אברהם ברוך פבזנר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " ." ב־".") |
מ (החלפת טקסט – "שמאל|ממוזער|250px|" ב־"שמאל|ממוזער|") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (33 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:אברהם ברוך פבזנר 2.jpg|שמאל|ממוזער|הרב פבזנר]] | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=אברהם ברוך פבזנר, מתלמידי ה[[תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]|אחר=נכדו, [[רב]] [[אנ"ש]] ב[[פריז]]|ראו=[[אברהם ברוך פבזנר (פריז)]]}} | ||
הרב '''אברהם ברוך פבזנר''' (?-[[י"ד בניסן]] [[ת"ש]]), מתלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש]], היה [[משפיע]] ב[[מינסק]] ולאחר מכן ב[[חרקוב]]. נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] ונפטר בגלות ב[[קזחסטן]]. | |||
==תולדות חיים== | |||
נולד לאביו ר' הלל ולאימו מרת פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. שימש כמשפיע בעיר [[מינסק]] בהוראת [[הרבי הריי"צ]]. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם. | |||
לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח ל[[חרקוב]] וגם שם עסק ב[[הפצת יהדות]]. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ו[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור ב[[גמרא]], וגם פרק [[תניא]] בין מנחה למעריב. | |||
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[מאיר גורקוב]], הרב פבזנר והרב [[נחום יצחק פינסון]]. במוצאי [[שושן פורים]] נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות. | |||
ר' אברהם ברוך נפטר ב[[ערב פסח]] [[ה'ת"ש]] ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שב[[קזחסטן]]. | |||
לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'. | |||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
[[קובץ:אברהם ברוך פבזנר.jpg|שמאל|ממוזער|כריכת הספר העוסק בקורות חייו]] | |||
*'''ה[[משפיע]] שלא חזר''' - קורות חייו של הרב פבזנר, [[שניאור זלמן ברגר]] | |||
*ספר '''חסידים הראשונים''' ע' 209-218. | |||
== | ==משפחתו== | ||
*' | *בנו ר' [[הלל פבזנר]]. | ||
*בנו, ר' [[יצחק שלמה פבזנר]]. | |||
*בנו, ר' שלום דובער פבזנר - (מ"נערי ברדיצ'ב") נספה בשואה בעודו בחור. | |||
*בתו מרת פרומא, רעיית ר' [[דובער יוניק]] - [[משמש בקודש]] בבית הרבי - נפטרה ב' ניסן תשפ"ד. | |||
*בתו מרת נחמה, רעיית הרב [[ישראל חיים לזר]] - נפטרה י"ז תשרי תשפ"ג - [[קראון הייטס]]. | |||
*בתו, מרת יהודית ראקסין. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[http:// | *{{אוצר החכמה|[[שניאור זלמן ברגר]]|'''המשפיע שלא חזר'''|162751|ארץ ישראל תשע"א}} | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59506 פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח] {{PDF}}. | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב | {{שלוחי הרבי לארץ הקודש}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ | {{מיון רגיל:פבזנר, אברהם ברוך}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנרצחו או נעלמו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:משפחת פבזנר]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת ת"ש]] | |||
גרסה אחרונה מ־12:43, 19 ביולי 2024
הרב אברהם ברוך פבזנר (?-י"ד בניסן ת"ש), מתלמידי תומכי תמימים ליובאוויטש, היה משפיע במינסק ולאחר מכן בחרקוב. נאסר על ידי הק.ג.ב. ונפטר בגלות בקזחסטן.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לאביו ר' הלל ולאימו מרת פרומא שרה. בהיותו נער למד בפוצ'פ ואחר כך למד בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש. שימש כמשפיע בעיר מינסק בהוראת הרבי הריי"צ. כאשר הממשלה במינסק החלה לרדוף בעירו את שומרי המצוות, נאסר על ידי הק.ג.ב. לתקופה קצרה על מנת לאיים עליו. לאחר ששוחרר המשיך בעבודתו כמקדם.
לאחר שנודע לו שרוצים לאסרו שוב, ברח לחרקוב וגם שם עסק בהפצת יהדות. לפני תפילת שחרית היה מלמד שיעור חסידות ושולחן ערוך אדמו"ר הזקן, ואחרי התפילה היה מלמד פרק משניות. בערבית היה מוסר שיעור בגמרא, וגם פרק תניא בין מנחה למעריב.
בחודש תשרי תרצ"ט הגיע לעיר 'מוסר' לבוש בבגדי חסיד. הוא ביקר בבית כמה מהחסידים שלא חשדו בו, ביניהם הרב מאיר גורקוב, הרב פבזנר והרב נחום יצחק פינסון. במוצאי שושן פורים נעצרו שלושת החסידים אצלם ביקר. שלושתם נשלחו לגלות. אחד מהם - ר' מאיר גורקוב - שב מהגלות, והשניים האחרים - הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון, נפטרו בהיותם בגלות.
ר' אברהם ברוך נפטר בערב פסח ה'ת"ש ומנוחתו כבוד בעיר קזיל ארדא שבקזחסטן.
לאחר פטירתו התגלה גלויה שכתב הרב פבזנר ימים ספורים לפני מותו: 'יודע אני שימיי ספורים. אני חולה אנוש ונוטה למות. מסופקני אם אגיע לקבר ישראל, אך הנני רגוע ומוותר על זה והולך לקראת מותי בלב שלם, בשעה שאהי' בטוח שאני יודע שבניי וצאצאיי ילכו בדרך השם'.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- המשפיע שלא חזר - קורות חייו של הרב פבזנר, שניאור זלמן ברגר
- ספר חסידים הראשונים ע' 209-218.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו ר' הלל פבזנר.
- בנו, ר' יצחק שלמה פבזנר.
- בנו, ר' שלום דובער פבזנר - (מ"נערי ברדיצ'ב") נספה בשואה בעודו בחור.
- בתו מרת פרומא, רעיית ר' דובער יוניק - משמש בקודש בבית הרבי - נפטרה ב' ניסן תשפ"ד.
- בתו מרת נחמה, רעיית הרב ישראל חיים לזר - נפטרה י"ז תשרי תשפ"ג - קראון הייטס.
- בתו, מרת יהודית ראקסין.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שניאור זלמן ברגר, המשפיע שלא חזר, ארץ ישראל תשע"א, באתר אוצר החכמה
- פרק מהספר המשפיע שלא חזר בשבועון בית משיח
.
