החיינו א-ל (ניגון): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (46 גרסאות ביניים של 25 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:שיר הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום השיר כפי שהופיע בגליון הראשון של [[בטאון הקריאה והקדושה]], בראשו | [[קובץ:שיר הגאולה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום השיר כפי שהופיע בגליון הראשון של [[בטאון הקריאה והקדושה]], בראשו נכתב: "ערב [[ראש השנה]] ה'תש"א; ערב יום הכפורים; ערב חג הסוכות; ואיה"ש ערב גאולת ישראל"]] | ||
הניגון '''החיינו א-ל''' הוא שיר העוסק ב{{ה|גאולה העתידה}} שפורסם בגליון הראשון של בטאון [[הקריאה והקדושה]] שיצא לאור בהוראת והכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | הניגון '''החיינו א-ל''' הוא שיר-פיוט העוסק ב{{ה|גאולה העתידה}} שפורסם בגליון הראשון של בטאון [[הקריאה והקדושה]] שיצא לאור בהוראת והכוונת [[אדמו"ר הריי"צ]]. | ||
באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: "ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה". | באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: "ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה". | ||
למילים צורף לחן על ידי הרב [[ישראל דוד רוזנברג]] בעת לימודיו בישיבת [[תומכי תמימים שנחאי]]. הלחן הושר בנוכחות [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך [[התוועדות עם הרבי|התוועדות]], אך יש הטוענים שהוא לא נהנה מכך{{הערה|ר' [[יוסף יצחק לו]] סיפר בשם ר' [[מנחם מענדל בוימגרטן]], שראו על פני קדשו של הרבי הקודם שלא הי' שבע רצון מהניגון, ומאז לא שרו אותו שוב. כן סיפר גם ר' [[זושא פויזנר]].}}, ולא קיבל את הניגון{{הערה|ר' [[לוי גולדשטיין]] סיפר בשם אביו ר' [[יוסף גולדשטיין|יוסף]], כי בתום השירה ביקש הרבי הריי"צ: כעת נגנו ניגון משלנו ("איצט זינגט אונזער א ניגון").}}. | |||
ניגון זה הוא ניגון קמ"ג בפרוייקט [[מסורת הניגונים]]. | |||
==מילות השיר== | ==מילות השיר== | ||
{{ | {{ציטוט|תוכן={{ש}} | ||
{{ | '''ה'''חיינו א-ל עד מועד{{ש}} | ||
'''ה'''חיינו א-ל עד מועד | '''י'''תגלה עוזר וסועד{{ש}}{{ש}} | ||
'''א'''ריאל יקום כלביא{{ש}} | |||
'''ג'''אולתך לנו להביא{{ש}} | |||
'''א'''ריאל יקום כלביא | '''ש'''בותנו להשיב לארץ{{ש}} | ||
'''ת'''ולדתו מבני פרץ{{ש}}{{ש}} | |||
'''ה'''וא מלך והוא משוח{{ש}} | |||
'''ש'''בותנו להשיב | '''ב'''על זרוע וגם איש רוח{{ש}} | ||
'''ו'''הוא בא ועד קט יתעלה{{ש}} | |||
'''נ'''צחונו חיש יתגלה{{ש}}{{ש}} | |||
'''ה'''וא מלך והוא משוח | '''ח'''זקנו א-ל עד בואו{{ש}} | ||
'''י'''ום יחשוף גואל זרועו{{ש}} | |||
'''ש'''נזכה וכן נשיח{{ש}} | |||
'''ו'''הוא בא ועד קט יתעלה | '''מ'''חבלי המשיח{{ש}}{{ש}} | ||
'''ת'''קיפים ירדו דומה{{ש}} | |||
'''א'''ותנו השאיר לאומה{{ש}} | |||
'''ח'''זקנו א-ל עד בואו | '''י'''חיינו מיומיים{{ש}} | ||
'''י''' | '''ב'''שלישי נמצא חיים | ||
'''ש'''נזכה וכן נשיח | |||
'''ת'''קיפים ירדו דומה | |||
'''י'''חיינו מיומיים | |||
}} | }} | ||
==ביאור השיר עם מקורות{{הערה|הביאור נועד להבנת מילות השיר, וייתכן | ==ביאור השיר עם מקורות{{הערה|הביאור נועד להבנת מילות השיר, וייתכן שנפלו בו שגיאות, או שניתן להבין אותו גם באופנים נוספים.}}== | ||
