מסכת נדה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "בגדים" ב־"בגדים")
מ (החלפת טקסט – "{{הערת שוליים|" ב־"{{הערה|")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
'''מסכת נדה''' היא הינה מסכת השביעית ב[[סדר טהרות]] והיחידה בסדר שיש עליה גמרא. המסכת מדברת על טומאת נידה, וטהרתה. מהתורה נידה היא אישה שראתה דם שמקורו מהרחם.
'''מסכת נדה''' היא המסכת השביעית ב[[סדר טהרות]] והיחידה בסדר שיש עליה גמרא. המסכת עוסקת בטומאת נידה וזבה וסדר טהרתן. נידה היא אישה שראתה דם שמקורו מהרחם.


המסכת בעלת עשרה פרקים, ושבעים ושנים דפים.  
המסכת בעלת עשרה פרקים, ושבעים ושנים דפים.  
שורה 17: שורה 17:
אך דעת [[רבינו תם]] היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.  
אך דעת [[רבינו תם]] היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.  


הביאור בזה היא, מכיון של[[רבינו תם]] איסור כלאי [[בגד|בגדים]] הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.{{הערת שוליים|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)]}}
הביאור בזה היא, מכיון של[[רבינו תם]] איסור כלאי [[בגד|בגדים]] הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=135 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 123 (עמ' 135)]}}


=== ביאורים נוספים ===
=== ביאורים נוספים ===

גרסה אחרונה מ־05:35, 24 באוגוסט 2020

מסכת נדה היא המסכת השביעית בסדר טהרות והיחידה בסדר שיש עליה גמרא. המסכת עוסקת בטומאת נידה וזבה וסדר טהרתן. נידה היא אישה שראתה דם שמקורו מהרחם.

המסכת בעלת עשרה פרקים, ושבעים ושנים דפים.

ביאורי הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

שעטנז הינו איסור מהתורה.

יש שני מיני שעטנז: כלאי הכרם, שהינו איור לערבב זרעים שונים יחד, וכלאי בגדים - לערבב יחד צמר ופשתים.

  • בכלאי הכרם האיסור הוא לערבב יחד שני מינים, היוצרים יחד מציאות חדשה הקרויה שעטנז.
  • בכלאי בגדים, הדבר תלוי במחלוקת ראשונים:

דעת רש"י, כי האיסור מהתורה אינו רק אם הוא שוע טווי ונוז, כלומר שמתחילת העשייה האריגה וכו' נארגו ונעשו יחד. הביאור הפנימי בשיטתו היא מכיוון שסובר שהאיסור הוא להרכיב מציאות חדשה הנעשית משני מינים, ולכן אין האיסור אלא אם הם מציאות אחת ממש.

אך דעת רבינו תם היא, כי האיסור הוא גם אם הוא רק חיברן רק על ידי אריגה, לאחר שטוה כל אחד מהם לבדו.

הביאור בזה היא, מכיון שלרבינו תם איסור כלאי בגדים הינו איסור אחר מאיסור של כלאי הכרם, ואיסור זה אינו אלא ערבוב שני מינים שונים, גם אם אינם נעשים מציאות חדשה.[1]

ביאורים נוספים[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

חידושי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים