משתמש:שלום/מלאכת קורע: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (החלפת טקסט – "אדה"ז" ב־"אדמו"ר הזקן") |
מ (קרייזי אבאוט משיח העביר את הדף מלאכת קורע לשם משתמש:שלום/מלאכת קורע בלי להשאיר הפניה: לא בשל, מועתק ללא עריכה, לא עוסק במלאכה כמעט אלא במחלוקת ספציפית) |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מלאכת קורע''' היא מלאכה שהגדרתה שנויה במחלוקת בין אדמו"ר הזקן לשאר מהפוסקים. אם הגדרתה היא קריעת דבר אחד לשנים או קריעת שני דברים הדבוקים זה בזה (היפוכה של [[מלאכת תופר]]). | '''מלאכת קורע''' היא מלאכה שהגדרתה שנויה במחלוקת בין אדמו"ר הזקן לשאר מהפוסקים. אם הגדרתה היא קריעת דבר אחד לשנים או קריעת שני דברים הדבוקים זה בזה (היפוכה של [[מלאכת תופר]]). | ||
==פסק אדמו"ר הזקן== | ==פסק אדמו"ר הזקן== | ||
משום קורע אין איסור אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו כגון קורע בגד הארוג מחוטים הרבה, אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו וחיתוכו משום קורע, ומטעם זה מותר לקרוע עור שעל פי חבית של [[יין]] מפני שהעור הוא גוף אחד ולא שייך בו איסור קריעה אלא איסור החיתוך, אם מקפיד לחתכו במדה. | משום קורע אין איסור אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו כגון קורע [[בגד]] הארוג מחוטים הרבה, אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו וחיתוכו משום קורע, ומטעם זה מותר לקרוע עור שעל פי חבית של [[יין]] מפני שהעור הוא גוף אחד ולא שייך בו איסור קריעה אלא איסור החיתוך, אם מקפיד לחתכו במדה. | ||
אבל המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע, והמדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדות תופר וחייב, במה דברים אמורים כשדיבוק זה נעשה לקיום אבל דפי ספרים שנדבקו זה לזה על ידי שעוה או בשעת הקשירה מותרים לפתחן בשבת שכיון שלא נעשה לקיום ועוד שנעשה מאליו בלא מתכוין לפיכך אינו דומה כלל לתופר ואין בו משום קורע. | אבל המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע, והמדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדות תופר וחייב, במה דברים אמורים כשדיבוק זה נעשה לקיום אבל דפי ספרים שנדבקו זה לזה על ידי שעוה או בשעת הקשירה מותרים לפתחן בשבת שכיון שלא נעשה לקיום ועוד שנעשה מאליו בלא מתכוין לפיכך אינו דומה כלל לתופר ואין בו משום קורע. | ||
==הלכה למעשה== | ==הלכה למעשה== | ||
הנפקותא ההלכתית המצויה בימינו לפי שיטת אדמו"ר הזקן (סוף סימן ש"מ) היא פתיחת גביע לבן בשבת. שלפי המשנה ברורה שפוסק שקורע היא רק קריעת גוף אחד - | הנפקותא ההלכתית המצויה בימינו לפי שיטת אדמו"ר הזקן (סוף סימן ש"מ) היא פתיחת גביע לבן בשבת. שלפי המשנה ברורה שפוסק שקורע היא רק קריעת גוף אחד - ייתכן שהדבר מותר, אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן מדובר באיסור מהתורה. | ||
{{לט מלאכות|}} | {{לט מלאכות|}} | ||
[[קטגוריה:מלאכות שבת]] | [[קטגוריה:מלאכות שבת]] | ||
גרסה אחרונה מ־23:30, 25 ביולי 2021
מלאכת קורע היא מלאכה שהגדרתה שנויה במחלוקת בין אדמו"ר הזקן לשאר מהפוסקים. אם הגדרתה היא קריעת דבר אחד לשנים או קריעת שני דברים הדבוקים זה בזה (היפוכה של מלאכת תופר).
פסק אדמו"ר הזקן[עריכה | עריכת קוד מקור]
משום קורע אין איסור אלא כשקורע ומפריד גופים רבים שנתחברו כגון קורע בגד הארוג מחוטים הרבה, אבל הנייר שהוא גוף אחד אין בפסיקתו וחיתוכו משום קורע, ומטעם זה מותר לקרוע עור שעל פי חבית של יין מפני שהעור הוא גוף אחד ולא שייך בו איסור קריעה אלא איסור החיתוך, אם מקפיד לחתכו במדה.
אבל המפרק ניירות דבוקים הרי זה תולדת קורע, והמדבק ניירות או עורות בקולן של סופרים וכיוצא בו הרי זה תולדות תופר וחייב, במה דברים אמורים כשדיבוק זה נעשה לקיום אבל דפי ספרים שנדבקו זה לזה על ידי שעוה או בשעת הקשירה מותרים לפתחן בשבת שכיון שלא נעשה לקיום ועוד שנעשה מאליו בלא מתכוין לפיכך אינו דומה כלל לתופר ואין בו משום קורע.
הלכה למעשה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הנפקותא ההלכתית המצויה בימינו לפי שיטת אדמו"ר הזקן (סוף סימן ש"מ) היא פתיחת גביע לבן בשבת. שלפי המשנה ברורה שפוסק שקורע היא רק קריעת גוף אחד - ייתכן שהדבר מותר, אך לפי שיטת אדמו"ר הזקן מדובר באיסור מהתורה.