מיכאל טייטלבוים: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־14:17, 29 בינואר 2024

הרב מיכאל טייטלבוים (ראש חודש כסלו תער"ב - ו' באדר ב' תשס"ה) היה ממפעילי ישיבות תומכי תמימים בברית המועצות ולאחר מכן מקים מוסד חינוך אהלי תורה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בוועליקי-לוקי בכסלו תער"ב להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו הרב אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את הרבי. כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב מיכאל בלינער ("דער אלטער"), המשפיע מליובאוויטש. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה והורה לה לקרוא לבנה הנולד בשמו.

זכה בשנות בחרותו להיות אצל אדמו"ר הריי"צ בלנינגרד.

בשנת תרפ"ז, בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים'. תקופה מסויימת למד בישיבת תומכי תמימים ויטבסק. בתקופת חורף תרצ"א למד במחלקה של תומכי תמימים זארוציי, אלא שבאחד הימים נעצר על ידי הק.ג.ב. יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. זמן קצר לאחר מכן שוחרר, והמשיך ללמוד בישיבות תומכי תמימים. בהמשך למד בישיבת תומכי תמימים סטראיא. במחלקה זו למד עד שלהי שנת תרצ"ד, אז נסע ללמוד בתומכי תמימים קורסק.

בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת תומכי תמימים ז'יטומיר, במקומו של ראש הישיבה הרב אליעזר פינסקי, שנישא בינתיים.

המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ תרצ"ז נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף תומכי תמימים וורוניז'. כאשר ר' שלום וילנקין - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע החורף כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר.

ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת ריגא כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת מברית המועצות, כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.

בסוף שנת תרח"צ נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב אליעזר דבוסקין. בתחילה התגורר בחרסון, אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר בחרקוב, שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי.

באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק והבחורים נמלטו. חלקם הגיעו לחרקוב וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות שהיה אברך נשוי.

בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל עזב את העיר ונדד לעיר סמרקנד, שם הקים את ישיבת תומכי תמימים סמרקנד יחד עם ר' ישראל לוין.

בתום המלחמה יצא מברית המועצות ב"יציאת רוסיה תש"ו", ועבר למחנה פוקינג בגרמניה. כאשר הוקם ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה, מונה לחבר בוועד. באותה הזדמנות הוקמה הישיבה החב"דית במחנה, ור' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, והרבי, שעמד בראש הוצאת הספרים קה"ת, הדפיס ספרי חסידות רבים בפוקינג, בתחילה התעסק בזה הרב דוד ברוורמן, וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הברית.

בחורף תש"ח, לאחר עשר שנות נישואין, נולד בנו יחידו אליעזר.

בארצות הברית[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תשי"א שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות לארץ הקודש או להגר לארצות הברית, ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. בראשית שנת תשי"ב הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל תלמוד תורה לשעות אחר הצהריים.

ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת ברונזוויל, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. בשנת תש"כ, עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש.

מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש.

כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי בית הכנסת בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום.

ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת, ועוד עשרות שנים לאחר מכן המשיך להתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. בנוסף לקח על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה.

בהתוועדות שמחת תורה בשנת תשט"ו, הביע הרבי את רצונו שבמוסדות החינוך החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל בשכונת קראון הייטס את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "אהלי תורה", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.

אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר ג' תמוז תשנ"ד המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כמלך המשיח.

פטירתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה. נפטר בו' אדר ב' תשס"ה, ונטמן בבית העלמין מונטיפיורי בקווינס.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

אביו, הרב חיים משה טייטלבוים - נפטר בט"ז טבת תרפ"ט.
רעייתו אסתר, בת ר' אליעזר דבוסקין - נפטרה בשבת קודש פרשת כי תצא - י"א אלול תשע"ד, בגיל 96.
בנו יחידו הרב אליעזר מראשי מערכת הכשרות ok. וחבר הנהלת מוסד "אהלי תורה".

