לדלג לתוכן

יצחק דב ליברמן – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מענדל150 (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מנחם בר"י (שיחה | תרומות)
 
(48 גרסאות ביניים של 15 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:ר' יצחק ליברמן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב ליברמן בעת מעמד הקפות שניות בכפר חב"ד]]
[[קובץ:ר' יצחק ליברמן.jpg|ממוזער|שמאל|הרב ליברמן בעת מעמד הקפות שניות בכפר חב"ד]]
הרב '''יצחק דב ליברמן''' ([[י"ד חשוון]] [[תשט"ו]] - [[ג' ניסן]] [[תשפ"ד]]) הוא איש חינוך ותיק מתושבי [[כפר חב"ד]], המשמש גם כחזן ושליח ציבור.
הרב '''יצחק דב ליברמן''' ([[י"ד חשוון]] [[תשט"ו]] - [[ג' ניסן]] [[תשפ"ד]]) היה איש חינוך ותיק מתושבי [[כפר חב"ד]], ששימש גם כחזן ושליח ציבור.


==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[בני ברק]] ב[[י"ד בחשון]] [[תשט"ו]] לר' שמואל חנוך ואסתר ליברמן, חסידי אשלג.
נולד ב[[בני ברק]] ב[[י"ד בחשון]] [[תשט"ו]] לר' שמואל חנוך ואסתר ליברמן, [[חסידות אשלג|חסידי אשלג]].


כתלמיד בישיבה קטנה באשלג הכיר את הרב [[יונתן בורגן]] שהשפיע עליו ללמוד את [[ספר התניא]], ובסיום שלוש שנים בישיבה קטנה עבר ללמוד בישיבת [[תורת אמת ירושלים]] והפך לחסיד חב"ד.
כתלמיד בישיבה קטנה באשלג הכיר את הרב [[יונתן בורגן]] שהשפיע עליו ללמוד את [[ספר התניא]], ובסיום שלוש שנים בישיבה קטנה עבר ללמוד בישיבת [[ישיבה גדולה תורת אמת|תורת אמת ירושלים]] והפך לחסיד חב"ד.


כבחור כתב רבות לרבי על חייו, ובשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]', וזכה להיכנס ל[[יחידות]] לכבוד יום ההולדת שלו בד' חשון. כשנכנס ליחידות בפתק אותו הגיש לרבי היה כתוב שיום זה הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] שלו, ומספר בקשות ברכה. כשהרבי קרא את הפתק הרבי חזר ושאל כמה פעמים לתאריך היום הולדת שלו, עד שהרבי אמר לו שיברר את התאריך. למחרת התקשר למשפחתו והתברר שתאריך היום הולדת שלו זה בי"ד בחשון, והתברר שברישום של בית הרפואה כתבו את האות י' על הקו של הטבלה ולא נראה וככה הוא גם את הבר מצווה שלו חגג בד' חשון{{הערה|קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד 1993 עמוד 21.}}.
רבי אברהם שמחה הלוי אשלג שלח אותם להפוך לחסידי חב"ד, באמצעות הרב בורגן והרב ליברמן ניסה הרב אשלג לשלוח לרבי את כתבי סביו בעל 'הסולם', יוזמה שנכשלה עקב התנגדותו של אחד ממזכירי הרבי{{הערה|עדותו של ר' צביקה ונטורה ש[https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%94:%D7%97%D7%A1%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA_%D7%90%D7%A9%D7%9C%D7%92#%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%A2_%D7%97%D7%A1%D7%A8,_%D7%94%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%95%D7%93_%D7%9B%D7%9E%D7%94_%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA שמע זאת מרבי שמחה אשלג]}}.
===מענה הרבי: זוהי 'תורת אמת'?===
באחת מה[[התוועדויות]] שהשתתף בהם בישיבה בתורת אמת ישבו כמה בעלי בתים שלא נמנו על תלמידי הישיבה, התברר שביניהם ישבו שניים שהיה להם סכסוך רב שנים,  


בשנת [[תש"מ]] התחתן עם רעייתו מרת שרה בת אריה הר-גיל{{הערה|[https://col.org.il/news/99866 גלריה מהחתונה • היום ימים{{col}}]}} והתיישב ב[[כפר חב"ד]], והחל לחנך בחיידר ילדים בגיל חינוך, ושימש בתפקיד זה במשך כ-40 שנה.
בדרך לא נשלטת התגלגלו הדברים ב[[התוועדות]] לכך שהם התחילו להתכחש ולהטיח עלבונות פוגעניים זה בזה, זה היה מחזה מאוד מביש, היה מאוד לא נעים להיות נוכח שם,  


קיבל הדרכות מפורטות מהרבי בחינוך, וחלק מהמכתבים אף פורסמו בסדרת [[איגרות קודש]].
כששמע זאת הרב יצחק חש חילול הקודש וכאב לב גדול ומתוך כך החליט לכתוב על כך לרבי,


שימש כבעל תפילה ובעיקר בחגים בבית הכנסת [[בית מנחם]] בכפר.
לאחר זמן קצר קיבל מענה מהרבי ונכתב בזה הלשון: '''"לפלא גדול ומצער ששואל המותר להלבין (בלשונו 'לדקור') פני חברו ובפרט ברבים, זהו 'תורת אמת'?!"..'''


