ורשה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (59 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
''' | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
'''וורשא''' (גם: ורשה) (בפולנית: '''warszawa''') היא עיר הבירה של [[פולין]]. עד לפני [[מלחמת העולם השנייה]] הייתה בירת ומרכז יהדות פולין, בה התקיימה גם קהילת חסידי חב"ד. | |||
[[קובץ:Shutterstock 190990370.jpg|ממוזער|וורשא]] | |||
==המניע להקמת הקהילה== | |||
קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות [[רוסיה]] הורו בחורף [[תרנ"א]] לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי [[אדמו"ר הרש"ב]], התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח [[האר"י]] וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, [[משפיע|משפיעים]], ואברכים בוגרי ישיבות '[[תומכי תמימים]]' בברית-המועצות ופולין. | |||
== | ==ביקור אדמו"ר הריי"צ== | ||
לאחר [[מאסר וגאולת אדמו"ר הריי"צ|שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהכלא הרוסי]] ופעולותיהם של נציגי הממשל לדחוק אותו לצאת מחוץ למדינה, בסיומו של חודש תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ את גבולות רוסיה אל ריגא בירת לטביה. שלושה מנכבדי חסידי חב"ד בפולין הציעו שאדמו"ר הריי"צ יבוא להתגורר בוורשה והם ידאגו לכל צרכיו{{הערה|הרב [[שרגא פייביש זלמנוב (וורשא)|שרגא פייביש זלמנוב]], הרב [[שניאור זלמן שמוטקין (ורשה)|שניאור זלמן שמוטקין]] והרב [[יחיאל צבי גוראריה]].}}, אך אדמו"ר הריי"צ סירב בכתבו "הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים - בלתי אפשרי הוא". | |||
תמורת זאת, בבוקרו של יום שני [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ח]] הגיע אדמו"ר הרי"צ לביקור בעיר באמצעות הרכבת, ובכך תמו 13 שנים של פרידה בהן חסידי חב"ד שבפולין לא ראו את הרבי{{הערה|תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.}}. | |||
רבים מתושבי העיר ובראשם [[רבנים]] חשובים וראשי ישיבות המתינו לקבל את פניו של הרבי והעומס בתחנת הרכבת היה כבד, ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה היו צריכים להתאמץ על מנת לפלס דרך לרבי שיוכל לצאת לרכב שהסיע אותו לבית משפחת הרב [[שניאור זלמן שמוטקין]] בחצר מאלעוואקי 7, ששימש את הרבי לאורך ימי הביקור. | |||
הרבי נותר בעיר במשך למעלה משבועיים בהן שקד על לימודו ועבודתו בשעות הבוקר, קיבל רבנים ואדמו"רים בשעות הצהריים במעונות, ובשעות הערב את הציבור שביקש לעבור לפניו לקבל שלום. | |||
== | בלילות שבת אמר הרבי מאמר חסידות במשך שעתיים וחצי בפני אלפי יהודים באחד מבתי הכנסת הגדולים שבעיר, ובהמשך השבוע ביקר מספר פעמים בסניף ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]], ואף סעד עם תלמידי הישיבה את סעודת פורים שנמשכה כמעט 11 שעות רצופות. | ||
בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד בוורשה | |||
עם סיום הביקור כשנשאל הרבי לשביעות רצונו, הגיב הרבי: "תודה לא-ל יתברך, אני מאוד שבע רצון מוורשה, מאנ"ש, ובראשם - מהישיבה". | |||
==תומכי תמימים== | |||
{{ערך מורחב|תומכי תמימים ורשה}} | |||
מחודש [[ניסן]] [[תרפ"א]] פעלה בוורשה גם [[תומכי תמימים ורשה|ישיבת תומכי תמימים]], אותה ניהלו הרב [[דובער משה שמוטקין]] והרב [[שרגא פייביש זלמנוב]]. | |||
==וורשא בזמן השואה== | |||
{{להשלים}} | |||
בימי [[השואה]], רוב חסידי חב"ד בוורשה נספו. אך שרידים מעטים ניצלו, ולאחר השואה לא שבו לורשה. | |||
==יהדות וורשא כיום== | |||
כיום מכהן כ[[שליח הרבי]] בעיר ה[[רב (תואר)|רב]] [[שלום דב בער סטמבלר]], הפועל להפצת יהדות בקרב יהודי המקום. | |||
בנוסף לכך, פועל בעיר רב הקהילה המקומית ורבה הראשי של פולין הרב יוסף מיכאל שודריך. | |||
{{להשלים}} | |||
==ראו גם== | |||
*[[תומכי תמימים וורשא]] | |||
*[[פולין]] | |||
*[[שלום דוב בער סטמבלר]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[שלום דובער לוין]], '''[[תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא]]''', [[קה"ת]], [[תשע"א]]. | |||
*[[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד בשואה (סדרה)]], {{בית משיח}} [[שבועון בית משיח]] [https://chabadpedia.co.il/images/b/ba/497.pdf גיליון מספר 497] עמודים 44 - 50 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח] | *[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1873 קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח] {{קישור שבור}} | ||
{{ערים בפולין}} | |||
[[קטגוריה: | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:פולין]] | |||
[[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:37, 5 באפריל 2024
וורשא (גם: ורשה) (בפולנית: warszawa) היא עיר הבירה של פולין. עד לפני מלחמת העולם השנייה הייתה בירת ומרכז יהדות פולין, בה התקיימה גם קהילת חסידי חב"ד.
