אריה לוין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "ע"פ" ב־"על פי" |
ניסוח |
||
| (15 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מפנה|אריה לוין|משפיע קהילת חב"ד ב[[רחובות]]|יהודה אריה לייב לוין}} | |||
[[קובץ:אריה לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לוין]] | [[קובץ:אריה לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב אריה לוין]] | ||
ה[[רב]] '''אריה לוין''' ([[ו' בניסן]] [[תרמ"ה]] - [[ט' בניסן]] [[תשכ"ט]]) היה [[משגיח]] [[ירושלים|ירושלמי]] שנודע כאיש חסד. כונה '''אבי האסירים''' או '''רב האסירים'''. בירושלים היה ידוע בשם '''ר' אריה'''. [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]]ו פונה אליו בתואר '''אוהב ישראל באמת'''. | ה[[רב]] '''אריה לוין''' ([[ו' בניסן]] [[תרמ"ה]] - [[ט' בניסן]] [[תשכ"ט]]) היה [[משגיח]] [[ירושלים|ירושלמי]] שנודע כאיש חסד. כונה '''אבי האסירים''' או '''רב האסירים'''. בירושלים היה ידוע בשם '''ר' אריה'''. [[הרבי]] ב[[אגרות קודש]]ו פונה אליו בתואר '''אוהב ישראל באמת'''. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד באורלא שליד ביאליסטוק, ב[[תחום המושב]] היהודי של [[רוסיה]] (כיום ב[[פולין]]) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד ב[[סלוצק]] וב[[סלונים]], ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת [[וולוז'ין]]; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[אדר]] [[תרס"ה]], ולמד בישיבת תורת חיים. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים ברלין]], הרב [[שמואל סלנט]] ו[[הראי"ה קוק]]. התחתן עם | נולד באורלא שליד ביאליסטוק, ב[[תחום המושב]] היהודי של [[רוסיה]] (כיום ב[[פולין]]) לר' בנימין ביינוש ולעטיל. הוא למד ב[[סלוצק]] וב[[סלונים]], ונחשב כמתמיד וכעילוי. בגלל גילו הצעיר לא התקבל בהתחלה ללמוד בישיבת [[וולוז'ין]]; רק מאוחר יותר התקבל אליה, ושם למד תורה מהרב רפאל שפירא. עלה ל[[ארץ ישראל]] ב[[אדר]] [[תרס"ה]], ולמד בישיבת תורת חיים. [[סמיכה|הוסמך לרבנות]] על ידי הרב [[חיים ברלין]], הרב [[שמואל סלנט]] ו[[הראי"ה קוק]]. התחתן עם צפורה חנה, בתו של הרב דוד שפירא, רב ב[[קובנה]], ובנו של הרב [[חיים יעקב שפירא]]. הרב דוד שפירא היה גם חותנו של הרב [[צבי פסח פרנק]]. | ||
כיהן כ[[משגיח]] בתלמוד תורה עץ חיים ב[[ירושלים]]. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. | כיהן כ[[משגיח]] בתלמוד תורה עץ חיים ב[[ירושלים]]. היה ידוע כבעל חסד, נודע בכינויו "רב האסירים" מפני שהיה נוהג במשך כעשרים וחמש שנה, כבר בתקופת המנדט הבריטי, ללכת רגלית בכל שבת לבקר את האסירים בבתי הכלא, לעודד את רוחם ולכתוב להם מכתבים. | ||
בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. במנהג זה החל עוד כאשר שהו בבתי הסוהר בעיקר אסירים יהודים פליליים, המשיך בו כאשר בבתי הסוהר נאסרו לוחמי מחתרות, ועד לימיו האחרונים. בעת ביקור אסירי המחתרות הבריח הרב לוין בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם. | בפרט נודעו ביקוריו אצל אסירי המחתרות ועולי הגרדום. במנהג זה החל עוד כאשר שהו בבתי הסוהר בעיקר אסירים יהודים פליליים, המשיך בו כאשר בבתי הסוהר נאסרו לוחמי מחתרות, ועד לימיו האחרונים. בעת ביקור אסירי המחתרות הבריח הרב לוין בבגדיו פתקי דרישת שלום בין האסירים לבני משפחותיהם. | ||
ביקר בקביעות גם בבית | ביקר בקביעות גם בבית הרפואה למצורעים על מנת לעודד את יושביו. | ||
