![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ניגון לשבת ויום טוב לר' אשר מניקולייב: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (28 גרסאות ביניים של 16 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''ניגון ל[[ר' אשר מניקולייב]] (מכונה גם: אלף דרייער)''' הוא ניגון מספר נ"ט ב[[ספר הניגונים]]. | |||
== מקור הניגון == | |||
בראשית הקיץ של שנת [[תרס"א]], ב[[י"ג בסיוון]] התקיימה חתונה בעיר קאמינקה שבמולדובה של קרובי משפחתה של [[הרבנית שטרנא שרה]], אשת [[אדמו"ר הרש"ב]]. החתן היה ר' [[שלמה הורנשטיין]], והכלה הייתה מצאצאי [[אדמו"ר הצמח צדק]]{{הערה|החתן, ר' שלמה הורנשטיין, היה ממשפחת ר' משה הורנשטיין, דודו ומחותנו של אדמו"ר הריי"צ, והכלה הייתה בת דודה של הרבנית, בת גיסתו של אדמו"ר הרש"ב. בחתונה השתתפו אורחים רבים, כולל חסידים מחצרות באבאוו וטשארטקאווא.}}. אדמו"ר הרש"ב והרבנית לא נכחו, ושלחו את בנם, [[אדמו"ר הריי"צ]], כנציג המשפחה, בליווי החסיד ר' [[אשר גרוסמן]]{{הערה|אדמו"ר הריי"צ היה במסע בענייני הכלל בשליחות אביו, שבמהלכו ביקר בציון של ר' לוי יצחק מברדיטשב ומשם המשיך לקאמינקה. ר' אשר גרוסמן התלווה אליו לבקשת אדמו"ר הרש"ב.}}. | |||
ניגון | במהלך החתונה ניגנה חבורת כלי זמר ניגון דביקות בעל שני בתים. ר' אשר, שהיה בעל חוש לנגינה, תפס את הניגון לאשורו, ולאחר החתונה, בדרכו לקישינוב, ניגן ר' אשר את הניגון בפני אדמו"ר הריי"צ על שפת נהר דניסטר{{הערה|אדמו"ר הריי"צ נסע בסירה של החסיד ר' משה ליב שוואלבין מניקולייב לביקור אצל חותנו, ר' אברהם שניאורסאהן. על שפת הנהר בקאמינקה, ניגן ר' אשר את הניגון "מיט אזא רייכקייט", בעשירות שכזו, כפי שתיאר אדמו"ר הריי"צ.}}. לאחר מכן, סיפר ר' אשר לאדמו"ר הרש"ב (ששהה בהאמבורג{{הערה|ר' אשר נסע להאמבורג, שם שהה אדמו"ר הרש"ב במרפא, כדי למסור דיווח על השליחות, כולל פרטי החתונה והמאמרים שנחזרו.}}) על החתונה וניגן את הניגון. בחזרתו לניקולייב, לימד ר' אשר את הניגון לחסיד ר' [[משה חריטונוב]]{{הערה|בגירסא אחרת: ר' [[אהרן חריטונוב]]}}, ששיכלל אותו והוסיף בית נוסף{{הערה|ר' משה, שהיה מנגן ומחבר ניגונים, "הוסיף לו כנפיים", כדברי אדמו"ר הריי"צ, וחסידים אמרו כי "הוסיף עליו ציצים ופרחים", כפי שמסר ר' שלום חריטונוב ששמע מר' שלמה אהרן קזרנובסקי, חתנו של ר' אשר גרוסמן.}}. כך נקבע הניגון כ"ניגון לר' אשר מניקולייב". | ||
לגרסה אחרת, פעם בדרכו לליובאוויטש עבר ר' אשר דרך עיירה של גויים, שם בכל פעם היה שומע מבית המרזח קולות של צחוק והוללות. פעם אחת קרא משהו שונה: ר' אשר שמע ניגון ממש מיוחד! כמה נגנים גויים ניגנו ניגון שממש מצא חן בעיניו והצלילים ממש משכו את ר' אשר פנימה. ר' אשר נעמד ליד הנגנים עצם את עיניו וביקש שינגנו שוב ושוב את הניגון. הנגנים סירבו בהתחלה, אבל ר' אשר הוציא מטבע מכיסו בכל פעם, מטבע בשם "דרייער". הוא נתן לנגנים והם ניגנו שוב את הניגון, וכך היה 11 פעמים עד שהוא הרגיש שהוא קנה את הניגון ופדה אותו מהגויים. משם מגיע השם של הניגון "אלף" זה אחד עשרה באידיש ושם המטבע "דרייער" . ר' אשר מיהר לליובאוויטש לתת את הניגון מתנה לאדמו"ר הרש"ב ולנגן את זה לפניו, הרבי הרש"ב מאוד אהב את הניגון ובסיום הניגון אמר לר' אשר שלא מספיק לקנות את הניגון בכסף אלא צריך לבצע שינוי בניגון. נסע ר' אשר לחסיד ר' אהרן חריטונוב שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון ובפי החסידים עשה כנפיים לניגון והעלה אותו לקדושה{{מקור}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | === משמעות הניגון === | ||
