הלל פבזנר – הבדלי גרסאות

גרסה אחרונה מ־06:11, 20 באוגוסט 2025

הרב הלל פעווזנער (כ"ט שבט תרפ"ב - ד' תשרי תשס"ט) היה רב ופוסק. כיהן כרבם של חסידי חב"ד בצרפת במשך 55 שנים, וכאב"ד ועד רבני ליובאוויטש בצרפת. מייסד ונשיא מוסדות "סיני-ליובאוויטש" בפריז. במשך כשני עשורים היה ר"מ בישיבת תומכי תמימים ברינואה.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד לרב אברהם ברוך פבזנר בעיר מינסק כ"ט שבט תרפ"ב. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' תומכי תמימים פוקינג ובפריז, שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.

בשנת תש"ו יצא מרוסיה, ומשנת תש"ז התגורר בפריז שבצרפת, שם כיהן כרב ואב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת. הקים את מוסדות סיני ואת מערכת כשרות בצרפת והיה חלק מהקמת מרכז רבני ארופה.

נשא לאשה את רעייתו עשקא בת הרב אריה דב איידלמן.

היה ידוע בגאונותו בתורה בש"ס ובשאר ספרים היה עורך נסיעות ברחבי העולם כדי להכשיר מקוואות.

בשנת תשט"ו הקים בהוראת הרבי את מוסדות 'סיני' בצרפת כמוסד דתי בכדי לקלוט את המהגרים מצפון אפריקה^[1].

פעילותו להפצת בשורת הגאולה[עריכה | עריכת קוד מקור]

היה מהרבנים הבולטים שעודדו ונטלו חלק בהפצת בשורת הגאולה ושהרבי הוא המלך המשיח.

בשלהי חודש טבת תשנ"ג דיווח לרבי (באמצעות מכתב למזכיר הרב יהודה לייב גרונר) על ועידה ('קאנפירנעץ') בענייני משיח שייערך במוצאי שבת פרשת בא בבית ספר סיני בה ידברו על שלושה נקודות: "הגיע זמן גאולתכם", היכונו לביאת המשיח ויחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד ואת הענין האחרון הדגיש וכתב שאותו הולכים להדגיש בועידה, וביקש הסכמה וברכה. הרבי אישר זאת ולאחר שהמזכיר הדגיש את הענין השלישי והזכיר שאותו ידגישו במיוחד הרבי הניד שוב להסכמה וברכה^[2].

היה מהרבנים שעודדו את קיום 'מעמד קבלת המלכות העולמי - הסאטלייט' שנערך בי' שבט תשנ"ג וקראו להתחבר אליו מכל רחבי תבל בהכרזת יחי אדוננו^[3]. במעמד עצמו נשא דברים בצרפתית בשידור חי מצרפת כשמעורר אודות קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח^[4].

בחודש אדר תשנ"ג שאל את הרבי האם יש מקום לעשות שלטי משיח בהם יהיה כתוב בצרפתית "הנה הנה משיח בא - מגיע"^[5] כשהמשמעות והפירוש הם בלשון הווה כך שיהיו שיאמרו שחב"ד מבשרים שמשיח כבר בא. הרב פבזנר ציין שנוסח זה קיצוני אף יותר מסיסמת "ברוך הבא מלך המשיח" שהפיצו ניידות חב"ד באה"ק בראשות הרב דוד נחשון. הרבי אישר את סיסמא זו^[6].

גם אחרי ג' תמוז המשיך בפירסום האמונה הטהורה בנצחיות חייו של הרבי והתגשמות נבואת הגאולה, ואף השתתף (בשידור חי) בכינוסי גאולה ומשיח שהתקיים ביד אליהו בשנת תשנ"ה על ידי הרב זמרוני ציק ובהמשך אף בכינוסים נוספים^[7].

הרב פבזנר חתם על פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח.

פטירתו והנצחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בשלהי תשס"ח הובהל הרב פבזנר לבית הרפואה בשל דלקת ריאות חריפה. ר' הלל נפטר בביתו ביום חמישי מוצאי צום גדליה, ד' תשרי תשס"ט. ונקבר בהר הזיתים שבירושלים.

שלושים יום לאחר פטירת הרב פבזנר, במעמד מרגש שנערך לרגל ה'שלושים' במוסד "סיני" בפריז, בהשתתפות מאות חסידים, רבנים ושלוחים מצרפת, הוכתר בנו הגדול הרב אברהם ברוך לכהן כרב במקום אביו.

במלאת שנה לפטירתו התקיים טקס הכנסת ספר תורה שנכתב לעילוי נשמתו על ידי בני משפחתו וחברי הקהילה.

בבר מצווה לנינו הת' הלל הלוי סגל בכ"ח בניסן תשפ"ה הוצא לאור תדפיס מתוך ספר לעילוי נשמתו.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

רעייתו, מרת עשקה (בת הרב אריה דוב איידלמן).
בנו, הרב אברהם ברוך - עד שנת תשס"ט כיהן כמשפיע בישיבת תורת אמת בירושלים ומנהל בית ספר עטרת רבקה. בשנת תשס"ט עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרב אנ"ש בפריז וסגן אב"ד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
בנו, ר' יוסף יצחק - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש בפריז ומייסד ועד רבני ליובאוויטש צרפת.
בנו, ר' מנחם מענדל פבזנר, שליח הרבי לשווייץ, ומנהל בית חב"ד בז'נבה.
בתו, מרת שטערנא שרה קלמנסון^[8], אשת הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון - ראש ישיבת תומכי תמימים ברינואה ומחבר סדרת מי טל.
בתו, מרת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל נפרסטק, מנהל מערכת שבועון כפר חב"ד בפריז.
בתו, מרת חנה סלונים, אשת ר' חיים, שליח בדיז'ון, צרפת.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

ראיון לבטאון "מרכז רבני אירופה". (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
מעמד הכתרת ר' אברהם ברוך פבזנר למלא מקום אביו. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
טכס הכנסת ספר תורה לעילוי נשמת הרב פבזנר. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
גלריית תמונות מהרב פבזנר בתפילה. (הקישור אינו פעיל, כ"ח אייר תשפ"ג)
לקט מכתבים שקיבל מרבותינו נשיאינו, תשורה שיצאה לאור לציון עשור לפטירתו
מהפיכת החינוך בצרפת, בתוך תשורה מנישואי צאצאיו, טבת תשפ"ב
'מטבעי אני מופנם': 'יחידות' מיוחדת של הרב הלל פבזנר עם הרבי, באתר 'לחלוחית גאולתית'

הערות שוליים

↑ קידוש ה': עיתון 'הארץ' מפרגן לחינוך החב"די בפריז.
↑ יומן 'בית משיח 770'
↑ הקול קורא אודות הסאטלייט בחתימתו
↑ תכנית ואביטה נפלאות לחודש שבט תשפ"א (שעה 1:12 ואילך)
↑ LE VOICI. LE VOICI. MACHIAH ARRIVE
↑ קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אד"ש מה"מ גל' לה (ע' 5)
↑ לדוגמא: בסאטלייט בי' שבט תשנ"ו.
↑ נפטרה בליל שבת י"ז בשבט תשפ"ה.

[1] קידוש ה': עיתון 'הארץ' מפרגן לחינוך החב"די בפריז.

[2] יומן 'בית משיח 770'

[3] הקול קורא אודות הסאטלייט בחתימתו

[4] תכנית ואביטה נפלאות לחודש שבט תשפ"א (שעה 1:12 ואילך)

[5] LE VOICI. LE VOICI. MACHIAH ARRIVE

[6] קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אד"ש מה"מ גל' לה (ע' 5)

[7] לדוגמא: בסאטלייט בי' שבט תשנ"ו.

[8] נפטרה בליל שבת י"ז בשבט תשפ"ה.