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

יוסף אשכנזי, אוצר החסידים - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת חזק, תשע"ג

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

לשמיעת הניגון ששר אדמו"ר הרש"ב לאביו של הרב מיכאל, הרב חיים משה, מאת מקהלת 'קאפעליע' זאָג אַ נִיגוּן: ניגון ר' מיכאל טייטלבוים

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:מט.jpg|left|thumb|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]
+[[קובץ:מט.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב מיכאל טייטלבוים]]
-הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ע"ה נולד בוועליקי-לוקי בשנת [[תער"ב]] להוריו הרב חיים משה ולאמו מרת צביה ע"ה.
+הרב '''מיכאל טייטלבוים''' ([[ראש חודש כסלו]] [[תער"ב]] - [[ו' באדר ב']] [[תשס"ה]]) היה ממפעילי ישיבות תומכי תמימים ב[[ברית המועצות]] ולאחר מכן מקים מוסד חינוך [[אהלי תורה]].
-תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו - יבלחט"א - הרה"ח ר' אליעזר מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]] [[מלך המשיח]].
-במקביל לעיסוקיו הרבים, עסק ר' מיכאל ב[[תורת החסידות]] ו[[עבודת התפילה]]. ספר ה[[תניא]] היה שגור על לשונו בעל-פה.
+==תולדות חיים==
+נולד בוועליקי-לוקי ב[[כסלו]] [[תער"ב]] להוריו הרב [[חיים משה טייטלבוים|חיים משה]] ולאמו מרת צביה. תאריך לידתו המדוייק אינו ידוע, אך בנו הרב [[אליעזר טייטלבוים|אליעזר]] מספר שאביו היה חוגג את יום הולדתו בחודש חשוון, היום בו ראה לראשונה את [[הרבי]]. כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרב [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו ראתה את ר' מיכאל בחלומה והורה לה לקרוא לבנה הנולד בשמו.
-מלבד היותו [[חסיד]] דגול, היה לוחם ללא חת שלחם להפצת [[תורה]] ו[[חסידות]] בימי האימים ב[[רוסיה]] הקומוניסטית. מעולם לא חשש על עצמו, והשליך את חייו מנגד באומץ לב וללא חת. הוא התבלט גם בטוב לבו, והיה 'נחשון' לכל דבר שבקדושה ובצדקה.
+זכה בשנות בחרותו להיות אצל [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]].
-כמו ב[[חינוך]] על טהרת הקודש, בכל התחומים התמסר ר' מיכאל לרצונו הקדוש של הרבי מלך המשיח, ולחם למען קיום הוראותיו של הרבי. כאשר היה מדובר בקיום הוראה של הרבי, היה ר' מיכאל תקיף בדעתו, ופועל ללא שהיות בהתאם להוראות הרבי.
+בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'. תקופה מסויימת למד בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]]. בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נעצר על ידי ה[[ק.ג.ב.]] יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו. זמן קצר לאחר מכן שוחרר, והמשיך ללמוד בישיבות תומכי תמימים. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]]. במחלקה זו למד עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]].
-נפטר בחודש [[אדר]] בשנת [[תשס"ה]].
+בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימים ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בינתיים.
-==שנות צעירותו==
+המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל ל[[משגיח]] במקומו, כשהוא מלמד ו[[משגיח]] על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר.
-כמה שבועות לפני שנולד, נפטר דודו זקנו, הרה"ח ר' [[מיכאל בלינער]] ("דער אלטער"), ה[[משפיע]] מ[[ליובאוויטש]]. שמו ניתן לו על שמו לאחר שאמו חלמה את ר' מיכאל בחלומה וזה הורה לה כי תיתן לבנה הנולד את שמו.
+ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת מ[[ברית המועצות]], כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.
-ר' מיכאל זכה בשנות בחרותו להיות אצל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[לנינגרד]].
+בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]]. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי.
-בשנת [[תרפ"ז]], בהיותו נער כבן חמש-עשרה, נכנס ללמוד בישיבת '[[תומכי תמימים]]'.
+באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק והבחורים נמלטו. חלקם הגיעו ל[[חרקוב]] וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות שהיה אברך נשוי.
-תקופה מסויימת למד ר' מיכאל בישיבת [[תומכי תמימים ויטבסק]].
+בעיצומם של ימי [[תשרי]] תש"ב, החלו הגרמנים להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל עזב את העיר ונדד לעיר [[סמרקנד]], שם הקים את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].
-בתקופת חורף [[תרצ"א]] למד ר' מיכאל במחלקה של [[תומכי תמימים זארוציי]], אלא שבאחד הימים נכנסו הקלגסים ועצרו אותו יחד עם תמימים נוספים שלמדו עמו.
+בתום המלחמה יצא מברית המועצות ב"[[יציאת רוסיה תש"ו]]", ועבר למחנה [[פוקינג]] ב[[גרמניה]]. כאשר הוקם ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה, מונה לחבר בוועד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], ור' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים בפוקינג, בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים ל[[ארצות הברית]].
-ר' מיכאל ביקש ויזה מממשלת [[ריגא]] כדי לצאת לשם. אולם לא הצליח לצאת את רוסיה, כנראה בשל החלטת ממשלת לטביה להפסיק את מתן הויזות לפליטי רוסיה.
+בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד בנו יחידו אליעזר.
-==במחלקות תומכי תמימים==
+===בארצות הברית===
-זמן קצר לאחר מכן, שוחרר ר' מיכאל, אך הוא המשיך בנחישות ללמוד תורה. בהמשך למד בישיבת [[תומכי תמימים סטראיא]].
+[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]]
+[[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] ב-[[770]]]]
+בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית. בראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת [[ברונקס]], ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים.
-ר' מיכאל למד במחלקה זו עד שלהי שנת [[תרצ"ד]], או אז נסע ללמוד ב[[תומכי תמימים קורסק]].
+ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת [[ברונזוויל]], ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת. בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש.
-בהמשך, לאחר החלטה כי התמימים שאינם נשואים ינהלו את ישיבות תומכי תמימים, ניהל את ישיבת [[תומכי תמימיפ ז'יטומיר]], במקומו של ראש הישיבה הרב [[אליעזר פינסקי]], שנישא בנתיים.
+מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש.
-המחלקה בז'יטומיר החזיקה מעמד יותר משלוש שנים בשלהי קיץ [[תרצ"ז]] נסגרה הישיבה, ור' מיכאל, המשיך אל הסניף [[תומכי תמימים וורוניז']]. כאשר ר' [[שלום וילנקין]] - ראש הישיבה - נאלץ לעזוב את העיר, התמנה ר' מיכאל למשגיח במקומו, כשהוא מלמד ומשגיח על סדרי לימודים תקינים. הלימודים בישיבה נמשכו עד אמצע ה[[חורף]] כאשר נודע לתלמידים על בואו הצפוי לעיר של דוד איצ'ה המוסר.
+כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי [[בית הכנסת]] בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום.
-בסוף שנת [[תרח"צ]] נשא ר' מיכאל לאישה את מרת אסתר, בת החסיד הרב [[אליעזר דבוסקין]] הי"ד. בתחילה התגורר ב[[חרסון]], אולם מכיוון שבעיר הקטנה לא היה אפשר להתחמק מעבודה בשבתות - עבר להתגורר ב[[חרקוב]], שם יכל לעבוד לפרנסתו באופן עצמאי.
+ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת, ועוד עשרות שנים לאחר מכן המשיך להתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש. בנוסף לקח על עצמו את עול החזקת ה[[מקוה]] שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה.
-באותה תקופה נסגרה הישיבה בקורסק על מנעול ובריח, והבחורים נמלטו על נפשם. חלקם הגיעו לחרקוב וכמה מהם החלו ללמוד אצל ר' מיכאל בביתו, כשהוא עצמו מלמדם תורה, למרות הסטטוס החדש בו היה, אברך נשוי.
