שלמה שניאור זלמן שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
(←משפחתו) |
||
| (69 גרסאות ביניים של 29 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=שלמה זלמן שניאורסון | |שם=שלמה זלמן שניאורסון | ||
|תמונה=Magen.jpg|250px | |||
|תיאור=שער הספר מגן אבות | |||
|תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט | |תואר=אדמו"ר מחב"ד קאפוסט | ||
|חיבורו העיקרי= | |חיבורו העיקרי= | ||
|תאריך לידה=[[ | |תאריך לידה=[[תק"צ]] - 1830 | ||
|מקום לידה=[[ | |מקום לידה=[[ליובאוויטש]] | ||
|תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - | |תאריך פטירה=[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] - 26 במאי 1900 | ||
|מקום פטירה= | |מקום פטירה= | ||
|סיבת הפטירה= | |סיבת הפטירה= | ||
| שורה 14: | שורה 16: | ||
|מספר בשושלת= | |מספר בשושלת= | ||
|הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]] | |הקודם=אביו [[יהודא לייב שניאורסון]] | ||
|הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]<br />ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] <br />(שנהגו | |הבא=אחיו [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)]]<br />ואחיו [[שמריהו נח שניאורסון]] <br />(שנהגו אדמו"רות ביחד). | ||
|תחילת כהונה= | |תחילת כהונה= | ||
|סיום כהונה= | |סיום כהונה= | ||
| שורה 24: | שורה 26: | ||
|בת זוג= | |בת זוג= | ||
|ילדים= | |ילדים= | ||
|השתיכות=[[חסידות חב"ד קאפוסט]] | |||
}} | }} | ||
רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[ | האדמו"ר רבי '''שלמה זלמן''' בן רבי יהודה לייב '''שניאורסון''' מ[[חסידות קאפוסט|קאפוסט]], נולד ב[[ליובאוויטש]] בקיץ שנת [[ה'תק"צ]] (1830), ונפטר ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] (26 במאי 1900). | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת תק" | נולד לרבי [[יהודה לייב שניאורסון]] מקאפוסט, בשנת [[תק"צ]]. נקרא על שם [[אדמו"ר הזקן]] וסבו, [[שלמה פריידעס]]{{הערה|הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי"ק 'שלמה'.}}. לברית מילה היה [[הצ"צ]] סנדק{{הערה|רשימת היומן עמוד רפה.}}. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, [[אדמו"ר הצמח צדק]] היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]]. למד יחד עם [[אדמו"ר המהר"ש]] ובנו של ר' [[נחמיה מדוברובנה]] אצל פיישע המלמד{{הערה|[[רשימת היומן]] עמוד רפה (ושם שלמדו כש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה כבן עשר).}}. [[נישואין|נשא]] את בתו של החסיד רבי [[יעקב לייב לוריא]] מליעפלי, ב[[י' טבת]] [[ה'תר"ז]]. ה[[חתונה]] התקיימה ב[[ליובאוויטש]]. [[אדמו"ר הצמח צדק]] השתתף בחתונה ואמר על החתונה וה[[שבע ברכות]] הרבה [[מאמר]]י חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש. | ||
שימש | שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע ל[[מוסקבה]] לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר ב[[כ"ז באייר]]. | ||
ממלאי מקומו אחרי | ממלאי מקומו אחרי הסתלקותו היו אחיו, רבי [[שלום דובער שניאורסון (מרציצה)|שלום דובער מרציצה]] ואדמו"ר הרש"נ רבי [[שמריה נח שניאורסון|שמריה נח]] מ[[בוברויסק]]. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר [[יצחק דובער שניאורסון]], שנפטר בשנת [[ה'תר"ע]]. | ||
==אדמו"ר לחסידי קאפוסט== | ==אדמו"ר לחסידי קאפוסט== | ||
רבי שלמה זלמן היה נכדו של | רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של [[הצמח צדק]] שמשו כ[[אדמו"ר|אדמו"רים]]{{הערה|ארבעה אדמו"רי חב"ד ואחד אדמו"ר לשושלת טשערנוביל. האדמו"רים החב"דיים: המהרי"ל מקאפוסט, הרחש"ז מליאדי, המהרי"ן מליאדי, וממשיך הדרך בליובאוויטש - המהר"ש. והאדמו"ר מאוורוטש - בתור אדמו"ר לחסידי טשערנוביל. כמו שכותב [[אדמו"ר הריי"צ]] בהקריאה והקדושה של חשוון תש"ב 'הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל וכ"ק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד'. ועל האדמו"ר מאוורוטש כותב הנ"ל שהוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשערנוביל. ועוד כיוצ"ב.}}. כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "[[חב"ד-קאפוסט]]", השוכנת דרומית ל[[ויטבסק]] (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, [[בעל התניא]] מקים [[חסידות חב"ד]], ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי [[שמואל שניאורסון]] הוא זה שאמור למלא את מקום אביו. | ||
מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם | מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי [[בעל התניא]] מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ה[[התבוננות]] השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות ו[[ענווה]] מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו. | ||
==מאמרי החסידות שלו== | ==מאמרי החסידות שלו== | ||
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה. | השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה. | ||
ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[ | ספרו '''מגן אבות''' (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו ה[[צמח צדק]], יצא לאור לראשונה ב[[ברדיטשוב]] בשנת [[ה'תרס"ב]] בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם ב[[גימטריה]] "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס ב[[וילנה]] בשנת [[תרס"ג]]. | ||
שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[ | שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת [[אדמו"ר מהר"ש]], אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה [[תשרי]] תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס ב[[תורת מנחם]] מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע". | ||
הסתלק ב[[כ"ז | הסתלק ב[[כ"ז באייר]] [[תר"ס]] ומנוחתו כבוד בקאפוסט. | ||
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד. | |||
==ספריו== | |||
{{ערך מורחב|מגן אבות}} | |||
* '''מגן אבות''' - שבעה כרכים{{הערה|בהוצאות האחרונות נצטמצם לב' כרכים.}}. | |||
* '''דרושים יקרים''' - כרך אחד הכולל שני דרושים ארוכים ועמוקים. | |||
==משפחתו== | |||
* בנו (יחידו) '''ר' יהודה לייב'''. | |||
* חתנו ר' '''ישראל יחיאל אלטער הענלין''' - אב"ד פאלצק. | |||
*חתנו, הגאון ר' [[חנוך העניך גינזבורג]] - רבה של [[סמולנסק]] | |||
* בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי | |||
* בתו רבקה, נפטרה בתרצ"ט בפטרבורג (לנינגראד) | |||
==מחסידיו המפורסמים== | ==מחסידיו המפורסמים== | ||
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר | בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי [[חיים מאיר היילמן]], מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "[[בית רבי (ספר)|בית רבי]]", ורבי [[יוסף רוזין]], ה"רוגאטשובי". [[בית הכנסת]] חב"ד בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]] שייך במקורו ל[[חסידות קאפוסט|חב"ד-קאפוסט]]. | ||
{{סדרה|הקודם=האדמו"ר רבי [[יהודה לייב שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק)|יהודה לייב שניאורסון]]|רשימה=אדמו"רי [[חסידות קאפוסט|קאפוסט]]|שנה=[[תק"צ]] - [[כ"ז באייר]] [[תר"ס]]|הבא=האדמו"ר רבי [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שלום דובער שניאורסון]] מרצ'יצ'יה והאדמו"ר רבי [[שמריה נח שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)|שמריה נח שניאורסון]] מבאברויסק}} | |||
{{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | {{בית רבי/אדמו"ר הצמח צדק}} | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:משפחת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:אדמו"רי בית חב"ד]] | |||
[[קטגוריה:צאצאי אדמו"ר הזקן המשמשים כאדמו"רים]] | |||
[[קטגוריה:אדמו"רי קאפוסט]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תק"צ]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:00, 13 במאי 2024
| שלמה זלמן שניאורסון | |
|---|---|
 שער הספר מגן אבות | |
| לידה | תק"צ - 1830 |
| ליובאוויטש | |
| פטירה | כ"ז באייר תר"ס - 26 במאי 1900 |
| חיבוריו | מגן אבות |
האדמו"ר רבי שלמה זלמן בן רבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט, נולד בליובאוויטש בקיץ שנת ה'תק"צ (1830), ונפטר בכ"ז באייר תר"ס (26 במאי 1900).
