לדלג לתוכן

ניגון טעמי הנגינה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(43 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
בין [[ניגוני חב"ד]] ישנם ניגונים של '''טעמי קריאה''' בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך.
[[קובץ:טעמים.jpg|ממוזער|250px|'''טעמי הנגינה''' - נוסח חב"ד]]
ניגוני '''טעמי הנגינה''', הם ניגוני טעמי ה[[קריאת התורה|קריאה]] בנוסח חב"ד, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. מופיעים כניגונים האחרונים בחלקו הראשון של ספר הניגונים (ניגונים קע"ב - קע"ה).


==טעמים להפטרה==
== טעמי המקרא ==
טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
{{ערך מורחב|טעמי המקרא}}
# ההפטרה של "שובה ישראל".
'''טעמי המקרא''' ל[[קריאת התורה|קריאה בתורה]] (או '''טעמי הנגינה''', '''טעמים''') הם סימנים מיוחדים המצורפים ל{{מונחון|תיבות|מילות}} ה{{מונחון|תנ"ך|תורה, נביאים וכתובים}} (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות [[תורה|התורה]], לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.
#הפסוק "מי א-ל כמוך" בהפטרה של יום-הכיפורים.
# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).


טעמי ההפטרה מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]].
נוסח חבשל הטעמים, הועבר במסורת מ[[אדמו"ר הזקן]] ל[[אדמו"ר הצמח צדק]], עד שהגיע לידי [[אדמו"ר הריי"צ]]. בנוסח זה, משתמשים כיום [[חסידי חב"ד ליובאוויטש]] ב[[קריאת התורה]] בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים ל[[מגילת אסתר|קריאת המגילה]] ב[[פורים]], קריאת התורה ב[[ימים נוראים]] ו[[הפטרה]] בכל שבוע.


==טעמים למגילת אסתר==
== הניגונים ==
טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם חופרים להרבה מאוד אנשים בשכל. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים טעמים אלו הם מהסוג שאחרי שאתה שומע אותם אתה מת ב מ ק ו ם ומיוחדים לאנשים מסוממים בלבד. (מכיוון שאצלם השכל רופס והם לא יבינו כלום.)


טעמי המגילה מופיעים כניגון קע"ה - ניגון אחרון - ב[[ספר הניגונים]] חלק א'. כן כן מה שתגידו אני אומר הכל זיוף ובילבולי שכל!
ב[[ספר הצאצאים]] מסופר ש[[אדמו"ר הזקן]] לימד את נכדו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ונינו [[הרב"ש]] עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - [[תהלים]] משלי ואיוב), הרב"ש לימדם ל[[רז"א]] שלימדם ל[[אדמו"ר הריי"צ]]. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.


==טעמים לימים נוראים==
כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]]. '''לשמיעת הניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=172 הורביץ.mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}.}}, הפטרה{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=174 הורביץ.mp3}}.}}, ימים נוראים{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]]. '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=173 הורביץ.mp3}}.}} ומגילת אסתר{{הערה|טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) ב[[ספר הניגונים]] (חלק א'). '''להאזנה לניגון:''' מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=175 הורביץ.mp3}}.}}.
טעמים לראש השנה ויום הכיפורים הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
* טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
* טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. ל[[אדמו"ר הזקן]] היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
:# ההפטרה של "שובה ישראל".
:# הפסוקים "מי א-ל כמוך" ב[[מפטיר יונה]] של [[יום הכיפורים]].
:# התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר [[נשיאי חב"ד]] קוראים בניגון מיוחד).
* טעמים לראש השנה ו[[יום הכיפורים]] הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
* טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את [[מגילת אסתר]]. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.


טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג ב[[ספר הניגונים]].
== קישורים חיצוניים ==
* '''ימי החול, שבת ויום טוב''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=172 הורביץ.mp3}}, מפי ר' [[מיכאל סלאווין]]: {{שמע|קובץ=טעמי הקריאה - שבת ויום טוב (מיכאל סלאווין).mp3}}
* '''הפטרה''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=174 הורביץ.mp3}}
* '''ימים נוראים''': מפי ר' דוד הורביץ: {{שמע|קובץ=173 הורביץ.mp3}}
* '''מגילת אסתר''': מפי ר' [[דוד הורביץ]]: {{שמע|קובץ=175 הורביץ.mp3}}


==טעמים לקריאת התורה==
{{מסורת הניגונים}}
טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ניגונים שונים|טעמים]]
טעמי הקריאה מופיעים כניגון קע"ב ב[[ספר הניגונים]].
[[קטגוריה:טעמי המקרא]]
 
[[קטגוריה:סוגי ניגונים]]
 
==המקור לטעמים==
ישנם חילוקי דעות בנוגע למקורם של טעמי המקרא וסימניהם, לרוב הדעות המגינה של הטעמים היא הלכה למשה מסיני, והסימנים היו בהתחלה רק עם הידים ולאחר מכן ציירו אותם איך שהם כיום בספרים.
 
יש דעה נוספת שהמנגינה נוספה לצורך הפיסוק הנכון ובשביל להקל ללמידה בע"פ.

גרסה אחרונה מ־15:26, 19 באוגוסט 2025

טעמי הנגינה - נוסח חב"ד

ניגוני טעמי הנגינה, הם ניגוני טעמי הקריאה בנוסח חב"ד, בהם קוראים ספרים שונים בתנ"ך. מופיעים כניגונים האחרונים בחלקו הראשון של ספר הניגונים (ניגונים קע"ב - קע"ה).