+בהתוועדות [[שמחת תורה]] בשנת [[תשט"ו]], הביע הרבי את רצונו שבמוסדות ה[[חינוך]] החב"דיים ילמדו על טהרת הקודש, ללא לימודי חול. בעקבות שיחה זו הקים ר' מיכאל בשכונת [[קראון הייטס]] את מוסד החינוך הראשון על טהרת הקודש בשם "[[אהלי תורה (קראון הייטס)|אהלי תורה]]", מבלי שיהיו לו את האמצעים הדרושים לכך, כשהוא נוטל את כל האחריות הכספית על עצמו. המוסד התפתח וגדל במשך השנים, וכיום הוא מוסד הלימוד החב"די הגדול ביותר בעולם, בו לומדים למעלה מאלפיים תלמידים.
-==מלחמת העולם השניה==
+אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת '[[יחי]]' ובהחדרת זהות [[הרבי כמלך המשיח]].
-בעיצומם של ימי תשרי תש"ב, החלו הגרמנים ימ"ש להפציץ את חרקוב. ר' מיכאל החליט לעזוב את העיר מיד לאחר שבת בראשית. לאחר מסע נידודים ארוך הגיע לעיר [[סמרקנד]], שם הקים ר' מיכאל את ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] יחד עם ר' [[ישראל לוין]].
+===פטירתו===
-בתום המלחמה הורשו אזרחי פולין הפליטים לחזור לארצם ולמולדתם, ואז החלה הבריחה הגדולה של חסיד חב"ד ברוסיה שלימים נקראה בשם "[[יציאת רוסיה תש"ו]]". לר' מיכאל היו הניירות ובניסים גלויים קיבל היתר יציאה מ"אוביר".
-ביום שני, ד' ב[[סיון]] [[תש"ו]], ארז ר' מיכאל את חפציו ונסע אל תחנת הרכבת, שם עלה על משאית המסע - 'עשאלון'. לאחר שלושה שבועות, ביום חמישי, כ"א ב[[סיון]], עצרה הרכבת סמוך לעיר וורוצלאוו, תחנתה האחרונה.
-ר' מיכאל המשיך עם משפחתו ברכבת מיוחדת ללודז', משם המשיך לוואלדשטאט "[[פאקינג]]", לא הרחק ממינכן, שם כבר הוקם מחנה גדול ובו כשבעת אלפים יהודים.
-ביום רביעי [[ט"ו אלול]] ערך הרה"ח ר' [[ניסן נמנוב]] אסיפה של כל העסקנים ה[[חב"ד]]יים, ובהסכם כולם מינה ועד מיוחד לניהול הקהילה החב"דית הזמנית במחנה. ר' מיכאל, שהוכח כעסקן מסור, מונה לחבר בוועד המיוחד. באותה הזדמנות הוקמה [[תומכי תמימים פאקינג|הישיבה החב"דית במחנה]], כאשר ר' מיכאל נבחר למלמד באחת הכיתות הגבוהות.
-רוב אנ"ש שהו ב[[פאקינג]] זמן קצר, אולם ר' מיכאל וידידו הטוב ר' ישראל נשארו עוד תקופה ארוכה במקום. היה קשה להשיג אשרות מעבר, והתמזל מזלם שגם אשר הצליחו סוף סוף להשיג אשרות, התקלקלו האשרות, והיו צריכים להשיג חדשות.
-ר' מיכאל המשיך לעסוק בחינוך הנערים היהודיים במחנה, כאשר במקביל הוא עוסק בענייני הכלל. באותה תקופה היה אפשר להדפיס בפאקינג במחירים זולים במיוחד, ו[[הרבי]], שעמד בראש הוצאת הספרים [[קה"ת]], הדפיס ספרי חסידות רבים ב[[פאקינג]], בתחילה התעסק בזה הרב [[דוד ברוורמן]], וכשנסע משם התחיל ר' מיכאל להתעסק בזה. בין השאר היה אחראי על משלוח הספרים לארצות הברית.
-בחורף [[תש"ח]], לאחר עשר שנות נישואין, נולד לבני הזוג טייטלבוים בנם יחידם אליעזר שי' בשעה טובה ומוצלחת.
-==בארצות הברית==
-[[קובץ:מיכאל טייטלבוים בחלוקת דולרים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' מיכאל טייטלבוים ב[[חלוקת דולרים]]]בשנת [[תשי"א]] שאל ר' מיכאל את הרבי האם לעלות ל[[ארץ הקודש]] או להגר ל[[ארצות הברית]], ומענה הרבי היה שעליו להגיע לארצות הברית.
-[[קובץ:טיטלבוים קארף.jpg||שמאל|ממוזער|250px|הרב טייטלבוים (קיצוני משמאל) לצידו יושב הרב [[פנחס קארף]] בהתוועדות ב-[[770]]]
-את האשרות לארצות הברית השיג ר' מיכאל לאחר זמן קצר יחסית, ובראשית שנת [[תשי"ב]] הגיע עם משפחתו לחופי ארצות הברית. הוא קבע את דירתו בשכונת ברונקס, ומיד החל בפעילות לחינוך הילדים. מאחר שרוב הילדים היהודיים באותה תקופה למדו בבתי הספר הציבוריים, פתח עבורם ר' מיכאל [[תלמוד תורה]] לשעות אחר הצהריים.
-ר' מיכאל לא היה מסוגל לגור רחוק מהרבי ולאחר כמה חודשים העתיק את מושבו לשכונת בראנזוויל, ולפרנסתו עבד כשמש באחד הבתי כנסת.