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד לרבי יהודה לייב שניאורסון מקאפוסט, בשנת תק"צ. נקרא על שם אדמו"ר הזקן וסבו, שלמה פריידעס[1]. לברית מילה היה הצ"צ סנדק[2]. עד היותו בן שתים עשרה, למד עם אביו בתורת הנגלה, ומאז והלאה למד עם אביו בתורת החסידות. כמו כן, אדמו"ר הצמח צדק היה מקרבו מאד והיה לומד איתו יחד עם אדמו"ר המהר"ש. למד יחד עם אדמו"ר המהר"ש ובנו של ר' נחמיה מדוברובנה אצל פיישע המלמד[3]. נשא את בתו של החסיד רבי יעקב לייב לוריא מליעפלי, בי' טבת ה'תר"ז. החתונה התקיימה בליובאוויטש. אדמו"ר הצמח צדק השתתף בחתונה ואמר על החתונה והשבע ברכות הרבה מאמרי חסידות. מאז ישב עשר שנים בליעפלי והסתגר בחדרו ועסק בנגלה ובחסידות. בתום עשר שנים אלו ירד חותנו מנכסיו, ורבי שלמה זלמן חזר לבית הוריו, לליובאוויטש.
שימש באדמו"רות שלושים וארבע שנים. בשנת תר"ס חלה ונסע למוסקבה לצרכי רפואתו, אך כעבור מספר ימים חזר לביתו ונפטר בכ"ז באייר.
ממלאי מקומו אחרי הסתלקותו היו אחיו, רבי שלום דובער מרציצה ואדמו"ר הרש"נ רבי שמריה נח מבוברויסק. אך רוב החסידים נסעו לליאדי, לאדמו"ר יצחק דובער שניאורסון, שנפטר בשנת ה'תר"ע.
אדמו"ר לחסידי קאפוסט[עריכה | עריכת קוד מקור]
רבי שלמה זלמן היה נכדו של אדמו"ר הצמח צדק. חמשה מבניו של הצמח צדק שמשו כאדמו"רים[4]. כאשר מרבית חסידי הצמח צדק נעשו לחסידי בנו השני, רבי יהודה לייב (המהרי"ל), שהקים אחר פטירת אביו את חצר "חב"ד-קאפוסט", השוכנת דרומית לויטבסק (היום בבלארוס). מהרי"ל היה הבן המבוגר ביותר שנהג באדמו"רות ואף בחיי אביו נהג באדמו"רות, ואף הכיר את סבא רבה שלו, בעל התניא מקים חסידות חב"ד, ולכן נהרו אליו מרבית החסידים. עם זאת, בית דין שהוקם כדי לדון בשאלת יורשו של ה"צמח צדק", פסק כי הרבי המהר"ש, רבי שמואל שניאורסון הוא זה שאמור למלא את מקום אביו.
מהרי"ל נפטר חצי שנה אחרי אביו, אך בניו המשיכו לנהל את החצר, ובראשם בנו רבי שלמה זלמן. באיגרת שכתב אחרי פטירת אביו, היצר על שחסידות חב"ד סטתה בסוף ימי בעל התניא מהדרך המקורית שלה, דרך המשלבת גם עבודה שבלב ולהט חסידי עם ההתבוננות השכלית בענייני אלקות, וסיפר שאביו החזיר את העטרה ליושנה, והוא מתכוין להמשיך בכך. רבי שלמה זלמן נהג באדמורות שלושים וארבע שנים, ונהג בשפלות וענווה מרובים, וכאשר היו מכנים אותו בתואר "אדמו"ר" היה מתמלא בושה וכלימה. רבים מחסידי חב"ד היו מחסידיו.
מאמרי החסידות שלו[עריכה | עריכת קוד מקור]
השקיע רבות במאמרי החסידות שלו, והיה דורש מחסידיו לשנן אותם עד שידעו אותם על-פה. בשנים הראשונות היה אומר כל מאמר שלוש פעמים. מאמריו מתאפיינים בהסברת עניינים עמוקים בחסידות בלשון קצרה ובהירה.
