שלמה רוזנברג – הבדלי גרסאות

הרב [[שלמה רוזנברג]] היה [[חסיד חב"ד]], עסקן חב"די, מייסדה ומנהלה של ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]]. בעבר שימש, בהוראת [[הרבי]], כמנהל [[תלמוד תורה]] חב"ד ב[[בני ברק]]. בתקופה מאוחרת יותר גם לקח חסות על ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]], לאחר שזו כמעט ונאלצה להסגר בעקבות קשיים כלכליים.

==קורות חייו==

[[קובץ:שלמה רוזנברג.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שלמה רוזנברג בכנס בישיבת [[תומכי תמימים בני ברק]] ([[חשוון]] [[תשע"א]])]]

הרב רוזנברג נולד ביום [[כ"א בשבט]] שנת [[תש"י]] לרב שמעיה ולאה רוזנברג ב[[צפת]]. בשנת [[תשי"ג]] עברו הוריו לגור בעיר [[בני ברק]]. בילדותו למד ב[[תלמוד תורה]] של [[חסידות ויז'ניץ]] ובבחרותו עבר ללמוד במוסדות חב"ד; [[תומכי תמימים כפר חב"ד]], [[תומכי תמימים לוד|לוד]] וב[[תומכי תמימים קרית גת|קרית גת]]. בשנות בחרותו כבר החל בפעילות חב"דית עם ילדים בבני ברק ועל כך קיבל מכתב ברכה מ[[הרבי]].

נישא למרת חנה, בתו של הרב צבי לוי שהיה מחשובי חסידי [[צאנז]] ומצאצאי האדמו"ר מטאהש. הזוג התגורר בבני ברק והרב רוזנברג היה נוסע מידי יום לכולל במושב 'בני רא"ם'. לאחר מכן, בהסכמת הרבי, נכנס לעבוד במסגריה של אביו כשבמקביל פעל בעסקנות ציבורית לטובת חב"ד בבני ברק; היה חבר הנהלת [[בית חב"ד]] שנוהל באותם ימים על ידי הרב מאיר אהרן והצליח, למרות הקשיים הרבים, להקים מניין חב"די בשכונת שיכון ה' בבני ברק.

[[קובץ:בניין ישיבה קטנה בני ברק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב רונזברג (מימין) ובנו (משמאל), על רקע בניין הישיבה בפרדס כץ בזמן בנייתו]]

למרות קיומה של קהילת חב"ד ותיקה בבני ברק, לא היו בעיר מוסדות, פרט לתלמוד תורה בתת-תנאים ובצפיפות גדולה, תחת ניהול כלכלי כושל שהתחלף כל כמה שנים. בשלב מסוים כבר לא היה שייך למשיך במצב הזה וב[[חודש ניסן]] שנת [[תשמ"ז]] התקיימה אסיפה בבית חב"ד בני ברק על המשך תפקודו של התלמוד תורה. במהלך האסיפה הודיע המנהל, הרב מאיר אהרן, שהאסיפה עוברת לביתו של רב העיר, הרב [[משה יהודה לייב לנדא]]. בביתו של הרב לנדא הוצע שהרב רוזנברג יעזוב את עבודתו במסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה. הרב רוזנברג התנגד להצעה ולאחר לחצים מצד הרב לנדא ניאות לכתוב על כך רבי ולבקש את ברכתו והסכמתו. כעבור יממה הגיעה תשובה חיובית מהרבי{{הערה|[[:קובץ:מכתב הרבי לשלמה רוזנברג.jpg|צילום מהמכתב]]}}.

