ישעיהו גופין: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "[[עיירה]]" ב־"עיירה")
 
(36 גרסאות ביניים של 24 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
הרב '''ישעיהו גופין''' ([[כ"ג אב]] [[תרע"ח]]-[[כ' כסלו]] [[תשמ"א]]) כיהן כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].
[[קובץ:Vvvvvvvv.JPG|ממוזער|220px|הרב ישעיהו גופין]]
[[קובץ:4-15.jpg|ממוזער|200px|הרב גופין במבצע תפילין עם חיילים בשנת [[תשל"ג]]]]
הרב '''ישעיהו גופין''' ([[כ"ג אב]] [[תרע"ח]] - [[כ' כסלו]] [[תשמ"א]]) כיהן כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
הרב ישעיהו גופין נולד ב[[חרקוב]] ב[[כ"ג אב]] [[תרע"ח]] לאביו ר' אהרון גופין, והתחנך בילדותו ב[[חיידר]] המחתרתי ב[[עיירה]] [[מאריופול]] שב[[אוקראינה]].
הרב ישעיהו גופין נולד ב[[חרקוב]] ב[[כ"ג אב]] [[תרע"ח]] לאביו ר' [[אהרון גופין]], והתחנך בילדותו ב[[חיידר]] המחתרתי ב[[עיירה]] [[מאריופול]] שב[[אוקראינה]].


בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני ה[[ג.פ.או.]] נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים [[תרצ"ג]]-[[תרצ"ז]] למד בישיבת [[תומכי תמימים קורסק]].
בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני ה[[ג.פ.או.]] נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים [[תרצ"ג]]-[[תרצ"ז]] למד בישיבות ב[[ברדיצ'ב]], [[ז'יטומיר]] וב[[תומכי תמימים קורסק|קורסק]].


בשנת [[תרצ"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו [[שרה רעלקא גופין]] והתיישב ב[[סמרקנד]] והחל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.
בשנת [[תרצ"ט]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו שרה רעלקא גופין בעיר [[לנינגרד]].


אחרי סיום [[מלחמת העולם השניה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] המשיך את דרכו ל[[ארץ הקודש]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים החב"דיים שדאגו לפיתוח הכפר.
לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על [[לנינגרד]], ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב ב[[טשקנט]] ולאחר מכן ב[[סמרקנד]] שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.


בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת ישיבת חב"ד ב[[תל אביב]], עד שהתמנה כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.
אחרי סיום [[מלחמת העולם השנייה]] יצא יחד עם משפחתו את גבולות [[רוסיה]] כחלק מתוכנית [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]], ובהוראת [[אדמו"ר הריי"צ]] עלה  ל[[ארץ הקודש]] ב[[כ"ד באייר]] [[תש"ט]] והתיישב ב[[כפר חב"ד]] שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים ה[[חב"ד|חב"דיים]] שדאגו לפיתוח הכפר.
 
בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת [[ישיבת חב"ד]] ב[[תל אביב]], עד שהתמנה כמנהל [[בית הספר למלאכה]] ב[[כפר חב"ד]], תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.


בשעת [[רצח יד החמישה|ההתקפה הרצחנית]] על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם.
בשעת [[רצח יד החמישה|ההתקפה הרצחנית]] על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם.


נפטר בגיל שישים ושלוש ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"א]].
נפטר בגיל שישים ושתיים ב[[כ' כסלו]] [[תשמ"א]].


==משפחתו==
==משפחתו==
* רעיתו, שרה רעלקא - נפטרה [[כ"ו תמוז]] [[תשס"ו]]
;אחיו:
*הרב [[ברוך גופין]], [[כפר חב"ד]].


;בניו:
;בניו:
*הרב [[זלמן גופין]] - [[משפיע|משפיע ראשי]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב"ד]].
*הרב [[זלמן גופין]] - [[משפיע|משפיע ראשי]] בישיבת [[תומכי תמימים]] [[כפר חב"ד]].
*הרב יוסף גופין - [[שליח]] [[הרבי]] בקונטיקט.
*הרב [[יוסף יצחק גופין (קונטיקט)|יוסף יצחק גופין]] - [[שליח]] [[הרבי]] בקונטיקט.
*הרב גבריאל גופין - [[קראון הייטס]].
*הרב [[גבריאל גופין]] - [[קראון הייטס]].


