ישראל מרדכי טברסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "אדמו"ר שליט"א" ב־"הרבי")
(←‏משפחתו: עדכון)
 
(45 גרסאות ביניים של 19 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:טברסקי.jpg|left|thumb|250px|האדמו"ר]]רבי '''ישראל מרדכי טברסקי''' האדמו"ר מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריבקא]] נולד לאביו רבי [[יוחנן טברסקי]] מרחמסטריבקה בז' [[סיון]] [[תרפ"ט]]. לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]] ובצילו הסתופפו מאות חסידים. נודע כמתמיד עצום וכעובד ה' מופלג.
{{מקורות}}[[קובץ:טברסקי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר ישראל מרדכי טברסקי]]


הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך ביקורו של הרבי הריי"צ ב[[ירושלים]], נפגש הרבי הריי"צ שלוש פעמים הרה"צ רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר הרבי הריי"צ החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט הרבי הריי"צ על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן – גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אתם גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי...  
רבי '''ישראל מרדכי טברסקי''' ([[ז' סיון]] [[תרפ"ט]] - [[כסיון]] [[תשס"ד]]), היה האדמו"ר מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]] בארץ ישראל.


לקראת חתונתו ב[[חודש אלול]] [[תשי"א]], שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת [[ראש השנה]] או לקראת שמחות במשפחה.
==תולדות חיים==


== אהדתו לרבי ==
נולד לאביו רבי [[יוחנן טברסקי]] מרחמסטריבקה ב[[ז' סיון]] [[תרפ"ט]].
האדמו”ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]], וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו “גיור כהלכה” דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת [[סיום הרמב"ם]].


אהדתו ל[[הרבי]] היתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת [[בחירות תשמ"ט]] אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של [[הרבי]] כמובא בגמרא <REF>[[מסכת שבת]] דף פ"ח עמוד ב'.</REF>: {{ציטוטון|הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו}}.
לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש ב[[ירושלים]] לצד אחיו הרב [[חי יצחק טברסקי]] שהנהיג את החסידים בארצות הברית.


בשנת [[תשנ"ג]] ניסו כמה מ[[חסיד]]יו להחתים אותו על כרוז כי "בני בליעל" טוענים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] ויש להתרחק מהם. ה[[אדמו"ר]] התבטא: "מחותני ר' [[משה אשכנזי]] חושב כי הרבי הוא [[מלך המשיח]], ואינו בן בליעל". לפי גרסאות מסוימות התבטא גם: "ומה בכך? גם אני סובר כך..."
מאות חסידים הסתופפו בצילו. הוא נודע כמתמיד עצום וכעובד ה' מופלג.


נפטר בכ"ב [[סיון]] [[תשס"ד]], לאחר שבשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר.
==קשריו עם חב"ד והרבי==
הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש [[מנחם אב]] [[תרפ"ט]], במהלך ביקורו של [[הרבי הריי"צ]] ב[[ירושלים]], נפגש הרבי הריי"צ שלוש פעמים עם אב סבו הרב רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר הרבי הריי"צ החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט הרבי הריי"צ על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן - גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אם גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי...
 
לקראת חתונתו ב[[חודש אלול]] [[תשי"א]], שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת [[ראש השנה]] או לקראת שמחות במשפחה.
 
האדמו"ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק [[מיהו יהודי]] בשנת [[תשמ"ג]], וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת [[סיום הרמב"ם]].
 
אהדתו ל{{ה|רבי}} הייתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת [[בחירות תשמ"ט]] אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של [[הרבי]] כמובא בגמרא{{הערה|1=[[מסכת שבת]] דף פ"ח עמוד ב'.}}: {{ציטוטון|הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו}}.
 
בשנת [[תשנ"ג]] ניסו כמה מחסידיו להחתים אותו על כרוז כי "בני בליעל" טוענים כי [[הרבי]] הוא [[מלך המשיח]] ויש להתרחק מהם. ה[[אדמו"ר]] התבטא: "מחותני ר' [[משה אשכנזי]] חושב כי הרבי הוא מלך המשיח, ואינו בן בליעל". לפי גרסאות מסוימות התבטא גם: "ומה בכך? גם אני סובר כך...".
 
נפטר ב[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]], לאחר שבשנת [[תנש"א]] שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר.


