אופקים – הבדלי גרסאות

אורחת (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(80 גרסאות ביניים של 21 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{קהילת חב"ד|
{{קהילת חב"ד|
|שם=אופקים
|שם=אופקים
|תמונה=[[קובץ:770 הדמיה באופקים.jpg|250px]]
|תמונה=770 הדמיה באופקים.jpg
|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
|כתובית=הדמיה של בית חב"ד המרכזי בדוגמת 770 באופקים
|עיר=
|עיר=
שורה 7: שורה 7:
|שכונה חב"דית=קריית מנחם
|שכונה חב"דית=קריית מנחם
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
|רב הקהילה=הרב [[ישראל הרשקוביץ]]
|משפיע הקהילה= הרב [[צביקה סגל]],
|מוסדות בקהילה=גנים, פעוטון, תלמוד תורה, בית ספר לבנות, חטיבת ביניים לבנות, ישיבה, בית תבשיל, הספריה החסידית, מתיבתא חסידית
|מוסדות בקהילה=גני חב"ד, בית ספר לבנות, תלמוד תורה לבנים, ישיבת תלמידי התמימים ליובאוויטש, בית תבשיל, הספריה החסידית.
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור זלמן קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב שניאור אראבוב.
|שלוחים מרכזיים=הרב [[שניאור קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]], הרב [[מנחם סגל]], הרב [[שימי הרשקוביץ]] הרב שניאור אראבוב.
|מספר שלוחים= 12
|מספר שלוחים= 12
|מספר בתי חב"ד= 6
|מספר בתי חב"ד= 6
|מספר מןשפחות בקהילה=55
|מספר משפחות בקהילה=55
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
ותיקי הקהילה: הרב ישראל הרשקוביץ - רב הקהילה, ר' אבנר אמיתי מנהל הגנים,ר' זאב גכטמן, ר' מנחם סגל מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף והספריה החסידית, ר' משה עבאדה.
|ראו גם='''ראו גם'''
|ראו גם='''ראו גם'''
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
|אישים בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:אישים באופקים|אישים באופקים]]
|מוסדות בקהילה (קטגוריה)=[[:קטגוריה:מוסדות וארגונים באופקים|מוסדות וארגונים באופקים]]
}}
}}
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
[[קובץ:הרשקוביץ וראש העיר.png|ממוזער|השליח הרב ישראל הרשקוביץ ביחד עם ידידו איציק דנינו ראש העיר אופקים]]
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
[[קובץ:אופקים רחוב.jpg|ממוזער|הרב הרשקוביץ וחתנו הרב שניאור קעניג בחניכת רחוב חסידות חב"ד בעיר]]
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תש"פ]] מונה העיר 38,000 תושבים ותחום השיפוט של העיר הוא 12,000 דונם.
העיר '''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. בשנת [[תשנ"ה]] היא הוכרה כעיר. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 18 ק"מ צפונית-מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון.


בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שהחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.
נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-40,000 תושבים.
 
שליח הרבי ורב קהילת חב"ד בעיר הינו הרב [[ישראל הרשקוביץ]].
בשנת [[תשמ"ד]] לאחר ברכת הרבי לשליחות, הגיע לעיר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] והחל לפעול בעיר. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב ישראל הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.


==קהילת חב"ד==
==קהילת חב"ד==
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל כפתיחה לפעילות החב"דית בעיר במסירת שיעורי תורה. בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].
השליח הרב [[ישראל הרשקוביץ]] הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ד, והחל במסירת שיעורי תורה ברחבי העיר בהתאם להכרזת הרבי באותם ימים.


בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה להקים במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך הקמת הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן.  


מספר הגנים הלך וגדל ונכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים {{הערה| ראה בהמשך}}.


במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, שהתגבשו לקהילה חב"דית בפני עצמה, נכון לשנת [[תשפ"ב]] מונה הקהילה כ50 משפחות.
בעקבות רמז שקיבל מהרבי, הקים הרב הרשקוביץ את הנהלת ה[[בית חב"ד]]. לאחר כשנתיים של פעילות, הכניס פתק לרבי בו כותב כי הוא מקווה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים 'אני מקווה', מתח חץ וכתב '''כמובן'''. ב[[חודש אדר]] תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר על פי הוראת הרבי בחודש אדר [[תשנ"ג]] ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].


לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
בשנת [[תש"נ]] עבר ראש העיר דאז יאיר חזן לפני הרבי ומסר לו את מפתח גן העיר, ובתגובה אמר לו הרבי:"הצלחה רבה, יהי רצון שהמקום יהיה עיר ואם בישראל בכל המובנים מתוך שמחה וטוב לבב, פרנסה טובה ובריאות טובה, ברכה והצלחה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/אודות/ אודות] באתר חב"ד אופקים.}}.


לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חבתיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}. רחוב נוסף בשם "הרבי מליובאוויטש" צפוי להיחנך לקראת סוף שנת [[תשפ"ב]].
במשך השנים עברו לעיר מספר משפחות חב"דיות, וכן התקרבו לחבמשפחות מקומיות. אלו גם אלו התגבשו יחד לקהילה משפחתית וחמה ונכון לשנת [[תשפ"ו]] מונה הקהילה כ60 משפחות.


החל משנת [[תשע"ז]] החלה התפתחות גדולה בקהילה, ונכון לשנת תשפ"ב ישנם כ-60 משפחות.
אחד מותיקי הקהילה בעיר הוא המהנדס החב"דניק זאב גכטמן שהיה מעורב רבות בהקמת מתחם אירוח בסמוך לציון של אדמו"ר הזקן בהאדיטש, והתפרסם כאשר הקים יחד עם יעקב בן ארי ובצלאל קופציק את החנוכיה הגדולה בארץ. חנוכיה שנשארה בלטרון במשך 10 שנים.


== מוסדות וארגוני חב"ד בעיר ==
לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] הפיץ הבית חב"ד ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד [[תורת החסידות]] ובפרט בספר ה'תניא'. על המכתב חתמו גם הרבנים, הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים, והרב יוסף אביטל מרבני העיר.
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
הבית חב"ד המרכזי מפעיל את "מרכז החסד - [[בית תבשיל]]" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.


ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770', המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין יכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד.
לקראת [[י"א ניסן]] [[תשע"ה]] הודיע ראש העיר, שהשכונה החדשה בה נבנה הבית חב"ד תיקרא בשם "קריית מנחם" על שם הרבי. בנוסף הרחוב בו שוכן הבית חב"ד נקרא בשם "חסידות חב"ד"{{הערה|[https://chabad.info/news/668291/ לחסידות חב"ד באופקים יש דרך!] {{אינפו}}.}}.


== מוסדות חב"ד בעיר ==
[[קובץ:בית תבשיל אופקים.jpg|ממוזער|הרב שניאור קעניג לצד עשרות הארגזים הנשלחים מדי יום למשפחות נזקקות כחלק מפעילות בית התבשיל]]
הבית חב"ד המרכזי בניהולו של הרב שניאור קעניג מפעיל את "מרכז החסד - בית תבשיל" שהוקם בשנת [[תשס"א]], שדואג לחלוקת מזון, ביגוד, תיקים ועוד לקשישים ומשפחות נזקקות{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-התבשיל/ בית התבשיל] באתר חב"ד אופקים.}}.


בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה, בשנת תשעפתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.
ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החל להיבנות מרכז חב"די גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי - '770' {{הערה| המשתרע לגובה של 4 קומות. הבניין מכיל: בית כנסת מרווח ומפואר, "חדר הרבי" שרוהט ונבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שמשמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מדרשיה לנשים, בית מדרש לכולל, חדרי לימוד, משרדים ועוד, הבניין הושלם בשנת תשפ"ד.}}
{{הערה|בי"א שבט תשפ"ד, נחתמה עיסקה של רכישת אבני טרקוטה אדומות.}} .  


בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
[[קובץ:תת אופקים מהאוויר.jpg|ממוזער|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]


בשנת [[תש"פ]] עקב מחלת הקורונה שפרצה התחלק בית הכנסת לשלושה מנינים זמניים: מניין אחד במקומו הקבוע - בית הכנסת, המניין השני פעל בספרייה החסידית, והמנין השלישי פעל בבית משפחת אמיתי.


בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]]. בית הספר נקרא "מעיינות חיה" על שם הרבנית חיה מושקא. בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות, ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף היו לימים שליחות.
לאחר מספר שנים נפתח גם באופקים [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וכן חטיבת ביניים בשם זהה לבית הספר היסודי - "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}.


