ליאדי: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה אחרונה מ־19:25, 10 במאי 2023

ערך זה עוסק בעיירה שבה התגורר אדמו"ר הזקן. אם התכוונתם לענף שהתפצל מחסידות חב"ד ליובאוויטש, ראו חסידות חב"ד - ליאדי.

ליאדי (ברוסית: Ляды, באנגלית: Lyady) היא עיירה ברוסיה הלבנה (כיום בלארוס), השייכת למחוז מוהילוב.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

אדמו"ר הזקן בליאדי[עריכה | עריכת קוד מקור]

לאחר מאסרו השני של אדמו"ר הזקן ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר פטרבורג. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו"ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו"ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו"ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.

כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים ובי"ד מנחם אב תקס"א, התיישב בליאדי, ומאז בואו התווספו לעדת החסידים עשרות אלפי חסידים. הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו"ר הזקן וחסידיו, וביום שישי, ערב שבת נחמו, הגיע אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב בליאדי. כל ימי שבתו של אדמו"ר הזקן בליאדי היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי רוסיה הלבנה ואוקראינה. גם מהמתנגדים הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.

עזיבת ליאדי[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם פרוץ מלחמת רוסיה צרפת בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון לליאדי בחודש מנחם אב, עזב אדמו"ר הזקן את ליאדי עם בני משפחתו.

קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש הטוענים שאדמו"ר הזקן עזב את העיר בערב שבת קודש מברכים החודש אלול (כ"ב מנחם אב תקע"ב), ויש הטוענים שעזב בערב ראש חודש אלול (כ"ט מנחם אב תקע"ב).

החזרה לליאדי[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשנת תרכ"ט, נינו של אדמו"ר הזקן רבי חיים שניאור זלמן שניאורסון התיישב בעיירה, כשהוא נוקט בלשון הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה"^[1], והקים ענף נוסף של שושלת חסידות חב"ד.

ענף זה של החסידות המשיך להתקיים בליאדי עד לפטירת בנו, הרב יצחק דובער שניאורסון בשנת תר"ע.

סוף ההתיישבות היהודית במקום[עריכה | עריכת קוד מקור]

עם כיבוש מזרח רוסיה במלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים, רוכזו בליאדי כ-2,000 יהודים שהתגוררו בסביבות העיירה, ובחודש אלול תש"א אספו אותם הגרמנים על יד הנהר מָריאה העובר בסמוך לעיירה וירו בהם. הגופות נערמו לגובה של שלושה מטרים, ונקברו לאחר מכן בבורות עמוקים שנחפרו בסמיכות לנהר^[2].

בשנת תשע"ו נערך כינוס השלוחים האירופאי ברוסיה, ועבר בין ציוני רבותינו נשיאינו. בהגיעם לליאדי קיבל את פניהם ראש העיר ונשא בפניהם דברים^[3].

אישים בעיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

ילידי העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב דובער שניאורסון.
רבי יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק).
רבי שניאור זלמן פרדקין מלובלין, בעל ה'תורת חסד'.
הרב אהרון שור.
הרב ישראל זאב וולפסון, מאנשי קהילת חב"ד בתל אביב בשנותיה הראשונות.

רבני העיירה[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב אליהו יעקב דב שור.

בית העלמין[עריכה | עריכת קוד מקור]

בבית העלמין היהודי של העיירה טמונים האדמו"רים רבי חיים שניאור זלמן ורבי יצחק דובער שניאורסון, שכיהנו באדמו"רות בעיירה.

ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

שבועון כפר חב"ד מס' 317 ע' 24-27 .

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

מנחם זיגלבוים, מאתיים שנה ליציאת ליאדי תחת אש, מתוך שבועון בית משיח

הערות שוליים

↑ דברי הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. בראשית טו, טז.
↑ ד"ר לאה פרייס, 'הסיפור שלא סופר' - אתרים של רצח יהודים בשטחים הכבושים של ברית המועצות לשעבר, כתב עת בהוצאת יד ושם, גליון 52 - חורף 2009.
↑ ראש העיר ליאדי קיבל את פני השלוחים י"ט אב תשע"ו

