מסכת גיטין – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־22:22, 30 בספטמבר 2025

במסכת גיטין יש 9 פרקים ו89 דפים.

המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של גירושין ל"ע. המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני שליח, ובדיני קניין. במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.

מסכת זו הינה אחת ממסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד.

רבי יוסי נימוקו עמו[עריכה | עריכת קוד מקור]

במסכת^[1] מובא ענינו המיוחד של רבי יוסי ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"^[2] היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד משה רבינו, היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"^[3]). וכפי שמצינו בירושלמי^[4] משמת ר' יוסי פסקה הבינה.

שטר[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – שטר

גט הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.

אגדות החורבן[עריכה | עריכת קוד מקור]

אגדות החורבן הינן קובץ דפים מתוך מסכת גיטין פרק ה' דף נ"ה עמוד ב', אשר מספרות ומעידות על חורבנות (חורבן בית המקדש השני, חורבן בעיר ביתר, וחורבן העיר הר המלך).

סיפור הגמרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

הקובץ דפים מתחיל באמרה של רבי יוחנן:

"אמר רבן יוחנן: מאי דכתיב 'אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה'? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר."

— תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ה עמוד ב'

תרגום: על מה כתוב "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו יפול ברעה"? על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך ועל יתד של עגלה חרבה ביתר.

קובץ דפים אלה מחולק ל4:

אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים - הסיפור הראשון, בגלל קמצא ובר קמצא חרבה העיר ירושלים.

אשקא דרספק חרוב ביתר - הסיפור השני, בגלל בול עץ (יתד של עגלה?) חרבה העיר ביתר.

אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא - הסיפור השלישי, בגלל תרנגול ותרנגולת חרבה העיר "הר המלך".

בין הסיפורים המרכזים (ובעיקר בסוף) מסופרים סיפורים מזעזעים אשר בין היתר גרמו לחורבן בית המקדש השני.

בתורת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

נהוג ללמוד דפים אלו בתשעה באב^[5].

במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני:

ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
ברוקלין.
שלום וברכה!
בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.
בברכה.

— אגרות קודש, ז', ב'קפט

ביאורי הרבי למסכת גיטין[עריכה | עריכת קוד מקור]

קדימת מסכת גיטין למסכת קדושין. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)

תחילת המסכת. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 156 (עמ' 156)

ב א. תוס' ד"ה המביא. כשיעור י"ב שיטין המפסיקין כו'. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 180 (עמ' 180)

כה א. נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רנח (ע' 246)

לז ב. אמר לו אף על פי כן, יקבל ממנו. שערי הלכה ומנהג עמ' רפב (עמ' 274)

נב ב. ולא כל דבר שאין לו קצבה. לקוטי שיחות חל"ח עמ' 111 (עמ' 222)

נט ב. וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)

סד א. הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118

פג ב. אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה. לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)

צ א. אם לבו לגרשה והיא יושבת תחתיו ומשמשתו. לקוטי שיחות חלק ל"ד עמ' 138 (עמ' 150)

צ א. לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 157 (עמ' 157)

צ א. לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 55 (עמ' 64)

צ ב. כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 163 (עמ' 163)

ביאורי אדמו"ר הצמח צדק[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

↑ גיטין סז, א.
↑ רש"י שם.
↑ ע"ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.
↑ סוף מסכת סוטה.
↑ אאמו"ר [הרש"ב] היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב "איכה-רבה" וסוגית רב יוחנן שבפרק "הניזקין". בבוקר, אחר הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר "איכה". היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה. –– היום יום ט' מנחם אב.

[1] גיטין סז, א.

[2] רש"י שם.

[3] ע"ד המשנה יבמות עו, ב. כריתות טו, ב.

[4] סוף מסכת סוטה.