ב[[פורים]] [[תרס"ב]], ניגן ר' אשר גרוסמן את הניגון עם ההוספות בפני אדמו"ר הרש"ב, שאמר עליו : {{ציטוט|"בניגון זה משתקף האבדון (די פאַרלוירענקייט) של חסיד מצד מעשיו, ותקוותו (זיין האָפען) על הרבי"{{הערה|ר' משה חריטונוב, בשומעו את דברי אדמו"ר הרש"ב, התרגש ואמר כי הרבי רואה כמה "פנימיות הלב" עלה לו הניגון.}}}}. בהזדמנות נוספת אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון: {{ציטוט|בניגון זה אפשר להתפלל היטב, אפשר להדיח היטב את הכלי (חומריות הגוף) עם דמעות חמות וזה מסייע לפתיחת הלב.}} מבחינה מוזיקלית, התיבות הראשונות מבטאות נפילות ואבדון, ואחריהן תנועת התרוממות ותקווה, עד לשיא בבית הרביעי{{הערה|ארבע התיבות הראשונות כוללות שלוש נפילות, המשקפות את האבדון, ואחריהן תנועה של עלייה, המבטאת שאיפה להיאחז בעליון, כדברי אדמו"ר הרש"ב על תקוות החסיד על הרבי.}}. | |||
אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). ולאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות{{הערה|אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."}}. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי{{הערה|לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.}}. | |||
== ביצועים לניגון == | |||
* ב[[י' שבט]] [[תשפ"ד]] (2024), ביצעה מקהלת הפנסאים עם ר' [[שמחה פרידמן]] את הניגון, בליווי סיפור המבוסס בצורה רופפת על הסיפור האמיתי. | |||
== ראו גם == | |||
* [[ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב]] | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-02-Reb-Asher-Grossman-from-Nikolayev-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] | * [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/11-02-Reb-Asher-Grossman-from-Nikolayev-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]] | ||
* [ | * [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/140707/jewish/Reb-Oshers-Nigun.htm לשמיעת הניגון] מתוך [[ניח"ח]] 3# | ||
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQMTJhbmh6SER2LU0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי ר' [[דוד הורביץ]] | |||
* [http://old2.ih.chabad.info/php/audio.php?action=playsong&id=478 לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר] | |||
{{ניגוני חב"ד}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | [[קטגוריה:ניגוני שבת ויום טוב]] | ||
[[קטגוריה:ניגונים מניקולייב]] | |||
[[קטגוריה:ניגוני ר' אהרון חריטונוב]] | |||
{{קרדיט| '''[https://nichoach.blogspot.com/2014/11/blog-post.html כתבה]''' באתר '''[https://nichoach.blogspot.com/ קיר הניגונים]''' של הרב [[לב לייבמן]]{{הערה|מקורות: [[אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב]]; [[ליקוטי דיבורים]] (ח"ג); [[ספר השיחות קיץ ה'ש"ת]]; סה"ש תש"א; נגינה לאור החסידות.}}}} | |||
גרסה אחרונה מ־20:11, 31 ביולי 2025
ניגון לר' אשר מניקולייב (מכונה גם: אלף דרייער) הוא ניגון מספר נ"ט בספר הניגונים.
מקור הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בראשית הקיץ של שנת תרס"א, בי"ג בסיוון התקיימה חתונה בעיר קאמינקה שבמולדובה של קרובי משפחתה של הרבנית שטרנא שרה, אשת אדמו"ר הרש"ב. החתן היה ר' שלמה הורנשטיין, והכלה הייתה מצאצאי אדמו"ר הצמח צדק[1]. אדמו"ר הרש"ב והרבנית לא נכחו, ושלחו את בנם, אדמו"ר הריי"צ, כנציג המשפחה, בליווי החסיד ר' אשר גרוסמן[2].