מאז שנת [[תש"נ]] משמש כחזן ב[[הקפות שניות|הקפות השניות]] בכפר חב"ד.
===יחידות עם הרבי===
כבחור כתב רבות לרבי על חייו, ובשנת [[תשל"ד]] נסע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] בחצר הרבי ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]',


נפטר ב[[ג' ניסן]] [[תשפ"ד]].
וזכה להיכנס ל[[יחידות]] לכבוד יום ההולדת שלו ב[[ד' חשון]]. כשנכנס ליחידות בפתק אותו הגיש לרבי היה כתוב שיום זה הוא [[יום הולדת|יום ההולדת]] שלו, ומספר בקשות ברכה.
 
כשהרבי קרא את הפתק חזר ושאל כמה פעמים לתאריך היום הולדת שלו, עד שהרבי אמר לו שיברר את התאריך, כשיצא מהיחידות יעצו לו חבריו לפנות ל[[חיים מרדכי אייזיק חדקוב|רב חדקוב]], ואמר לו שיתקשר למשפחתו לברר,
 
והתברר שתאריך היום הולדת שלו זה ב[[י"ד חשון|י"ד בחשון]] ולא ב[[ד' חשון]], והתברר שברישום של בית הרפואה כתבו את האות י' על הקו של הטבלה ולא נראה וככה הוא גם את ה[[בר מצווה]] שלו חגג ב[[ד' חשון]]{{הערה|קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד 1993 עמוד 21.}}.
 
===חתונתו===
בכ"ד אלול [[תשל"ח]] התחתן עם רעייתו מרת שרה בת אריה הר-גיל{{הערה|[https://col.org.il/news/99866 גלריה מהחתונה • היום ימים{{col}}]}} והתיישב ב[[כפר חב"ד]], והחל לחנך בחיידר ילדים בגיל חינוך, ושימש בתפקיד זה במשך כ-40 שנה במהלכם שימש כמחנך במקומות שונים בהם ב[[תלמוד תורה בני מנחם בני ברק]]
==עשייתו הציבורית והחינוכית==
קיבל הדרכות מפורטות מהרבי ב[[חינוך]], וחלק מהמכתבים אף פורסמו בסדרת [[איגרות קודש]].
 
שימש כ[[בעל תפילה]] ובעיקר בחגים בבית הכנסת [[בית מנחם]] בכפר.
 
מאז שנת [[תש"נ]] שימש כחזן ב[[הקפות שניות|הקפות השניות]] בכפר חב"ד.
 
השתתף ושר ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה]] שאורגנו בשנת [[תשנ"ה]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי משיח צדקנו]] על ידי הרב [[זמרוני זעליג ציק]].
 
נפטר ב[[ג' ניסן]] [[תשפ"ד]]. הלוויתו התקיימה למחרת [[ד' ניסן]] [[תשפ"ד]] בהשתתפות רבים מתושבי [[כפר חב"ד]].


==משפחתו==
==משפחתו==
*חתנו, הרב [[לוי יצחק סגל]] - משפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה
*חתנו, הרב [[לוי יצחק סגל]] - משפיע בישיבת תומכי תמימים נתניה
*חתנו שנאור זלמן חרותי משגיח כשרות במדינת איוואה ולשעבר שליחי הרבי בשנזן.
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*בנו, הרב [[מנחם מענדל ליברמן (אלעד)|מנחם מענדל ליברמן]] - משפיע בישיבת [[תומכי תמימים אלעד]]
*בנו, הרב ישראל ליברמן - שליח הרבי בהונג קונג.
*חתנו הרב שניאור זלמן חרותי - מנהל כשרות עולמי בפלורידה.
*חתנו הרב משה פולק מנהל גשמי בישיבת תות"ל אלעד.
*חתנו הרב משה פולק - מנהל גשמי בישיבת תות"ל אלעד.
*בנו, הרב [[ישראל ברוך שמחה ליברמן]] - שליח הרבי בהונג קונג.
*חתנו ר' חיים שפרינגר -
*חתנו ר' אלעזר הכהן ערנטרוי -
*בנו, ר' שניאור זלמן ליברמן -
 
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://77012.blogspot.com/2024/10/blog-post_13.html תיעוד נוסטלגי מהתוועדות חסידית לציון יום הולדת הרב יצחק דב ליברמן]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:ליברמן, יצחק דב}}
{{מיון רגיל:ליברמן, יצחק דב}}
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:צוות תלמוד תורה חב"ד בני ברק]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשט"ו]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:בוגרי תורת אמת ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בכפר חב"ד]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:חזנים]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:קבוצה תשל"ד]]
[[קטגוריה:משפחת ליברמן]]
[[קטגוריה:משפחת ליברמן (3)]]
[[קטגוריה:בוגרי ישיבות חסידיות]]

גרסה אחרונה מ־18:23, 12 באוגוסט 2025

הרב ליברמן בעת מעמד הקפות שניות בכפר חב"ד

הרב יצחק דב ליברמן (י"ד חשוון תשט"ו - ג' ניסן תשפ"ד) היה איש חינוך ותיק מתושבי כפר חב"ד, ששימש גם כחזן ושליח ציבור.

