מאיר גורקוב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
יוסף בן מלמד (שיחה | תרומות) |
||
| (69 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:מאיר גורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר גורקוב]] | [[קובץ:מאיר גורקוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מאיר גורקוב]] | ||
הרב '''מאיר גורקוב''' | הרב '''מאיר גורקוב''' (או '''גורקאָוו'''; לערך [[תרמ"ה]] – [[י"ז בניסן]] [[תשל"ה]]) היה מ[[חסיד]]י [[הרבי הרש"ב]], [[הרבי הריי"צ]] ו[[הרבי]], [[תמים|תלמיד]] [[ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]], מפעילי [[המחתרת החב"דית בברית המועצות]] שנעצרו בשל פעילותם ומחבר האוטוביוגרפיה '''ספר הזכרונות - דברי הימים'''. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לערך בשנת [[תרמ"ה]]{{הערה|בתיק חקירתו נכתב שנולד ב[[הומיל]] בשנת [[תרל"ח]], כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת הצבא.}} לאביו ר' שמואל דוד גורקוב. | |||
תחילה למד בעיר [[פוצ'ופ]] (פּאָטשאָפּ), וב[[ח' בניסן]] [[תרס"א]] התקבל לישיבת [[תומכי תמימים זעמבין]], שם [[סמיכה|נסמך להיתר הוראה]]. | |||
ב[[ח' בסיוון]] [[תרס"ה]] סיים את לימודיו בישיבה, ונשא את בת דודו פייגא רבקה. | |||
לאחר חתונתו לא רצה להשתמש בתורה כמקור לפרנסתו, והתעסק במלאכה, והיה לומד תורה בזמניו הפנויים; לערך בשנת [[תרע"ד]] התיישב בעיר [[קרמנצ'וג]]. | |||
תחילה היה עוסק במסחר, אך עם עליית ה[[קומוניסטים]] לשלטון בשנת [[תרע"ח]], הופסקו אט אט מקורות הפרנסה, והוכרח להפסיק ממסחרו. | |||
בקיץ [[תרפ"ד]] שהה ב[[פטרבורג]], ונכנס ל[[יחידות]] אל [[הרבי הריי"צ]] שהציע לו להיות [[שד"ר]]; ר' מאיר חשב שהוא לא ראוי לתפקיד זה, ושאל את הרבי האם להחליף זאת בנסיעה לטובת ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]], ולא נענה על כך בתשובה ברורה למרות שכנראה הרבי הסכים להצעה זו. | |||
עם תום מלחמת העולם | יותר משנתיים ערך ר' מאיר שליחות זו, ולא ראה הצלחה גדולה, ונשאר מהנדודים בחוסר כוחות; ובשנת [[תרפ"ו]] עבר מקרמנצ'וג ל[[חרקוב]] והחל לעסוק בעבודה פרטית בביתו. | ||
===מאסרו=== | |||
ב[[חודש תשרי]] [[תרצ"ט]] הגיע לעיר חרקוב ה[[מוסר]] הידוע [[דוד יצחק מבאברויסק|דוד יצחק]] (דוד איצ'ה) מ[[באברויסק]], שבעברו היה [[תמים|מתלמידי]] [[ישיבת תומכי תמימים]] והגיע לעיר ב[[לבוש חסידי]]; דוד יצחק שאל את אחד מהחסידים היכן ניתן ללון, והחסיד, שלא ידע שדוד איצ'ה הוא מוסר, הובילו לביתו של ר' מאיר; בדרך השיג דוד איצ'ה את פרטיהם של שאר החסידים וכן התארח בבית כמה מהם שלא חשדו בו, ביניהם הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] ור' [[נחום יצחק פינסון]]. | |||
כחודש-חודשיים לאחר ביקורו של דוד איצ'ה, ב[[שבת]] לפני [[מנחה]], ביקרו אנשי [[נ.ק.וו.ד]] בבתיהם של כמה חסידים, ביניהם בביתו של ר' מאיר; מאז לא ישנו החסידים בבתיהם בלילות, שבהם בדרך כלל נעצרו החסידים, ור' מאיר ישן בבית חתנו ר' [[ישראל יהודה לוין]]. | |||
ב[[ח' באדר]] הייתה אסיפה חשאית, בה הוחלט ביוזמתו של ר' מאיר על הקמת ישיבה בחרקוב לאחר [[פסח]]. | |||
במוצאי [[שושן פורים]], לאחר [[התוועדות]], חזרו החסידים לבתיהם בהסתמך על כך שבלילה זה, ה-8 במרץ, ישנה חגה ב[[רוסיה]] (יום האישה) ועל סמך זכות חג הפורים; אך דווקא בלילה זה ביצע ה-נ.ק.וו.ד. גל מעצרים נוסף, בהם נעצרו חמישה חסידים: ר' מאיר, הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון שאצלם ביקר המוסר, ובנוסף ר' [[צמח גורביץ]] ור' [[שמואל כצמן]]. ר' שמואל כצמן הצליח להשתחרר דרך קשריו. | |||