-באותן שנים התגורר ר' מיכאל בברונזוויל, שם התגוררו רוב [[אנ"ש]]. מאוחר יותר, בשנת [[תש"כ]], עבר לגור בשכונת איסט פלטבוש. מכיוון שבאותן שנים מצבה הכלכלי של הישיבה היה קשה ור' מיכאל לא הרשה לעצמו לקחת משכורת מהישיבה, עבד ר' מיכאל לפרנסתו כשמש בבית הכנסת בשכונת איסט פלטבוש.
-כעבור כמה שנים, בעקבות השתלטות השחורים על האזור, החלה בריחה המונית של יהודים משכונת איסט פלטבוש. גבאי בית הכנסת בו עבד ר' מיכאל, החליט למוכרו. ר' מיכאל, ששמע את שיחותיו החריפות של הרבי נגד עזיבת השכונות היהודיות בכלל, ונגד מכירת בתי הכנסת בפרט, נלחם בחירוף נפש נגד ההחלטה עד שהדבר הגיע לבית המשפט שפסק כי לגבאי בית הכנסת אין רשות למכור את בית הכנסת, כל עוד יש מתפללים שמעוניינים להמשיך להתפלל במקום.
-ר' מיכאל המשיך לקיים את המניין בבית הכנסת בחירוף נפש, ועד היום מתקיים בבית הכנסת מניין קבוע שלוש פעמים ביום. בשנים מאוחרות יותר העביר ר' מיכאל את גני הילדים של 'אהלי תורה' לבית הכנסת באיסט פלטבוש.
-בנוסף לזה לקח ר' מיכאל על עצמו את עול החזקת המקוה שבשכונה, ובמשך הזמן אף עבר לגור בבניין המקווה.
-ר' מיכאל פעל רבות להחדרת עניין הצניעות בתוככי אנ"ש.
-ר' מיכאל אף בשנותיו האחרונות המשיך להלחם בחירוף נפש בעד מוסדותיו של הרבי וציביונם, גם לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] המשיך לדגול באמירת 'יחי' ובהחדרת זהות הרבי כ[[מלך המשיח]].
-==פטירתו==
 בשנים האחרונות לחייו סבל ר' מיכאל מאירוע מוחי, למרות זאת לא הפסיק לרגע מעבודתו בקודש, וכיתת את רגליו מבית לבית בכדי לאסוף את האמצעים הכספיים לבנות את הבניין החדש של ישיבת אהלי תורה.
-נפטר ב[[ו' אדר]] [[תשס"ה]].
+נפטר ב[[ו' אדר ב']] [[תשס"ה]], ונטמן ב[[בית העלמין מונטיפיורי]] ב[[קווינס]].
-אלפים השתתפו בהלוויתו של ר' מיכאל. מסע הלוייה החל בבית הכנסת שלו שבאיסט פלטבוש מקום מגורו והמשיך לעבר "[[אהלי תורה]]" המוסד אותו ייסד בהוראת [[הרבי]]. לאחר מכן הגיע מסע ההלוויה לכניסה ל-[[770]] שם נשא דברים מנכ"ל המוסד כיום הרב [[יוסף רוזנפלד]]. הרב רוזנפלד הבטיח שמוסדות "[[אהלי תורה]]" ימשיכו להתנהל ברוחו של הרב טייטלבוים ולא יזוזו אף זיז כלשהו מדרכו. משם המשיך מסע ההלוויה ל[[בית עלמין|בית העלמין]] של אגודת חב"ד אשר בקווינס, ושם נטמן.
+==משפחתו==
+* אביו, הרב חיים משה טייטלבוים - נפטר ב[[ט"ז טבת]] [[תרפ"ט]].
+* רעייתו [[אסתר טייטלבוים|אסתר]], בת ר' [[אליעזר דבוסקין]] - נפטרה ב[[שבת קודש]] פרשת [[כי תצא]] - [[י"א אלול]] [[תשע"ד]], בגיל 96.
+*בנו יחידו הרב [[אליעזר טייטלבוים|אליעזר]] מראשי [[OK (כשרות)|מערכת הכשרות ok]]. וחבר הנהלת מוסד "[[אהלי תורה]]".
+==לקריאה נוספת==
+* יוסף אשכנזי, [[אוצר החסידים (ספר)|אוצר החסידים]] - אישיותם ומשנתם החסידית של משפיעי חב"ד בניו-יורק, בהוצאת [[חזק (בית הוצאה לאור)|חזק]], תשע"ג
+==קישורים חיצוניים==
+לשמיעת הניגון ששר אדמו"ר הרש"ב לאביו של הרב מיכאל, הרב [[חיים משה טייטלבוים|חיים משה]], מאת מקהלת 'קאפעליע' [https://chabad.info/musicnews/624265/ זאָג אַ נִיגוּן: ניגון ר' מיכאל טייטלבוים]{{אינפו}}{{שמע}}
 {{מיון רגיל:טייטלבוים מיכאל}}
 [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]]
-[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
+[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
-[[קטגוריה:צוות ישיבת תומכי תמימים סמרקנד]]
+[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים סמרקנד]]
-[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה]]
+[[קטגוריה:צוות ישיבת אהלי תורה קראון הייטס]]
-[[קטגוריה:קראון הייטס: אישים]]
+[[קטגוריה:משפחת טייטלבוים]]
+[[קטגוריה:אישים בקראון הייטס]]
+[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים קורסק]]
+[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בבריחה הגדולה]]
+[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ב]]
+[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ה]]