== ביקורו אצל הרבי בחתונת בנו ==
== ביקורו אצל הרבי בחתונת בנו ==
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]], נסע רבי ישראל מרדכי לחתונת בנו ב[[ניו יורק]], נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו”רי טשרנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: “א”כ אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו”.  
בחודש [[שבט]] [[תשל"ז]], נסע רבי ישראל מרדכי לחתונת בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] ב[[ניו יורק]], נכנס ל[[יחידות]] אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו"רי טשרנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: "אם כן אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו".


ב[[התוועדות]] יו"ד שבט נתן לו הרבי את הצלחת עם המזונות שיחלק לקהל.  
ב[[התוועדות]] יו"ד שבט נתן לו הרבי את הצלחת עם המזונות שיחלק לקהל.


כשהאדמונכנס לחדרו של הרבי הוא לא רצה לשבת והמשיך לעמוד, והרבי אמר לו בפליאה: “מ’זעצט זיך ניט בר מחותנים?!{{הערת שוליים|לא יושבים אצל מחותנים?יש המסבירים זאת, כידוע שאדמו”רי ליובאוויטש ואדמו”רי בית טשערנוביל הם מחותנים, ע”י שהרה”צ רבי [[יעקב ישראל מטשארקס]] נשא את בת [[אדמו"ר האמצעי]]. ויש המסבירים זאת שהרבי החזיק את רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו רבי דוד היה תלמידו כבנו של הרבי.}}.  
כשנכנס האדמו"ר לחדרו של הרבי לא רצה לשבת ונותר על עומדו, ואמר לו הרבי בפליאה: '''"מ'זעצט זיך ניט ביי מחותנים''' [=לא יושבים אצל מחותנים]'''?!"''' {{הערה|כידוע הקשר המשפחתי בין בית הרב לאדמו"רי בית טשערנוביל, כאשר רבי [[יעקב ישראל מטשערקאס]] בן רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] נשא את הרבנית דבורה לאה בת [[אדמו"ר האמצעי]] לאשה, ב[[החתונה הגדולה בז'לובין|חתונה הגדולה בז'לובין]]. יש המסבירים את האמירה בכך שהרבי החזיק את האדמו"ר רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו החתן ר' [[נחמן יוסף טברסקי|נחמן יוסף]] נהיה לחסיד חב"ד, ואזי הרי הוא תלמידו כבנו של הרבי.}}.


בתוך הדברים התעניין הרבי בשלום אביו הרה"צ רבי יוחנן, ואבי ענה שאינו בקו הבריאות. מיד הוציא כ"ק אדמו"ר נייר וכתב את שמו ושם אמו, ואמר שיזכירהו על הציון הקדוש. כאשר הגיעו החתן והמחותנים לקבל את הסידור לתפילת מנחה מהרבי, התנצל הרבי שאינו מכניס את ה"מחותנים" לחדרו...
בתוך הדברים התעניין הרבי בשלום אביו הרב רבי יוחנן, ענה שאינו בקו הבריאות. מיד הוציא אדמו"ר נייר וכתב את שמו ושם אמו, ואמר שיזכירהו על הציון הקדוש. כאשר הגיעו החתן והמחותנים לקבל את הסידור ל[[תפילת מנחה]] מהרבי, התנצל הרבי שאינו מכניס את ה"מחותנים" לחדרו...


בזמן ה”קבלת פנים” הגיע ה[[משב"ק]] ר' [[יהודה לייב גרונר]] עם מכתב מיוחד מהרבי לאדמו"ר, ואמר שהרבי ביקש שהאדמו"ר יקריא את המכתב לפני החופה. במכתב מכנה הרבי את האדמו"ר בשם: “מחותני”, בנוסף לשאר התוארים.
בזמן ה"קבלת פנים" הגיע ה[[משב"ק]] ר' [[יהודה לייב גרונר]] עם מכתב מיוחד מהרבי לאדמו"ר, ואמר שהרבי ביקש שהאדמו"ר יקריא את המכתב לפני החופה. במכתב מכנה הרבי את האדמו"ר בשם "מחותני", בנוסף לשאר התוארים.