בשל רצונו של ר' מאיר להקים ישיבה, הואשם ב:{{ש}} | |||
{{ציטוט|מקור=המשפיע שלא חזר, עמ' 158|תוכן= | |||
1. חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני. | |||
2. גיוס כספים בקרב האוכלוסייה היהודית לצורכי פעילות אנטי מהפכנית. | |||
3. ניהול תעמולה לאומנית אנטי סובייטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי}} | |||
על פי המסמכים, החסידים הופללו על ידי דוד איצ'ה. | |||
לאחר כעשרה חודשי מאסר וחקירות מתישות, נשלחו ארבעת החסידים לגלות, אותה שרדו רק ר' מאיר ור' צמח גורביץ. | |||
את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטייפניאק שבמחוז קרגנדה (לא רחוק מאקמולינסק) שב[[קזחסטן]]. תחילה הייתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב, אבל לבסוף היגרה אף היא לשם עד לסיום שנות גלותו. | |||
בזמן היותו בגלות, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]], שבמהלכה כבשו ה[[גרמניה|גרמנים]] את חרקוב וחסידי חב"ד שהיו שם עברו ל[[סמרקנד]], וכשהסתיימו שנות גלותו של ר' מאיר בשנת [[תש"ד]]{{הערה|[[זכרונותי]].}}, עבר אף הוא לשם, בה התמסר לקירוב הנוער הרחוק מיהדות לתורה. | |||
===עוזב את רוסיה=== | |||
עם תום [[מלחמת העולם השנייה]], עזב ר' מאיר את מדינת רוסיה. | |||
בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה ב[[פריז]], ואחרי זה קבע דירתו ב[[לונדון]]. | בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה ב[[פריז]], ואחרי זה קבע דירתו ב[[לונדון]]. | ||
בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה | בט"ו בשבט [[תשט"ו]] נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפחת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו. | ||
==על התורה ועל העבודה== | ===על התורה ועל העבודה=== | ||
מאז עד | מאז עד פטירתו ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב [[שלום דובער לוין]] העיד שנמצאים אצלו חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות ה[[ש"ס]], ועל סימנים רבים ב[[שולחן ערוך]] - ובפרט בשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]]. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך{{הערה|כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות...כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ"ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...}} וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה. | ||
הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה. | |||
גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה | גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות '[[תומכי תמימים]]' ו'[[אחי תמימים]]' שבארה"ק. | ||
במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה | במשך השנים ביקר במה פעמים אצל [[הרבי]]. ביקורו האחרון היה ב[[י' שבט]], "הגדול" [[תש"ל]] - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת '[[ספר תורה של משיח]]'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ספר תורה של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק וי' שבט אחר חצות. | ||
==פטירתו== | ===פטירתו=== | ||
בשנותיו האחרונות היה רגיל להתפלל בבית הכנסת שליד ביתו. | בשנותיו האחרונות היה רגיל להתפלל בבית הכנסת שליד ביתו. ב[[שבת]] [[חול המועד]] [[פסח]], [[י"ז ניסן]] [[תשל"ה]] לא בא ל[[בית הכנסת]] [[תפילה|להתפלל]] וכשבאו לביתו לבקרו, מצאוהו שוכב על מטתו ללא רוח חיים, עם ספר בידיו. בן תשעים שנה (לערך) נתבקש בישיבה של מעלה. | ||
==זכרונותיו== | ==זכרונותיו== | ||
