אפרים אליעזר ילס: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (138 גרסאות ביניים של 31 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:הרב יאלעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס משוחח עם [[הרבי]] ב[[התוועדות]]]]הרב '''אפרים אליעזר הכהן ילס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''יאלעס''') (ה' | [[קובץ:הרב יאללס אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס נפגש עם [[הרבי]] ב-[[770]]]] | ||
[[קובץ:הרב יאלעס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב יאלעס משוחח עם [[הרבי]] ב[[התוועדות]]]]הרב '''אפרים אליעזר הכהן ילס''' (נכתב ב[[אידיש]] '''יאלעס''') ([[ה' בשבט]] [[תרנ"א]], 1890 - [[כ"ה בחשוון]] [[תשמ"ט]], 1988) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה. | |||
== תולדות חיים== | |||
נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום [[ה' בשבט]] [[תרנ"א]] בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון. | נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום [[ה' בשבט]] [[תרנ"א]] בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון. | ||
בשנת [[תרע"ג]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת [[תרע"ו]] נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי. | בשנת [[תרע"ג]] [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת [[תרע"ו]] נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי. | ||
בשנת [[תרפ"א]] היגר עם משפחתו ל[[ | בשנת [[תרפ"א]] היגר עם משפחתו ל[[ארצות הברית]] ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'[[תש"ח]] נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה. | ||
בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים ב[[ארצות הברית]] וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער. | |||
== קשריו עם הרבי == | |||
לאחר בואו של [[אדמו"ר הריי"צ]] לארצות הברית, ביקש ממנו הרב יאלעס ללמוד עמו את תורת ה[[קבלה]] וה[[חסידות]], והוא הפנה אותו לחתנו, [[הרבי]]. לאחר פטירת [[הרבי הריי"צ]] בשנת [[תש"י]], הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות{{הערה|כתב אליו [[כתב התקשרות]] ואף שלח מכתבים למקורביו ובני משפחתו, בו הוא מסביר להם כי עליהם לקבל את הרבי לנשיא חב"ד ולפעול עבור כך.}}, ומאז היה בא להשתתף ב[[התוועדות|התוועדויותיו]] בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, וקיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. מסדרת הספרים [[אגרות קודש]] ניכר כי נכתבו מאות מכתבים תורנים בין שניהם, ב[[נגלה]] וב[[קבלה]]. | |||
כששאלו את הרב יאלס קושיא של מדע ותורה בתחום האסטרונומיה (סתירה בין גודל השמש הכתובה בספרי היהדות לבין גודלה לפי המדע) הפנה את השאלה לרבי. יידועה מידת ההתקשרות והביטול שלו ל{{ה|רבי}}. | |||
נהג ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] (בשעה ש[[הרבי]] היה רושם איזה מסכת יקח מ[[חלוקת הש"ס]]) לתת את העט שלו ל{{ה|רבי}}. ואחר כך הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד. | |||
בחודש [[חשוון]] [[תשט"ז]] זכה לשמוע מ[[הרבי]] את ה[[מאמר]] [[אשרי תבחר תשט"ז|אשרי תבחר]] ב[[יחידות]], המאמר נאמר לכבוד ה[[ברית]] של נכדו. | |||
ב[[התוועדות]] [[יו"ד שבט]] [[תשל"ו]] בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק ש[[שלימות הארץ|ארץ ישראל שייכת לעם ישראל]], הוא היה אחד הרבנים שנעמדו לנאום. | |||
[[קובץ:יאלעס מנשק.jpeg|שמאל|ממוזער|200px|הרב יאלעס מנשק את ידו של הרבי. י"א ניסן תשמ"ג]] | |||