בניסן [[תשפ"ב]] נערכה ההנהלה להחזיר את שלושת את המנינים הזמניים למקומם הקבוע, אך עקב הודעת הממשלה על החמרת המצב דחו זאת עד עתה.
בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח.  


===מוסדות חינוך===
בשנת [[תשפ"ב]] עבר הת"ת למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה, בית ספר לבנות חטיבת בינים לבנות ומתיבתא לישיבה }} לומדים כ250 ילדים.
[[קובץ:תת  אופקים מהאוויר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המבנה החדש לתלמוד תורה במבט מההאוויר]]
===מוסדות החינוך כיום===
לאחר מספר חודשים מבואו לעיר, החל הרב הרשקוביץ בהשגת מקום לגן חב"ד שרצה לבנות במקום. ההורים שרשמו את ילדיהם לגן היו משתתפי שיעורי התורה שמסרו הרב הרשקוביץ ורעייתו. הרישום לגן היה גדול אך בניית הגן נתקלה בהתנגדות מצד מספר גורמים שלא ראו בעין יפה את הפעילות החב"דית בעיר. בין המתנגדים הבולטים היה חבר המועצה דאז משה גפני (לימים ח"כ גפני) שהתבטא "על גופתי המתה יקום כאן גן חב"ד." ההתנגדות כללה איומים אישיים על הרב הרשקוביץ ואשתו שעקב כך אף נאלצו ללון מחוץ לעיר באותה התקופה. אך לבסוף בזכות השתדלותו של מר זכריה אהרון חבר המועצה וידיד חב"ד, הוקצה מבנה לגן. חרף ההתנגדות, באותה השנה הוקמו שני גני ילדים של חב"ד במקום הגן היחיד שהיה מתוכנן. נכון לשנת [[תשפ"ב]] ישנם 7 גנים שבהם לומדים כ200 ילדים.
* רשת גנים ומעונות הכוללת מעון ו7 גני ילדים - בניהולו של הרב אבנר אמיתי.
* תלמוד תורה לבנים - בניהולו של הרב לוי אוריאן.
* בית חינוך לבנות - בניהולה של הגב' שרה כהן.
* מתיבתא חסידית לכיתות ז' ח' - בניהולו של רב הקהילה הרב [[ישראל הרשקוביץ]].


בשנת [[תשנ"ט]] לאחר [[כתיבה לרבי באגרות קודש|שקיבל מענה מהרבי באגרות קודש]] החל הרב הרשקוביץ בבניית בית ספר חב"ד ל[[אשה|בנות]].בעת הקמת בית הספר הכריז הרב הרשקוביץ שרצונו לגדל במקום בנות חב"דניקיות ובכך קבע לבית הספר קו חינוכי חסידי יותר מהמקובל בבתי הספר המיועדים לקירוב ליהדות גרידא ו"להצלת נפשות". רצון של זה של הרב הרשקוביץ אכן התגשם ומבית הספר צמחו בנות חב"דניקיות רבות שזכו להקים בתים חב"דיים למהדרין וחלקן אף  היו לימים שליחות.
== בתי חב"ד בעיר ==
לאחר מספר שנים נפתח גם במקום [[תלמוד תורה אור מנחם אופקים|בית ספר לבנים בשם "אור מנחם"]] וחטיבת ביניים בשם "מעיינות חיה"{{הערה|[https://www.chabadofaqim.org.il/בית-ספר/ בית ספר 'מעיינות חיה' / 'אור מנחם' חב"ד אופקים] באתר חב"ד אופקים.}}. בשנת [[תשע"ז]] עבר הבית ספר וחטיבת הביניים למקום חדש ומרווח.  בשנת [[תשפ"ב]] עבר בית הספר של הבנים למבנה נפרד משל עצמו. נכון לשנת תשפ"ב במוסדות הלימוד הללו{{הערה| תלמוד תורה לבנים, בית ספר לבנות וחטיבת בינים לבנות }} לומדים כ250 ילדים.
[[קובץ:770 אופקים בבניה.jpg|ממוזער|מבנה 770 באופקים באמצע הבנייה ([[תשע"ז]])]]


