אופקים – הבדלי גרסאות

[[קובץ:הרב הרשקביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב ישראל הרשקוביץ]]

'''אופקים''' נוסדה בשנת [[תשט"ו]] כעיירת עולים, במסגרת מדיניות פיזור האוכלוסין ברחבי הנגב. היא נמצאת בנגב המערבי על גבול המדבר, 24 ק"מ מערבית ל[[באר שבע]], בנחלת שבט שמעון. נכון לשנת [[תש"ע]] מונה היישוב 24,800 תושבים.  

תחלת הקמת מוסדות חב"ד באופקים היתה בהיקף מצומצם, וכיום הפכו המוסדות לאימפריה של ממש. במסגרת מוסדות החינוך לומדים (נכון לשנת [[תש"ע]]) כשלוש-מאות תלמידים, ובהם ילדי מקורבים רבים, ונזקקים שגם נהנים מעזרת הבית חב"ד.  

במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד לכדי קהילה חב"דית למופת. ביום י"א [[ניסן]] [[תשס"ג]], מונה השליח ויו"ר המוסדות הרב [[ישראל הרשקוביץ]] לרבה של קהילת חב"ד באופקים.  

מנהל הפעילות הוא, הרב '''מנחם סגל''', וסמנכ"ל המוסדות מנהל רשת גני חב"ד באופקים הוא הרב '''אבנר אמיתי'''.  

בתחילת קיץ תשט"ו הגיעו אליה 24 המשפחות הראשונות. בראשיתה היו רוב תושביה עולים מצפון אפריקה, מאיראן ומהודו, והשאר עולים ממדינות מערביות, בעיקר מרומניה ומברית המועצות. בתחילת שנות ה-‏90, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, הגיעו לעיירה עולים רבים ממדינות אלה וכן מאתיופיה. רק בשנת תשנ"ה הוכרזה אופקים כעיר ואם בישראל.  

כאשר הרב [[ישראל הרשקוביץ]] שליח הרבי לאופקים, הגיע לעיר בחודש מנחם-אב תשמ"ה, החל למסור שיעורי תורה. רבים מהם למדו במוסדות חב"ד במרוקו, והם היוו את הגרעין הראשון שסייע לפעילות הברוכה של חב"ד. באותם ימים [[הרבי]] מה"מ עורר ביתר שאת אודות פתיחת שיעורי תורה, והרב הרשקוביץ החל לפעול בענין, אלא שהוא לא שיער את עוצמת ההתנגדות העצומה שתקבל אותו ואת פעילותו.  

כמה חודשים לאחר מכן ביקש הרב הרשקוביץ לפתוח גני ילדים. הוא ביקש מהמועצה המקומית להקצות לו מבנים מתאימים לגני ילדים. אלא שכל בקשותיו נענו בסירוב מוחלט. כשירד במדרגות בניין המועצה, פגש במנהל מחלקת החינוך שהודיע לו חד משמעית כי לעולם לא יוקם באופקים גן חב"ד. הלחצים של ה[[מתנגד|מתנגדים]] עשו את שלהם.  

שבועיים לפני תחילת שנת הלימודים הרישום היה בעיצומו, אך מבנים אין. לפתע, בעודו יורד במדרגות המועצה, שמע את מר זכריה אהרון שואל בשלומו. "מה קרה הרב הרשקוביץ? אתה נראה לא טוב!"

הרב הרשקוביץ הצטרף אליו לנסיעה במכונית, ובדרך סיפר לו את המלחמה שמנהלים כנגדם. לפתע עצר הלה את רכבו, הצביע לעבר חנות שסגורה זה זמן ואמר לו "קח את המקום, הוא מתאים לגן ילדים".  

חוזה השכירות נסגר, והחנות הפכה לגן חב"ד. במקביל נמצא מבנה נוסף עבור הגן השני. בזמן הקצר שנותר, דאג הרב הרשקוביץ להתאים את המבנים עבור גני ילדים.  

==הרבי רוצה הנהלה לבית חב"ד==

הגנים פרחו וכך גם הפעילות התפתחה. במשך תקופה שלחו לרבי מלך המשיח דו"חות על הפעילות, אך לא זכו לקבל תשובות.

באחד הימים קיבל לפתע מכתב מהרבי עבור הנהלת [[בית חב"ד]] באופקים. או אז הבין כי הרבי מבקש להקים הנהלה. מיד לאחר שהקים את גוף ההנהלה, החל לקבל תשובות רצופות. לאחר כשנתיים של פעילות קשה, הכניס פתק לרבי בו כתב כי הוא מקוה שהפעילות באופקים גורמת לרבי נחת רוח. הרבי סימן את המילים ‘אני מקוה', מתח חץ וכתב ‘כמובן'".

 

בחודש אדר תשמ"ו, הצטרף לבית חב"ד שליח נוסף הרב [[מאיר מארק]], שפעל באופקים במשך 7 שנים לצדו של הרב הרשקוביץ, עד שעבר ע"פ הוראת הרבי בחודש אדר תשנ"ג ופתח את [[בית חב"ד מכבים-רעות]].