בהתוועדות [[י"א ניסן]] [[תשמ"ג]] לקראת צאתו של הרבי, ניגש ושוחח עם הרבי למשך זמן קצר. כשסיים אחז ביד הרבי וקרבה לפיו ונשקו בחום לעיני כל קהל המשתתפים ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]]. | |||
==ביקוריו אצל הרבי בחול המועד== | |||
הרב יעלאס נהג מיד שנה ושנה לבוא ל[[770]] לבקר את [[הרבי]] בימי [[חג הפסח]] ו[[חג הסוכות]] וטענתו עמו "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל", היה זה מידי [[חול המועד]] פסח וסוכות שהרב יעלאס היה מגיע לתפילת שחרית ומוסף באחד הימים, הרב יעלאס היה מכובד בעליה לתורה, ואחרי התפילה היה נכנס אל הרבי לכמעין יחידות{{הערה|בשנים המוקדמות היה זה בחדרו של הרבי , ולאחר מכן עבר לגן עדן התחתון}} ומדבר עם הרבי. | |||
'''ביקורו בחוה"מ פסח תשמ"ב''' | |||
מתוך יומן משנת תשמ"ב: | |||
י"ח [[ניסן]] תשמ"ב | |||
...אחר כך ניגש אליו הרב יאלעס לבוש שטריימל ו[[טלית]] והרבי חייך אליו ודיבר עמו כמה רגעים אחר כך הרב יאלעס הלך אחרי הרבי ועלה איתו יחד במעלית וכשיצאו מהמעלית הרבי חייך (כנראה דיבר עמו במעלית) אחר כך נכנס אחרי הרבי יחד עם חתנו ושלושת נכדיו אל [[גן עדן התחתון]] הרבי חייך אליו וניגש לשולחן שעומד ב[[גן עדן התחתון]] ובראש השולחן היה כיסא מרופד (גומי) עבור הרבי. | |||
אחר כך התיישב הרב יאלעס כנראה על הספסל הקטן שהי' שם והשאר עמדו. תוכן השיחה הייתה: בתחילה הרבי שאלו על ספרו האם עומד להוציא אותו שיהיה מוכן להשתמש בו כרוך, אחר כך אמר לו הרבי שיצטרכו לספור "ספירת העומר" עד שהספר יהיה מוכן. אחר כך שאל את הרבי מדוע ה[[רמב"ם]] אינו כותב בנוגע למצוה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. [זהו הסיבה שהוא מגיע בכל [[שנה]] לרבי ב[[חוה"מ]] [[פסח]] אחר כך שאל האם צריך להכין את ארץ ישראל ל[[משיח]] על ידי שיכבשוה. | |||
''' | וענה הרבי: שאין ללכת לכבוש כי זהו רק על ידי משיח כשיש [[סנהדרין]] וכו', רק אז אפשר לכבוש את הארץ אבל עדיין אין לכבוש, ומה שמדברים בנוגע ל[[ארץ הקודש]] זהו לא מלחמה אלא מצד ההל' ב[[שו"ע]] הלכות [[שבת]] סימן שכ"ט שנכרים שצרו על עיירות מישראל ואפי' על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי זיין וזהו אפילו אם זה יקרה ח"ו ב[[ברוקלין]] גם כן יחללו עליהם את השבת וכו', וכאן מדובר בנוגע ל[[פקוח נפש]] ואפי' שזהו לא חלק מארץ ישראל על ידי שמחזירים את 'ימית' ו'עצמונה' 'חצר הדר' הרי הגבול זה 10 ק"מ קרוב יותר לת"א ב"ב וכפר חב"ד וזהו יותר סכנת נפשות. הרבי התבטא ואמר לו השמעת כזו שטות?! שמחזירים השטחים, וכן בנוגע למה שבגין חתם שבעוד 5 שנים ר"ל היל"ת, הוא יהיה יחד עם הפלסתינים וכן הזכיר בנוגע לכך שהיו חסידי חב"ד אצל בגין לרשום אותו ל[[ס"ת]], ואמר שימית אינה מארץ ישראל וע"ז אמר הרבי כנ"ל שאין זה נוגע אם זהו ארץ ישראל אלא מצד [[פקוח נפש]] וכאן ישנו אדם שמוכן לוותר על [[פקוח נפש]] בכדי שיקבל תקציב לישיבות.. (כשהרבי דיבר בנוגע למצב ב[[ארץ ישראל]] הוא דיבר חזק ובתוקף ובידו הק' עשה תנועת ביטול והכה על... וכו'). | ||
אחר כך שאל מהו הסדר ברמב"ם בנוגע ל[[ביאת משיח]]. ואמר הרבי שכתוב שיקום איש מבית דוד וכו' ויכוף כל ישראל וינצח ועדיין עם כל המעלות האלו הוא בן אדם פשוט ורק אחרי שבפועל יבנה את [[בית המקדש]] אז הוא יהיה המשיח. אחר כך אמר לו הרבי בנוגע ל"ווי וואנט משיח נאו" הרי נאו זהו גמטרי' ז"ן שזהו ענין הזן ומפרנס את ה[[עולם]] כולו בטובו שזהו ענין של הרחב פיך ואמלאהו [קאפי' פ"א] שזהו בין בגשמיות ובין ברוחניות, אחר כך אמר לרבי שהוא אדם מרומם מכל העם שכמו למעלה מכל העם ו[[נשמה כללית]] ו[[ראש בני ישראל]]. וכן הרבי אמר לו "יישר כח" על שבמי שברך שאומרים אצלו בביהכ"נ אין מוזכר על [[אתחלתא דגאולה]]. | |||