על פי בקשתו של [[הרבי]] | על פי בקשתו של [[הרבי]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי ה[[מסירות נפש]] ב[[רוסיה]] הסובייטית על הכתב, ובשנת [[תש"ד]], שלח הרב [[מאיר גורקוב]] את זכרונותיו אל [[קובץ ליובאוויטש]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. בשנת [[תשל"ג]], הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת [[תשל"ז]], בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו. | ||
הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים''' | הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת [[תשל"ז]], ונקרא בשם '''ספר הזכרונות דברי הימים'''.לעת עתה חסרים כחמשה פרקים מהספר. | ||
זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - [[תרע"ז]]-[[תש"ז]]. | זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - [[תרע"ז]]-[[תש"ז]]. | ||
| שורה 51: | שורה 69: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, ר' [[יעקב יוסף גורקוב]] | *בנו, ר' [[יעקב יוסף גורקוב]] | ||
*בנו, ר' [[ | *בנו, ר' [[ישראל גורקוב]] | ||
*חתנו, הרב [[אשר | *חתנו, הרב [[אשר סאסאנקא]] | ||
*חתנו, הרב [[ישראל יהודה לוין]] | *חתנו, הרב [[ישראל יהודה לוין]] | ||
*נכדו, הרב [[שלום בער לוין]] | *נכדו, הרב [[שלום בער לוין]] | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
* {{היברובוקס|הרב מאיר גורקוב|ספר הזכרונות - דברי הימים|30468|ברוקלין תשל"ז}} | |||
* [https://collive.com/wp-content/uploads/2019/08/Master-GUTNIK-26-Av-5779-HEBREW.pdf קובץ מכתבים שקיבל מהרבי], בתוך תשורה מנישואי צאצאיו | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:גורקוב, מאיר}} | {{מיון רגיל:גורקוב, מאיר}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
[[קטגוריה:חסידים | [[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:אישים בחרקוב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]] | |||
[[קטגוריה:חסידים שנאסרו בברית המועצות]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרמ"ה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ה]] | |||
גרסה אחרונה מ־07:24, 12 באוקטובר 2023
הרב מאיר גורקוב (או גורקאָוו; לערך תרמ"ה – י"ז בניסן תשל"ה) היה מחסידי הרבי הרש"ב, הרבי הריי"צ והרבי, תלמיד ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, מפעילי המחתרת החב"דית בברית המועצות שנעצרו בשל פעילותם ומחבר האוטוביוגרפיה ספר הזכרונות - דברי הימים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לערך בשנת תרמ"ה[1] לאביו ר' שמואל דוד גורקוב.
תחילה למד בעיר פוצ'ופ (פּאָטשאָפּ), ובח' בניסן תרס"א התקבל לישיבת תומכי תמימים זעמבין, שם נסמך להיתר הוראה.
בח' בסיוון תרס"ה סיים את לימודיו בישיבה, ונשא את בת דודו פייגא רבקה.
לאחר חתונתו לא רצה להשתמש בתורה כמקור לפרנסתו, והתעסק במלאכה, והיה לומד תורה בזמניו הפנויים; לערך בשנת תרע"ד התיישב בעיר קרמנצ'וג.
תחילה היה עוסק במסחר, אך עם עליית הקומוניסטים לשלטון בשנת תרע"ח, הופסקו אט אט מקורות הפרנסה, והוכרח להפסיק ממסחרו.
בקיץ תרפ"ד שהה בפטרבורג, ונכנס ליחידות אל הרבי הריי"צ שהציע לו להיות שד"ר; ר' מאיר חשב שהוא לא ראוי לתפקיד זה, ושאל את הרבי האם להחליף זאת בנסיעה לטובת ישיבת תומכי תמימים קרמנצ'וג, ולא נענה על כך בתשובה ברורה למרות שכנראה הרבי הסכים להצעה זו.
יותר משנתיים ערך ר' מאיר שליחות זו, ולא ראה הצלחה גדולה, ונשאר מהנדודים בחוסר כוחות; ובשנת תרפ"ו עבר מקרמנצ'וג לחרקוב והחל לעסוק בעבודה פרטית בביתו.