==משפחתו==
==משפחתו==
*אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי מרחמסטריבקא]] - ה[[אדמו]] ב[[ארצות הברית]].
* אחיו רבי [[חי יצחק טברסקי]] - היה האדמומרחמסטריבקא [[ארצות הברית]].
*בנו בכורו ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] - ר"מ בישיבת [[אהלי תורה קראון הייטס]] וחתן ר' [[משה אשכנזי]].
* בנו בכורו ר' [[דוד טברסקי]] - האדמומרחמסטריבקא [[ארץ הקודש]].
*בנו ר' [[דוד טברסקי מרחמסטריבקא]] - ה[[אדמו"ר]] ב[[ארץ הקודש]].
* בנו ר' [[נחמן יוסף טברסקי]] - ר"מ ב[[תומכי תמימים אהלי תורה קראון הייטס]] וחתן הרב [[משה אשכנזי]].


== קישורים חיצונים==
== קישורים חיצונים==
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&hilite=84278d99-7fe9-4159-9b6d-4c25d49fba8a&st=%D7%98%D7%91%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=150 תשובה מהרבי על מכתב בו כותב אביו - רבי יוחנן מרחמסטריבקא - לרבי על חתונת בנו רבי ישראל מרדכי]
*[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15914&hilite=84278d99-7fe9-4159-9b6d-4c25d49fba8a&st=טברסקי&pgnum=150 תשובה מהרבי על מכתב בו כותב אביו - רבי יוחנן מרחמסטריבקא - לרבי על חתונת בנו רבי ישראל מרדכי] {{הב|}}
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1371 קשרי רחמסטריבקא וחב"ד], [[שבועון בית משיח]]
*[http://www.chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1371 קשרי רחמסטריבקא וחב"ד], [[שבועון בית משיח]] {{אינפו|}}
*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 הרבי אמר: "אני טרוד עם היארצייט"] [[חב"ד אינפו]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59229 הרבי אמר: "אני טרוד עם היארצייט"] {{אינפו|}}
*רבי ישראל מרדכי בביקור אצל הרבי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc&st=%D7%A8%D7%91%D7%99&pgnum=700 שיחות קודש תשל"ז עמ' 6 (עמ' 700)]
*רבי ישראל מרדכי בביקור אצל הרבי. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4616&hilite=be087937-a7e2-45d7-93c7-741df1495bdc&st=רבי&pgnum=700 שיחות קודש תשל"ז עמ' 6 (עמ' 700)] {{הב}}
{{סדרה|הקודם=רבי [[יוחנן טברסקי]]|רשימה=אדמו"רי [[רחמסטריבקא]]|שנה=[[כ' כסלו]] [[תשמ"ב]]-[[כ"ב סיון]] [[תשס"ד]]|הבא=רבי [[דוד טברסקי]]}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל|טברסקי ישראל מרדכי]]
{{מיון רגיל:טברסקי, ישראל מרדכי}}
[[קטגוריה:אדמו"רי טשרנוביל]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ט]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]]

גרסה אחרונה מ־22:59, 26 באוקטובר 2024

האדמו"ר ישראל מרדכי טברסקי

רבי ישראל מרדכי טברסקי (ז' סיון תרפ"ט - כ"ב סיון תשס"ד), היה האדמו"ר מרחמסטריווקא בארץ ישראל.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לאביו רבי יוחנן טברסקי מרחמסטריבקה בז' סיון תרפ"ט.

לאחר פטירת אביו המשיך את השושלת בבית המדרש בירושלים לצד אחיו הרב חי יצחק טברסקי שהנהיג את החסידים בארצות הברית.

מאות חסידים הסתופפו בצילו. הוא נודע כמתמיד עצום וכעובד ה' מופלג.

קשריו עם חב"ד והרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקשר של האדמו"ר עם אדמו"רי חב"ד מתחיל למעשה חודשיים בלבד לאחר לידתו. בחודש מנחם אב תרפ"ט, במהלך ביקורו של הרבי הריי"צ בירושלים, נפגש הרבי הריי"צ שלוש פעמים עם אב סבו הרב רבי מנחם נחום מרחמסטריבקה. באחד הביקורים ביקש רבי מנחם נחום מהרבנית, שתכניס את בנה הקטן, ישראל מרדכי. כאשר הוכנס אליו התינוק, העבירו לידיו של הרבי הריי"צ. כאשר הרבי הריי"צ החזיק את התינוק ישראל מרדכי בידיו, שאלו רבי מנחם נחום: מה אתם אומרים עליו? הביט הרבי הריי"צ על התינוק הקטן ואמר: זה הקטן - גדול יהיה! רבי מנחם נחום שמח מאוד על ברכתו של הרבי הריי"צ, ואמר: אם גם אתם מסכימים איתי, זה כבר משהו אחר לגמרי...