 

==בית ספר חב"ד==

 

רבים מהילדים ומההורים שהיו מרוצים מהחינוך החסידי שניתן בגני הילדים, רצו להמשיך ללמוד במוסדות חב"ד. אצל רבים מהם זו היתה מנת היהדות היחידה שנכנסה הביתה. אולם לא רבים הסכימו לשלוח את הילדים לבית ספר חב"ד בנתיבות, וכך ארע שילדים רבים לא המשיכו במסגרות החינוך החב"דיות.

 

 

בתחילת חורף תשנ"ט התקיימה אסיפה מכרעת, שבמבט לאחור היתה רבת משמעות בתולדות בית חב"ד אופקים. ההנהלה השתכנעה בצורך לפתוח בית ספר, אלא שכסף לא היה. לאחר דיונים ממושכים הוחלט להשאיר את ההחלטה בידיו של הרב הרשקוביץ.

 

הרב הרשקוביץ שאל את הרבי באמצעות '[[אגרות קודש]]', וקיבל תשובה:  

 

בשמחה נודעתי... אשר נתייסד במחנם בית הספר לנערות "בית שרה". ותיכף הודעתי על דבר זה לברוקלין גם כן . ומשם יקבלו גם כן  תוכנית לימודים וספרי לימוד. ובודאי גם עד אז יסדרו את סדר הלימודים באופן הנאות.

 

 

לאחר תשובה כה ברורה, החל לפעול בכיוון של פתיחת בית ספר לבנות. עוה"ד ר' ישראל שולמן שהנו ידיד גדול לחב"ד באופקים שמע על כך, והוא קיבל על עצמו לשלם את כל הוצאות בית הספר במשך השנה הראשונה, ועד היום הוא מסייע רבות לבית הספר.  

72 שעות לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר אין ספור מניעות ועיכובים, קיבלו מבנה. בתוך שלושה ימים הכינו את המבנה הנטוש לבית ספר. הורי התלמידים, מקורבים ועוד רבים מידידי חב"ד באופקים נרתמו לעבודה, וביחד התחלו לשפץ את המקום. כעבור שלושה ימים נפתחה שנת הלימודים בבית הספר שכבר מנה שלוש כיתות.  

בנתיים נפתחה באופקים חטיבת ביניים ובית ספר לבנים. בנוסף לזה מפעיל הבית חב"ד בית תבשיל לנזקקים.

 

ברשת גני חב"ד בעיר לומדים מאה חמישים ילדים. בית ספר לבנים - 'תלמוד תורה חב"ד אופקים', ו'בית ספר לבנות חב"ד', חטיבת ביניים 'מעיינות חיה'.

לקראת [[י"ט כסלו]] [[תשס"ו]] בית חב"ד הפיץ ברחבי העיר צילום ממכתבו של הרב יורם אברג'ל ראש מוסדות 'רב פעלים' בנתיבות, בו הוא מעורר את חשיבות לימוד תורת החסידות ובפרט בספר ה'תניא' הק'. על המכתב חתומים גם הרב עמרם אוחיון רב העיר אופקים. והרב יוסף אביטל מרבני העיר.  

ב[[חשוון]] [[תשס"ח]] החלו העבודות לבניית מרכז חב"ד גדול, שנבנה בדמות מרכז חב"ד העולמי-'770' נבנה, על שטח של 400 מ"ר ומשתרע לגובה של 4 קומות. עלות הפרוייקט מוערכת במליון דולר. הבניין יכיל: בית כנסת ו"חדר הרבי" שירוהט ויבנה בדמות "חדרו של הרבי" המקורי, מטבח גדול ומאובזר שישמש את בית התבשיל, לצד אולם אירועים גדול, מקווה לגברים, חדרי לימוד, משרדים ועוד.  

ידידי בית חב"ד הם, פטרון מוסדות החינוך והחסד עו"ד הרב ישראל שולמן, יו"ר חוג הידידים - ניו-יורק הרב נחום מרקוביץ',

==קהילה חב"דית ==

במשך השנים נוספו אנשי חב"ד באופקים עד שהתגבשה לה קהילה חב"דית למופת.  

ביום י"א ניסן תשס"ג, מונה הרה"ח הרב הרשקוביץ לרבה של קהילת חב"ד באופקים.

*הגב' חני ליפש - מנהלת בית הספר.  

*הרב עמוס קיי ורעייתו הגב' אסתר קיי - רכזת חטיבת ביניים חסידית "מעיינות חיה".  

*הרב יוסף יעקובוביץ - מנהל בית ספר לבנים.  

*הרב ישראל ליפשיץ - מנהל "בית התבשיל".

*הגב' קלאודיה עבאדה - רכזת בית התבשיל.  

*הגב' פנינה גכטמן - מזכירה בבית חב"ד ופעילה בשיעורי תורה.

*[http://www.ofakim.net/ לאתר חב"ד אופקים]

[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]