מאסרו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחודש תשרי תרצ"ט הגיע לעיר חרקוב המוסר הידוע דוד יצחק (דוד איצ'ה) מבאברויסק, שבעברו היה מתלמידי ישיבת תומכי תמימים והגיע לעיר בלבוש חסידי; דוד יצחק שאל את אחד מהחסידים היכן ניתן ללון, והחסיד, שלא ידע שדוד איצ'ה הוא מוסר, הובילו לביתו של ר' מאיר; בדרך השיג דוד איצ'ה את פרטיהם של שאר החסידים וכן התארח בבית כמה מהם שלא חשדו בו, ביניהם הרב אברהם ברוך פבזנר ור' נחום יצחק פינסון.
כחודש-חודשיים לאחר ביקורו של דוד איצ'ה, בשבת לפני מנחה, ביקרו אנשי נ.ק.וו.ד בבתיהם של כמה חסידים, ביניהם בביתו של ר' מאיר; מאז לא ישנו החסידים בבתיהם בלילות, שבהם בדרך כלל נעצרו החסידים, ור' מאיר ישן בבית חתנו ר' ישראל יהודה לוין.
בח' באדר הייתה אסיפה חשאית, בה הוחלט ביוזמתו של ר' מאיר על הקמת ישיבה בחרקוב לאחר פסח.
במוצאי שושן פורים, לאחר התוועדות, חזרו החסידים לבתיהם בהסתמך על כך שבלילה זה, ה-8 במרץ, ישנה חגה ברוסיה (יום האישה) ועל סמך זכות חג הפורים; אך דווקא בלילה זה ביצע ה-נ.ק.וו.ד. גל מעצרים נוסף, בהם נעצרו חמישה חסידים: ר' מאיר, הרב פבזנר ור' נחום יצחק פינסון שאצלם ביקר המוסר, ובנוסף ר' צמח גורביץ ור' שמואל כצמן. ר' שמואל כצמן הצליח להשתחרר דרך קשריו.
בשל רצונו של ר' מאיר להקים ישיבה, הואשם ב:
1. חברות בארגון קלריקלי אנטי מהפכני.
2. גיוס כספים בקרב האוכלוסייה היהודית לצורכי פעילות אנטי מהפכנית.
3. ניהול תעמולה לאומנית אנטי סובייטית מתוך שימוש חזק בחומר דתי
— המשפיע שלא חזר, עמ' 158
על פי המסמכים, החסידים הופללו על ידי דוד איצ'ה.
לאחר כעשרה חודשי מאסר וחקירות מתישות, נשלחו ארבעת החסידים לגלות, אותה שרדו רק ר' מאיר ור' צמח גורביץ.
את ר' מאיר דנו לחמש שנות גלות "חפשית" לעיר סטייפניאק שבמחוז קרגנדה (לא רחוק מאקמולינסק) שבקזחסטן. תחילה הייתה אשתו נוסעת אליו מחרקוב הלוך ושוב, אבל לבסוף היגרה אף היא לשם עד לסיום שנות גלותו.
בזמן היותו בגלות, פרצה מלחמת העולם השנייה, שבמהלכה כבשו הגרמנים את חרקוב וחסידי חב"ד שהיו שם עברו לסמרקנד, וכשהסתיימו שנות גלותו של ר' מאיר בשנת תש"ד[2], עבר אף הוא לשם, בה התמסר לקירוב הנוער הרחוק מיהדות לתורה.
עוזב את רוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם תום מלחמת העולם השנייה, עזב ר' מאיר את מדינת רוסיה. בתחילה היה זמן קצר במחנה ריכוז, אחר כך שהה זמן מה בפריז, ואחרי זה קבע דירתו בלונדון.
בט"ו בשבט תשט"ו נפטרה עליו אשתו, פייגא רבקה, ונשאר לבדו בדירתו אשר בבית משפחת גליק, והם האחרונים היו מספקים לו את כל צרכיו.
