מאיר גורקוב – הבדלי גרסאות

הרב '''מאיר גורקוב''' (לערך [[תרמ"ה]] – [[י"ז בניסן]] [[תשל"ה]]) היה מ[[חסיד]]י [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], [[תמים|תלמיד]] [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], מפעילי [[המחתרת החב"דית בברית המועצות]] שנעצרו בשל פעילותם ומחבר האוטוביוגרפיה '''ספר הזכרונות - דברי הימים'''.

==תולדות חיים==

תחילה למד בעיר [[פוצ'ופ]] (פּאָטשאָפּ), וב[[ח' בניסן]] [[תרס"א]] התקבל לישיבת [[תומכי תמימים זעמבין]], שם [[סמיכה|נסמך להיתר הוראה]].

ב[[ח' בסיוון]] [[תרס"ה]] סיים את לימודיו בישיבה, ונשא את בת דודו פייגא רבקה.

לאחר חתונתו לא רצה להשתמש בתורה כמקור לפרנסתו, והתעסק במלאכה, והיה לומד תורה בזמניו הפנויים; לערך בשנת [[תרע"ד]] התיישב בעיר [[קרמנצ'וג]].

תחילה היה עוסק במסחר, אך עם עליית ה[[קומוניסטים]] לשלטון בשנת [[תרע"ח]], הופסקו אט אט מקורות הפרנסה, והוכרח להפסיק ממסחרו.

בקיץ [[תרפ"ד]] שהה ב[[פטרבורג]], ונכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שהציע לו להיות [[שד"ר]]; ר' מאיר חשב שהוא לא ראוי לתפקיד זה, ושאל את הרבי האם להחליף זאת בנסיעה לטובת ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ולא נענה על כך בתשובה ברורה למרות שכנראה הרבי הסכים להצעה זו.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

עם תום [[מלחמת העולם השנייה]], עזב ר' מאיר את מדינת רוסיה.

בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפחת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו.

===על התורה ועל העבודה===

מאז עד פטירתו ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות ה[[ש"ס]], ועל סימנים רבים ב[[שולחן ערוך]] - ובפרט בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך{{הערה|כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות...כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ"ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...}} וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה.

גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה"ק.

במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה ב[[י' שבט]], "הגדול" [[תש"ל]] - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת '[[ספר תורה של משיח]]'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ספר תורה של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק וי' שבט אחר חצות.

===פטירתו===

בשנותיו האחרונות היה רגיל להתפלל בבית הכנסת שליד ביתו. ב[[שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]], [[י"ז ניסן]] [[תשל"ה]] לא בא ל[[בית הכנסת]] [[תפילה|להתפלל]] וכשבאו לביתו לבקרו, מצאוהו שוכב על מטתו ללא רוח חיים, עם ספר בידיו. בן תשעים שנה (לערך) נתבקש בישיבה של מעלה.

על פי בקשתו של [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי ה[[מסירות נפש]] ב[[רוסיה]] הסובייטית על הכתב, ובשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.

הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''.לעת עתה חסרים כחמשה פרקים מהספר.

*בנו, ר' [[ישראל גורקוב]]

*חתנו, הרב [[אשר סאסאנקא]]

[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]

[[קטגוריה:אישים בחרקוב]]

[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]]

[[קטגוריה:משפחת גורקוב]]