לאחר [[מלחמת השחרור]], כאשר הוחזרו ל[[ישראל]] גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את [[גורל הגר"א]] - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות. | לאחר [[מלחמת השחרור]], כאשר הוחזרו ל[[ישראל]] גופותיהם של אנשי מחלקת הל"ה, שנה וחצי לאחר שנפלו בקרב, לא הצליחו אנשי הרבנות הצבאית לזהות בוודאות 12 גופות. לפתרון הבעיה שנוצרה הוטל על הרב לוין לערוך את [[גורל הגר"א]] - הטלת גורל שבאה לזהות את הגופות. | ||
| שורה 27: | שורה 28: | ||
הרב לוין העריץ וכיבד מאד את [[הרבי]], ועמד עמו בקשרי מכתבים. באגרותיו מכנה אותו הרבי "הרב הצדיק.. אוהב ישראל באמת". | הרב לוין העריץ וכיבד מאד את [[הרבי]], ועמד עמו בקשרי מכתבים. באגרותיו מכנה אותו הרבי "הרב הצדיק.. אוהב ישראל באמת". | ||
במכתב מיום [[ה' מנחם אב]] [[תשט"ו]] כותב לו הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנה כמה פעמים שמעתי עליו מן הצד, ושמחתי להוודע מפעולותיו הטובות ובעיקרם בהקו דאהבת ישראל, ועל פי המבואר בתניא פרק ל"ב ובארוכה בספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל- עד כמה נוגעת הנהגה זו למטה ולמעלה עד אין ערוך, ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נתנה לו האפשריות להתנהג מתאים לזה. ובלי ספק אשר, סוף סוף... מלבד מקרים יוצאים מן הכלל ומיעוטא דמיעוטא, הנה כשמתחזק הקירוב משום אהבת ישראל מזכיר לפעמים על דבר השם תורתו ומצותיו, והדברים נשמעים וגם פועלים את פעולתם במשך הזמן. והשם יתברך יצליחו לראות פרי טוב בעמלו ומבלי הפסק זמן בין הזריעה והקצירה.|מקור=אגרת ג'תרצז}} | במכתב מיום [[ה' מנחם אב]] [[תשט"ו]] כותב לו הרבי:{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=הנה כמה פעמים שמעתי עליו מן הצד, ושמחתי להוודע מפעולותיו הטובות ובעיקרם בהקו דאהבת ישראל, ועל פי המבואר בתניא פרק ל"ב ובארוכה בספר המצות להצמח צדק מצות אהבת ישראל- עד כמה נוגעת הנהגה זו למטה ולמעלה עד אין ערוך, ואשרי חלקו שההשגחה העליונה נתנה לו האפשריות להתנהג מתאים לזה. ובלי ספק אשר, סוף סוף... מלבד מקרים יוצאים מן הכלל ומיעוטא דמיעוטא, הנה כשמתחזק הקירוב משום [[אהבת ישראל]] מזכיר לפעמים על דבר השם תורתו ומצותיו, והדברים נשמעים וגם פועלים את פעולתם במשך הזמן. והשם יתברך יצליחו לראות פרי טוב בעמלו ומבלי הפסק זמן בין הזריעה והקצירה.|מקור=אגרת ג'תרצז}} | ||
בשלהי שנת [[תש"ל]] ביקר הסופר מר שמחה רז אצל הרבי ב[[יחידות]]. בספרו {{הערה|"צדיק יסוד עולם" עמוד 279.}} הוא מתעד את הביקור: {{ציטוטון|הרבי אמר לי: "קראתי בשבועון "פנים אל פנים" כתבה אודות הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין... האם אתה הוא הכותב?" משהשבתיו בחיוב המשיך ושאל... "היש לך סיפורים נוספים אודות ר' אריה?" התחלתי לספר לו סיפורים הכרוכים במעשי [[צדקה]] וחסד שעשה ר' אריה, וכל אותה שעה היה הרבי מלובביץ עומד על רגליו באמצע חדרו, ומאזין. הוספתי וסיפרתי לו גם על דברי תורה ששמעתי מפיו של ר' אריה, והאדמו"ר מלובביץ התפעל, אחז בידי ואמר לי: "זו פעם ראשונה שאני שומע פירוש זה, והאמן לי, זו אמיתותה של תורה"... ואז הוסיף הרבי ואמר: "ספר לי עוד סיפור"; "ספר לי עוד סיפור"... וכל אותה שעה עיניו של הרבי ברקו ובהקו... בתום שיחת "יחידות" זו, שארכה למעלה משעתיים, כשעמדתי להיפרד מהרבי, אמר לי: "סיפורי צדיקים, יש להעלותם בכתב כדי לזכות בהם את הרבים. עשה זאת"}}. | בשלהי שנת [[תש"ל]] ביקר הסופר מר שמחה רז אצל הרבי ב[[יחידות]]. בספרו{{הערה|"צדיק יסוד עולם" עמוד 279.}} הוא מתעד את הביקור: {{ציטוטון|הרבי אמר לי: "קראתי בשבועון "פנים אל פנים" כתבה אודות הצדיק הירושלמי ר' אריה לוין... האם אתה הוא הכותב?" משהשבתיו בחיוב המשיך ושאל... "היש לך סיפורים נוספים אודות ר' אריה?" התחלתי לספר לו סיפורים הכרוכים במעשי [[צדקה]] וחסד שעשה ר' אריה, וכל אותה שעה היה הרבי מלובביץ עומד על רגליו באמצע חדרו, ומאזין. הוספתי וסיפרתי לו גם על דברי תורה ששמעתי מפיו של ר' אריה, והאדמו"ר מלובביץ התפעל, אחז בידי ואמר לי: "זו פעם ראשונה שאני שומע פירוש זה, והאמן לי, זו אמיתותה של תורה"... ואז הוסיף הרבי ואמר: "ספר לי עוד סיפור"; "ספר לי עוד סיפור"... וכל אותה שעה עיניו של הרבי ברקו ובהקו... בתום שיחת "יחידות" זו, שארכה למעלה משעתיים, כשעמדתי להיפרד מהרבי, אמר לי: "סיפורי צדיקים, יש להעלותם בכתב כדי לזכות בהם את הרבים. עשה זאת"}}. | ||
נכדו של ר' אריה, המגיד הירושלמי ר' שבתי יודלביץ, סיפר ב[[יחידות]] לרבי שישנם קנאים הרודפים את ר' אריה בשל קירבתו לחוגי "מרכז הרב". הרבי הגיב: "נאמר "כל '''שרוח הבריות''' נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ולא "כל שרוח הקנאים נוחה הימנו"..." | נכדו של ר' אריה, המגיד הירושלמי ר' שבתי יודלביץ, סיפר ב[[יחידות]] לרבי שישנם קנאים הרודפים את ר' אריה בשל קירבתו לחוגי "מרכז הרב". הרבי הגיב: "נאמר "כל '''שרוח הבריות''' נוחה הימנו, רוח המקום נוחה הימנו". ולא "כל שרוח הקנאים נוחה הימנו"..." | ||
פעם ביקש מהרב [[יצחק דוד גרונר]] למסור לרבי אודות [[חלום]] שהיה לו, בו ראה את הרבי מעוטף | פעם ביקש מהרב [[יצחק דוד גרונר]] למסור לרבי אודות [[חלום]] שהיה לו, בו ראה את הרבי מעוטף ב[[טלית]] ומעוטר בתפילין, עומד ומתפלל לפני התיבה תפילת [[שחרית]]. כאשר הגיע הרבי לברכת "גאל ישראל", התעורר משנתו. כששמע זאת הרבי, ביקש להשיב לו: "חלמא טבא חזיתא" ([[חלום]] טוב ראית)! | ||
בשנת [[תשכ"ח]] מסר ר' אריה מכתב לרבי, בנושא חיזוק הגאולה, בידי נכדו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]. הרבי קרא את המכתב בעת ה[[יחידות]], ואמר: "מוכרחים לומר שמשיח כבר נמצא... כתוב שמשיח יעשה מלחמות, ובשביל מלחמות צריכים להיות בן עשרים... ולכן חייבים לומר שמשיח כבר נמצא, רק שלא יודעים מי הוא".{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב, עמוד 202-5.}} | בשנת [[תשכ"ח]] מסר ר' אריה מכתב לרבי, בנושא חיזוק הגאולה, בידי נכדו הרב [[שמעון יעקובוביץ]]. הרבי קרא את המכתב בעת ה[[יחידות]], ואמר: "מוכרחים לומר שמשיח כבר נמצא... כתוב שמשיח יעשה מלחמות, ובשביל מלחמות צריכים להיות בן עשרים... ולכן חייבים לומר שמשיח כבר נמצא, רק שלא יודעים מי הוא".{{הערה|הרב [[שלום דב וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך]]''', חלק ב, עמוד 202-5.}} | ||
שנתיים לפני פטירתו, בשנת [[תשכ"ז]], ביקש ר' אריה מקרובו הרב [[יוסף רלב"ג]] להזכירו לפני הרבי לרפואה שלמה. תשובת הרבי | שנתיים לפני פטירתו, בשנת [[תשכ"ז]], ביקש ר' אריה מקרובו הרב [[יוסף רלב"ג]] להזכירו לפני הרבי לרפואה שלמה. תשובת הרבי הייתה: {{הדגשה|ר' אריה אינו מרגיש בטוב? אין זה יכול להיות, הרי העולם כה זקוק לו...}} | ||
מידי שנה, היה מקבל הרב לוין [[מצה שמורה]] מהרבי, במסגרת [[חלוקת המצות לארץ הקודש]]. בשנת פטירתו - [[תשכ"ט]], הבחין הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - שמונה על החלוקה ב[[ירושלים]] - ששמו נשמט מהרשימה. כשדיווח על כך, לא הגיב הרבי. ביום [[ט' ניסן]] של אותה שנה נפטר ר' אריה{{הערה|"צדיק יסוד עולם", עמוד 268}}. | מידי שנה, היה מקבל הרב לוין [[מצה שמורה]] מהרבי, במסגרת [[חלוקת המצות לארץ הקודש]]. בשנת פטירתו - [[תשכ"ט]], הבחין הרב [[עזריאל זליג סלונים]] - שמונה על החלוקה ב[[ירושלים]] - ששמו נשמט מהרשימה. כשדיווח על כך, לא הגיב הרבי. ביום [[ט' ניסן]] של אותה שנה נפטר ר' אריה{{הערה|"צדיק יסוד עולם", עמוד 268}}. | ||
