בר מצווה – הבדלי גרסאות

מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:מכתב הרבי לבר מצווה.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|הנוסח הנפוץ ששיגר הרבי כברכה לנערי בר מצווה]]
[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]]
[[קובץ:עליה לתורה בבר מצוה01.JPG|שמאל|ממוזער|250px|[[עלייה לתורה]] של חתן בר מצוה ב-[[770]]]]
'''בר מצוה''' הוא הזמן בו נכנס האדם לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.
'''בר מצווה''' הוא הזמן בו נכנס נער יהודי לעול תורה ומצוות. בהגיעו לגיל 13.


==במשנת החסידות==
==במשנת החסידות==
שורה 29: שורה 30:
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}.
בשעה שהבר מצוה עולה לתורה האבא מברך ברכת "ברוך שפטרני" בלא שם ומלכות, ומברכים אותה גם ביום שני, חמישי, ראש חודש ולא רק בשבת{{הערה|ספר המנהגים עמוד 74.}}.


==עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי==
=== עליה לתורה של אדמו"ר האמצעי ===
 
על העליה לתורה בבר מצוה של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33–35. ראה שם באריכות.}}:
על העליה לתורה בבר מצוה של [[אדמו"ר האמצעי]] סיפר [[אדמו"ר הריי"צ]], סיפור שמבאר את הזמנים שבהם ראוי לחתן בר מצוה לעלות לתורה בפעם הראשונה{{הערה|לקוטי דיבורים כרך ב. עמודים 506-רנד, רסד-רסח. נדפס בספר התולדות אדמו"ר האמצעי עמוד 33-35. ראה שם באריכות.}}:


בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.
בשבת פרשת ויצא אמר רבינו הזקן תורה שלוש פעמים, בתפילת מנחה של אותה שבת קרא רבינו הזקן בעצמו בתורה, וצוה שבנו הבר מצוה יעלה לתורה לשלישי.
שורה 66: שורה 66:


מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.
מספר פעמים הרבי הביע קורת רוח כאשר דווח לו כי חתן בר המצווה חזר גם ענין בנגלה בנוסף למאמר חסידות.
=== חזרת דא"ח ===
{{לעריכה}}
נוהגים לחזור בבר מצוה את המאמר [[איתא במדרש תילים]] של [[הרבי מהר"ש]],
ה[[אדמו"ר הרש"ב]] חזר מאמר זה בבר מצוה שלו וכן [[אדמו"ר הריי"ץ|אדמור הריי"ץ]]
[[הרבי]] תיקן לחזור [[שינון בעל פה|בעל פה]] את המאמר בבר מצוה.


==בר מצווה לעולים==
==בר מצווה לעולים==
שורה 75: שורה 83:


==בר מצווה ליתומים==
==בר מצווה ליתומים==
{{ערך מורחב|ערך=[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]}}  
{{ערך מורחב|ערך=[[בר מצוה ליתומי צה"ל]]}}
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת [[ארץ הקודש]]..
לאחר [[מלחמת ששת הימים]] הורה הרבי לייסד מחלקה מיוחדת בתוך [[צעירי אגודת חב"ד]], שתארגן כינוסים קייטנות ותכניות לאלמנות ויתומים של חללי צה"ל שנפלו במלחמות השונות על הגנת [[ארץ הקודש]]..


את הפיקוד לקחה מרת שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה]]}}.
את הפיקוד לקחה שפרה גולומבוביץ' (מרוזוב){{הערה|שהיתה אף היא אלמנה אחרי שבעלה ר' [[אברהם דוד מרוזוב]] נספה במלחמה}}.


בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.
בין התכניות שארגנה, היו אירועי בר-בת מצוה למשפחות היתומים, כאשר כל אחד מהמשתתפים בחגיגה קיבל זוג תפילין במתנה{{הערה|בשנים הראשונות, רכשה את זוגות התפילין מכספי הפיצויים שקיבלה על נפילתו של בעלה בקרבות.}}. בחגיגות אלו השתתפו מנהיגי המדינה ובכירי הפוליטיקאים.
שורה 105: שורה 113:
{{בר מצווה}}
{{בר מצווה}}
{{אירועים יהודיים}}
{{אירועים יהודיים}}
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:אירועים במעגל החיים]]
[[קטגוריה:גילים בהלכה]]
[[קטגוריה:סעודות מצווה]]
[[en:Bar Mitzvah]]