== חב"ד בעיר ==
בית חב"ד המרכזי באופקים מנוהל ע"י הרב [[שניאור זלמן קעניג]].
{{טורים|
בית חב"ד המרכזי מרכז תחתיו 7 בתי חב"ד ברחבי העיר:
;ראשי הקהילה
* בית חב"ד מישור הגפן - בניהול השליח הרב מנחם מענדל ברדוגו.
*הרב [[ישראל הרשקוביץ]] - יו"ר המוסדות ורב הקהילה
* בית חב"ד שכונת הרי"ף - בניהול השליח הרב [[מנחם סגל]].
*הרב אבנר אמיתי - סמנכ"ל המוסדות ומנהל גני חב"ד
* בית חב"ד שכונת רמת שקד - בניהול השליח הרב [[שניאור אראבוב]].
*הרב [[שניאור קעניג (אופקים)|שניאור קעניג]] - מנהל בית חב"ד המרכזי.
* בית חב"ד שכונת שפירא - בניהול השליח הרב [[תנחום הרשקוביץ]].
*הרב [[מנחם סגל]] - מנהל בית חב"ד בשכונת הרי"ף ומנהל הסיפריה החסידית.
* בית חב"ד שכונת אבוחצירא - בניהול השליח הרב גילי שפינדלר.
*הרב [[שימי הרשקוביץ]] - רכז בתי חב"ד בעיר
* בית חב"ד שכונת חורשת נוח - בניהול השליח הרב לוי יצחק הרטמן.
*עוישראל שולמן - פטרון המוסדות
* בית חבשכונת הפארק - בניהול השליח הרב יוסף ישראלי.


בשנת תשע"א פתח הרב [[מנחם סגל]] מרכז לענייני יהדות ברחוב הראשי של העיר והמקום זכה להצלחה רבה. בשנת תשע"ד פתח באותו מתחם בו שכן המרכז, ספרייה חסידית לילדים ולמבוגרים.


;בית חב"ד המרכזי - רח' חסידות חב"ד 1
בשנת תשע"ו עברה הספרייה החסידית והמרכז לענייני יהדות בהנהלתו של הרב [[מנחם סגל]] לשני מתחמים מרווחים וגדולים בשכונת הריף בעיר ועם העברה נפתח בית חב"ד הרי"ף בצורה מחודשת ופועל בהצלחה רבה, בשנת תשע"ט בעקבות הפופולריות הרבה של המקום שונה שם הרחוב בו שוכנים מוסדותיו של הרב סגל, ושמו כיום הוא "הספרייה החסידית", בשנת תש"פ נפתח כולל ללימוד חסידות במקום.
*מנהל בית חב"ד: הרב שניאור קעניג
*משפיע: הרב [[צביקה סגל]]
*מנהל אגף שיעורי תורה: רב הקהילה, הרב ישראל הרשקוביץ
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
 
בית חב"ד מישור הגפן - רח' החיטה 6
*מנהל הכולל: הרב [[צביקה סגל]]
*מנהל אגף פעילות למקורבים: הרב יוסף נחום
 
 
;בית חב"ד הרי"ף - רח' הספריה החסידית 2
*מנהל בית חב"ד: הרב [[מנחם סגל]]
*מנהל הכולל: הרב מענדי ברדוגו
 
בתי חב"ד נוספים
*בית חב"ד שכונת רמת שקד: הרב שניאור ארבוב
*בית חב"ד שכונת שפירא: הרב [[שימי הרשקוביץ]]
*בית חב"ד שכונת הכניסה לעיר: הרב ישראל ליפשיץ
*בית חב"ד אזור התעשייה: הרב [[מנחם סגל]]
 
 
 
בשליחות באופקים פועלים:
*בית חב"ד המרכזי
*בתי חב"ד בשכונות
*בית כנסת חב"ד
*תלמוד תורה "אור מנחם"
*בית ספר "מעיינות חיה"
*חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה"
*גני חב"ד
*פעוטון חב"ד
*מרכז החסד בית התבשיל
*כולל חסידות
*הספרייה החסידית
*ארגון צבאות ה'לבנים
*ארגון צבאות ה' לבנות
*דיי קמפ -"גן ישראל"
*ארגון נשי ובנות חב"ד - ארגון "שפרה ופועה"
*הנבחרת


== קישורים חיצוניים ==
== קישורים חיצוניים ==
*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים]
*[https://www.chabadofaqim.org.il/ לאתר חב"ד אופקים]
*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים]
*[https://chabad.info/tag/אופקים/ ידיעות על הנעשה בקהילת חב"ד אופקים] {{אינפו}}


{{ערים בישראל}}
{{מחוז הדרום}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:אופקים]][[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[קטגוריה:אופקים|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]
[[en:Ofakim]]