במהלך החתונה ניגנה חבורת כלי זמר ניגון דביקות בעל שני בתים. ר' אשר, שהיה בעל חוש לנגינה, תפס את הניגון לאשורו, ולאחר החתונה, בדרכו לקישינוב, ניגן ר' אשר את הניגון בפני אדמו"ר הריי"צ על שפת נהר דניסטר[3]. לאחר מכן, סיפר ר' אשר לאדמו"ר הרש"ב (ששהה בהאמבורג[4]) על החתונה וניגן את הניגון. בחזרתו לניקולייב, לימד ר' אשר את הניגון לחסיד ר' משה חריטונוב[5], ששיכלל אותו והוסיף בית נוסף[6]. כך נקבע הניגון כ"ניגון לר' אשר מניקולייב".
לגרסה אחרת, פעם בדרכו לליובאוויטש עבר ר' אשר דרך עיירה של גויים, שם בכל פעם היה שומע מבית המרזח קולות של צחוק והוללות. פעם אחת קרא משהו שונה: ר' אשר שמע ניגון ממש מיוחד! כמה נגנים גויים ניגנו ניגון שממש מצא חן בעיניו והצלילים ממש משכו את ר' אשר פנימה. ר' אשר נעמד ליד הנגנים עצם את עיניו וביקש שינגנו שוב ושוב את הניגון. הנגנים סירבו בהתחלה, אבל ר' אשר הוציא מטבע מכיסו בכל פעם, מטבע בשם "דרייער". הוא נתן לנגנים והם ניגנו שוב את הניגון, וכך היה 11 פעמים עד שהוא הרגיש שהוא קנה את הניגון ופדה אותו מהגויים. משם מגיע השם של הניגון "אלף" זה אחד עשרה באידיש ושם המטבע "דרייער" . ר' אשר מיהר לליובאוויטש לתת את הניגון מתנה לאדמו"ר הרש"ב ולנגן את זה לפניו, הרבי הרש"ב מאוד אהב את הניגון ובסיום הניגון אמר לר' אשר שלא מספיק לקנות את הניגון בכסף אלא צריך לבצע שינוי בניגון. נסע ר' אשר לחסיד ר' אהרן חריטונוב שהיה בעל מנגן נפלא, ר' אהרן עשה שינוי בניגון ובפי החסידים עשה כנפיים לניגון והעלה אותו לקדושה[דרוש מקור].
משמעות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
בפורים תרס"ב, ניגן ר' אשר גרוסמן את הניגון עם ההוספות בפני אדמו"ר הרש"ב, שאמר עליו :
"בניגון זה משתקף האבדון (די פאַרלוירענקייט) של חסיד מצד מעשיו, ותקוותו (זיין האָפען) על הרבי"[7]
. בהזדמנות נוספת אדמו"ר הרש"ב אמר על הניגון:
בניגון זה אפשר להתפלל היטב, אפשר להדיח היטב את הכלי (חומריות הגוף) עם דמעות חמות וזה מסייע לפתיחת הלב.
מבחינה מוזיקלית, התיבות הראשונות מבטאות נפילות ואבדון, ואחריהן תנועת התרוממות ותקווה, עד לשיא בבית הרביעי[8].
אדמו"ר הריי"צ התייחס למשמעות הניגון בהסתמך על דברי אדמו"ר הרש"ב, שציטט את אדמו"ר מהר"ש ואדמו"ר הצמח צדק. אשר ניגוני חב"ד מתחלקים לשני סוגים: כאלו שמקורם בחב"ד וכאלו שמגלים את עקרונות חב"ד. ניגון זה נחשב "ניגון שמגלה חב"ד" ומשתייך למדרגה הרביעית של ניגונים, שכן מקורו בנגינת כלי זמר שאינה חסידית ("מן החוץ"). ולאחר שזוכך ושוכלל על ידי חסידי חב"ד והותאם לסגנון חסידי, הוא קיבל מעמד רוחני גבוה, המגיע "לעילא", מעל כל העולמות[9]. תהליך זה משקף את יכולתם של חסידי חב"ד לקחת ניגון חיצוני, לברר אותו ולהעלותו לרמה רוחנית גבוהה באמצעות עיבודו לסגנון חסידי[10].
