אליעזר ננס – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:אליעזר ננס.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב אליעזר ננס]]
-הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''), ([[ה' סיון]] [[תרנ"ז]] - [[י"ג אדר|י"ג אדר שני]] [[תשנ"ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[רוסיה]] הסובייטית, נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכל הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים]].
+הרב ר' '''אליעזר ננס''' (מכונה '''לייזר ננס'''{{הערה|ומכונה '''סובוטא''' כלומר '''איש השבת''' וכינויו הנוסף בספריו; '''אברהם נעצאך-נצח'''}}), ([[ה' סיון]] ערב [[חג השבועות]] [[תרנ"ז]] - [[י"ג אדר|י"ג אדר שני]] ערב [[פורים]] [[תשנ"ז]]), היה חסיד [[בעל שמועה]] שמסר נפשו על שמירת הגחלת היהודית ב[[ברית המועצות|רוסיה הסובייטית]], נשלח ל[[סיביר]] לעשרים שנות מאסר וגלות בתנאים מזוויעים, ולמרות הכול הצליח לשמור על יהדותו כולל שמירת [[מצוות]] וחגים. באחרית ימיו שימש בהנהלת [[כולל חב"ד]] בארץ הקודש ועד השותפים בייסוד בית הכנסת ב[[שיכון חב"ד ירושלים]].
 ==תולדות חיים==
@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 זכה ש[[אדמו"ר הרש"ב]] שלחוֹ לשליחויות מיוחדות לאביו של [[הרבי]], [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|ר' לוי יצחק שניאורסון]] ור' [[יוסף רוזין|יוסף רוזין, הרוגוצ'ובר]]{{הערה|ראו גם הסיפור על שליחות ר"א ננס להחפץ חיים שנדפס בהערות הת' ואנ"ש, אושען פארקוויי, גליון צא, כ"ב שבט תש"נ, ע' 14-12..}}.
-נישא לרייזל, בת הרב [[אברהם אליהו ניימרק]].
+התחתן עם רייזל, בת הרב [[אברהם אליהו ניימרק]].
 == תקופת מאסרו ==
@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 הסוהרים היו מכנים אותו בשם "סובוטא" על היותו עקשן על שמירת השבת.
-באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצה|מצות]] שאשתו הייתה שולחת מידי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.
+באחד מחגי ה[[פסח]] לא קיבל את ה[[מצה|מצות]] שאשתו הייתה שולחת מדי שנה. ועקב כך לא אכל מאומה במשך כל ימי החג. דאג להניח [[תפילין]] וללמד [[תורה]] ליהודים אחרים שגלו לשם. בין פעולותיו הרבות דאג לקבורת ישראל לרב מ[[פולין]] שנפטר שם.
 כשהגיע לסוף עשר השנים - נשפט שוב לעשר שנים גלות נוספות, כעונש על כל עניני הדת בהם התעסק על אף היותו בגלות... ושוב במשך עשר שנים עברו עליו צרות, סכנות מוות, ישיבה בין גנבים פושעים ורוצחים, צינוק, מכות ועבודת פרך. "לפי חשבוני", אמר פעם ר' לייזר, "ביליתי בצינוק קרוב לאלף וחמש מאות שבתות וחגים".
@@ שורה 32: / שורה 32: @@
 מה שנתן את הכח לר' לייזר על כל הסבל הייתה האמונה בדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] כי הוא לא יפול בידיהם.
-הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט"ו]] בהיותו בן 60.
+הוא נשלח למאסר בשנת [[תרצ"ו]], בהיותו בגיל 40, וחזר מ[[סיביר]] בשנת [[תשט"ו]] בגיל 60.
 ==ירושלים==
@@ שורה 56: / שורה 56: @@
 על אחת מהם כותב ביומנו הרב [[אברהם יצחק ברוך גרליצקי]] אור ליום ו', ערב יום-הכיפורים [[תשכ"ז]]:
-"אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]] להתוועד . . כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).
+"אתמול נכנסו היהודים מרוסלאנד [=שיצאו לא מכבר מרוסיה]. גם נכנס ר' אליעזר ננס שי', וציווה לו [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)]] להתוועד . . כ"ק אדמו"ר שליט"א אמר לו בנוגע למה ששאל אודות עצה עבור כמה יהודים ברוסיה מה לעשות כדי שייצאו משם. והתשובה הייתה: 'מ'דארף גארניט טאהן, אז זיי וועלען די יאר אלע ארויסגיין, וויבאלד אז די יאהר איז דאך שנת 'הקהל', וועט זיין הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו''. [=לא לעשות דבר, בטח שהם ייצאו כולם השנה, כיוון ששנה זו היא שנת 'הקהל', יקויים הקהל כל האנשים והנשים והטף וכו']. (היינו שהרבי הביע דעתו הידועה נגד ההפגנות להוצאת היהודים מרוסיה שלדעת הרבי היית מזיקה).
 "כן איחל לו הרבי בריאות ואריכות ימים ושנים טובות יותר ויותר ('בעסער און נאך בעסער'). הנ"ל מסר לכ"ק אדמו"ר שליט"א מכתב מאביו ר' לוי'ק ז"ל, שנמסר לו על ידי אחד מרוסיה".
-פעם התוועד ר' לייזר בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שנכתב בו שיפסיק לדבר, לכאורה היה זה מכיון שבאותה תקופה הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]] ב[[770]]{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]] שנכח שם.}}.
+פעם התוועד ר' לייזר בחדר שני של ה[[זאל הקטן]] והמזכיר ר' [[לייבל גרונר]] הגיע ונתן לו פתק שנכתב בו שיפסיק לדבר, לכאורה היה זה מכיון שבאותה תקופה הסתובבו סוכנים של ה[[ק.ג.ב.]] ב-[[770]]{{הערה|מפי הרב [[נחמן שפירא]] שנכח שם.}}.
