אתב"ש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''כתב אתב"ש''', הנקרא גם "'''צופן אתב"ש"''', הוא צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות ה[[אותיות]] הראשונות בסדר הא' ב' העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הרעיון הוא לחלק את עשרים ושתיים אותיות האלפבית העברי (לא כולל אותיות סופיות) לשני טורים מקבילים - האחד מתחיל מאל"ף והשני מתחיל מת"ו. מסופר שפעם הייתה [[ילד | ילדה]] קטנה ששלחה מכתב ל[[מנחם מענדל שניאורסון |רבי]] בכתב סתרים (יש סברה שזה היה אתב"ש) בו [[כתיבה לרבי | כתבה לרבי]] שהיא מברכת אותו בבנים והרבי בירך אותה בחזרה בצופן (לא ידוע מה הייתה הברכה) . בספר ירמיהו מסופר על [[נבואה | נבואת]] [[ירמיהו]] על [[בבל]] . הוא מזהיר בצופן אתב"ש על העומד להתרחש כשהוא מחליף את המילה בבל ב"ששך" ועל פי רוב המפרשים מדובר בבל . משם עבר האתב"ש במשך הדורות עד היום.
+{{אות|שם=א"ת ב"ש}}
+'''כתב אתב"ש''', הנקרא גם "'''צופן אתב"ש"''', הוא [[נוטריקון]] המהווה צופן החלפה. בצופן זה מוחלפות ה[[אותיות האל"ף בי"ת|אותיות]] הראשונות בסדר הא' ב' העברי באותיות האחרונות בו. לפי כלל הא-ת ב-ש, אל"ף מוחלפת באות ת"ו, בי"ת מוחלפת באות שי"ן, גימ"ל מוחלפת באות רי"ש וכן הלאה. הצופן לא כולל אותיות סופיות.
+בחסידות מבואר שחילופי האותיות הם בחינת העלם ולבוש המסתיר על האור, דוגמת ה[[משל]] שמעלים על הנמשל{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2000610064 תורת שמואל תרל"ג חלק ב' עמוד שלט].}}.
+==פיענוח הצופן==
+*א → ת
+*ב → ש
+*ג → ר
+*ד → ק
+*ה → צ
+*ו → פ
+*ז → ע
+*ח → ס
+*ט → נ
+*י → מ
+*כ → ל
+*ל → כ
+*מ → י
+*נ → ט
+*ס → ח
+*ע → ז
+*פ → ו
+*צ → ה
+*ק → ד
+*ר → ג
+*ש → ב
+*ת → א
+==השימוש בצופן==
+בספר ירמיהו{{הערה|כה, כו.}} מסופר על [[נבואה | נבואת]] [[ירמיהו]] על [[בבל]] "מלך ששך ישתה אחריהם", ורוב המפרשים מבארים ש'''ששך''' הוא מלכות בבל בחילוף האותיות בצופן א"ת ב"ש.
+דוגמא נוספת של שימוש בצופן זה כבר בספרי הנביאים, הוא בפסוק "ישבי '''לב קמי'''"{{הערה|ירמיהו נא, א.}} שכוונתו ל'כשדים', ועל דרך זה מפרשת הגמרא{{הערה|סנהדרין כב.}} שתיבות 'מנא מנא תקל ופרסין' נכתבו במשתה בלשאצר בצופן א"ת ב"ש.
-                                                                                                                                                                                                   {{קצרמר}}
+במשנת חסידים מסכת מוצאי שבת מובא שבאכילת זתים יש לכון בגימטריא של 'זית' (417) שעולה כמו הגימטריא של 'א-ל א-להים' ושם הוי' בחילוף אתב"ש 'מצפצ', שעולים יחד גם הם 417, וזו סגולה ל[[שכחה]]{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3601331707 מובאר בהמשך תער"ב חלק שלישי, עמוד א'תסג].}}.