'''החיינו א-ל עד מועד''' - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד{{הערה|תהלים קב, יד: "כי עת לחננה כי בא מועד".}}, | '''החיינו א-ל עד מועד''' - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד{{הערה|תהלים קב, יד: "כי עת לחננה כי בא מועד".}}, | ||
:כאשר '''יתגלה עוזר וסועד''' הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר{{הערה|בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) "ועזר מצריו תהיה". ובפירוש אור החיים על הפסוק: "פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) "כשלו ואין עוזר".}}, | :כאשר '''יתגלה עוזר וסועד''' הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר{{הערה|בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) "ועזר מצריו תהיה". ובפירוש אור החיים על הפסוק: "פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) "כשלו ואין עוזר".}}, | ||
| שורה 51: | שורה 41: | ||
'''הוא מלך והוא משוח''' שלכן הגואל נקרא בשם 'משיח', על שם המשיחה בשמן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=212&hilite= לקו"ש חכ"ג ע' 197 הערה 59], שהשם "משיח" הוא על שם המשיחה.}} | '''הוא מלך והוא משוח''' שלכן הגואל נקרא בשם 'משיח', על שם המשיחה בשמן{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=&pgnum=212&hilite= לקו"ש חכ"ג ע' 197 הערה 59], שהשם "משיח" הוא על שם המשיחה.}} | ||
:'''בעל זרוע''' - | :'''בעל זרוע''' - המשיח יהיה בעל זרוע שהרי ילחם מלחמות ה' וכן יכפה את כל בני ישראל לקיים את המצוות{{הערה|כלשון הרמב"ם (הל' מלך המשיח פי"א ה"ד) "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה". ובדומה לזה כתב לגבי מלך בכלל (שם פ"ד ה"י) שמגמתו ומחשבתו "לשבור זרוע הרשעים".}} '''וגם איש רוח''' - על משיח תנוח רוח ה' ויהיה במדריגות רוחניות גבוהות בנבואה וכו'{{הערה|בלשון הכתוב (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה ו[[ספירת הגבורה|גבורה]] רוח דעת ויראת ה'".}} | ||
'''והוא בא, ועד קט יתעלה''' המשיח מגיע ויעלה בקרוב, | |||
: | :'''נצחונו חיש יתגלה''', נצחון המשיח על כל העמים יתגלה במהרה{{הערה|רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד': "אם עשה והצליח, ונצח כל האומות.. הרי זה משיח ודאי".}} | ||
בקשתנו: '''חזקנו א-ל עד בואו''' שעד בואו של משיח יחזקנו הקב"ה | |||
: | :עד אשר יגיע ה'''יום יחשוף גואל זרועו'''{{הערה|מטבע לשון זו שאולה מהפסוק שנאמר בנבואת הגאולה (ישעיה נב, י): "חשף ה' את זרוע קודשו".}}. | ||
בקשתנו תקוותנו ואמונתנו '''שנזכה וכן נשיח''' - שנזכה להיות באותו הזמן של ביאת המשיח ונשוחח על המאורעות שיתרחשו בקשר לזה, מאורעות שהתחלתם '''מחבלי המשיח'''{{הערה|גאולת עם ישראל משולה ללידה, וכמו שהאשה סובלת [[יסורים]] נוראיים בחבלי הלידה ברגעים האחרונים שקודם יציאת התינוק לאויר העולם, כך גם בני ישראל יעברו טלטלות קשות ונוראות בערב הגאולה, המכונים בספרות התורנית בשם 'חבלי משיח', על יסוד הפסוק בישעיה העוסק בנבואות הגאולה (כו, יז): "כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה".}}, וכן מכך ש'''תקיפים'''{{הערה|ראה ברד"ק על תהלים (כב, יג): "סבבוני פרים - והוא [[משל]] לאויבים הדשנים והתקיפים והרשעים".}}, יאבדו מהעולם ו'''ירדו דומה'''{{הערה|וכמו שכתוב בתהלים (קטו, יז): "לא המתים יהללו.. ולא כל יורדי דומה", וכמו שפירשו מפרשי המקרא שהוא "מקום כריתות וארץ גזירה" (אבן עזרא), וכן "הקבר שהגוף בו כמו אבן" (רד"ק).}}. | |||
: ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק '''אותנו השאיר לאומה''' | :ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק '''אותנו השאיר לאומה''' | ||
וכאשר תבוא הגאולה '''יחיינו מיומיים'''{{הערה|כלשון הפסוק (הושע ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".}}, שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו{{הערה|כפירוש רש"י על הפסוק.}} | וכאשר תבוא הגאולה '''יחיינו מיומיים'''{{הערה|כלשון הפסוק (הושע ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".}}, שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו{{הערה|כפירוש רש"י על הפסוק.}} | ||
| שורה 69: | שורה 56: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[ | *[https://chabadpedia.co.il/images/a/ab/%D7%A9%D7%99%D7%A8_%D7%94%D7%92%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%94_-_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%A7%D7%9C.mp3 '''לשמיעת הניגון'''] מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ {{שמע}} | ||
*[ | *[http://chabad.info/musicnews/שיר-הגאולה-של-הרבי-הרייצ/ שיר הגאולה להאזנה] מבוצע ע"י מ"מ פרלשטיין {{אודיו}} {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/musicnews/613167/ מתוך הפרויקט '''שולחן השבת שלנו''', מאת ר' שמחה פרידמן] {{אודיו}}{{אינפו}} ([http://chabadpedia.co.il/images/9/96/החיינו_קל_שמחה_פרידמן_מתוך_הפרוייקט_שולחן_השבת_שלנו.mp3 קובץ שמע]) {{צליל}} | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2388270 מנגינת 'החיינו א-ל' בביצועו של ירון גרשובסקי] {{אודיו}} {{בית חבד}} | |||
*[https://chabad.info/video/musical-videos/chabad-nigunim/647721/ גיל עקיביוב מגיש: "החיינו א-ל" בביצוע מרגש] {{אינפו}} | |||
*[https://chabadpedia.co.il/images/c/c5/החיינו_קל.mp4 שיר הגאולה: הזמר בני פרידמן והחזן אריה הורוויץ שרים החיינו אל] {{וידאו}} | |||
{{מסורת הנגינה}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]] | [[קטגוריה:ניגוני גאולה ומשיח]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]] | [[קטגוריה:ניגונים בלשון הקודש]] | ||
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני חב"ד שלא נכללו בספר הניגונים]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:28, 28 במאי 2024
הניגון החיינו א-ל הוא שיר-פיוט העוסק בגאולה העתידה שפורסם בגליון הראשון של בטאון הקריאה והקדושה שיצא לאור בהוראת והכוונת אדמו"ר הריי"צ.
באקרוסטיכון של השיר רמוזה הגאולה העתידה מהסוף להתחלה: "ביאת משיחנו בה'תש"ג אי"ה".
למילים צורף לחן על ידי הרב ישראל דוד רוזנברג בעת לימודיו בישיבת תומכי תמימים שנחאי. הלחן הושר בנוכחות אדמו"ר הריי"צ במהלך התוועדות, אך יש הטוענים שהוא לא נהנה מכך[1], ולא קיבל את הניגון[2].
ניגון זה הוא ניגון קמ"ג בפרוייקט מסורת הניגונים.
מילות השיר[עריכה | עריכת קוד מקור]
החיינו א-ל עד מועד
יתגלה עוזר וסועד
אריאל יקום כלביא
גאולתך לנו להביא
שבותנו להשיב לארץ
תולדתו מבני פרץ
הוא מלך והוא משוח
בעל זרוע וגם איש רוח
והוא בא ועד קט יתעלה
נצחונו חיש יתגלה
חזקנו א-ל עד בואו
יום יחשוף גואל זרועו
שנזכה וכן נשיח
מחבלי המשיח
תקיפים ירדו דומה
אותנו השאיר לאומה
יחיינו מיומיים
בשלישי נמצא חיים
ביאור השיר עם מקורות[3][עריכה | עריכת קוד מקור]
החיינו א-ל עד מועד - תחיינו עד לבוא הגאולה, הקרויה בשם מועד[4],
- כאשר יתגלה עוזר וסועד הוא מלך המשיח, המכונה בשם עוזר[5],
אריאל יקום כלביא - הקב"ה המכונה אריאל[6], יקום כאריה ויושיע אותנו[7],
- גאולתך לנו להביא,
שבותנו להשיב לארץ את גלותנו[8] תשיב לארץ הקודש,
- על ידי מלך המשיח שתולדתו מבני פרץ בן יהודה[9]
הוא מלך והוא משוח שלכן הגואל נקרא בשם 'משיח', על שם המשיחה בשמן[10]
- בעל זרוע - המשיח יהיה בעל זרוע שהרי ילחם מלחמות ה' וכן יכפה את כל בני ישראל לקיים את המצוות[11] וגם איש רוח - על משיח תנוח רוח ה' ויהיה במדריגות רוחניות גבוהות בנבואה וכו'[12]
והוא בא, ועד קט יתעלה המשיח מגיע ויעלה בקרוב,
- נצחונו חיש יתגלה, נצחון המשיח על כל העמים יתגלה במהרה[13]
בקשתנו: חזקנו א-ל עד בואו שעד בואו של משיח יחזקנו הקב"ה
- עד אשר יגיע היום יחשוף גואל זרועו[14].
בקשתנו תקוותנו ואמונתנו שנזכה וכן נשיח - שנזכה להיות באותו הזמן של ביאת המשיח ונשוחח על המאורעות שיתרחשו בקשר לזה, מאורעות שהתחלתם מחבלי המשיח[15], וכן מכך שתקיפים[16], יאבדו מהעולם וירדו דומה[17].
- ונזכה לספר כיצד מבין כל השבעים אומות רק אותנו השאיר לאומה
וכאשר תבוא הגאולה יחיינו מיומיים[18], שהם רמז לב' הגלויות שעברו עלינו ומשתי בתי המקדש שחרבו[19]
- ודווקא בשלישי שהיא הגאולה השלישית, נמצא חיים חיים אמיתיים וחיים נצחיים.
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון מאת הבעל-מנגן ר' דוד הורביץ
- שיר הגאולה להאזנה מבוצע ע"י מ"מ פרלשטיין
- מתוך הפרויקט שולחן השבת שלנו, מאת ר' שמחה פרידמן (קובץ שמע)
- מנגינת 'החיינו א-ל' בביצועו של ירון גרשובסקי
- גיל עקיביוב מגיש: "החיינו א-ל" בביצוע מרגש
- שיר הגאולה: הזמר בני פרידמן והחזן אריה הורוויץ שרים החיינו אל
| מסורת הניגונים - ר' דוד הורביץ | |
|---|---|
| |
| ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון |
הערות שוליים
- ↑ ר' יוסף יצחק לו סיפר בשם ר' מנחם מענדל בוימגרטן, שראו על פני קדשו של הרבי הקודם שלא הי' שבע רצון מהניגון, ומאז לא שרו אותו שוב. כן סיפר גם ר' זושא פויזנר.