ספרו מגן אבות (-בגימטריא שמו - שלמה זלמן) ובו דרושי תורה מיוסדים על תורת סבו הצמח צדק, יצא לאור לראשונה בברדיטשוב בשנת ה'תרס"ב בהקדמת בן המחבר. הספר מכיל "מאמרים" רבים מכתב ידו על סדר פרשיות התורה, מועדי ישראל ועוד, והובא לדפוס על ידי בנו, יהודה לייב. הספר מכיל שבעה חלקים, כאשר החלק השביעי מכיל מאמרים שלא נכתבו על ידי רבי שלמה זלמן, אך היו למראה עיניו. הספר נקרא בשם "מגן אבות", מאחר שתיבות אלו הם בגימטריה "שלמה זלמן". ספר נוסף של רבי שלמה זלמן הוא "דרושים יקרים", המכיל שני מאמרים שנרשמו על ידי רבי גדליה אברהם יאנקלזון מפאלעצק, ונדפס בוילנה בשנת תרס"ג.
שנים רבות הייתה קפידא ללמוד בספר זה, עקב מעורבות ר' שלמה זלמן בהכתרת אביו בקאפוסט שהייתה כנגד דעת אדמו"ר מהר"ש, אך בדורינו בוטלה הקפידא, בהוראת הרבי. בכ"ה תשרי תש"ל, אמר הרבי לגיסו הרש"ג (נדפס בתורת מנחם מנחם ציון חלק ב' ע' 374) שהמאמרים שבמגן אבות הם "געשמאקע מאמרים", "כך שיכולים ללמדם, אף שבעבר.. הייתה אמרה שגורה בין חסידים שאין ללמדם". וב"אגרות קודש" של הריי"צ (חי"ד, עמ' שנח), כתב לאחד החסידים שהסתפק אם ללמוד בספר "מגן אבות" ש"כבר אמרתי בזה, כי מה שילמד - אם רק הלימוד הוא כדבעי - טוב הוא. ומה שכותב אודות המסופר, הנה בכגון דא נאמר אוטם אזנו משמוע".
הסתלק בכ"ז באייר תר"ס ומנוחתו כבוד בקאפוסט.
כמו שאר נכדי הצמח צדק, מכנו אדמו"ר הריי"צ בשם 'אדמו"ר' ונשיא חסידות חב"ד.
ספריו[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – מגן אבות |
- מגן אבות - שבעה כרכים[5].
- דרושים יקרים - כרך אחד הכולל שני דרושים ארוכים ועמוקים.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו (יחידו) ר' יהודה לייב.
- חתנו ר' ישראל יחיאל אלטער הענלין - אב"ד פאלצק.
- חתנו, הגאון ר' חנוך העניך גינזבורג - רבה של סמולנסק
- בתו רחל לאה, אשת הגאון ר' חיים יעקב ווישליצקי
- בתו רבקה, נפטרה בתרצ"ט בפטרבורג (לנינגראד)
מחסידיו המפורסמים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בין חסידיו המפורסמים נמנו רבי חיים מאיר היילמן, מחבר ספר על תולדות חב"ד בשם "בית רבי", ורבי יוסף רוזין, ה"רוגאטשובי". בית הכנסת חב"ד בשכונת מאה שערים בירושלים שייך במקורו לחב"ד-קאפוסט.
| הקודם: האדמו"ר רבי יהודה לייב שניאורסון |
אדמו"רי קאפוסט תק"צ - כ"ז באייר תר"ס |
הבא: האדמו"ר רבי שלום דובער שניאורסון מרצ'יצ'יה והאדמו"ר רבי שמריה נח שניאורסון מבאברויסק |
| בית רבי | ||
|---|---|---|
| הבעל שם טוב - המגיד ממזריטש | ||
| משפחת אדמו"ר הזקן | זקניו/זקנותיו: שניאור זלמן · אברהם · ברוך בטלן · רחל | הורים: ישראל ברוך · רבקה | חמיו: יהודה ליב | אשתו: סטערנא | אחים/יות: יהודה לייב · מרדכי · משה · שרה | גיסים/ות: ישראל קאזיק · עקיבא פרדקין | בנים/ות: דובער · חיים אברהם · משה · פריידא · דבורה לאה · רחל | חתנים/כלות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם שיינס | שיינא · שפרה | |