+==קביעות המועדים==
+בשולחן ערוך{{הערה|1=אורח חיים תכח ג'. מהטור בשם הגאונים.}} מופיע סימן לקביעות המועדים בצופן זה, לפי ידיעת היום הראשון של חג הפסח, כיון שמספר הימים בחודש ניסן ואילך עד לחודש תשרי שאחריו הוא קבוע, על ידי זכירת סימן זה, ניתן לחשב בקלות את כל התאריכים שיבואו במחצית השנה הבאה:
+*'''א → ת''' - ביום ה'''א'''' שבו חל פסח, יחול תמיד '''ת'''שעה באב{{הערה|בשולחן ערוך מובא על כך הרמז, שבלשון הפסוק נאמר "על מצות ו'''מרורים''' יאכלהו", שרומז גם למרירות של תענית תשעה באב על חורבן בית המקדש.}}, לדוגמא, אם יום ראשון של פסח חל ביום חמישי, גם תשעה באב יחול באותה שנה ביום חמישי
+*'''ב → ש''' - ביום ה'''ב'''' של חל פסח, יחול תמיד חג '''ש'''בועות
+*'''ג → ר''' - ביום ה'''ג'''' של חל פסח, יחול תמיד '''ר'''אש השנה
+*'''ד → ק''' - ביום ה'''ד'''' של חל פסח, יחול תמיד '''ק'''ריאת התורה המיוחדת של סיום כל החמישה חומשי תורה, כלומר שמחת תורה (בחו"ל, ובארץ - אסרו חג סוכות)
+*'''ה → צ''' - ביום ה'''ה'''' של חל פסח, יחול תמיד '''צ'''ום יום הכיפורים
+*'''ו → פ''' - היום ה'''ו'''' של חל פסח, הוא אותו יום שבו חל '''פ'''ורים של אותה שנה{{הערה|כיון שבחלק מהשנים חשון וכסלו מלאים ובחלק חסרים, לא ניתן לחשב לפי סימן קבוע באיזה יום יחול פורים של השנה הבאה, והסימן רק מברר מתי חל חג הפורים של השנה שחלפה.}}
+סימן זה הובא במספר מקומות על ידי רבותינו נשיאינו, שאף הסבירו את הקשר והתוכן שבסימן זה{{הערה|1=ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/11200012484 שיחת שבת פרשת דברים תשכ"ט] שם התבאר השייכות התוכנית בין תשעה באב וחג הפסח. [https://chabadlibrary.org/books/11200016007 שיחת י"ז תמוז תשל"א (נדחה)], שם התבאר בנוגע לי"ז בתמוז, [https://chabadlibrary.org/books/11200010779 שיחת כ"ף מנחם אב תשכ"ח], [https://drive.google.com/file/d/10jwfErFoPycEhs38JqGwJV-G4x3_rnLL/view פרשת פנחס תשמ"ז], ועוד.}}.
+==בתורת החסידות==
+צופן א"ת ב"ש מובא במספר מקומות בתורת החסידות, כך לדוגמה מבואר הרמז שקיום "מצוה" ממשיך את האלוקות של שם הוי', והדבר רמוז בשם המצוה עצמה, שהאותיות מ"צ מתחלפות באתב"ש בשם י"ה, ויחד עם סיום המילה "(מצ)וה" - נוצר שם הוי'{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/2101000057 מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ט, ל], [https://chabadlibrary.org/books/2201340101 שערי אורה שער החנוכה נ, א], [https://chabadlibrary.org/books/1900640231 מאמרי אדמו"ר האמצעי קונטרסים שכג], ועוד.}}.
+דוגמא נוספת{{הערה|הובאה גם ברש"י על פרשת נשא ז, כ: "גִּימַטְרִיָּא שֶׁל קְטֹרֶת – תַּרְיַ"ג מִצְווֹת, וּבִלְבַד שֶׁתַּחֲלִיף קוֹ"ף בְּדָלֶ"ת עַל יְדֵי א"ת ב"ש ג"ר ד"ק" (ומקורו בבמדבר רבה יג טז).}} היא ה[[גימטריא]] של [[קטרת]] כ[[תרי"ג]] בתנאי שהקו"ף מתחלפת בדל"ת בצופן אתב"ש{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/11200017114 מאמר ד"ה ביום עשתי עשר תשל"ב].}}.
+על המשמעות של צורת הצופן מבואר בכתבי אדמו"ר הצמח צדק שהם דוגמת 'אחור וקדם צרתני', שאפשר להשיג רק את י"א האותיות ה'חיצוניות', ולא את הפנימיות שלהם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/3301300587 יהל אור לתהלים קלט].}}, ואצל חסידים מבואר, שהוא דוגמת [[נעוץ סופן בתחילתן]], שדווקא הסוף מחובר עם ההתחלה, שהאות הראשונה רומזת לאותה האחרונה וכן להיפך{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/5102020066 תולדות אברהם חיים פרק שביעי], ושם, שדווקא תיבת 'מות' בצופן אתב"ש היא שם יפ"א, שעל ידו חיים וקיימים כל העולמות, שהוא ראשי תיבות "'''פ'''ותח '''א'''ת '''י'''דך", ובגימטריא מלאך. וכן 'צדקה' באתב"ש היא גם 'צדקה' (מהסוף להתחלה).}}.
+==לקריאה נוספת==
+*ספר המאמרים תרנ"ב עמוד נא
+{{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:נוטריקון]]