הם שהו עם הרבי כ-40 דקות אחר כך עמדו לצאת הרבי דיבר עמו עוד מעט וחייך אליו, והרבי ליווהו עד פתח [[גן עדן התחתון]] הביט עליו במבט חד עד שנעלם בין הבחורים אחר כך ניגש הרבי לקחת את הסידור מהשולחן [כי ישבו מיד אחרי התפילה והרבי היה עטוף בטלית] ונכנס לחדרו. | |||
'''ביקורו האחרון פסח תשמ"ח''' | |||
מתוך יומן תשמ"ח: | |||
בבוקר של יום שלישי [[י"ח ניסן]] [[תשמ"ח]] לאחר תפילת [[שחרית]] הגיע ל[[770]] כפי שהיה נוהג לבוא מדי שנה ב[[חג הפסח]] ל{{ה|רבי}}. הגאון הישיש הגיע בלווית בניו ונכדיו. | |||
הוא המתין בפתח [[גן עדן התחתון]], כשעלה [[הרבי]] מהזאל הגדול והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו [[הרבי]] והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"[[גן עדן התחתון]]" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה ו[[הרבי]] שוחח עמו בפרטיות. | |||
הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מ[[הרבי]], יצא [[הרבי]] אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו ל{{ה|רבי}}, בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שייקחנו ובינתיים) התיישב על כסא. | |||
[[ | [[הרבי]] אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו שיר שמחה. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "ושמחת בחגיך" ו[[הרבי]] עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים. | ||
[[הרבי]] המתין שם דקות ארוכות עד שהמכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום. | |||
== ספריו == | == ספריו == | ||
הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם: | הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם: | ||
* '''דברי אפרים אליעזר''' פילדלפיה, [[תשמ"ג]]. | * '''דברי אפרים אליעזר''' פילדלפיה, [[תשמ"ג]]. | ||
* '''כתבי אחיעזר''' - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר | * '''כתבי אחיעזר''' - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאלעס, [[שמן]] הראש, סטרי, [[תרצ"ג]]. | ||
[[קטגוריה:רבנים]] | [[קטגוריה:רבנים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשמ"ט]] | |||
==לקריאה נוספת== | |||
* שמן ששון מחבריך - ע' 158 - 171 | |||
* בסוד שיח - ע' 189- 191 | |||
* שיח שרפי קודש ע' 194- 197 | |||
*מנחם ברונפמן, '''המקובלים והרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123 | |||
*{{כפר | מענדי קורטס | '''אחוז בגארטל שלי''' | מוסף 'אורחים' 2081|4 | חג הסוכות תשפ"ה. }} | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
*[https://col.org.il/news/130214 '''פרסום ראשון: הקלטה מהיחידות של הרב יאלעס בח"י ניסן תשמ"ו'''] {{COL}} | |||
*'''[https://col.org.il/news/133875 אדמו"ר וחסיד: הגאון שזכה שהרבי יאמר עבורו מאמר ביחידות]''' {{COL}} | |||
*'''[https://77012.blogspot.com/2023/04/blog-post_32.html כיצד הגיב הרבי על התאמצותו של הרב יאלעס להשתתף בסיום הרמב"ם?]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:אישים בפילדלפיה]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרנ"א]] | |||
גרסה אחרונה מ־03:26, 29 באוקטובר 2024
הרב אפרים אליעזר הכהן ילס (נכתב באידיש יאלעס) (ה' בשבט תרנ"א, 1890 - כ"ה בחשוון תשמ"ט, 1988) היה גאב"ד סאמבור, רבה הראשי של הקהילה האורתודוקסית בפילדלפיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרב שלום הכהן, שהיה רב העיר סטרי, ולאסתר שיינדל, ביום ה' בשבט תרנ"א בסמאבור שבגליציה - מצאצאי רבי אורי מסאמבור. התחנך אצל אביו, שהיה תלמיד בעל השואל ומשיב הרב יוסף שאול נתנזון.