- ↑ ר' לוי גולדשטיין סיפר בשם אביו ר' יוסף, כי בתום השירה ביקש הרבי הריי"צ: כעת נגנו ניגון משלנו ("איצט זינגט אונזער א ניגון").
- ↑ הביאור נועד להבנת מילות השיר, וייתכן שנפלו בו שגיאות, או שניתן להבין אותו גם באופנים נוספים.
- ↑ תהלים קב, יד: "כי עת לחננה כי בא מועד".
- ↑ בברכות משה לשבט יהודה (דברים לג, ז) "ועזר מצריו תהיה". ובפירוש אור החיים על הפסוק: "פירוש שהגם שהרויח פרץ וזרח בכח מעשה תמר אף על פי כן עדיין לא האירה מלכות בית דוד. וכן בתהלים (קז, יב) "כשלו ואין עוזר".
- ↑ כמאמר חז"ל (פסיקתא רבתי, כז) שהחורבן הגיע על "שבטלו דבריו של אריאל".
- ↑ על דרך לשון הפסוק: "הן עם כלביא יקום".
- ↑ ראו במפרשי המקרא לתהלים (קכו, ד): "שובה ה' את שבותנו", שהוא מלשון שבי (מצודת ציון) וגלות (רד"ק).
- ↑ כמאמר חז"ל שבשונה מכל התנ"ך שמופיע 'תולדת' בכתיב חסר, נאמר בפרץ "אלה תולדות פרץ" היות שממנו יצא מלך המשיח, וכן דרשו על הפסוק "עלה הפורץ לפניהם" שמלך המשיח מכונה בשם פורץ היות והוא מתולדותיו (פסיקתא זוטרתא, בראשית לח).
- ↑ ראה לקו"ש חכ"ג ע' 197 הערה 59, שהשם "משיח" הוא על שם המשיחה.
- ↑ כלשון הרמב"ם (הל' מלך המשיח פי"א ה"ד) "ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה". ובדומה לזה כתב לגבי מלך בכלל (שם פ"ד ה"י) שמגמתו ומחשבתו "לשבור זרוע הרשעים".
- ↑ בלשון הכתוב (ישעיה יא, ב) "ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'".
- ↑ רמב"ם הלכות מלכים פרק י"א הלכה ד': "אם עשה והצליח, ונצח כל האומות.. הרי זה משיח ודאי".
- ↑ מטבע לשון זו שאולה מהפסוק שנאמר בנבואת הגאולה (ישעיה נב, י): "חשף ה' את זרוע קודשו".
- ↑ גאולת עם ישראל משולה ללידה, וכמו שהאשה סובלת יסורים נוראיים בחבלי הלידה ברגעים האחרונים שקודם יציאת התינוק לאויר העולם, כך גם בני ישראל יעברו טלטלות קשות ונוראות בערב הגאולה, המכונים בספרות התורנית בשם 'חבלי משיח', על יסוד הפסוק בישעיה העוסק בנבואות הגאולה (כו, יז): "כמו הרה תקריב ללדת, תחיל תזעק בחבליה".
- ↑ ראה ברד"ק על תהלים (כב, יג): "סבבוני פרים - והוא משל לאויבים הדשנים והתקיפים והרשעים".
- ↑ וכמו שכתוב בתהלים (קטו, יז): "לא המתים יהללו.. ולא כל יורדי דומה", וכמו שפירשו מפרשי המקרא שהוא "מקום כריתות וארץ גזירה" (אבן עזרא), וכן "הקבר שהגוף בו כמו אבן" (רד"ק).
- ↑ כלשון הפסוק (הושע ו, ב): "יחיינו מיומיים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו".
- ↑ כפירוש רש"י על הפסוק.