מזל – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|שם=שבת}}: "אין מזל לישראל", היינו שבני ישראל אינם נתונים תחת שליטת המזלות{{הערה|אמנם, את השפעתם '''לטובה''' של המזלות מקבלים גם בני ישראל, שלכן גם מזלם גובר ביום ההולדת - ראה שיחת אחרון של פסח [[תשמ"ח]] הערה 45 ובשולי הגליון שם.}}. כמו שנאמר בפסוק{{הערה|ירמיה י, ב.}}: "אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". [[רש"י]] מפרש ש"על ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה". | אמרו [[חז"ל]]{{הערה|שם=שבת}}: "אין מזל לישראל", היינו שבני ישראל אינם נתונים תחת שליטת המזלות{{הערה|אמנם, את השפעתם '''לטובה''' של המזלות מקבלים גם בני ישראל, שלכן גם מזלם גובר ביום ההולדת - ראה שיחת אחרון של פסח [[תשמ"ח]] הערה 45 ובשולי הגליון שם.}}. כמו שנאמר בפסוק{{הערה|ירמיה י, ב.}}: "אֶל דֶּרֶךְ הַגּוֹיִם אַל תִּלְמָדוּ וּמֵאֹתוֹת הַשָּׁמַיִם אַל תֵּחָתּוּ כִּי יֵחַתּוּ הַגּוֹיִם מֵהֵמָּה". [[רש"י]] מפרש ש"על ידי תפילה וזכות משתנה מזלו לטובה". | ||
זאת אומרת, שאף שהמזל מטה את | זאת אומרת, שאף שהמזל מטה את ה[[אדם]] לנהוג באופן מסויים - הרי רק ל[[גויים]] אין אפשרות להתגבר על נטיה זו, כיון שאין להם בחירה אמיתית. אך ליהודי שישנה בחירה אמיתית וכח שלמעלה מה[[טבע]], ביכלתו להתגבר על השפעת המזל{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] שם. וראה גם למשל [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/17/6192&search=%D7%90%D7%99%D7%9F+%D7%9E%D7%96%D7%9C+%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C אגרות קודש חלק יז, אגרת ו'קצב].}}. | ||
==בחסידות== | ==בחסידות== | ||
| שורה 15: | שורה 15: | ||
===שורש הנשמה=== | ===שורש הנשמה=== | ||
בחינת "מזל" שבעם ישראל, הוא שורש ה[[נשמה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[גוף]], ונקרא חלק ה"[[ראש]]" שבנשמה. וכיון שהוא למעלה מהתלבשות בגוף, השפעתו על ה[[גוף]] אינה באופן [[פנימי]] אלא באופן [[מקיף]]. מקיף זה הוא המקיף של בחינת [[חיה]] שבנפש{{הערה|1=ראה בכל זה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/61/422&search=%D7%9E%D7%96%D7%9C ד"ה ואהיה אצלו אמון תשכ"א, סעיף ג'].}}. | בחינת "מזל" שבעם ישראל, הוא שורש ה[[נשמה]] שלמעלה מהתלבשות ב[[גוף]], ונקרא חלק ה"[[ראש]]" שבנשמה. וכיון שהוא למעלה מהתלבשות בגוף, השפעתו על ה[[גוף]] אינה באופן [[פנימי]] אלא באופן [[מקיף]]. מקיף זה הוא המקיף של בחינת [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] שבנפש{{הערה|1=ראה בכל זה [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/mlukat/3/61/422&search=%D7%9E%D7%96%D7%9C ד"ה ואהיה אצלו אמון תשכ"א, סעיף ג'].}}. | ||