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==תולדות חיים==
-נולד לאביו הרב [[אברהם ברוך פבזנר]] בעיר [[מינסק]] [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ב]]. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' [[תומכי תמימים פוקינג]] וב[[פריז]], שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.
+נולד לרב [[אברהם ברוך פבזנר]] בעיר [[מינסק]] [[כ"ט שבט]] [[תרפ"ב]]. למד בישיבות תומכי תמימים ז'יטומיר, תומכי תמימים וורוניז' [[תומכי תמימים פוקינג]] וב[[פריז]], שם שימש גם כמגיד שיעור ומשגיח.
 בשנת [[תש"ו]] יצא מ[[רוסיה]], ומשנת [[תש"ז]] התגורר ב[[פריז]] שב[[צרפת]], שם כיהן כרב ואב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
 הקים את מוסדות סיני ואת מערכת כשרות בצרפת והיה חלק מהקמת מרכז רבני ארופה.
+נשא לאשה את רעייתו עשקא בת הרב [[אריה דב איידלמן]].
 היה ידוע בגאונותו בתורה בש"ס ובשאר ספרים היה עורך נסיעות ברחבי העולם כדי להכשיר מקוואות.
@@ שורה 20: / שורה 22: @@
 היה מהרבנים שעודדו את קיום 'מעמד קבלת המלכות העולמי - הסאטלייט' שנערך ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]] וקראו להתחבר אליו מכל רחבי תבל בהכרזת יחי אדוננו{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/e/e7/%D7%99%27_%D7%A9%D7%91%D7%98_%D7%AA%D7%A9%D7%A0%22%D7%92.jpg הקול קורא אודות הסאטלייט בחתימתו]}}. במעמד עצמו נשא דברים בצרפתית בשידור חי מצרפת כשמעורר אודות קבלת מלכותו של הרבי כמלך המשיח{{הערה|[https://drive.google.com/file/d/12UqSl_nsOR1WUjcytEoUmTiz6p33uhn-/view תכנית ואביטה נפלאות לחודש שבט תשפ"א] (שעה 1:12 ואילך)}}.
 בחודש [[אדר]] [[תשנ"ג]] שאל את הרבי האם יש מקום לעשות שלטי משיח בהם יהיה כתוב בצרפתית "הנה הנה משיח בא - מגיע"{{הערה|LE VOICI. LE VOICI. MACHIAH ARRIVE}} כשהמשמעות והפירוש הם בלשון הווה כך שיהיו שיאמרו שחב"ד מבשרים שמשיח כבר בא. הרב פבזנר ציין שנוסח זה קיצוני אף יותר מסיסמת "ברוך הבא מלך המשיח" שהפיצו [[ניידות חב"ד באה"ק]] בראשות הרב [[דוד נחשון]]. הרבי אישר את סיסמא זו{{הערה| [https://drive.google.com/file/d/12DcnFbdKczLuMjkag8BiBqVhmlIS8ead/view?usp=sharing קובץ הערות וביאורים בתורת כ"ק אד"ש מה"מ גל' לה] (ע' 5)}}.
-גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי מלך המשיח שליט"א]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף (בשידור חי) ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיים ביד אליהו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך אף בכינוסים נוספים{{הערה|לדוגמא: בסאטלייט ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]].}}.
+גם אחרי [[ג' תמוז תשנ"ד|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה הטהורה ב[[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי ]] והתגשמות [[הרבי כמלך המשיח|נבואת הגאולה]], ואף השתתף (בשידור חי) ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיים ביד אליהו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ובהמשך אף בכינוסים נוספים{{הערה|לדוגמא: בסאטלייט ב[[י' שבט]] [[תשנ"ו]].}}.
+הרב פבזנר חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח]].
 ===פטירתו והנצחתו===
@@ שורה 30: / שורה 34: @@
 במלאת שנה לפטירתו התקיים טקס [[הכנסת ספר תורה]] שנכתב לעילוי נשמתו על ידי בני משפחתו וחברי הקהילה.
+בבר מצווה לנינו הת' הלל הלוי סגל ב[[כ"ח בניסן]] [[תשפ"ה]] הוצא לאור תדפיס מתוך ספר לעילוי נשמתו.
 ==משפחתו==
-'''בניו''':
+* רעייתו, מרת עשקה (בת הרב [[אריה דוב איידלמן]]).
-* הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] - עד שנת [[תשס"ט]] כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומנהל [[בית ספר עטרת רבקה]]. בשנת [[תשס"ט]] עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרב אנ"ש ב[[פריז]] וסגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
+* בנו, הרב [[אברהם ברוך פבזנר (פריז)|אברהם ברוך]] - עד שנת [[תשס"ט]] כיהן כ[[משפיע]] בישיבת [[תורת אמת]] ב[[ירושלים]] ומנהל [[בית ספר עטרת רבקה]]. בשנת [[תשס"ט]] עם פטירת אביו מונה לממלא מקומו כרב אנ"ש ב[[פריז]] וסגן אב"ד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
-* ר' [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק]] - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש ב[[פריז]] ומייסד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
+* בנו, ר' [[יוסף יצחק פבזנר (צרפת)|יוסף יצחק]] - מנכ"ל מוסדות סיני-ליובאוויטש ב[[פריז]] ומייסד [[ועד רבני ליובאוויטש צרפת]].
-* ר' מנחם מענדל פבזנר [[שליח]] הרבי ל[[שוויץ]], ומנהל [[בית חב"ד]] בז'נבה.
+* בנו, ר' מנחם מענדל פבזנר, [[שליח]] הרבי ל[[שווייץ]], ומנהל [[בית חב"ד]] בז'נבה.
-'''בנותיו''':
+* בתו, מרת שטערנא שרה קלמנסון{{הערה|נפטרה בליל שבת [[י"ז בשבט]] [[תשפ"ה]].}}, אשת הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומחבר סדרת [[מי טל]].
-* מרת שטערנא שרה קלמנסון, אשת הרב [[יחיאל מנחם מענדל קלמנסון |יחיאל מנחם מענדל]] - ראש ישיבת [[תומכי תמימים ברינואה]] ומחבר סדרת [[מי טל]].
+* בתו, מרת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל נפרסטק, מנהל מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] ב[[פריז]].
-* מרת רבקה נפרסטק, אשת ר' יחזקאל נפרסטק, מנהל מערכת [[שבועון כפר חב"ד]] ב[[פריז]].
+* בתו, מרת חנה סלונים, אשת ר' [[חיים סלונים|חיים]], שליח בדיז'ון, [[צרפת]].
-* מרת חנה סלונים, אשת ר' [[חיים סלונים|חיים]], שליח בדיז'ון, [[צרפת]].
 ==קישורים חיצוניים==
@@ שורה 65: / שורה 70: @@
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ב]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ט]]
+[[קטגוריה:אבות בתי דין]]