עיירות ברוסיה הלבנה

מחוז ברסט - בריסק · פינסק · הורודישץ' • מחוז הומיל - מאזיר · ז'לובין · פאריטש · רהצ'וב · רציצא • מחוז גרודנא - גרודנא · לידא · סלונים · סמרגון • מחוז ויטבסק - אולע · אורשה · בישנקוביץ · גלובוקי · דוברובנה · דוברומיסל · דיסנא · דישקע · דרויה · הורודוק · טולצ'ין · ינוביץ' · לפל · סיינו · סוראז · סמיליאן · פולוצק · צשניק · קאליסק · קובליץ · קאפוסט • מחוז מוהילוב - באברויסק · ביחוב · דריבין · ליאדי · ליאזנא · קלימוביץ' · שקלוב • מחוז מינסק - בוריסוב · דוקשיץ · וולוז'ין · מינסק · סלוצק · פלשצניץ · קלצק · קורניץ · שצעדרין

עיירות ברוסיה • עיירות באוקראינה • עיירות בליטא • עיירות בלטביה • ערים בפולין

‏

[1] דברי הקב"ה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. בראשית טו, טז.

[2] ד"ר לאה פרייס, 'הסיפור שלא סופר' - אתרים של רצח יהודים בשטחים הכבושים של ברית המועצות לשעבר, כתב עת בהוצאת יד ושם, גליון 52 - חורף 2009.