| משפחת אדמו"ר האמצעי | הורים: שניאור זלמן · סטערנא | אשתו: שיינא | חמיו: ר' יעקב מינוביץ' | אחים/יות: חיים אבהם · משה · פרידא · דבורה לאה · רחל | גיסים/ות: אליהו · שלום שכנא אלטשולר · אברהם | בנים/ות: מנחם נחום · ברוך · שרה · ביילא · חיה מושקא · דבורה לאה · ברכה · מנוחה רחל סלונים · חיה שרה · אסתר מרים | חתנים/כלות: יקותיאל זלמן ולס · מנחם מענדל · יעקב ישראל טברסקי · יונה מז'יטומיר · יעקב כולי סלונים · אהרן אלכסנדרוב · שרה פריידא · אהרן זסלבסקי | |
| משפחת אדמו"ר הצמח צדק | הורים: שלום שכנא אלטשולר · דבורה לאה | אשתו: חיה מושקא | חמיו: דובער חמותו: שיינא | אחים/יות: דבורה | גיסים/ות: חיים חייקיל | בנים/ות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · שמואל · ראדע פריידא · דבורה לאה | חתנים/כלות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ · לוי יצחק מסיראטשין | |
| משפחת אדמו"ר המהר"ש | הורים: מנחם מענדל · חיה מושקא | אשתו: רבקה (בזיווג ראשון: שטערנא) | חמיו: אהרון אלכסנדרוב חמותו: חיה שרה (בזיווג ראשון: חמיו: חיים שניאור זלמן) | אחים/יות: ברוך שלום · יהודה לייב · חיים שניאור זלמן · ישראל נח · יוסף יצחק · יעקב · ראדע פריידא · דבורה לאה | גיסים/ות: שניאור · לוי יצחק זלמנוביץ | בנים/ות: שניאור זלמן אהרן · שלום דובער · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | חתנים/כלות: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | |
| משפחת אדמו"ר הרש"ב | הורים: שמואל · רבקה | אשתו: שטערנא שרה | חמיו: אדמו"ר יוסף יצחק | חמותו: חנה | אחים/יות: שניאור זלמן אהרן · אברהם סנדר · מנחם מענדל · דבורה לאה · חיה מושקא | בנים: יוסף יצחק | גיסים: משה אריה לייב גינזבורג · משה הורנשטיין | כלות: נחמה דינה | |
| משפחת אדמו"ר הריי"צ | הורים: שלום דובער · שטערנא שרה | אשתו: נחמה דינה | חמיו: אברהם שניאורסון חמותו: יוכבד שניאורסון | בנות: חנה · חיה מושקא · שיינא | חתנים: מנחם מענדל שניאורסון · שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין | נכדים: שלום דובער גוראריה | |
| משפחת אדמו"ר שליט"א | הורים: לוי יצחק שניאורסון · חנה שניאורסון | אשתו: חיה מושקא | חמיו: יוסף יצחק | חמותו: נחמה דינה | אחים: דובער שניאורסון · ישראל אריה לייב שניאורסון (מרק גוראריה) | גיסים/ות: שמריהו גוראריה · מנחם מענדל הורנשטיין · חנה · שיינא · גניה שניאורסון | |
הערות שוליים
- ↑ הצמח צדק קרא לו בשמו ללא השם 'שניאור', וכן רבים קראו כך, לרוב היה חותם 'שלמה זלמן' וכמה פעמים מצינו שחתם ש' זלמן או שלמה ש' זלמן. בספר 'הוצאת ספרים קה"ת' , ניתן לראות תמונה שבעריכת שושלת היחס, נכתב שמו שניאור זלמן, והרבי מחק את המילה שניאור והוסיף בשולי הדף בכתי"ק 'שלמה'.
- ↑ רשימת היומן עמוד רפה.
- ↑ רשימת היומן עמוד רפה (ושם שלמדו כשאדמו"ר המהר"ש היה כבן עשר).
- ↑ ארבעה אדמו"רי חב"ד ואחד אדמו"ר לשושלת טשערנוביל. האדמו"רים החב"דיים: המהרי"ל מקאפוסט, הרחש"ז מליאדי, המהרי"ן מליאדי, וממשיך הדרך בליובאוויטש - המהר"ש. והאדמו"ר מאוורוטש - בתור אדמו"ר לחסידי טשערנוביל. כמו שכותב אדמו"ר הריי"צ בהקריאה והקדושה של חשוון תש"ב 'הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"ל וכ"ק אחיו הרבנים הם דור רביעי לנשיאי חסידי חב"ד'. ועל האדמו"ר מאוורוטש כותב הנ"ל שהוא דור רביעי לנשיאי חסידי טשערנוביל. ועוד כיוצ"ב.
- ↑ בהוצאות האחרונות נצטמצם לב' כרכים.