בשנת תרע"ג הוסמך לרבנות על ידי הרבנים דוד הלוי הורביץ מסטניסלוב ונתן לוין מרישא. משנת תרע"ו נתמנה לשבת כדיין בבית הדין של העיר סטרי.
בשנת תרפ"א היגר עם משפחתו לארצות הברית ונתמנה לרב קהילת "כרם ישראל" בפילדלפיה. בשנת ה'תש"ח נתמנה להיות ראש רבני הקהילה החרדית בפילדלפיה.
בסוף ימיו היה מכונה גאב"ד סאמבור או האדמו"ר מסאמבור, ושימש כנשיא כבוד של אגודת הרבנים בארצות הברית וקנדה. את הנהגת חסידות סאמבור ממשיך נכדו הרב אורי גלדצלער.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר בואו של אדמו"ר הריי"צ לארצות הברית, ביקש ממנו הרב יאלעס ללמוד עמו את תורת הקבלה והחסידות, והוא הפנה אותו לחתנו, הרבי. לאחר פטירת הרבי הריי"צ בשנת תש"י, הוא לחץ על חתנו הרבי לקבל על עצמו את עול הנשיאות[1], ומאז היה בא להשתתף בהתוועדויותיו בקביעות. הוא היה מקורב לרבי, וקיבל על עצמו את הרבי כרבו האישי והיה נוהג לבוא אליו מספר פעמים בשנה. מסדרת הספרים אגרות קודש ניכר כי נכתבו מאות מכתבים תורנים בין שניהם, בנגלה ובקבלה. כששאלו את הרב יאלס קושיא של מדע ותורה בתחום האסטרונומיה (סתירה בין גודל השמש הכתובה בספרי היהדות לבין גודלה לפי המדע) הפנה את השאלה לרבי. יידועה מידת ההתקשרות והביטול שלו לרבי.
נהג בי"ט כסלו (בשעה שהרבי היה רושם איזה מסכת יקח מחלוקת הש"ס) לתת את העט שלו לרבי. ואחר כך הרבי היה מחזיר לו, ואומר לו יישר כח, ולפעמים מוסיף עוד.
בחודש חשוון תשט"ז זכה לשמוע מהרבי את המאמר אשרי תבחר ביחידות, המאמר נאמר לכבוד הברית של נכדו.
בהתוועדות יו"ד שבט תשל"ו בו ביקש הרבי מרבנים לפסוק שארץ ישראל שייכת לעם ישראל, הוא היה אחד הרבנים שנעמדו לנאום.
בהתוועדות י"א ניסן תשמ"ג לקראת צאתו של הרבי, ניגש ושוחח עם הרבי למשך זמן קצר. כשסיים אחז ביד הרבי וקרבה לפיו ונשקו בחום לעיני כל קהל המשתתפים בהתוועדות.
ביקוריו אצל הרבי בחול המועד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יעלאס נהג מיד שנה ושנה לבוא ל770 לבקר את הרבי בימי חג הפסח וחג הסוכות וטענתו עמו "חייב אדם להקביל פני רבו ברגל", היה זה מידי חול המועד פסח וסוכות שהרב יעלאס היה מגיע לתפילת שחרית ומוסף באחד הימים, הרב יעלאס היה מכובד בעליה לתורה, ואחרי התפילה היה נכנס אל הרבי לכמעין יחידות[2] ומדבר עם הרבי.
ביקורו בחוה"מ פסח תשמ"ב
מתוך יומן משנת תשמ"ב:
י"ח ניסן תשמ"ב
...אחר כך ניגש אליו הרב יאלעס לבוש שטריימל וטלית והרבי חייך אליו ודיבר עמו כמה רגעים אחר כך הרב יאלעס הלך אחרי הרבי ועלה איתו יחד במעלית וכשיצאו מהמעלית הרבי חייך (כנראה דיבר עמו במעלית) אחר כך נכנס אחרי הרבי יחד עם חתנו ושלושת נכדיו אל גן עדן התחתון הרבי חייך אליו וניגש לשולחן שעומד בגן עדן התחתון ובראש השולחן היה כיסא מרופד (גומי) עבור הרבי.
אחר כך התיישב הרב יאלעס כנראה על הספסל הקטן שהי' שם והשאר עמדו. תוכן השיחה הייתה: בתחילה הרבי שאלו על ספרו האם עומד להוציא אותו שיהיה מוכן להשתמש בו כרוך, אחר כך אמר לו הרבי שיצטרכו לספור "ספירת העומר" עד שהספר יהיה מוכן. אחר כך שאל את הרבי מדוע הרמב"ם אינו כותב בנוגע למצוה שחייב אדם להקביל פני רבו ברגל. [זהו הסיבה שהוא מגיע בכל שנה לרבי בחוה"מ פסח אחר כך שאל האם צריך להכין את ארץ ישראל למשיח על ידי שיכבשוה.
וענה הרבי: שאין ללכת לכבוש כי זהו רק על ידי משיח כשיש סנהדרין וכו', רק אז אפשר לכבוש את הארץ אבל עדיין אין לכבוש, ומה שמדברים בנוגע לארץ הקודש זהו לא מלחמה אלא מצד ההל' בשו"ע הלכות שבת סימן שכ"ט שנכרים שצרו על עיירות מישראל ואפי' על עסקי קש ותבן מחללים עליהם את השבת ויוצאים עם כלי זיין וזהו אפילו אם זה יקרה ח"ו בברוקלין גם כן יחללו עליהם את השבת וכו', וכאן מדובר בנוגע לפקוח נפש ואפי' שזהו לא חלק מארץ ישראל על ידי שמחזירים את 'ימית' ו'עצמונה' 'חצר הדר' הרי הגבול זה 10 ק"מ קרוב יותר לת"א ב"ב וכפר חב"ד וזהו יותר סכנת נפשות. הרבי התבטא ואמר לו השמעת כזו שטות?! שמחזירים השטחים, וכן בנוגע למה שבגין חתם שבעוד 5 שנים ר"ל היל"ת, הוא יהיה יחד עם הפלסתינים וכן הזכיר בנוגע לכך שהיו חסידי חב"ד אצל בגין לרשום אותו לס"ת, ואמר שימית אינה מארץ ישראל וע"ז אמר הרבי כנ"ל שאין זה נוגע אם זהו ארץ ישראל אלא מצד פקוח נפש וכאן ישנו אדם שמוכן לוותר על פקוח נפש בכדי שיקבל תקציב לישיבות.. (כשהרבי דיבר בנוגע למצב בארץ ישראל הוא דיבר חזק ובתוקף ובידו הק' עשה תנועת ביטול והכה על... וכו').
אחר כך שאל מהו הסדר ברמב"ם בנוגע לביאת משיח. ואמר הרבי שכתוב שיקום איש מבית דוד וכו' ויכוף כל ישראל וינצח ועדיין עם כל המעלות האלו הוא בן אדם פשוט ורק אחרי שבפועל יבנה את בית המקדש אז הוא יהיה המשיח. אחר כך אמר לו הרבי בנוגע ל"ווי וואנט משיח נאו" הרי נאו זהו גמטרי' ז"ן שזהו ענין הזן ומפרנס את העולם כולו בטובו שזהו ענין של הרחב פיך ואמלאהו [קאפי' פ"א] שזהו בין בגשמיות ובין ברוחניות, אחר כך אמר לרבי שהוא אדם מרומם מכל העם שכמו למעלה מכל העם ונשמה כללית וראש בני ישראל. וכן הרבי אמר לו "יישר כח" על שבמי שברך שאומרים אצלו בביהכ"נ אין מוזכר על אתחלתא דגאולה.
