חסידות חב"ד - קאפוסט: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| (74 גרסאות ביניים של 26 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]] | [[קובץ:מהריל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מצבת המהרי"ל בקאפוסט, נבנה על ידי "אהלי צדיקים" [[כסלו]] [[תש"ע]].]] | ||
'''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]]. | '''שושלת חב"ד קאפוסט''', הינה שושלת בת של [[חב"ד]], ומוצאה [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|מהמהרי"ל]] בן [[אדמו"ר הצמח צדק]] שיסד אותה בעקבות [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|הפיצול בחב"ד]] שהחל בימים ההם. החסידות התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת [[תרכ"ו]] עד שנת [[תרפ"ג]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
{{ערך מורחב|התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)}} | |||
לאחר פטירת ה[[צמח צדק]] התעורר [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות]]. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי [[יהודה לייב (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב]]. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו ב[[ליובאוויטש]] ביחד ויאמרו כולם [[חסידות]] ולא ייקרא אחד מהם [[רבי]] כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו. | |||
למרות זאת, | למרות זאת, כחודשיים לאחר [[הסתלקות]] [[הצמח צדק]] התיישב בנו רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|רבי יהודה לייב]] בעיר [[קאפוסט]], והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו ל[[אדמו"ר המהר"ש]] הוא כותב {{ציטוטון|הוכרחתי לנהוג בנשיאות}}. בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות{{הערה|אחיו הגדול יותר [[ברוך שלום שניאורסון|הרב"ש]] לא נהג באדמו"רות.}} ואף הכיר את [[אדמו"ר הזקן]], ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי [[אדמו"ר המהר"ש]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. | ||
ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. | ב[[שמחת תורה]] [[תרכ"ז]] חלה מהרי"ל, ונפטר ביום ג' [[חשוון]] באותה שנה. נקבר בעיר [[קאפוסט]]. אדמו"ר המהר"ש השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי [[שלמה זלמן שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלמה זלמן]], בעל ה[[מגן אבות]]. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31607&st=&pgnum=8&hilite= אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש]}}. | ||
בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] | בעל המגן אבות חלק על [[אדמו"ר מהר"ש]] בעניין [[אותיות הרשימו]] אם נגע בהן ה[[צמצום]]. | ||
נשיאותו של המגן אבות הומשכה על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] | נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום בער]] ב[[עיירה]] [[רציצא]], ור' [[שמריהו נח שניאורסון|שמרי' נח]] ב[[בברויסק]]. | ||
השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן הייתה בענין [[כולל חב"ד המיוחד]]. | |||
=== | ===התאחדות החסידות=== | ||
כאשר נפתחה [[ישיבת תומכי תמימים]], בליובאוויטש רבים מחסידי חב"ד מכל הזרמים שלחו אליה את ילדיהם ללמוד בה, וכך חזרו רבים לחצר ליובאוויטש. | |||
הפילוג הסתיים סופית בשנת [[תרפ"ג]] לאחר הסתלקות [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|האדמו"ר הרש"נ מבאברויסק]], אז התאחדו מרבית חסידי קאפסוט הנותרים תחת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | |||
=== | == חסידי קאפוסט == | ||
*רבי [[חיים אליעזר ביחובסקי]]. | |||
*ר' [[חיים מאיר הילמן]] - מחבר הספר [[בית רבי (ספר)|בית רבי]] | |||
*הרב [[יוסף רוזין]], מכונה הגאון מרוגוצ'וב | |||
*הרב [[אהרון לוין]] רב ה[[עיירה]] [[ליאזנא]]. | |||
*הרב [[דובער אפרת]]. רב קהילת חב"ד [[חברון]] | |||
* הרב [[יחזקאל סירקין]], ובנו [[שלמה סירקין|הרב שלמה סירקין]] | |||
*הרב [[מרדכי זלמן בעהם]] | |||
*הרב [[שמריהו יהודה לייב מדליה]], רב במספר מקומות נרצח על ידי הק.ג.ב. | |||
*הרב [[שלמה יוסף זוין]] | |||
*הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] | |||
*הרב [[טוביה בלקין]] | |||
*ר' [[חיים בן ציון רסקין]] | |||
*ר' אברהם זרח נוטיק, אביו של ר' [[שמואל נוטיק]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* [[עמרם בלוי|בלוי עמרם]], בני הצמח צדק, תשפ"א, הוצאת מעיינותיך. | |||
* [http://4ysc01p1vhw140bqmvpyqhpw.wpengine.netdna-cdn.com/wp-content/uploads/2016/10/16-10-2016-07-21-28-קובץ-ד-לקריאה.pdf כתבה של וועד חיילי בית דוד] | |||
== | ==ראו גם== | ||
*[[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)]] | |||
*[[חב"ד ליאדי]] | |||
*[[חב"ד ניעז'ין]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 40: | שורה 51: | ||
* {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}} | * {{היברובוקס||שמן למאור א|6594}} | ||
* {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}} | * {{היברובוקס||שמן למאור ב|6595}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{חצרות}} | {{חצרות}} | ||
[[קטגוריה: | |||
[[קטגוריה:חסידות קאפוסט]] | |||
גרסה אחרונה מ־06:03, 26 באפריל 2024
שושלת חב"ד קאפוסט, הינה שושלת בת של חב"ד, ומוצאה מהמהרי"ל בן אדמו"ר הצמח צדק שיסד אותה בעקבות הפיצול בחב"ד שהחל בימים ההם. החסידות התקיימה במשך חמישים ושבע שנים - משנת תרכ"ו עד שנת תרפ"ג.
היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) |
לאחר פטירת הצמח צדק התעורר ויכוח בין בניו מי ינהג בנשיאות. באחת מצוואותיו הקדומות של הצמח צדק כתב אשר ישנו עדיפות לבנו רבי יהודה לייב. אולם בצוואתו שנתגלתה לאחר מותו כתב אשר לא יהיה עדיפות לאחד מן הבנים, וביקש שכולם יגורו בליובאוויטש ביחד ויאמרו כולם חסידות ולא ייקרא אחד מהם רבי כשלעצמו אלא כולם ינהגו בנשיאות ביחד. בפתק שנכתב לאחר מכן כתב הצמח צדק אשר חושש אשר המהרי"ל לא ישמע אליו וינהג נשיאות בעצמו, ולכן אוסר הוא עליו לומר חסידות שלו.
למרות זאת, כחודשיים לאחר הסתלקות הצמח צדק התיישב בנו רבי רבי יהודה לייב בעיר קאפוסט, והחל לנהוג שם בנשיאות, במכתבו לאדמו"ר המהר"ש הוא כותב "הוכרחתי לנהוג בנשיאות". בסיפורי חסידים מסופר כי לעבר החסידים שהסיעו אותו לקאפוסט צעק "רוצחים!". מבין שאר הבנים, מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שהסכים לנהוג באדמו"רות[1] ואף הכיר את אדמו"ר הזקן, ולכן נהרו אליו רבים מהחסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי אדמו"ר המהר"ש הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
בשמחת תורה תרכ"ז חלה מהרי"ל, ונפטר ביום ג' חשוון באותה שנה. נקבר בעיר קאפוסט. אדמו"ר המהר"ש השתדל להחזיר את משפחתו לליובאוויטש ולמלא בכך את צוואת אביו, אלא שמאמציו לא נשאו פרי, ואת מקום המהרי"ל בקאפוסט מילא בנו, רבי שלמה זלמן, בעל המגן אבות. בימי השלושים שלח לו אדמו"ר המהר"ש אגרת ובה כתב לו כי יש לטכס עצות להמנע ממחלוקת ולקרב הלבבות[2].
בעל המגן אבות חלק על אדמו"ר מהר"ש בעניין אותיות הרשימו אם נגע בהן הצמצום.
נשיאותו של המגן אבות הומשכה לאחר פטירתו על ידי אחיו, ר' שלום בער בעיירה רציצא, ור' שמרי' נח בבברויסק.
השנים הבאות היו לא מעט מחלוקות בין חסידות בוברויסק לבין חסידות חב"ד ליובאוויטש, העיקרית שבהן הייתה בענין כולל חב"ד המיוחד.
התאחדות החסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
כאשר נפתחה ישיבת תומכי תמימים, בליובאוויטש רבים מחסידי חב"ד מכל הזרמים שלחו אליה את ילדיהם ללמוד בה, וכך חזרו רבים לחצר ליובאוויטש.
הפילוג הסתיים סופית בשנת תרפ"ג לאחר הסתלקות האדמו"ר הרש"נ מבאברויסק, אז התאחדו מרבית חסידי קאפסוט הנותרים תחת אדמו"ר הריי"צ.
חסידי קאפוסט[עריכה | עריכת קוד מקור]
- רבי חיים אליעזר ביחובסקי.
- ר' חיים מאיר הילמן - מחבר הספר בית רבי
- הרב יוסף רוזין, מכונה הגאון מרוגוצ'וב
- הרב אהרון לוין רב העיירה ליאזנא.
- הרב דובער אפרת. רב קהילת חב"ד חברון
- הרב יחזקאל סירקין, ובנו הרב שלמה סירקין
- הרב מרדכי זלמן בעהם
- הרב שמריהו יהודה לייב מדליה, רב במספר מקומות נרצח על ידי הק.ג.ב.
- הרב שלמה יוסף זוין
- הרב מרדכי יואל דוכמן
- הרב טוביה בלקין
- ר' חיים בן ציון רסקין
- ר' אברהם זרח נוטיק, אביו של ר' שמואל נוטיק
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בלוי עמרם, בני הצמח צדק, תשפ"א, הוצאת מעיינותיך.
- כתבה של וועד חיילי בית דוד
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
מגן אבות א, באתר HebrewBooks
מגן אבות ב, באתר HebrewBooks
שמן למאור א, באתר HebrewBooks
שמן למאור ב, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ↑ אחיו הגדול יותר הרב"ש לא נהג באדמו"רות.
- ↑ אגרות קודש אדמו"ר מהר"ש
| חב"ד וגדולי ישראל |
|---|
| חב"ד ובנותיה |
| חסידות חב"ד ליובאוויטש חסידות סטרשלה ● התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו) • חב"ד קאפוסט • חב"ד ליאדי • חב"ד ניעז'ין ● חסידות אוורוטש |
| חצרות רוסיה ליטא ואוקראינה |
| ברסלב • טולנא • סלונים • סקווירא • פינסק קרלין • צ'רנוביל • קרלין • צ'רקס • רחמסטריבקא • רוז'ין • צ'ורטקוב • סקוליא |
| חצרות גליציה |
| באבוב • צאנז • מחנובקה • פשברסק • בעלז • נדבורנא • ביטשינא • קרטשניף • זוטשקא |
| חצרות פולין ווואהלין |
| אמשינוב • גור • זוויהל • לעלוב • סטרופקוב • ראדזין • ביאלא • פשיסחא • אוז'רוב |
| חצרות הונגריה ורומניה |
| ויז'ניץ • סאטמאר • ספינקא • ערלוי • פאפא |
| חצרות ארץ ישראל ומרוקו |
| שומרי אמונים • אשלג • אבוחצירא |