משה זכות – הבדלי גרסאות

(16 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות)

שורה 1:

רבי '''משה זכות''' ~~הוא מבחירי~~ פרשני [[הזוהר הקדוש]], ביאורו מוזכר בספרי רבותינו מאות פעמים.

רבי '''משה זכות''' (או זכותא, המכונה '''הרמ"ז''') היה רב בווינציא, מבכירי פרשני [[הזוהר הקדוש]], ביאורו מוזכר בספרי רבותינו מאות פעמים. חיבר ספרים רבים בנגלה ובנסתר.

==אזכורים בספרי רבותינו==

==תולדות חיים==

נולד ב[[אמסטרדם]] לרבי מרדכי , היה ידוע בבקיאותו המרובה בנגלה ובנסתר כאשר ידע את כל הש"ס בעל פה, וחיבר חיבורים רבים על הירושלמי, הזוהר הקדוש, ועוד. נפטר ביום ב' דסוכות שנת [[תנ"ח]]{{הערה|שם הגדולים להחיד"א בערכו}}.

==אזכורים בספרי [[רבותינו נשיאנו]]==

===אדמו"ר הזקן===

====ארז====

הרמ"ז כותב בפירוש הזהר פ' תרומה{{הערה|דקכ"ז ע"ב}} "גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון" כלומר אילנות ארז שעקרם הקב"ה ממקום אחד ונטען במקום אחר, ופירש הרמ"ז שהם [[ו"ק]] ד[[זעיר אנפין]] שנעקרו ב[[עולם התהו]] ונפלו ב[[עולם הבריאה]] ואח"כ נטעו ונשתלו ב[[עולם התיקון]]{{הערה|ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר}} וכן פירש בספר [[עמק המלך]]{{הערה| שער י"ו פרק מ"א}}. ומכיון שכך, נמצא שגם הניצוצות שב[[שבירת הכלים]] נקראים גם כן בשם זה. וזה כוונת חז"ל במאמרם "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז", כי בעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה, אשר דבר זה הוא תכונותיו של אדם שהוא "קשה כארז" ועומד על תכונותיו בכל התוקף, משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות שאדם כזה הוא "רך כקנה".

הרמ"ז כותב בפירוש הזהר פ' תרומה{{הערה|דקכ"ז ע"ב}} "גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון" כלומר אילנות ארז שעקרם הקב"ה ממקום אחד ונטען במקום אחר, ופירש הרמ"ז שהם [[ו"ק]] ד[[זעיר אנפין]] שנעקרו ב[[עולם התהו]] ונפלו ב[[עולם הבריאה]] ואח"כ נטעו ונשתלו ב[[עולם התיקון]]{{הערה|ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר}} וכן פירש בספר [[עמק המלך]]{{הערה|שער י"ו פרק מ"א}}. ומכיון שכך, נמצא שגם הניצוצות שב[[שבירת הכלים]] נקראים גם כן בשם זה. וזה כוונת חז"ל במאמרם "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז", כי בעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה, אשר דבר זה הוא תכונותיו של אדם שהוא "קשה כארז" ועומד על תכונותיו בכל התוקף, משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות שאדם כזה הוא "רך כקנה".

וזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב לתוך שריפת הפרה, כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול, וכן [[תולעת]] מורה על ענין זה כמו שכתוב ואנכי תולעת ולא איש, ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז ~~ע"י~~ המשכת הביטול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20/60b&search=%D7%A4%D7%AA%D7%97 ליקוטי תורה חוקת סא, א]}}.

וזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב לתוך שריפת הפרה, כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול, וכן [[תולעת]] מורה על ענין זה כמו שכתוב ואנכי תולעת ולא איש, ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז על ידי המשכת הביטול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20/60b&search=%D7%A4%D7%AA%D7%97 ליקוטי תורה חוקת סא, א]}}.

====החילוק בין עתיקא קדישא לעתיק יומין====

בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער עתיק, [[מבוא שערים]] שער ג', ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת - של הרמ"ז - עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]]{{הערה|שער מאמרי רשב"י - פירוש ספרא דצניעותא פרק א: ודע שאף על פי ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו}}.

בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות [[עתיקא קדישא]] ו[[עתיק יומין]]. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער עתיק, [[מבוא שערים]] שער ג', ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת - של הרמ"ז - עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]]{{הערה|שער מאמרי רשב"י - פירוש ספרא דצניעותא פרק א: ודע שאף על פי ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו}}.

ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/35/71d&search=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90 דרושים ליוה"כ דף ע"א, ג]}} מוכיח אדמו"ר הזקן כפי שיטת [[הרמ"ז]], ומפרש בכך את מאמר חז"ל קדושתי למעלה מקדושתכם, שהכוונה לעתיקא קדישא שהוא האור הפנימי המאיר בעתיק יומין.

כמו כן זעיר אנפין מאיר ב[[שבת]] ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}.

===אדמו"ר הצמח צדק===

האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה"ע}}.

שורה 26:

שורה 28:

====אבן השתיה====

עניינה של [[אבן השתיה]] הוא ספירת ה[[מלכות]] (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט{{הערה|הובא בפירוש [[הרמ"ז]] על הזהר חלק ג ריג, ב.}} "נטל [[הקב"ה]] אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (באשת [[פוטיפר]]) הרי משליכו ומחריב את העולם" שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד.{{הערה|ספר המאמרים תרל"א {{מקור}}.}}

[[קטגוריה:מקובלים]]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-רבי '''משה זכות''' הוא מבחירי פרשני [[הזוהר הקדוש]], ביאורו מוזכר בספרי רבותינו מאות פעמים.
+רבי '''משה זכות''' (או זכותא, המכונה '''הרמ"ז''') היה רב בווינציא, מבכירי פרשני [[הזוהר הקדוש]], ביאורו מוזכר בספרי רבותינו מאות פעמים. חיבר ספרים רבים בנגלה ובנסתר.
-==אזכורים בספרי רבותינו==
+==תולדות חיים==
+נולד ב[[אמסטרדם]] לרבי מרדכי , היה ידוע בבקיאותו המרובה בנגלה ובנסתר כאשר ידע את כל הש"ס בעל פה, וחיבר חיבורים רבים על הירושלמי, הזוהר הקדוש, ועוד. נפטר ביום ב' דסוכות שנת [[תנ"ח]]{{הערה|שם הגדולים להחיד"א בערכו}}.
+==אזכורים בספרי [[רבותינו נשיאנו]]==
 ===אדמו"ר הזקן===
 ====ארז====
-הרמ"ז כותב בפירוש הזהר פ' תרומה{{הערה|דקכ"ז ע"ב}} "גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון" כלומר אילנות ארז שעקרם הקב"ה ממקום אחד ונטען במקום אחר, ופירש הרמ"ז שהם [[ו"ק]] ד[[זעיר אנפין]] שנעקרו ב[[עולם התהו]] ונפלו ב[[עולם הבריאה]] ואח"כ נטעו ונשתלו ב[[עולם התיקון]]{{הערה|ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר}} וכן פירש בספר [[עמק המלך]]{{הערה| שער י"ו פרק מ"א}}. ומכיון שכך, נמצא שגם הניצוצות שב[[שבירת הכלים]] נקראים גם כן בשם זה. וזה כוונת חז"ל במאמרם "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז", כי בעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה, אשר דבר זה הוא תכונותיו של אדם שהוא "קשה כארז" ועומד על תכונותיו בכל התוקף, משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות שאדם כזה הוא "רך כקנה".
+הרמ"ז כותב בפירוש הזהר פ' תרומה{{הערה|דקכ"ז ע"ב}} "גבי אילנין נטיעין דעקר לון קב"ה ושתיל לון באתר אחרא ואלין אקרון ארזי לבנון" כלומר אילנות ארז שעקרם הקב"ה ממקום אחד ונטען במקום אחר, ופירש הרמ"ז שהם [[ו"ק]] ד[[זעיר אנפין]] שנעקרו ב[[עולם התהו]] ונפלו ב[[עולם הבריאה]] ואח"כ נטעו ונשתלו ב[[עולם התיקון]]{{הערה|ודלא כמק"מ שפי' שם ובפ' פינחס (דרי"ז ע"ב) בענין אחר}} וכן פירש בספר [[עמק המלך]]{{הערה|שער י"ו פרק מ"א}}. ומכיון שכך, נמצא שגם הניצוצות שב[[שבירת הכלים]] נקראים גם כן בשם זה. וזה כוונת חז"ל במאמרם "לעולם יהא אדם רך כקנה ולא קשה כארז", כי בעולם התהו מחמת תוקף ותגבורת המדות לא היה התכללות מדה אחת מהיפוכה, אשר דבר זה הוא תכונותיו של אדם שהוא "קשה כארז" ועומד על תכונותיו בכל התוקף, משא"כ בתיקון שנתקנו להיות בבחי' קוין והתכללות שאדם כזה הוא "רך כקנה".
-וזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב לתוך שריפת הפרה, כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול, וכן [[תולעת]] מורה על ענין זה כמו שכתוב ואנכי תולעת ולא איש, ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז ע"י המשכת הביטול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20/60b&search=%D7%A4%D7%AA%D7%97 ליקוטי תורה חוקת סא, א]}}.