הם שהו עם הרבי כ-40 דקות אחר כך עמדו לצאת הרבי דיבר עמו עוד מעט וחייך אליו, והרבי ליווהו עד פתח גן עדן התחתון הביט עליו במבט חד עד שנעלם בין הבחורים אחר כך ניגש הרבי לקחת את הסידור מהשולחן [כי ישבו מיד אחרי התפילה והרבי היה עטוף בטלית] ונכנס לחדרו.
ביקורו האחרון פסח תשמ"ח
מתוך יומן תשמ"ח: בבוקר של יום שלישי י"ח ניסן תשמ"ח לאחר תפילת שחרית הגיע ל770 כפי שהיה נוהג לבוא מדי שנה בחג הפסח לרבי. הגאון הישיש הגיע בלווית בניו ונכדיו.
הוא המתין בפתח גן עדן התחתון, כשעלה הרבי מהזאל הגדול והבחין בו, לחץ את ידו בחמימות רבה ואחר כך נכנסו הרבי והגר"א יאלעס ובני משפחתו ל"גן עדן התחתון" כעבור זמן יצאו שאר בני המשפחה והרבי שוחח עמו בפרטיות.
הביקור נמשך כמחצית השעה, כשהגר"א יאלעס נפרד מהרבי, יצא הרבי אחריו ללוותו בעוד שני נכדיו תומכים בו ועוזרים לו להלך לאחוריו משום שאינו רוצה להפנות את גבו לרבי, בדרך אל היציאה הובא כיסא והגר"א יאלעס (המתין לרכב שייקחנו ובינתיים) התיישב על כסא.
הרבי אמר לו את המלים "יראה כהן בציון" ואחר כך הוסיף שכיון שעתה הוא יום טוב שינגנו שיר שמחה. הקהל שעמד מסביב פצח בשיר "ושמחת בחגיך" והרבי עודד את השירה בידיו הקדושות כשהוא מביט במאור פנים בהגר"א יאלעס ובכל הסובבים.
הרבי המתין שם דקות ארוכות עד שהמכונית בה נסע הגר"א יאלעס נסעה מהמקום.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב יאלעס חיבר ספרים שונים, בהם:
- דברי אפרים אליעזר פילדלפיה, תשמ"ג.
- כתבי אחיעזר - בירורי הלכות, צורף לספרו של אחיו - הרב ישעיה אשר יאלעס, שמן הראש, סטרי, תרצ"ג.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שמן ששון מחבריך - ע' 158 - 171
- בסוד שיח - ע' 189- 191
- שיח שרפי קודש ע' 194- 197
- מנחם ברונפמן, המקובלים והרבי, שבועון כפר חב"ד גליון 1926 עמוד 123
- מענדי קורטס , ' אחוז בגארטל שלי', שבועון כפר חב"ד, גיליון מוסף 'אורחים' 2081 עמוד 4 (חג הסוכות תשפ"ה.)
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פרסום ראשון: הקלטה מהיחידות של הרב יאלעס בח"י ניסן תשמ"ו
- אדמו"ר וחסיד: הגאון שזכה שהרבי יאמר עבורו מאמר ביחידות
- כיצד הגיב הרבי על התאמצותו של הרב יאלעס להשתתף בסיום הרמב"ם?, באתר 'לחלוחית גאולתית'
הערות שוליים
- ↑ כתב אליו כתב התקשרות ואף שלח מכתבים למקורביו ובני משפחתו, בו הוא מסביר להם כי עליהם לקבל את הרבי לנשיא חב"ד ולפעול עבור כך.
- ↑ בשנים המוקדמות היה זה בחדרו של הרבי , ולאחר מכן עבר לגן עדן התחתון