ביצועים לניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בי' שבט תשפ"ד (2024), ביצעה מקהלת הפנסאים עם ר' שמחה פרידמן את הניגון, בליווי סיפור המבוסס בצורה רופפת על הסיפור האמיתי.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- לשמיעת הניגון באתר היכל נגינה
- לשמיעת הניגון מתוך ניח"ח 3#
- לשמיעת הניגון מפי ר' דוד הורביץ
- לשמיעת הניגון בעיבודו של ר' אלאור ולנר
הערות שוליים
- ↑ החתן, ר' שלמה הורנשטיין, היה ממשפחת ר' משה הורנשטיין, דודו ומחותנו של אדמו"ר הריי"צ, והכלה הייתה בת דודה של הרבנית, בת גיסתו של אדמו"ר הרש"ב. בחתונה השתתפו אורחים רבים, כולל חסידים מחצרות באבאוו וטשארטקאווא.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ היה במסע בענייני הכלל בשליחות אביו, שבמהלכו ביקר בציון של ר' לוי יצחק מברדיטשב ומשם המשיך לקאמינקה. ר' אשר גרוסמן התלווה אליו לבקשת אדמו"ר הרש"ב.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ נסע בסירה של החסיד ר' משה ליב שוואלבין מניקולייב לביקור אצל חותנו, ר' אברהם שניאורסאהן. על שפת הנהר בקאמינקה, ניגן ר' אשר את הניגון "מיט אזא רייכקייט", בעשירות שכזו, כפי שתיאר אדמו"ר הריי"צ.
- ↑ ר' אשר נסע להאמבורג, שם שהה אדמו"ר הרש"ב במרפא, כדי למסור דיווח על השליחות, כולל פרטי החתונה והמאמרים שנחזרו.
- ↑ בגירסא אחרת: ר' אהרן חריטונוב
- ↑ ר' משה, שהיה מנגן ומחבר ניגונים, "הוסיף לו כנפיים", כדברי אדמו"ר הריי"צ, וחסידים אמרו כי "הוסיף עליו ציצים ופרחים", כפי שמסר ר' שלום חריטונוב ששמע מר' שלמה אהרן קזרנובסקי, חתנו של ר' אשר גרוסמן.
- ↑ ר' משה חריטונוב, בשומעו את דברי אדמו"ר הרש"ב, התרגש ואמר כי הרבי רואה כמה "פנימיות הלב" עלה לו הניגון.
- ↑ ארבע התיבות הראשונות כוללות שלוש נפילות, המשקפות את האבדון, ואחריהן תנועה של עלייה, המבטאת שאיפה להיאחז בעליון, כדברי אדמו"ר הרש"ב על תקוות החסיד על הרבי.
- ↑ אדמו"ר הריי"צ ציין: "שמעתי מאאמו"ר (הרש"ב), בשם אביו אאזמו"ר מוהר"ש, ששמע מאביו אדמו"ר הצמח צדק, שניגוני חב"ד הם באחד משני פנים: 1. או שהם באים מחב"ד 2. או שהם מגלים חב"ד. אודות ניגון זה שניגנו כעת (ניגונו של ר' אשר גרוסמן) אמר אאמו"ר (הרש"ב) שהוא מן ה'פרשה' שמגלה חב"ד. דובר פעם, שישנן ארבע מדריגות בניגונים. הניגון של ר' אשר גרוסמן הוא מן המדריגה הרביעית. ניגון זה הוא לא מן הניגונים המיוחסים, אשר מיוחסים לרבי, אלא זהו ניגון שבא מן החוץ, שזהו ענין ה'עשיה', שמגיע עד 'לעילא', מעל כל העולמות."
- ↑ לפנינו עדות מפורטת על תהליך של "עיבודו" של ניגון מן החוץ אל הפנים, החל ממקורו של הניגון והגלגולים אותם עבר עד להצטרפותו לאוצר ניגוני חב"ד.
קרדיט: חלק מהמידע בערך זה מבוסס על כתבה באתר קיר הניגונים של הרב לב לייבמן[1]
- ↑ מקורות: אגרות קודש אדמו"ר מהורש"ב; ליקוטי דיבורים (ח"ג); ספר השיחות קיץ ה'ש"ת; סה"ש תש"א; נגינה לאור החסידות.