באסיפה הבאה התברר למנהל החדש שצוות התלמוד תורה עבד חצי שנה ללא משכורת. למחרת חילק הרב רוזנברג לכל אחד מהצוות את כל המשכורת שהיו חייבים לו עבור עבודתו בחצי השנה האחרונה. הרב רוזנברג הלווה כספים כדי שהתלמוד תורה ימשיך להתקיים. בהקשר למינויו כמנהל ופרשת החובות של התלמוד תורה אמר: "לא נהייתי בעל הבית אלא בעל חוב!" מספר חודשים גייס כספים בחוץ לארץ כדי לחסות את החובות שלקח. הרב רוזנברג דאג למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26. המוסד קיים ומתפתח עד היום והרבי התבטא עליו פעם: {{ציטוטון|זהו המוסד שלי בבני ברק}}{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז מיין מוסד בבני ברק".}}.

במקביל ייסד כולל אברכים בבית הכנסת, אותו ניהל והחזיק שנים רבות.

לאחר ייסוד התלמוד תורה והכולל החליט לבנות גם ישיבת [[תומכי תמימים בני ברק|תומכי תמימים]] בעיר. כששאל על כך את הרבי, השיב לו: "הרווח כולו יהיה שלי". תחילה פתח [[ישיבה קטנה]] ולאחר שנתיים אף [[ישיבה גדולה]]. בעקבות פתיחת הישיבה עזב את ניהול התלמוד תורה (אותו מנהל כיום הרב ירחמיאל בלינוב) והשקיע בעיקר בפיתוח הישיבות שייסד. כראש הישיבה הביא את [[חנניה יוסף אייזנבך]]. בשלב מסויים הופרטו הישיבה ה'קטנה' וה'גדולה' כשהרב רונזברג - יחד עם שני בניו, הרב שמואל והרב לוי רוזנברג, שהצטרפו לניהול - מתמקדים בישיבה קטנה. באותה תקופה בנה הרב רוזנברג מבנה בן שש קומות, בשכונת 'פרדס כץ' בבני ברק, עבור הישיבה קטנה.

הרב רונזברג, שמלבד דאגתו לצוות החינוכי ולמוסד, אף נתן את חסותו למוסדות חב"דים נוספים שלא עמדו בנטל הכלכלי ונקלעו לקשיים; בית ספר "עטרת חיה" בבני ברק, תלמוד תורה חב"ד בפתח תקוה ואף נקרא לנהל את ישיבת [[תומכי תמימים בית שמש]] שכבר הספיק להיסגר מחמת הקשיים הכספיים.

ישיבת תומכי תמימים בבני ברק הייתה מחלקת לקראת החגים, תחת חסותו של הרב רוזנברג, חבילות מזון עבור משפחות נזקקות.

ב[[חודש אדר]] [[תשע"א]] גילו אצל הרב רוזנברג מחלה, ממנה נפטר כעבור מספר חודשים - ביום [[י' בתמוז]]. מנוחתו כבדו בבית העלמין בבני ברק.

ביום [[י"א במנחם אב]], במלאות יום ה'שלושים' לפטירתו, נערכה בישיבת חב"ד בבני ברק טקס לזכרו. בכנס השתתפו ונאמו; רבנים, שלוחים, עסקנים, בוגרי הישיבה ועוד{{הערה|1=[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=63323 עצרת התעוררות ב'שלושים' לרב שלמה רוזנברג ע"ה]}}.

*'''רעייתו''': מרת חנה רוזנברג.

*'''בניו''': ר' לוי יצחק, ר' שמואל לייב, ר' משה מרדכי, מנחם מענדל, שלום דובער, שמעיה, ישראל.

*'''בנותיו''': מרת רייזי שליסל, מרת יהודית גרינוולד, מרת חיה לאה רוזנברג, מרת מרים אקסלרוד, מרת בתיה ויינפלד, מרת ברכה כהן, מרת רבקה ביכלר.

*[[תומכי תמימים בני ברק]]

*[http://www.chabad.info/index.php?url=article_he&id=62810 מרחיב גבולות תורה וחסידות - כתבה על הרב רוזנברג ופעולותיו] - מתוך [[שבועון בית משיח]]

[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]