תולדות חייו[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בבני ברק בי"ד בחשון תשט"ו לר' שמואל חנוך ואסתר ליברמן, חסידי אשלג.

כתלמיד בישיבה קטנה באשלג הכיר את הרב יונתן בורגן שהשפיע עליו ללמוד את ספר התניא, ובסיום שלוש שנים בישיבה קטנה עבר ללמוד בישיבת תורת אמת ירושלים והפך לחסיד חב"ד.

רבי אברהם שמחה הלוי אשלג שלח אותם להפוך לחסידי חב"ד, באמצעות הרב בורגן והרב ליברמן ניסה הרב אשלג לשלוח לרבי את כתבי סביו בעל 'הסולם', יוזמה שנכשלה עקב התנגדותו של אחד ממזכירי הרבי[1].

מענה הרבי: זוהי 'תורת אמת'?[עריכה | עריכת קוד מקור]

באחת מההתוועדויות שהשתתף בהם בישיבה בתורת אמת ישבו כמה בעלי בתים שלא נמנו על תלמידי הישיבה, התברר שביניהם ישבו שניים שהיה להם סכסוך רב שנים,

בדרך לא נשלטת התגלגלו הדברים בהתוועדות לכך שהם התחילו להתכחש ולהטיח עלבונות פוגעניים זה בזה, זה היה מחזה מאוד מביש, היה מאוד לא נעים להיות נוכח שם,

כששמע זאת הרב יצחק חש חילול הקודש וכאב לב גדול ומתוך כך החליט לכתוב על כך לרבי,

לאחר זמן קצר קיבל מענה מהרבי ונכתב בזה הלשון: "לפלא גדול ומצער ששואל המותר להלבין (בלשונו 'לדקור') פני חברו ובפרט ברבים, זהו 'תורת אמת'?!"..

יחידות עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]

כבחור כתב רבות לרבי על חייו, ובשנת תשל"ד נסע ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית בחצר הרבי ב-770 במסגרת שנת ה'קבוצה',

וזכה להיכנס ליחידות לכבוד יום ההולדת שלו בד' חשון. כשנכנס ליחידות בפתק אותו הגיש לרבי היה כתוב שיום זה הוא יום ההולדת שלו, ומספר בקשות ברכה.

כשהרבי קרא את הפתק חזר ושאל כמה פעמים לתאריך היום הולדת שלו, עד שהרבי אמר לו שיברר את התאריך, כשיצא מהיחידות יעצו לו חבריו לפנות לרב חדקוב, ואמר לו שיתקשר למשפחתו לברר,

והתברר שתאריך היום הולדת שלו זה בי"ד בחשון ולא בד' חשון, והתברר שברישום של בית הרפואה כתבו את האות י' על הקו של הטבלה ולא נראה וככה הוא גם את הבר מצווה שלו חגג בד' חשון[2].

חתונתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

בכ"ד אלול תשל"ח התחתן עם רעייתו מרת שרה בת אריה הר-גיל[3] והתיישב בכפר חב"ד, והחל לחנך בחיידר ילדים בגיל חינוך, ושימש בתפקיד זה במשך כ-40 שנה במהלכם שימש כמחנך במקומות שונים בהם בתלמוד תורה בני מנחם בני ברק

עשייתו הציבורית והחינוכית[עריכה | עריכת קוד מקור]

קיבל הדרכות מפורטות מהרבי בחינוך, וחלק מהמכתבים אף פורסמו בסדרת איגרות קודש.

שימש כבעל תפילה ובעיקר בחגים בבית הכנסת בית מנחם בכפר.

מאז שנת תש"נ שימש כחזן בהקפות השניות בכפר חב"ד.

השתתף ושר בכינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה שאורגנו בשנת תשנ"ה לקבלת פני הרבי משיח צדקנו על ידי הרב זמרוני זעליג ציק.

נפטר בג' ניסן תשפ"ד. הלוויתו התקיימה למחרת ד' ניסן תשפ"ד בהשתתפות רבים מתושבי כפר חב"ד.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. עדותו של ר' צביקה ונטורה ששמע זאת מרבי שמחה אשלג
  2. קוראים כותבים שבועון כפר חב"ד 1993 עמוד 21.
  3. גלריה מהחתונה • היום ימים