על התורה ועל העבודה[עריכה | עריכת קוד מקור]
מאז עד פטירתו ישב על התורה ועל העבודה. לימודו היה על אתר - להבין הסוגיא על מקומה והיה מקיים בנפשו "וקנה לך חבר" (וקנה - העט - לך לחבר). לאחר לימוד כל סוגיא היה מבארה בדיו על הכתב, מפרטה לפרטים ומסבירה, כדבר איש אל רעהו. נכדו הרב שלום דובער לוין העיד שנמצאים אצלו חבילות של כתביו אלו על רוב מסכתות הש"ס, ועל סימנים רבים בשולחן ערוך - ובפרט בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן. ואף שלא הרבה לחדש ולפלפל בהסוגיות, מראי מקומות רואים בכתבים אלו את ירידתו לעמקות הסוגיא וביאורו בטוב טעם עד שהיא נעשית סדורה לפניו בשלחן הערוך[3] וכמה מהם נדפסו בקובץ יגדיל תורה.
גם היה מרבה ללמוד עם תלמידים ולעסוק בצרכי צבור באמונה ובעיקר היה מתעסק בעזר וסיוע לישיבות 'תומכי תמימים' ו'אחי תמימים' שבארה"ק.
במשך השנים ביקר במה פעמים אצל הרבי. ביקורו האחרון היה בי' שבט, "הגדול" תש"ל - עשרים שנה לנשיאות הרבי, מועד סיום כתיבת 'ספר תורה של משיח'. אז גם זכה ונתכבד בגלילת ספר תורה של משיח - בעת סיום הכתיבה בערב ש"ק וי' שבט אחר חצות.
פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנותיו האחרונות היה רגיל להתפלל בבית הכנסת שליד ביתו. בשבת חול המועד פסח, י"ז ניסן תשל"ה לא בא לבית הכנסת להתפלל וכשבאו לביתו לבקרו, מצאוהו שוכב על מטתו ללא רוח חיים, עם ספר בידיו. בן תשעים שנה (לערך) נתבקש בישיבה של מעלה.
זכרונותיו[עריכה | עריכת קוד מקור]
על פי בקשתו של הרבי ואדמו"ר הריי"צ, העלה הרב גורקוב את זכרונותיו מימי המסירות נפש ברוסיה הסובייטית על הכתב, ובשנת תש"ד, שלח הרב מאיר גורקוב את זכרונותיו אל קובץ ליובאוויטש ואדמו"ר הריי"צ. בשנת תשל"ג, הוא מסר את זה לעריכה לנכדו, הרב לוין ששלחו אל הרבי להגהה. בשנת תשל"ז, בפתאומיות, הוציא הרבי את הספר מוגה ונתן להדפסה. כיוון שזה היה כבר לאחר פטירתו, כתב הרבי שיצרפו לספר זה את תולדות חייו.
הספר יצא לאור לאחר פטירתו בשנת תשל"ז, ונקרא בשם ספר הזכרונות דברי הימים.לעת עתה חסרים כחמשה פרקים מהספר.
זכרונות אלו כוללים תקופה של שלושים שנה - תרע"ז-תש"ז.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, ר' יעקב יוסף גורקוב
- בנו, ר' ישראל גורקוב
- חתנו, הרב אשר סאסאנקא
- חתנו, הרב ישראל יהודה לוין
- נכדו, הרב שלום בער לוין
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב מאיר גורקוב, ספר הזכרונות - דברי הימים, ברוקלין תשל"ז, באתר HebrewBooks
- קובץ מכתבים שקיבל מהרבי, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו
הערות שוליים
- ↑ בתיק חקירתו נכתב שנולד בהומיל בשנת תרל"ח, כנראה מפני זיוף התאריכים בפספורטים שהיה מקובל אז מחמת הצבא.
- ↑ זכרונותי.
- ↑ כנראה היה זה הרושם מלמדו בפאצעפ שעל ישיבה זו נאמר ברשימות דברים "שהיה ארבע מקומות ששלחו ללובביטש בתכיפות...כולם נתקבלו לכיתה הראשונה [נמוכה] אבל לא כן תלמידים מפאצעפ... שהרב רינ"ג פיתח כשרונותיהם...נכרים היו באופן לימודם בהיותם בלובביטש בנגלה ובדאח שיהיה בעמקות בלי להטעות את עצמו -ניט נארו זיך"... תכונה זו נכרה בר' מאיר...