;בנותיו
;בנותיו
*מרת הינדה (אשת הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]]), [[תל אביב]].
*הינדה אשת הרב [[יוסף שמואל יהושע גרליצקי]], [[תל אביב]].
*מרת זילברשטרום (אשת הרב [[אליהו זילברשטרום]]), [[ירושלים]].
*שושנה רייזל אשת הרב [[אליהו פרץ זילברשטרום]], [[ירושלים]].
*מרת בתיה טננבוים (אשת הרב מענדל טננבוים), ירושלים.
*בתיה אשת הרב [[מנחם מענדל טננבוים]], [[ירושלים]].- נפטרה [[ד' אלול]] [[תשמ"ז]].
*מרת בוקעט, ארצות הברית.
*אשת הרב יוסף יצחק בוקיעט, [[לוס אנג'לס]], [[קליפורניה]].
*מרת שפלטר (אשת הרב [[שלום שפלטר]]), ניו גרזי.
*אשת הרב [[שלום שפלטר]], [[ניו ג'רזי]].
 
;נכדיו


*הרב שמעון גופין, [[משפיע]] ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]] וב[[תומכי תמימים לוד|לוד]] ומנהל מכון ההוצאה לאור של שיעורי אביו - 'שיעורים בחסידות'.
;נכדו
*הרב שלום גופין, שליח הרבי לעיר לוגנסק.
*[[ארי טננבוים]] איש תקשורת.
*הרב שמוליק גופין - שליח במיאמי פלורידה.
*הרב יעקב נחום גופין - נחלת הר חב"ד.
*הרב לוי יצחק גופין - שליח ברמת אפעל.
*הרב ישעיהו גופין, מנכ"ל ויו"ר מפעל 'וילפלסט' מתגורר בכפר חב"ד.
*הרב אהרן גופין, מנהל תיכון 'בית חיה' חב"ד ב[[קרית שמואל]] ושליח בשכונת בסביוני ים.


{{מיון רגיל:גופין, ישעיהו}}
{{מיון רגיל:גופין, ישעיהו}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:משפחת גופין]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ח]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"א]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ברדיצ'ב]]

גרסה אחרונה מ־19:26, 9 בנובמבר 2024

הרב ישעיהו גופין
הרב גופין במבצע תפילין עם חיילים בשנת תשל"ג

הרב ישעיהו גופין (כ"ג אב תרע"ח - כ' כסלו תשמ"א) כיהן כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב ישעיהו גופין נולד בחרקוב בכ"ג אב תרע"ח לאביו ר' אהרון גופין, והתחנך בילדותו בחיידר המחתרתי בעיירה מאריופול שבאוקראינה.

בעקבות הצקות חוזרות ונשנות של סוכני הג.פ.או. נאלץ לנדוד כל מספר חודשים לעיר אחרת, ובשנים תרצ"ג-תרצ"ז למד בישיבות בברדיצ'ב, ז'יטומיר ובקורסק.

בשנת תרצ"ט נשא את רעייתו שרה רעלקא גופין בעיר לנינגרד.

לאחר חתונתו כשהתחילו הגרמנים לצור על לנינגרד, ברח ר' ישעיה מהעיר והתיישב בטשקנט ולאחר מכן בסמרקנד שם החל לעסוק כחבר פעיל בוועד הרוחני שהקימו החסידים מתוך דאגה לחינוך היהודי של הפליטים שהגיעו לעיר, לגיוס כספי לאחזקת המערכת ולהאכלת התלמידים, ולהסוואת הפעולות מעיני בלשי המשטרה החשאית.

אחרי סיום מלחמת העולם השנייה יצא יחד עם משפחתו את גבולות רוסיה כחלק מתוכנית הבריחה הידועה, ובהוראת אדמו"ר הריי"צ עלה לארץ הקודש בכ"ד באייר תש"ט והתיישב בכפר חב"ד שם עמד בשורה הראשונה של העסקנים החב"דיים שדאגו לפיתוח הכפר.

בשנים שלאחרי זה נקרא לסייע באחזקת ישיבת חב"ד בתל אביב, עד שהתמנה כמנהל בית הספר למלאכה בכפר חב"ד, תפקיד בו החזיק עד לפטירתו.

בשעת ההתקפה הרצחנית על בית הספר שבניהולו, לא איבד את עשתונותיו, וחילץ ילדים רבים דרך החלון והציל את חייהם.

נפטר בגיל שישים ושתיים בכ' כסלו תשמ"א.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אחיו
בניו
בנותיו
נכדו