התוועדות חסידית: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־20:58, 11 בדצמבר 2024

המונח "התוועדות" מפנה לכאן. לערך העוסק בהתוועדות של הרבי , ראו התוועדות עם הרבי.

ציור של הצייר זלמן קליינמן המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה המשפיע מתוועד

התוועדות (או פארבריינגען ביידיש) הוא השם המקובל בעדת חסידי חב"ד להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית 'לחיים' לשיר ניגונים חסידיים, לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב (משפיע).

גם הרבי נוהג לקיים התוועדויות בהן אומר שיחות ומאמרים. בחסידויות פולין התוועדות עם האדמו"ר מכונה "
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין טיש".

משמעות ההתוועדות בחסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.

נהוג גם להתוועד עם משקה ו'
שגיאות פרמטריות בתבנית:מונחון
לא נמצא templatedata תקין פארבייסען', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.

התוועדות היא גם אחת מן הדרכים להתקשרות אל הרבי^[1], אחד מהיסודות בדרכי החסידים, ומבוא למצוות אהבת ישראל^[2].

בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". את אמרה זו הסביר אדמו"ר הזקן, בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו^[3].

תוכן ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות לרבותינו נשיאנו וללימוד תורת החסידות, שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון^[4].

הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים, וחוזרים על פתגמיהם, ומספרים סיפורי חסידים ^[5] ומנגנים ניגונים.

אדמו"ר הזקן אומר שסיפורי הצדיקים שחסידים מספרים בהתוועדויות חסידיות, הם בבחינת "טל אורות טליך" שסיפורי צדיקים מכניסים חיות בהשכלה בהבנה, ובעבודה ^[6].

את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "משפיע" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.

אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – משקה, תקנת המשקה

כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי הרבי הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם 'גזירת המשקה'. מקרה יוצא מהכלל, היה בהתוועדות שערך הרבי בערב חג הפסח תשמ"א שחל בשבת, ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.

נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:

לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של נח) ועץ הדעת היה עץ גפן, ולכן מברכים שיין זה יהיה לחיים טובים.
המגיד ממעזריטש היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם בהתוועדות בה נוכח אדמו"ר הזקן ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו בעבודת השם היא התגלות המדות, לכן זקוקים לברכה^{[דרושה הבהרה]}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה^[7].

מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'[עריכה | עריכת קוד מקור]

לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים.

זמן ההתוועדות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להתוועד, אך למרות זאת ישנם ימים שנהוג להתוועד בהם, חלקם אף תוקנו על ידי רבותינו נשיאנו. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים בימי חב"ד, כגון חג הגאולה, כל חודש כסלו, ימי הולדתם של נשיאי חב"ד ודומיהם.

זמני התוועדות נוספים: ליל שישי, שבת מברכים^[8], זמן הסעודה השלישית של יום השבת ובראשי חדשים. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות במועדי אנ"ש - צריכות להתקיים בבית הכנסת^[9]). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של החסידים^[10].

השתתפות בהתוועדויות[עריכה | עריכת קוד מקור]

אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.

אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.

גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"^[11].

התוועדות במחיצת הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – התוועדות עם הרבי

במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם הזאל הגדול של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא שיחה לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת ניגון. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את מאמרי החסידות שלו.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

מדרכי ההתקשרות: התוועדות, מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן, במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות, במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

התוועדות מהי בהוצאת ועד חיילי בית דוד
אוצרות דור ודור - ליקוט מדברי אדמו"ר הריי"צ בנוגע להתוועדות חסידית
הרב עדין שטיינזלץ, השטן לא שמע, משמעותה של התוועדות • 'קרוב אליך' גליון 58 עמוד 6
כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי
התוועדות חסידית מתוך גליון התקשרות
הרב משה מרדכי לאופר, התוועדות חסידית, במדור 'ניצוצי רבי' שבועון התקשרות גליון שס"ב

הערות שוליים

↑ היום יום כ"ד סיון
↑ היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך
↑ אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות
↑ היום יום כ"ד תשרי
↑ אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)
↑ ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון
↑ היום יום, כ"ט אדר א'
↑ ראו לדוגמה היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר
↑ דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157.
↑ היום יום ל' ניסן.
↑ ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.

[1] היום יום כ"ד סיון

[2] היום יום כ"ד תשרי. שיחת שבת פרשת ויקהל תשמ"ו סעיף ד' ואילך

[3] אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת קה"ת, עמוד 198 והילך במהדורות החדשות

[4] היום יום כ"ד תשרי

[5] אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)

[6] ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון

[7] היום יום, כ"ט אדר א'

[8] ראו לדוגמה היום יום כ"ו כסלו, כ"ד אייר

[9] דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157.

[10] היום יום ל' ניסן.