[5] אאמו"ר [הרש"ב] היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב "איכה-רבה" וסוגית רב יוחנן שבפרק "הניזקין". בבוקר, אחר הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר "איכה". היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה. –– היום יום ט' מנחם אב.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין]''' יש 9 פרקים ו89 דפים.
+ב'''מסכת גיטין''' יש 9 פרקים ו89 דפים.
-המסכת עוסקת בדיני הגט.
+המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של [[גירושין]] ל"ע.
+המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני [[שליח (הלכה)|שליח]], ובדיני [[קניין]].
+במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.
-== שטר קנין ==
+מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
+== רבי יוסי נימוקו עמו ==
+במסכת{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערה|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערה|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר' יוסי פסקה ה[[בינה]].
+== שטר ==
+{{ערך מורחב|ערך=[[שטר]]}}
 '''גט''' הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.
-== שטר הלוואה ==
+== אגדות החורבן ==
+'''אגדות החורבן''' הינן קובץ דפים מתוך מסכת גיטין פרק ה' דף נ"ה עמוד ב', אשר מספרות ומעידות על חורבנות (חורבן בית המקדש השני, חורבן בעיר ביתר, וחורבן העיר הר המלך).
+=== סיפור הגמרא ===
+'''הקובץ דפים מתחיל באמרה של רבי יוחנן:'''
+{{ציטוט|תוכן="אמר רבן יוחנן: מאי דכתיב 'אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה'? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר."|מקור=תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ה עמוד ב'|תרגום=על מה כתוב "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו יפול ברעה"? על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך ועל יתד של עגלה חרבה ביתר.|מירכאות=כן.}}
+קובץ דפים אלה מחולק ל4:
+<big>'''אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים'''</big> - הסיפור הראשון, בגלל קמצא ובר קמצא חרבה העיר ירושלים.
+<big>'''אשקא דרספק חרוב ביתר'''</big> - הסיפור השני, בגלל בול עץ (יתד של עגלה?) חרבה העיר ביתר.
+<big>'''אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא'''</big> - הסיפור השלישי, בגלל תרנגול ותרנגולת חרבה העיר "הר המלך".
+בין הסיפורים המרכזים (ובעיקר בסוף) מסופרים סיפורים מזעזעים אשר בין היתר גרמו לחורבן בית המקדש השני.
+=== בתורת חב"ד ===
+{{להשלים}}
+נהוג ללמוד דפים אלו בתשעה באב<ref>אאמו"ר [הרש"ב] היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב "איכה-רבה" וסוגית רב יוחנן שבפרק "הניזקין". בבוקר, אחר הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר "איכה". היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.
-[[הרבי]]{{הערת שוליים|1=[[התוועדויות]] [[תשמ"ח]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&hilite=f912a6f5-8243-4d2b-9e9f-0ec13a78b4b8&st=%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%90&pgnum=608 עמ' 611.].}} מסביר, כי '''שטר הלוואה''' - אינו לראיה בלבד, אלא מלבד זאת, שעל ידו נעשה חלות השעבוד דכל נכסיו, כמ"ש ברמב"ם{{הערת שוליים|הלכות מלווה ולווה פי"א ה"ה.}} "כל מלוה בשטר גובה אותה מן היורשין ומן
+–– [[היום יום]] [[ט' מנחם אב]].</ref>.
-הלקוחות", ואפילו אם לא נתפרש בשטר אחריות נכסים, שכן, "אחריות שלא נתפרשה בשטר טעות סופר היא בין בשטרי הל ואה בין בשטרי מקח וממכר"{{הערת שוליים|הלכות גזילה ואבידה פי"ח.}}
-ולכן, "שטר שלוה בו ופרעו, אינו חוזר ולוה בו, שכבר נמחל שעבודו", כלומר, תקפו של השטר שעל ידו נעשה חלות השעבוד, נתבטל בפרעון ההלוואה, ושוב אין לו תוקף של שטר לענין שעבוד (גם אם היה יכול לשמש לראיה).
+במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני:
-== רבי יוסי נימוקו עמו ==
+{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
+ברוקלין.
+שלום וברכה!
+בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.
-במסכת{{הערת שוליים|גיטין סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו " - "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (משא"כ שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מ"מ, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}} ). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר' יוסי פסקה ה[[בינה]].
+בברכה.|מקור=[[אגרות קודש]], ז', ב'קפט}}
-=== ביאורי הרבי ===
+== ביאורי הרבי למסכת גיטין ==
-*'''קדימת מסכת גיטין למסכת קדושין.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=181 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)]
+*'''קדימת מסכת [[גיטין]] למסכת קדושין.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=181 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)]
 *'''תחילת המסכת.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=156 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 156 (עמ' 156)]
@@ שורה 22: / שורה 55: @@
 *'''ב א.''' תוס' ד"ה המביא. כשיעור י"ב שיטין המפסיקין כו'. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=180 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 180 (עמ' 180)]
-*'''כה א.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח ח"א עמ' רנח (ע' 246)]
+*'''כה א.''' נמנין ומושכין את ידיהן ממנו עד שישחט. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15808&st=&pgnum=246 שערי המועדים פסח חלק א' עמ' רנח (ע' 246)]
 *'''לז ב.''' אמר לו אף על פי כן, יקבל ממנו. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15802&st=&pgnum=274 שערי הלכה ומנהג עמ' רפב (עמ' 274)]
@@ שורה 28: / שורה 61: @@
 *'''נב ב.''' ולא כל דבר שאין לו קצבה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15838&st=&pgnum=122&hilite= לקוטי שיחות חל"ח עמ' 111 (עמ' 222)]
-*'''נט ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
+*'''נט ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
-*'''סד א.''' הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
+*'''סד א.''' [[הודאת בעל דין]] (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
 *'''פג ב.''' אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]
@@ שורה 38: / שורה 71: @@
 *'''צ א.''' לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=157 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 157 (עמ' 157)]
-*'''צ א.''' לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חי"ח עמ' 55 (עמ' 64)]
+*'''צ א.''' לא יגרש אדם את אשתו אלא אם כן מצא בה דבר ערוה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=9d6819c1-2bd0-4cd6-b5e6-f6e679b87f4f&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=64 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 55 (עמ' 64)]
 *'''צ ב.''' כל המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=162 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 163 (עמ' 163)]
@@ שורה 53: / שורה 86: @@
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=257 פרק שמיני]
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי]
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83788 ציונים למסכת גיטין] {{אינפו}}
+{{שס}}
 {{הערות שוליים}}
-{{שס}}
 [[קטגוריה:ש"ס]]
+[[קטגוריה:סדר נשים]]
+[[en:Gittin]]

מסכתות הש"ס
סדר זרעים	ברכות · פאה · דמאי · כלאים · שביעית · תרומות · מעשרות · מעשר שני · חלה · ערלה · ביכורים
סדר מועד	שבת · עירובין · פסחים · שקלים · ראש השנה · יומא · סוכה · ביצה · תענית · מועד קטן · מגילה · חגיגה
סדר נשים	יבמות · כתובות · נדרים · נזיר · סוטה · גיטין · קידושין
סדר נזיקין	בבא קמא · בבא מציעא · בבא בתרא · סנהדרין · מכות · שבועות · עדויות · עבודה זרה · אבות · הוריות
סדר קדשים	זבחים · מנחות · חולין · בכורות · ערכין · תמורה · כריתות · מעילה · תמיד · מדות · קינים
סדר טהרות	כלים · אהלות · נגעים · פרה · טהרות · מקוואות · נדה · מכשירין · זבים · טבול יום · ידים · עוקצין