צ – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
נסיעה לרבי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (19 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות | {{אות | ||
|תמונה= | |תמונה=צ.jpg | ||
}} | |||
האות '''צ'''' ('''צד"י''' \ '''צָדִי''') היא אחת מאותיות [[לשון הקודש]] שכתיבתה חלוקה בין ההלכה לקבלה, ויש אף מחלוקת בשמה. | |||
==שמה== | |||
לפי [[נגלה]] נקראת האות 'צדי', אך ה[[האר"י|אריז"ל]] הכריע ששמה הוא 'צדיק'. | |||
==אופן כתיבתה== | |||
על פי ה[[שולחן ערוך|שו"ע]] היו"ד שמאחורי הצדי"ק נוטה לכיון שמאל בבחינת פנים, ועל פי ה[[אר"י]] היא נכתבת באופן של י' ונ' הפוכות זה מזה, דבר הרומז על מצב של [[אחור באחור]]. | |||
==רמזיה== | ==רמזיה== | ||
שני הראשים של האות ע' ו[[צ]] מבוארים על פי ספר "טעמי המצוות" למקובל בן פרחי, לשני הצינורות שיש ל[[מידת היסוד]], אחת מקו הימין ואחד מקו השמאל. סברא זו מובאת בשמו ב"פרדס רמונים" ל[[רמ"ק]]{{הערה|שער ז פרק ד}} שהוסיף על כך: "וטעם היותו בצדיק ב' נקבים האלו, הוא מפני שצדיק היה המנהיג המשפיע לעליונים ותחתונים לפנימים ולחצונים ובו היה תלוי מזון לכל הנבראים ימיניים ושמאליים קודם המיעוט, וגם מדי עלות המלכות אל מקומה הרמתה אל בעלה ששם ביתה יושבת בראש פנה כאשר יתבאר בשער המיעוט אז יוכרח היות הצדיק זן את העולם ואז יושפעו הנבראים | שני הראשים של האות ע' ו[[צ]] מבוארים על פי ספר "טעמי המצוות" למקובל בן פרחי, לשני הצינורות שיש ל[[מידת היסוד]], אחת מקו הימין ואחד מקו השמאל. סברא זו מובאת בשמו ב"פרדס רמונים" ל[[רמ"ק]]{{הערה|שער ז פרק ד}} שהוסיף על כך: "וטעם היותו בצדיק ב' נקבים האלו, הוא מפני שצדיק היה המנהיג המשפיע לעליונים ותחתונים לפנימים ולחצונים ובו היה תלוי מזון לכל הנבראים ימיניים ושמאליים קודם המיעוט, וגם מדי עלות המלכות אל מקומה הרמתה אל בעלה ששם ביתה יושבת בראש פנה כאשר יתבאר בשער המיעוט אז יוכרח היות הצדיק זן את העולם ואז יושפעו הנבראים על ידי ב' נקבים אלו האחד אל המזון לבני ההיכל והשני המותר לכלבים." ומבאר במקום אחר ענין זה של השפעה לכלבים שהוא סוד נעלם בקבלה. | ||
בדומה כותב האר"י הקדוש{{הערה|שער הכוונות דרושי כוונת הברכות}}: ובמוסף תכוין לאות צ' שהוא כנגד היסוד צדיק יסוד עולם כי אות צ' רומז אל היסוד שהוא הצדיק שבו [[ | בדומה כותב האר"י הקדוש{{הערה|שער הכוונות דרושי כוונת הברכות}}: ובמוסף תכוין לאות צ' שהוא כנגד היסוד צדיק יסוד עולם כי אות צ' רומז אל היסוד שהוא הצדיק שבו [[תפילת מוסף]]. | ||
==צלם== | ==צלם== | ||
בבחינת הארת [[צלם]] שהם המוחין המתלבשים ומאירים בזעיר אנפין, משמשת האות צ' כדרגה התחתונה והראשונה של המוחין, המתלבשת בט' ספירות זעיר אנפין בבחינת [[אור פנימי]] (ומכאן חשבונה של האות שהיא בגימטריא 90, כי כל ספירה כלולה מעשר). | בבחינת הארת [[צלם]] שהם המוחין המתלבשים ומאירים בזעיר אנפין, משמשת האות צ' כדרגה התחתונה והראשונה של המוחין, המתלבשת בט' ספירות זעיר אנפין בבחינת [[אור פנימי]] (ומכאן חשבונה של האות שהיא בגימטריא 90, כי כל ספירה כלולה מעשר). | ||
==הקשר לגאולה ולרבי== | |||
בפרקי דרבי אליעזר מוקבלות כל האותיות הכפולות (אלו שיש בהם גם אות סופית = [[מנצפ"ך]]) ל-5 גאולות היסטוריות. | |||
האות פ' קשורה לגאולת מצרים שנאמר "פקד פקדתי", והאות צ' קשורה לגאולה העתידה שנאמר "צמח צדיק". | |||
כשהרבי מעיר על מאמר זה בשיחות תנש"א-ב, הרבי מסב את תשומת הלב שבזמן הגאולה הקשורה לאות פ', הגואל - משה היה בן פ' שנה. ומוסיף הרבי ואומר "ולהעיר שהשנה (בה הודפסה שיחה מוגהת זו) היא - [[שנת הצדי"ק]]" - השנה בה הרבי נהיה בן 90. | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*אהרן לייב רסקין, '''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/137090/jewish/Tzadik.htm האות צדי"ק]''', בתוך 'אותיות של אור - משמעות האל"ף-בי"ת העברי', בהוצאת [[ועד שיחות באנגלית]] {{בית חבד}} ([[אנגלית]]) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||