המניע להקמת הקהילה[עריכה | עריכת קוד מקור]
קהילת חב"ד בוורשה הוקמה בעקבות 'גירוש מוסקבה', כאשר שלטונות רוסיה הורו בחורף תרנ"א לגרש את יהודי העיר, קבוצה מהמגורשים חסידי אדמו"ר הרש"ב, התיישבה בוורשה ברית פולין שהייתה באותם ימים מרכז יהודי חשוב. הם הקימו בית כנסת חב"די בנוסח האר"י וניהלו קהילה חב"דית לכל דבר. זה היה הגרעין ממנו החלה לצמוח קהילה גדולה ומפוארת שמנתה מאות משפחות, שלימים נפוצו גם לערים נוספות בפולין, אבל הקהילה המרכזית נותרה בוורשה. על קהילה זו נמנו חסידים דגולים רבים ובהם רבנים, משפיעים, ואברכים בוגרי ישיבות 'תומכי תמימים' בברית-המועצות ופולין.
ביקור אדמו"ר הריי"צ[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר שחרורו של אדמו"ר הריי"צ מהכלא הרוסי ופעולותיהם של נציגי הממשל לדחוק אותו לצאת מחוץ למדינה, בסיומו של חודש תשרי תרפ"ח יצא אדמו"ר הריי"צ את גבולות רוסיה אל ריגא בירת לטביה. שלושה מנכבדי חסידי חב"ד בפולין הציעו שאדמו"ר הריי"צ יבוא להתגורר בוורשה והם ידאגו לכל צרכיו[1], אך אדמו"ר הריי"צ סירב בכתבו "הגם כי טעמיהם נכונים המה, אבל לרגלי סיבות שונות ונימוקים אדירים - בלתי אפשרי הוא".
תמורת זאת, בבוקרו של יום שני כ"ט שבט תרפ"ח הגיע אדמו"ר הרי"צ לביקור בעיר באמצעות הרכבת, ובכך תמו 13 שנים של פרידה בהן חסידי חב"ד שבפולין לא ראו את הרבי[2].
רבים מתושבי העיר ובראשם רבנים חשובים וראשי ישיבות המתינו לקבל את פניו של הרבי והעומס בתחנת הרכבת היה כבד, ותלמידי ישיבת תומכי תמימים בוורשה היו צריכים להתאמץ על מנת לפלס דרך לרבי שיוכל לצאת לרכב שהסיע אותו לבית משפחת הרב שניאור זלמן שמוטקין בחצר מאלעוואקי 7, ששימש את הרבי לאורך ימי הביקור.
הרבי נותר בעיר במשך למעלה משבועיים בהן שקד על לימודו ועבודתו בשעות הבוקר, קיבל רבנים ואדמו"רים בשעות הצהריים במעונות, ובשעות הערב את הציבור שביקש לעבור לפניו לקבל שלום.
בלילות שבת אמר הרבי מאמר חסידות במשך שעתיים וחצי בפני אלפי יהודים באחד מבתי הכנסת הגדולים שבעיר, ובהמשך השבוע ביקר מספר פעמים בסניף ישיבת תומכי תמימים ורשה, ואף סעד עם תלמידי הישיבה את סעודת פורים שנמשכה כמעט 11 שעות רצופות.
עם סיום הביקור כשנשאל הרבי לשביעות רצונו, הגיב הרבי: "תודה לא-ל יתברך, אני מאוד שבע רצון מוורשה, מאנ"ש, ובראשם - מהישיבה".
תומכי תמימים[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים ורשה |
מחודש ניסן תרפ"א פעלה בוורשה גם ישיבת תומכי תמימים, אותה ניהלו הרב דובער משה שמוטקין והרב שרגא פייביש זלמנוב.
וורשא בזמן השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי השואה, רוב חסידי חב"ד בוורשה נספו. אך שרידים מעטים ניצלו, ולאחר השואה לא שבו לורשה.
יהדות וורשא כיום[עריכה | עריכת קוד מקור]
כיום מכהן כשליח הרבי בעיר הרב שלום דב בער סטמבלר, הפועל להפצת יהדות בקרב יהודי המקום. בנוסף לכך, פועל בעיר רב הקהילה המקומית ורבה הראשי של פולין הרב יוסף מיכאל שודריך.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שלום דובער לוין, תולדות חב"ד בפולין, ליטא ולטביא, קה"ת, תשע"א.
- שניאור זלמן ברגר, חב"ד בשואה (סדרה),
שבועון בית משיח גיליון מספר 497 עמודים 44 - 50
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- קהילת חב"ד בוורשה מתוך שבועון בית משיח (הקישור אינו פעיל, כ"ו באדר ב' ה'תשפ"ד)
| ערים ועיירות בפולין | |
|---|---|
| |
| עיירות ברוסיה • עיירות בבלארוס • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • ערים בפולין |
הערות שוליים
- ↑ הרב שרגא פייביש זלמנוב, הרב שניאור זלמן שמוטקין והרב יחיאל צבי גוראריה.
- ↑ תיאור הביקור במפורט, בתוך שבועון בית משיח כ"ג שבט תשפ"א עמוד 40, במדור 'רגעים בליובאוויטש'.