אחד מחתניו של הרב לוין - הרב אהרן יעקובוביץ - הגיע מגזע חב"די, ובניו התקשרו בבחרותם לרבי: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ]] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם. | אחד מחתניו של הרב לוין - הרב אהרן יעקובוביץ - הגיע מגזע חב"די, ובניו התקשרו בבחרותם לרבי: הרב [[שמעון יעקובוביץ]] מ[[ירושלים]], והרב [[אלחנן יעקובוביץ']] מ[[נחלת הר חב"ד]]. ולהם צאצאים רבים חסידי חב"ד הפזורים בארץ ובעולם. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
הרב [[צבי פסח פרנק]], היה גיסו, בעל אחות אשתו. | |||
;בניו | ;בניו | ||
* הרב חיים יעקב לוין - | * הרב חיים יעקב לוין - רבה של [[פרדס חנה-כרכור]]. | ||
* הרב רפאל בנימין לוין - מנהל רוחני של ישיבת בית אריה. | * הרב רפאל בנימין לוין - מנהל רוחני של ישיבת בית אריה, יד ימינו וממשיך דרכו של אביו. | ||
* הרב שמחה שלמה לוין - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[ירושלים]]. | * הרב שמחה שלמה לוין - ראש [[כולל אברכים|כולל]] ב[[ירושלים]]. | ||
;חתניו | ;חתניו | ||
| שורה 51: | שורה 53: | ||
* הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. | * הרב [[יוסף שלום אלישיב]]. | ||
* הרב אהרן יעקובוביץ - שימש במשך שנים כראש מערכת [[אוצר הפוסקים]]. | * הרב אהרן יעקובוביץ - שימש במשך שנים כראש מערכת [[אוצר הפוסקים]]. | ||
**הרב [[שמעון יעקובוביץ]] | |||
**הרב [[אלחנן יעקובוביץ]] | |||
* הרב אליעזר פלצינסקי. | * הרב אליעזר פלצינסקי. | ||
| שורה 56: | שורה 60: | ||
מרבית כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו. | מרבית כתביו יצאו לאור לאחר פטירתו. | ||
* '''משנת אריה''' - פירוש על המשנה, הוועד להוצאת כתבי רבי אריה לוין, א-ב, [[ירושלים]] תשע"א. - על סדרי: [[סדר מועד|מועד]], נשים, נזיקין, קדשים. | * '''משנת אריה''' - פירוש על המשנה, הוועד להוצאת כתבי רבי אריה לוין, א-ב, [[ירושלים]] תשע"א. - על סדרי: [[סדר מועד|מועד]], נשים, נזיקין, קדשים. | ||
*''' | *'''ר' אריה היה אומר''': [[מסכת אבות]] מבוארת בידי רבי אריה לוין; מפי השמועה: דברי תורה שנאמרו על ידו, בעריכת שמחה רז, הוצאת קול מבשר, [[ירושלים]] תשנ"ז | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 64: | שורה 68: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/2025/07/blog-post_2.html חשיפה מטלטלת: מכתב מיוחד של הרב אריה לוין עם התבטאויות מיוחדות על הרבי]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | |||
* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12337&st=&pgnum=44&hilite= הרב ר' אריה לוין זצ"ל], [[הפרדס]] מג ז, [[אייר]] תשכ"ט, באתר [[Hebrewbooks]] | * [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=12337&st=&pgnum=44&hilite= הרב ר' אריה לוין זצ"ל], [[הפרדס]] מג ז, [[אייר]] תשכ"ט, באתר [[Hebrewbooks]] | ||
*'''[https://col.org.il/news/137757 "אוהב ישראל באמת": מדוע לא שלח הרבי מצה לר' אריה לוין?]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 71: | שורה 77: | ||
[[קטגוריה:רבני ליטא]] | [[קטגוריה:רבני ליטא]] | ||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | [[קטגוריה:בוגרי ישיבת וולוז'ין]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ט]] | |||