 ==ספרו==
@@ שורה 66: / שורה 66: @@
 כאשר היה ביחידות אמר [[הרבי]] בפעם הראשונה לאחר שיצא מ[[רוסיה]] הורה לו הרבי לכתוב את זכרונותיו.
-במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה דאז, הרב [[יהודה אלחרר]]. במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס" תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).
+במשך הזמן רשם ר' לייזר את קורות חייו ב[[רוסיה]] הסובייטית אצל השליח במילאנו שבאיטליה הרב [[יהודה אלחרר]]. במשך תקופה ארוכה, מתקופת מאסרו וגלותו במחנות ריכוז סובייטיים ועד עלייתו לארץ. רשימות אלו יצאו לאור ב[[אידיש]] ונקראו בשם "מיינע צוואנציק יאר אין סאוועטישע טורמעס" תחת שם המחבר אברהם נעצאך (מאימת הרוסים).
 כעבור שנים יצא לאור בתרגום לעברית על ידי [[היכל מנחם]] [[ירושלים]] בעריכת הרב [[נפתלי צבי גוטליב]] והרב מרדכי שיינר) בספר (2 כרכים) "האיש שלא נכנע", הספר תורגם גם ל[[אנגלית]] ("סובוטא") ולשפות נוספות.
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
 הלווייתו התקיימה למחרת ביום חג ה[[פורים]] ונטמן בבית העלמין שבהר הזיתים.
+==חיים אישיים ומשפחה==
+נישא לרייזל שושנה, בת הרב [[אברהם אליהו ניימרק]].
+לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הם הקדישו את רכושם ל"[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]" הנמצא ב[[שכונת גאולה]] ברחוב ישעיהו 22 בסמיכות למרכז העיר. אשתו רייזל נפטרה ביום [[י' בסיון]] [[ה'תשנ"ח]].
+==מציבתו==
+על מצבת ר' אליעזר ננס נכתב: {{ציטוטון|פ"נ הרה"ח התמים ר' אליעזר ננס ז"ל ב"ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע"ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה"ק ברוסיא הסובייטית וע"כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו"ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ"ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י"ג אדר שני ה'תשנ"ז בירושלים ת"ו}}
+===הנצחתו===
-לר' לייזר ורעייתו לא היו ילדים. הם הקדישו את רכושם ל"[[היכל מנחם]] - [[ירושלים]]" הנמצא ב[[שכונת גאולה]] ברחוב ישעיהו 22 בסמיכות למרכז העיר.
-===הנצחתו===
-[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]
 ב[[חשון]] [[תשס"ה]] התכנסה 'ועדת השמות' בעיריית ירושלים, שהחליטה להנציח 31 אנשים, בקריאת רחוב על שמם בעיר. בין רשימת האנשים שהוחלט להנציח את שמם היה הרב אליעזר ננס, זאת לאחר מאמצים מרובים ושתדלנות מצד ר' [[בנימין זילברשטרום]]. ב[[אלול]] [[תשס"ז]] התקיימה חנוכת וטקס קריאת שם למעבר המדרגות המוליך מ[[שיכון חב"ד ירושלים|שיכון חב"ד]] ו[[ישיבה גדולה תורת אמת|הישיבה הגדולה]] אל [[בית הכנסת]] חב"ד וה[[ישיבה קטנה תורת אמת|ישיבה הקטנה]] הנמצאים ברחוב חנה "מעלה הרב ננס". במעמד שנערך על ידי העירייה, נכחו אישי ציבור, רבנים ותושבים רבים מהסביבה, שבאו והזכירו את איש מסירות הנפש.
-כמו כן האולם התחתון של "היכל מנחם - ירושלים" ברחוב ישעיהו 22 נקרא על שמו.
+כמו כן האולם התחתון של "היכל מנחם - ירושלים" ברחוב ישעיהו 22 נקרא על שמו.[[קובץ:רחוב אליעזר ננס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טקס הסרת הלוט]]
-==מציבתו==
-[[קובץ:אליעזר מצבתלייזרננס.jpg|מרכז|ממוזער|נוסח מציבתו]]
-על מצבת ר' אליעזר ננס נכתב: פ"נ הרה"ח התמים ר' אליעזר ננס ז"ל ב"ר מרדכי אריה לייב ומרת חיה רבקה ע"ה למד בישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש וזכה לפעול במסירות נפש בשליחות רבותינו הקדושים כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע וכ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש נשיא דורנו עסק בהפצת תוה"ק ברוסיא הסובייטית וע"כ ישב במחנות סיביר כעשרים שנה ובגבורת נפש עילאית שמר שם על כשרות ושבת ויו"ט העמיד הרבה תלמידים בדרך התורה והחסידות נולד בשבת קודש ה' סיון ה'תרנ"ז בעיר חרסון ברוסיא השיב נשמתו בטהרה בשבת קודש י"ג אדר שני ה'תשנ"ז בירושלים ת"ו
 ==לקריאה נוספת==
 *'''חסידים אנשי מעשה''', רפאל בכר, ספר [[דמותו של חסיד (ספר)|דמותו של חסיד]] ע' 115–120.
@@ שורה 117: / שורה 113: @@
 [[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הכ"פים]]
 [[קטגוריה:בעלי שמועה]]
+[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
+[[קטגוריה:משפחת ניימרק]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]]
-[[קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים]]
 [[קטגוריה:חסידים שנפטרו עריריים]]
-[[קטגוריה:משפחת ניימרק]]