[11] ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:התועדות 770.jpg|left|thumb|250px|התוועדות עם [[הרבי]] ב-770]]
+{{מפנה|התוועדות|התוועדות של הרבי |התוועדות עם הרבי}}
-'''התוועדות''' או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]] הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]) או עם ה[[אדמו"ר]].
+[[קובץ:פאבריינגען.jpeg|ממוזער|ציור של הצייר [[זלמן קליינמן]] המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה ה[[משפיע]] מתוועד]]
+[[קובץ:התוועדות עם ר' שלמה חיים.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|התוועדות חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]]]
+[[קובץ:חסידים מתוועדים בסוכת 770.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים מתוועדים בסוכת [[770]]. משמאל לימין: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[ישראל פרידמן]], [[יודל קרינסקי]]]]
+'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעדת [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]).
+גם [[הרבי]] נוהג [[התוועדות עם הרבי|לקיים התוועדויות]] בהן אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. ב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] התוועדות עם ה[[אדמו"ר]] מכונה "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}".
+==משמעות ההתוועדות בחסידות==
+התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק עניני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין התוועדים ודברי המשפיע.
+נהוג גם להתוועד עם משקה ו'{{מונחון|פארבייסען|כיבוד}}', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.
+התוועדות היא גם אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
-==משמעות ההתוועדות בחסידות==
+בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אוהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 והילך במהדורות החדשות]}}.
-התוועדות עם [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] היא אחת מן הדרכים ל[[התקשר|התקשרות]] אל [[הרבי|נשיא הדור]]{{הערת שוליים|היום יום כ"ד סיון}}, היא אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוה היסודית של [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|היום יום כ"ד תשרי}}.
-בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". אימרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.
 == תוכן ההתוועדות ==
-[[קובץ:התוועדות_נשים.jpg|250px|thumb|left|התוועדות של [[הרבי]] עם נשים ובנות]]
+בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות ל[[רבותינו נשיאנו]] וללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.
-בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו [[קביעות]], ושהלמוד יהיה על מנת ולקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|היום יום כ"ד תשרי}}.
-את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק. התוועדות מסוג זה אינה נפוצה בקרב נערים צעירים.
+הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים, וחוזרים על פתגמיהם, ומספרים סיפורי חסידים {{הערה| אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)}} ומנגנים ניגונים.
+אדמו"ר הזקן אומר שסיפורי הצדיקים שחסידים מספרים בהתוועדויות חסידיות, הם בבחינת "טל אורות טליך" שסיפורי צדיקים מכניסים חיות בהשכלה בהבנה, ובעבודה {{הערה| ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון}}.
+את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.
 ==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
-כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 46 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'.
+{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
+כאמור, ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ההתוועדות מים.
-מקרה יוצא מהכלל, אירע בהתוועדות שהתקיימה עם הרבי בה לא שתו יין. היה זה בערב פסח [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.
+===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
+באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:
+* לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.
+* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.
-==נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
+===מתיקות הדינים ב'לחיים ולברכה'===
-"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים.
+לחייים ולברכה הסוף של ה-ם והסוף של ה-ה
+יוצא ראשי תבות של מתיקות הדינים.
-ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהיה נוכח [[אדמו"ר הזקן]]ענה: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה<REF>היום יום, כ"ט אדר א'.</REF>.
+==זמן ההתוועדות==
+אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להתוועד, אך למרות זאת ישנם ימים שנהוג להתוועד בהם, חלקם אף תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
-==זמן ההתוועדות==
+זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: [[ליל שישי]], [[שבת מברכים]]{{הערה|ראו לדוגמה [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{הערה|1=דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%90-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%941.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157].}}). התוועדות [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]].}}.
-[[קובץ:התועדות.jpg|250px|thumb|left|חסידים בהתוועדות]]
-אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
+==השתתפות בהתוועדויות==
+אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.
+אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.
-זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש {{הערת שוליים|ראה לדוגמא היום יום כ"ו כסליו, כ"ד אייר}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|היום יום ל' ניסן}}.
+גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.
+==התוועדות במחיצת הרבי==
+[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
+{{ערכים מורחבים|ערך=[[התוועדות עם הרבי]]}}
+במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].
+==לקריאה נוספת==
+*'''מדרכי ההתקשרות: התוועדות''', מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
+*'''בכתה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
+*'''הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30
+==קישורים חיצוניים==
+* [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''
+* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות חסידית]]
+* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/השטן-לא-שמע/ השטן לא שמע]''', משמעותה של התוועדות {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
+* '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
+* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]
+*הרב משה מרדכי לאופר, '''[http://chabad-il.org/hit/hit362.htm התוועדות חסידית]''', במדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]] גליון שס"ב
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:עבודת ה']]
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:מושגי יסוד]]