+וזהו ענין השלכת עץ ארז ואזוב לתוך שריפת הפרה, כי האזוב הוא ההשפלה ונמיכת רוח והביטול, וכן [[תולעת]] מורה על ענין זה כמו שכתוב ואנכי תולעת ולא איש, ומחברים הארז עם האזוב בשני תולעת ומשליך לתוך שרפת הפרה דהיינו להיות בירור המדות דתהו שהם קשה כארז על ידי המשכת הביטול{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/20/60b&search=%D7%A4%D7%AA%D7%97 ליקוטי תורה חוקת סא, א]}}.
 ====החילוק בין עתיקא קדישא לעתיק יומין====
-בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער עתיק, [[מבוא שערים]] שער ג', ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת - של הרמ"ז - עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]]{{הערה|שער מאמרי רשב"י - פירוש ספרא דצניעותא פרק א: ודע שאף על פי ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו}}.
+בכתבי האר"י יש כמה הבחנות בין שני השמות [[עתיקא קדישא]] ו[[עתיק יומין]]. לפי הבחנה אחת, שם עתיקא קדישא הוא שם כולל להארת הכתר ד[[עולם הנקודים]], שלאחר ה[[שבירת הכלים|שבירה]] והתיקון נתחלק ל[[תלת רישין]] העליונים של עולם האצילות, הנכללים מ[[עתיק יומין]] ומספירת ה[[כתר]] וה[[חכמה]] של אריך אנפין{{הערה|[[אוצרות חיים]] שער עתיק, [[מבוא שערים]] שער ג', ח"ב פ"י, שער ההקדמות דף כט}}, ולפי הבחנה אחרת - של הרמ"ז - עתיקא קדישא הוא כינוי ל[[עצמות]] [[אור אין סוף]] שמתפשט בתוך ה[[תלת רישין]]{{הערה|שער מאמרי רשב"י - פירוש ספרא דצניעותא פרק א: ודע שאף על פי ששם עתיקא קדישא כולל תלת רישין הכונה על העצמות הנמצא בתוך שלשה אלו}}.
 ב[[ליקוטי תורה]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/lkutey/35/71d&search=%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%D7%90+%D7%A7%D7%93%D7%99%D7%A9%D7%90 דרושים ליוה"כ דף ע"א, ג]}} מוכיח אדמו"ר הזקן כפי שיטת [[הרמ"ז]], ומפרש בכך את מאמר חז"ל קדושתי למעלה מקדושתכם, שהכוונה לעתיקא קדישא שהוא האור הפנימי המאיר בעתיק יומין.
-כמו כן זעיר אנפין מאיר ב[[שבת]] ביום, שבשבת במוסף הוא עולה לדרגת [[אבא ואמא]], ואז ז"א ומלכות יונקים מ[[עתיק יומין|עתיקא קדישא]] (כמו כל עולם שיונק מהאור של העולם שבדרגה למעלה ממנו, והרי אבא ואמא יונקים תמיד מעתיקא קדישא), ולכן נקראת סעודת צפרא דשבתא "סעודת עתיקא קדישא". ב[[סעודה שלישית]] הוא עולה עליה גדולה יותר, בדרגה הגבוהה ביותר בדרגת [[יום הכיפורים]], ואז זעיר אנפין עצמו מגיע לדרגת עתיקא קדישא, אלא שעליה זו אינה אלא לזעיר אנפין, וגם מכיון שעליתו של זעיר אנפין לעתיקא קדישא היא עליה עצמית - שהוא עצמו מקבל את כוחות עתיקא קדישא הנקראים [[רעוא דרעוין]] ולכן מודגשת סעודה זו בשמה "סעודתא דזעיר אנפין"{{הערה|ביאורו של האר"י הקדוש בשער הכוונות לשבת}}.
 ===אדמו"ר הצמח צדק===
 האדמו"ר הצמח צדק מביא את דברי הרמ"ז{{הערה|אור התורה במדבר חלק ג' עמ' תתקפ. וראה שם בעמ' שלאחריו שמבאר זאת גם על עולמות האין סוף: א"ק, אצילות ובי"ע, עיי"ש.}}: {{הדגשה|כל העולמות שבתוך החלל בג' עולמות שכנגדם נאמר קדוש קדוש קדוש, וענין ג' עולמות: הא' הוא עולם האין סוף, ב' עולם האצילות, וג' בי"ע. ושכנגדם יש לאדם ג' עולמות [[עולם הזה]] ו[[גן עדן התחתון]] וגעה"ע}}.
@@ שורה 26: / שורה 28: @@
 ====אבן השתיה====
 עניינה של [[אבן השתיה]] הוא ספירת ה[[מלכות]] (ובפרטיות במלכות גופא עניינה הוא יסוד שבמלכות) וזה הוא הביאור בדברי הילקוט{{הערה|הובא בפירוש [[הרמ"ז]] על הזהר חלק ג ריג, ב.}} "נטל [[הקב"ה]] אבן השתיה ואמר ליוסף אם תגע בה (באשת [[פוטיפר]]) הרי משליכו ומחריב את העולם" שעניינו של יוסף הוא יסוד והמלכות היא בת זוגו של ספירת היסוד.{{הערה|ספר המאמרים תרל"א {{מקור}}.}}
+{{מקובלים}}
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:מקובלים]]