את מושבו בשכונת וויליאמסבורג, ומאוחר יותר עבר להתגורר בשכונת סיגייט, שם שימש כבעל קורא ובעל תקיעה. לפרנסתו עסק בשיווק דברי מאפה ואח"כ פתח חנות מחשבים באזור בורו פארק בשותפות עם ר' פינחס גוביץ. ובמשך שנות מגוריו בניו יורק הקשר שלו עם חסידות חב"ד התחזק בהדרגה עד שהפך לחסיד חב"ד מן המנין. באותה תקופה גם הביא את ר' פינחס גוביץ לרבי וגם הוא הפך לחסיד חב"ד.
בכ"ו אייר תשמ"ט נתפס על ידי קבוצה אלימה של חסידי סאטמר שניסו להתנכל לעיתונאי חיים שאולזון שניהל נגדם מלחמה עיקשת, ובעקבות הדימיון החיצוני בינו לבין שאולזון תפסו אותו מעט לאחר שראו אותו משוחח עם אחד מקרוביו של שאולזון, חטפו אותו ממכוניתו, והיכו ופצעו אותו קשות באמצעות סכינים, ורק לאחר שחשבו כי רכב משטרתי עלה על עקבותיהם, נטשו אותו בדרך, והוא הוחש לבית הרפואה.
כאשר החלים מפציעותיו, עבר לפני הרבי בחלוקת דולרים והרבי בירך אותו שיזכה לנסים בדרך הטבע, ולא יצטרך לניסים למעלה מדרך הטבע. באותו מעמד העניק לו הרבי גם דולר "לעילוי נשמת ר' חיים נאה". בהמשך לאירוע זה התקרב מאוד לחב"ד ואף שלח את בנו ללמוד בישיבת אוהלי תורה. בשלב זה הפך ביתם שבסי-גייט למעין בית חב"ד, הרב זילבר ארגן התוועדויות בשכונה החרדית שאליהן הגיעו להתוועד הרב ראובן דונין, הרב מנחם בן ציון וילהלם, הרב יעקב משה וואלבערג, הרב פנחס קארף והרב יואל כהן. במקביל החל בנו הת' אברהם חיים בפעילות 'מבצעים' עם מאות מיהודי השכונה וב'תהלוכה' מ-770 לסי-גייט בחגים. בכסלו תשנ"ב הגיע עוד שליח לשכונה הרב חיים בריקמאן, שפועל בה עד היום ומשפחת זילבר עבדו יחד איתו וסייעו לו בתחילת דרכו.
כעבור מספר שנים חזר להתגורר בארץ הקודש וקבע את מגוריו בקהילת חב"ד בצפת על יד בנו המשמש כאחד משלוחי הרבי בעיר. שם שימש למשך שנה כמגיד שיעור בישיבת צעירי השלוחים. לאחר מכן עבר לעיר בני ברק, שם פתח כולל ערב 'נחלת הלויים' ללימוד קדשים, שבה למדו אברכים מאנ"ש וחסידויות שונים.
בשנותיו האחרונות הקים את 'איגוד צאצאי ר' חיים נאה' במסגרתה ערך כנס מרשים בירושלים במלאת יובל שנים לפטירתו (כ' תמוז תשי"ד-תשס"ד) וכן יזם קריאת שמות רחובות ר' חיים נאה בירושלים (בסיוע הרב יעקב שנור) ובביתר (בסיוע הרב אלחנן מישולובין). בתקופה האחרונה לפני פטירתו, יזם ועודד את ההוצאה לאור של הספר 'נודע בשיעורים' לזכר סבו הגאון רבי חיים נאה, בעריכת הרב שניאור ברגר, שיצאה לאור כשנה אחרי פטירתו.
בבני ברק התפלל בביהכנ"ס חב"ד של הרב יעקב כץ ברח' אברהם והיה מתומכי מוסדות חב"ד בבני ברק. שם נפטר בטרם עת בגיל 61 לאחר שחלה במחלה הידועה, ביום שישי י"ט באדר תש"ע, ונטמן בחלקת חב"ד בבית העלמין בצפת.
כיום בנו הרב אברהם חיים זילבר יו"ר 'איגוד צאצאי ר' חיים נאה'
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בתו, רבקה וחתנו, הרב אביגדור לנדסמן, מראשי "איחוד הצלה" וזק"א, עיה"ק צפת.
- בנו, הרב אברהם חיים זילבר - שליח הרבי במרום כנען צפת וממלא מקומו בראשות "איגוד צאצאי הגרא"ח נאה"
- בתו, אסתר וחתנו, הרב שמואל דוידזון - ראש כולל צמח צדק ומנהל משרד צעירי השלוחים צפת
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נדקר בטעות • המשפט של הרבי בדולרים לאיש שנחטף במקום חיים שאולזון, לדמותו של הרב אליעזר זילבר ע"ה