על השפעת המזל אמרו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ג, ב.}} על הפסוק{{הערה|דניאל י, ז.}} "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם" - "[[איהו לא חזי מזלייהו חזי|אף על גב דאיהו לא חזו מזליהו חזו]]". היינו שהאנשים לא ראו את המראה האלוקי והוא לא חדר בהם בפנימיות, רק מזלם שלמעלה ראה זאת; ולכן הם קיבלו השפעה מהגילוי באופן מקיף, שנפלה עליהם חרדה. | על השפעת המזל אמרו [[חז"ל]]{{הערה|[[מסכת מגילה|מגילה]] ג, ב.}} על הפסוק{{הערה|דניאל י, ז.}} "וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ עִמִּי לֹא רָאוּ אֶת הַמַּרְאָה אֲבָל חֲרָדָה גְדֹלָה נָפְלָה עֲלֵיהֶם" - "[[איהו לא חזי מזלייהו חזי|אף על גב דאיהו לא חזו מזליהו חזו]]". היינו שהאנשים לא ראו את המראה האלוקי והוא לא חדר בהם בפנימיות, רק מזלם שלמעלה ראה זאת; ולכן הם קיבלו השפעה מהגילוי באופן מקיף, שנפלה עליהם חרדה. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
כח זה, של התגברות מזל ה"אין" של ישראל, נתן את הכח ליהודים בזמן גזירת המן [[מסירות נפש|למסור את נפשם]] ולא להמיר את דתם. ולאידך, כח זה נמשך גם בתוך הגוף, כך שלא היו זקוקים למסור את נפשם בפועל ולמות חלילה - אלא נשארו בחיים וזכו לאורה ושמחה{{הערה|ראה בכל זה שיחות ה[[דבר מלכות]] - שבת פרשת תרומה ותצוה (שיחה הא') תשנ"ב.}}. | כח זה, של התגברות מזל ה"אין" של ישראל, נתן את הכח ליהודים בזמן גזירת המן [[מסירות נפש|למסור את נפשם]] ולא להמיר את דתם. ולאידך, כח זה נמשך גם בתוך הגוף, כך שלא היו זקוקים למסור את נפשם בפועל ולמות חלילה - אלא נשארו בחיים וזכו לאורה ושמחה{{הערה|ראה בכל זה שיחות ה[[דבר מלכות]] - שבת פרשת תרומה ותצוה (שיחה הא') תשנ"ב.}}. | ||
==איהו לא חזי מזלייהו חזי== | |||
"איהו לא חזי מזלייהו חזי", הוא מאמר המוזכר בתלמוד כהסבר לתאור הנבואה בדברי [[דניאל]]: {{ציטוטון|וראיתי אני דניאל לבדי את המראה והאנשים אשר היו עמי לא ראו את המראה אבל חרדה גדלה נפלה עליהם ויברחו בהחבא}}. | |||
== | על מאמר זה נאמר בגמרא: "וכי מאחר דלא חזו, מאי טעמא איבעות"? (מאחר שלא ראו - מדוע פחדו?) והתשובה בגמרא: "אף על גב דאינהו לא חזו מדי, מזלייהו חזי" (אף על פי שהם לא ראו אבל מזלם ראה). ופ[[רש"י]]: מזלייהו - שר של כל אדם למעלה. והענין בזה, שכל אדם וכן כל [[נברא]] יש לו שורש רוחני למעלה הנקרא "[[מזל]]" שמשם "נוזל" ויורד כח וחיות אלקית לקיימו ולהחיותו. והמזל הוא גורם משפיע על תיפקודו. | ||
*[[ | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*[[תניא - פרק כ"ג]] - [[תניא - פרק כ"ד|כ"ד]] | |||
*[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] עת"ר עמ' קנב | |||
*ספר המאמרים תער"ב עמ' תטו | |||
*[[לקוטי שיחות]] חלק ט"ו עמ' 228. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* שיחת [[הרבי]], [http:// | * שיחת [[הרבי]], [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=68458 למזל האדם אין קשר לי"ב המזלות], ב' [[אייר]] [[תשמ"ח]] {{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/5786454/jewish/Luck-Mazal.htm מזל - מבט פנימי]''', מתוך הספר 'אנשי המילה' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:נפש]] | [[קטגוריה:נפש]] | ||
[[קטגוריה:תורת החסידות]] | |||