[3] ראש העיר ליאדי קיבל את פני השלוחים י"ט אב תשע"ו

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ליאדי''' היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), שייכת למחוז [[מוהילוב]].
+{{פירוש נוסף|נוכחי=עיירה שבה התגורר [[אדמו"ר הזקן]]|אחר=ענף שהתפצל מ[[חסידות חב"ד]] [[ליובאוויטש]]|ראו=[[חסידות חב"ד - ליאדי]]}}
+'''ליאדי''' (ברוסית: '''Ляды''', באנגלית: '''Lyady''') היא עיירה ב[[רוסיה הלבנה]] (כיום בלארוס), השייכת למחוז [[מוהילוב]].
 ==היסטוריה==
-===אדמו"ר הזקן בליאדי===
+===[[אדמו"ר הזקן]] בליאדי===
-לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את אדמו"ר הזקן התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת אדמו"ר הזקן ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים שאדמו"ר הזקן ישאר לגור בפטרבורג.
+לאחר מאסרו השני של [[אדמו"ר הזקן]] ביקשו השלטונות שהרבי יקבע את מקומו בעיר [[פטרבורג]]. הדבר גרם צער רב לחסידים. באותה עת היה בפטרבורג הנסיך ליובאמירסקי. כשראה את [[אדמו"ר הזקן]] התפעל ממנו ורצה לפגוש אותו. אחד מהחסידים סיפר לנסיך את גדולת [[אדמו"ר הזקן]] ואיך שרבבות אנשים מכבדים אותו, ובתוך כך סיפר לו על הצער הגדול שיש לחסידים מזה שהשלטונות רוצים ש[[אדמו"ר הזקן]] ישאר לגור בפטרבורג.
-כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. אדמו"ר הזקן הסכים וב[[י"ד מנחם אב תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.
+כשפגש הנסיך את אדמו"ר הזקן, אמר לו שאם יסכים להתיישב באחת מהעיירות שתחת חסותו, הוא יפעל אצל השלטונות שיסיכמו לכך. [[אדמו"ר הזקן]] הסכים וב[[י"ד מנחם אב]] [[תקס"א]], התיישב ב'''ליאדי''', ומאז בואו התווספו לעדת ה[[חסידים]] עשרות אלפי חסידים.
-הנסיך ציווה לבנות בית עבור אדמו"ר הזקן וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע אדמו"ר הזקן בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של אדמו"ר הזקן ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.
+הנסיך ציווה לבנות בית עבור [[אדמו"ר הזקן]] וחסידיו, וב[[יום שישי]], ערב [[שבת]] נחמו, הגיע [[אדמו"ר הזקן]] בלווית חמשת אלפים חסידים והתיישב ב'''ליאדי'''. כל ימי שבתו של [[אדמו"ר הזקן]] ב'''ליאדי''' היו ימים של קורת רוח. עבודתו בעסקנות הכלל התפשטה בכל רחבי [[רוסיה]] הלבנה ואוקראינה. גם מה[[מתנגד|מתנגדים]] הונח לו ויכול היה לעבוד את עבודתו ללא הגבלה.
 ===עזיבת ליאדי===
-עם פרוץ מלחמת רוסיה צרפת בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.
+עם פרוץ מלחמת רוסיה [[צרפת]] בי"ד תמוז תקע"ב, והתקרבות נפוליאון ל'''ליאדי''' בחודש מנחם אב, עזב [[אדמו"ר הזקן]] את '''ליאדי''' עם בני משפחתו.
-קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש אומרים ערב שבת קודש מברכים החודש אלול (כ"ב מנחם אב) תקע"ב, וי"א ערב שבת קודש ראש חודש אלול (כ"ט מנחם אב תקע"ב).
+קיימת מחלוקת בנוגע לתאריך העזיבה, יש הטוענים ש[[אדמו"ר הזקן]] עזב את העיר בערב [[שבת קודש]] מברכים ה[[חודש אלול]] ([[כ"ב מנחם אב]] [[תקע"ב]]), ויש הטוענים שעזב בערב ראש [[חודש אלול]] ([[כ"ט מנחם אב]] [[תקע"ב]]).
-[[קטגוריה:קהילות חב"ד ברוסיה]]
+===החזרה לליאדי===
+בשנת [[תרכ"ט]], נינו של [[אדמו"ר הזקן]] רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן שניאורסון]] התיישב בעיירה, כשהוא נוקט בלשון הפסוק "ודור רביעי ישובו הנה"{{הערה|דברי [[הקב"ה]] לאברהם אבינו בברית בין הבתרים. בראשית טו, טז.}}, והקים ענף נוסף של שושלת [[חסידות חב"ד]].
+ענף זה של החסידות המשיך להתקיים בליאדי עד לפטירת בנו, הרב [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]] בשנת תר"ע.
+===סוף ההתיישבות היהודית במקום===
+עם כיבוש מזרח רוסיה ב[[מלחמת העולם השנייה]] על ידי הנאצים, רוכזו בליאדי כ-2,000 יהודים שהתגוררו בסביבות העיירה, וב[[חודש אלול]] תש"א אספו אותם הגרמנים על יד הנהר מָריאה העובר בסמוך לעיירה וירו בהם. הגופות נערמו לגובה של שלושה מטרים, ונקברו לאחר מכן בבורות עמוקים שנחפרו בסמיכות לנהר{{הערה|ד"ר לאה פרייס, 'הסיפור שלא סופר' - אתרים של רצח יהודים בשטחים הכבושים של ברית המועצות לשעבר, כתב עת בהוצאת יד ושם, גליון 52 - חורף 2009.}}.
+בשנת [[תשע"ו]] נערך [[כינוס השלוחים האירופאי]] ב[[רוסיה]], ועבר בין ציוני רבותינו נשיאינו. בהגיעם לליאדי קיבל את פניהם ראש העיר ונשא בפניהם דברים{{הערה|1=[http://chabad.info/news/%D7%A8%D7%90%D7%A9-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A8-%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%93%D7%99-%D7%A7%D7%99%D7%91%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99-%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%97%D7%99%D7%9D/ ראש העיר ליאדי קיבל את פני השלוחים] {{אינפו}} י"ט אב תשע"ו}}.
+==אישים בעיירה==
+===ילידי העיירה===
+*הרב [[דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הזקן)|דובער שניאורסון]].
+*רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)]].
+*רבי [[שניאור זלמן פרדקין]] מלובלין, בעל ה'תורת חסד'.
+*הרב [[אהרון שור]].
+*הרב [[ישראל זאב וולפסון]], מאנשי קהילת חב"ד ב[[תל אביב]] בשנותיה הראשונות.
+===רבני העיירה===
+הרב אליהו יעקב דב שור.
+==בית העלמין==
+ב[[בית עלמין|בית העלמין]] היהודי של העיירה טמונים האדמו"רים רבי [[חיים שניאור זלמן שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|חיים שניאור זלמן]] ורבי [[יצחק דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|יצחק דובער שניאורסון]], שכיהנו באדמו"רות בעיירה.
+==ראו גם==
+*[[חסידות חב"ד - ליאדי]]
+*[[מכתב לרבי (ניגון)]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]''' מס' 317 ע' 24-27 .
+==קישורים חיצוניים==
+*[[מנחם זיגלבוים]], '''[https://chabad.info/index.php?url=article_he&id=71069 מאתיים שנה ליציאת ליאדי תחת אש]''', מתוך [[שבועון בית משיח]] {{אינפו}}
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:קהילות חב"ד שנכחדו]]
+{{תבנית:עיירות ברוסיה הלבנה}}