לקראת חתונתו בחודש אלול תשי"א, שיגר אביו לרבי מכתב בו הודיע על החתונה. הרבי הגיב במכתב ארוך במיוחד, בו מבאר את עניין שלושת המקיפים הנמשכים בשעת החופה. במשך השנים קיבל עוד כמה מכתבים מהרבי, לקראת ראש השנה או לקראת שמחות במשפחה.

האדמו"ר השתתף בכינוס האדיר לתיקון חוק מיהו יהודי בשנת תשמ"ג, וחתם על הכרוז של גדולי ישראל לתמיכה במאבקו של הרבי בעד תיקון החוק שיאמר בו "גיור כהלכה" דווקא. כן השתתף בחגיגת סיום ספרי התורה הכלליים. ושלח ברכותיו בכל שנה לשמחת סיום הרמב"ם.

אהדתו לרבי הייתה מתוך הערצה עצומה. בתקופת בחירות תשמ"ט אמר למקורביו כי הוא עומד נפעם מול גדלות נפשו של הרבי כמובא בגמרא[1]: "הנעלבים ואינן עולבין, שומעין חרפתן ואינן משיבין, עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".

בשנת תשנ"ג ניסו כמה מחסידיו להחתים אותו על כרוז כי "בני בליעל" טוענים כי הרבי הוא מלך המשיח ויש להתרחק מהם. האדמו"ר התבטא: "מחותני ר' משה אשכנזי חושב כי הרבי הוא מלך המשיח, ואינו בן בליעל". לפי גרסאות מסוימות התבטא גם: "ומה בכך? גם אני סובר כך...".

נפטר בכ"ב סיון תשס"ד, לאחר שבשנת תנש"א שבר את רגלו, ומאז מצבו הבריאותי הלך והדרדר.

ביקורו אצל הרבי בחתונת בנו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בחודש שבט תשל"ז, נסע רבי ישראל מרדכי לחתונת בנו ר' נחמן יוסף בניו יורק, נכנס ליחידות אל הרבי והרבי קבלו בקירוב גדול. הרבי שאל אותו למה אין מדפיסים את התורות של אדמו"רי טשרנוביל, וכאשר ענה שיש הוראה מהם שלא להדפיס, אמר לו הרבי: "אם כן אדרבא שידפיסו וילמדו, ואז יהיה לזה גם המעלה של מים גנובים ימתקו".

בהתוועדות יו"ד שבט נתן לו הרבי את הצלחת עם המזונות שיחלק לקהל.

כשנכנס האדמו"ר לחדרו של הרבי לא רצה לשבת ונותר על עומדו, ואמר לו הרבי בפליאה: "מ'זעצט זיך ניט ביי מחותנים [=לא יושבים אצל מחותנים]?!" [2].

בתוך הדברים התעניין הרבי בשלום אביו הרב רבי יוחנן, ענה שאינו בקו הבריאות. מיד הוציא אדמו"ר נייר וכתב את שמו ושם אמו, ואמר שיזכירהו על הציון הקדוש. כאשר הגיעו החתן והמחותנים לקבל את הסידור לתפילת מנחה מהרבי, התנצל הרבי שאינו מכניס את ה"מחותנים" לחדרו...

בזמן ה"קבלת פנים" הגיע המשב"ק ר' יהודה לייב גרונר עם מכתב מיוחד מהרבי לאדמו"ר, ואמר שהרבי ביקש שהאדמו"ר יקריא את המכתב לפני החופה. במכתב מכנה הרבי את האדמו"ר בשם "מחותני", בנוסף לשאר התוארים.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקודם:
רבי יוחנן טברסקי
אדמו"רי רחמסטריבקא
כ' כסלו תשמ"ב-כ"ב סיון תשס"ד
הבא:
רבי דוד טברסקי

הערות שוליים

  1. מסכת שבת דף פ"ח עמוד ב'.
  2. כידוע הקשר המשפחתי בין בית הרב לאדמו"רי בית טשערנוביל, כאשר רבי יעקב ישראל מטשערקאס בן רבי מרדכי מצ'רנוביל נשא את הרבנית דבורה לאה בת אדמו"ר האמצעי לאשה, בחתונה הגדולה בז'לובין. יש המסבירים את האמירה בכך שהרבי החזיק את האדמו"ר רבי ישראל מרדכי למחותנו, מכיון שבנו החתן ר' נחמן יוסף נהיה לחסיד חב"ד, ואזי הרי הוא תלמידו כבנו של הרבי.