טעמי המקרא[עריכה | עריכת קוד מקור]

ערך מורחב – טעמי המקרא

טעמי המקרא לקריאה בתורה (או טעמי הנגינה, טעמים) הם סימנים מיוחדים המצורפים לתיבות התנ"ך (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת התיבות ובצורת הגיית המילים. טעמי הנגינה מלווים את מילות התורה, לכל מילה טעם אחד בדרך כלל. הטעם מלמד על הטעמתה של המילה ועל מידת הפסקתה מהמילה שאחריה.

נוסח חב"ד של הטעמים, הועבר במסורת מאדמו"ר הזקן לאדמו"ר הצמח צדק, עד שהגיע לידי אדמו"ר הריי"צ. בנוסח זה, משתמשים כיום חסידי חב"ד ליובאוויטש בקריאת התורה בימות החול, שבת ומועדים. ניגוני טעמים דומים משמשים את החסידים לקריאת המגילה בפורים, קריאת התורה בימים נוראים והפטרה בכל שבוע.

הניגונים[עריכה | עריכת קוד מקור]

בספר הצאצאים מסופר שאדמו"ר הזקן לימד את נכדו אדמו"ר הצמח צדק ונינו הרב"ש עשרה מיני נגינה (כולל טעמים לספרי אמ"ת - תהלים משלי ואיוב), הרב"ש לימדם לרז"א שלימדם לאדמו"ר הריי"צ. חלק ממנגינות אלו אבדו ואין לנו היום מסורת לגביהם.

כיום יש לנו ארבעה סוגי נגינות לטעמים: ימי החול ושבת ויום טוב[1], הפטרה[2], ימים נוראים[3] ומגילת אסתר[4].

  • טעמי קריאת התורה בחול, שבת ויום טוב הם הטעמים הרגילים בהם קוראים בתורה גם כיום.
  • טעמי ההפטרה הינם טעמים מיוחדים בהם קוראים את ההפטרה. לאדמו"ר הזקן היו מספר הפטרות אותם היה קורא בניגון מיוחד:
  1. ההפטרה של "שובה ישראל".
  2. הפסוקים "מי א-ל כמוך" במפטיר יונה של יום הכיפורים.
  3. התיבות שבהפטרת פרשת החודש המדברות על נשיא (בזה היו גם שאר נשיאי חב"ד קוראים בניגון מיוחד).
  • טעמים לראש השנה ויום הכיפורים הם טעמים בהם קוראים את קריאות התורה של ראש-השנה ויום הכיפורים. 'טעמים' אלו שונים ומיוחדים מ'טעמי הקריאה' של כל השנה.
  • טעמים למגילת אסתר הם טעמים בהם קוראים את מגילת אסתר. טעמים אלו מיוחדים ושונים הם מכל שאר סוגי הטעמים ומיוחדים לקריאת מגילת אסתר בלבד.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


מסורת הניגונים - הרב דוד הורביץ
ניגוני רבותינו נשיאינו: א · ב · ג · ד · ה · ו · ז · ח · ט · י · יא · יב · יג · יד · טו · טז · יז · יח · יט · כ · כא · כב · כג · כד | זמנים שונים: כה · כו · כז · כח · כט · ל · לא · לב · לג-לד · לה · לו-לז · לח · לט · מ · מא · מב · מג · מד · מה-מו · מז · מח · מט · נ · נא · נב · נג · נד · נה · נו · נז | ניגוני י"א ניסן: נח · נט · ס · סא · סב · סג · סד · סה · סו · סז · סח · סט · ע · עא · עב · עג · עד | ניגונים לימים נוראים: עה · עו · עז · עח · עט · פ · פא · פב · פג · פד · פה · פו · פז · פח · פט · צ · צא | נוסח התפילה: צב · צג · צד · צה · צו · צז · צח · צט · ק | ניגוני התוועדות: קא · קב · קג · קד · קה · קו · קז · קח · קט · קי · קיא · קיב · קיג (א) / קיג (ב) · קיד · קטו · קטז · קיז · קיח · קיט-קכ · קכא · קכב · קכג-קכו · קכז · קכח-קמ · קמא · קמב | ניגוני געגועים: קמג · קמד · קמה · קמו · קמז · קמח · קמט · קנ · קנא · קנב · קנג · קנד | ניגונים לשבת ויום טוב: קנה · קנו-קנט · קס · קסא-קסו | ניגוני שמחה וריקוד: קסז-קע · קעא ·קעב · קעג · קעד · קעה · קעו-קעח · קעט · קפ · קפא · קפב · קפג-קפד · קפה · קפו-קצא · קצב · קצג · קצד-קצז | ניגוני מארש: קצח · קצט · ר-רא · רב · רג-רה · רו · רז · רח-רטו
ניתן לראות את שם הניגון באמצעות ריחוף עם סמן העכבר על מספר הניגון

הערות שוליים

  1. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ב בספר הניגונים. לשמיעת הניגון: מפי ר' דוד הורביץ: ‏האזנה‏, מפי ר' מיכאל סלאווין: ‏האזנה‏.
  2. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ד בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: ‏האזנה‏.
  3. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ג בספר הניגונים. להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: ‏האזנה‏.
  4. טעמים אלו מופיעים כניגון קע"ה (ניגון אחרון) בספר הניגונים (חלק א'). להאזנה לניגון: מפי ר' דוד הורביץ: ‏האזנה‏.