אשר גרוסמן

הרב אשר גרוסמן (ידוע בכינויו ר' אשר שו"ב מניקולייב) (? - ט"ו חשון תר"פ), היה אחד מגדולי החסידים בתקופת אדמו"ר מוהר"ש ואדמו"ר הרש"ב ומתלמידי החסיד הרב הלל מפריטש. התעסק בהגהת התניא הוצאת וילנא תר"ס. היה בעל מנגן ובספר הניגונים מופיעים שניים מניגוניו.

תולדות חיים

נולד לר' מאיר גרוסמן שהיה שוחט ובודק בעיר ניקולייב.

היה בעל מנגן. בהתוועדות בשנת תש"א אצל הרבי הריי"צ, שרו החסידים ניגון חסידי לבבי, ואחר כך אמר הרבי הריי"צ : "ניגון זה שמעתי בפעם הראשונה בשנת תרס"א בחתונת אחד ממשפחת מחותני הרה"ח הר"מ הורנשטיין. נסעתי אז בשליחותו של הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק [כ"ק אדמו"ר הרש"ב] בעניני הכלל ועל פי פקודתו הייתי גם על הציון של הרב מברדיצ'וב נ"ע, ונסעתי לחתונה שם היה גם החסיד ר' אשר מניקולייב שהיה לו חוש בנגינה. בשמעו את הניגון - רק הבבות הראשונות - מכלי הזמר, קלט אותו מיד, ובבואו לאחר מכן לליובאוויטש שר החסיד ר' אשר את הניגון לפני הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק. הניגון מצא מאד חן בעיני אבי, אותן התנועות של געגועים ברצוא ושוב שישנן בניגון. ואבי אמר אז: 'בניגון זה יכולים להתפלל היטב, יכולים לרחוץ היטב את הכלי בדמעות חמות וזה עוזר לפתיחת הלב'".

עסק בהדפסת התניא והלקוטי תורה מטעם אדמו"ר הרש"ב.

אדמו"ר הרש"ב ביקש ממנו את כתביו של הרב נחום טוביה מפיראטין וביקש לשלם את עלויות והוצאות הבאת הכתבים, בנוסף הדריכו במיקום ציוני הבעש"ט וצדיקים נוספים.

נפטר בט"ו בחשוון ה'תר"פ.

מקובל בפי חסידים כי עם הסתלקותו של אדמו"ר הרש"ב הוא לקח יחד עמו 'מנין' של בחירי החסידים שנפטרו בתוך ה'שנה' של פטירתו, ואף ר' אשר נמנה על אותם עשרה חסידים מופלאים שנפטרו בטרם עת בתוך שנה זו.

התקשרות לרבותינו

ר' אשר היה מקושר וקרוב מאוד לרביים, ובאמצעותו הדפיס הרבי הרש"ב את מהדורת התניא המפורסמת בוילנא בשנת תר"ס.

הוא אף מוזכר בצורה מיוחדת בשיחות הרבי הריי"צ על בואו לליובאוויטש: "לכבוד שבת פרשת שבת פ' שמות הגיעו.. ר' מאיר-שלמה ור' אשר גראסמאן מניקאלאיעוו...".

ליחס מיוחד ביותר זכה, כאשר אדמו"ר הרש"ב אמר מאמר מיוחד לכבוד הבן מצוה של בנו שמואל, את המאמר ד"ה 'נעשה אדם תרס"ג'.

עם הרב מאיר שלמה ינובסקי

מפורסם הסיפור שבברית של הרבי שהייתה בחוה"מ פסח, לא אכל ר' אשר (כי הקפיד שלא לאכול בפסח מחוץ לביתו). על כך אמר רב העיר, הרב מאיר שלמה ינובסקי, סב הרבי, שמכיון שר' אשר הציל את חייו, לא יוכל להקפיד עליו.

הרב מאיר שלמה נתקף פעם במחלת הטיפוס, מחלה שהפילה חללים רבים בתקופה ההיא ולא הצליחו למצוא לה את התרופה המתאימה. מכיון שכך ובכדי למנוע את התפשטות המחלה, נוהגים היו השלטונות להוציא את החולים למחנה הסגר מבודד הרחק מהעיר. באין תרופה למחלתם,היו אומללים אלה מתפתלים ביסוריהם עד צאת נשמתם ר"ל. פרט לרופא אשר היה מבקר אצלם אחת ליום ונותן להם תרופה להשקיט כאביהם,לא הייתה לאיש שום גישה אליהם. וכך היו נופחים את נשמותיהם בודדים וגלמודים בימיהם האחרונים עלי אדמות. ככל השאר נלקח אף הוא - רבי מאיר שלמה למחנה ההסגר המרוחק מהעיר, בודד ומבודד וחסר אונים. בהויודע הדבר לידידו הנאמן ר' אשר גרוסמן. מיהר למחנה ההסגר וספר תניא בידו, באין אפשרות להכנס לחדרו נעמד ר' אשר ליד הפתח. והחל לקרוא בקול רם את סימן יא באגרת הקודש הפותחת במילים "להשכילך בינה", באגרת זו מבואר כי אין רע יורד מלמעלה, ועל האדם לשמוח בכל עת ושעה באמונתו בה' המטיב עמו בכל רגע וכו' והמאמין לא יחוש משום יסורין בעולם וכי הכל טוב בתכלית וכו'. בתום הקריאה עזב ר' אשר את המקום וחזר לביתו, כך חזר ונשנה המחזה במשך שלושים יום רצופים: מדי יום ביומו היה יוצא מן העיר אל מחנה ההסגר, וקורא בקול רם את הפרק התניא הנ"ל. בסופו של דבר הבריא רבי מאיר שלמה מן המחלה, וסיפר, שלאחר שבכל יום ויום, מיד לאחר קריאת פרק התניא, הרגיש שהוא הולך ונעשה יותר בריא .

הגהת והדפסת התניא

שיר שצירף ר' אשר להדפסת התניא בשנת תר"ס כשצורף אליו שער היחוד והאמונה, כשראשי השורות יוצרים אקרוסטיכון עם שמו הפרטי של אדמו"ר הרש"ב "שלום דובער נ"י", וסופי השורות: "ברב"י שמואל זי"ע". (הדף נתלש בהוראת אדמו"ר הרש"ב מכל העותקים ועותקים בודדים ממנו נשמרו בספריית ליובאוויטש)

ב'פתח דבר' לקונטרס ה"מפתחות.. לספר התניא", כותב הרבי שהשתמש בין היתר ב"מה שתיקן הרה"ח הוו"ח וכו' הר"ר אשר ז"ל שו"ב גראצמאן, הוא שעסק בהגהת והו"ל של התניא הוצאת ווילנא תר"ס – על גליון התניא שלו, וכ"ק מו"ח אדמו"ר [הריי"צ] אמר לי, אשר – בכלל – יש לסמוך עליו בזה".

לפני הדפסת "התניא המתוקן" (בשנת תר"ס) הגיה אותו אדמו"ר הרש"ב במשך כארבעה חודשים ותיקן בו אלפי טעויות. אחרי ההדפסה הגיה אותו שוב הרה"ח ר' אשר מניקוליוב "בעיון נמרץ", ומצא שמונה טעויות-סופר. הדפיסו שמונה דפים אחרים להחליף השמונה דפים שנמצא בהם הטעותים. ולפי דעתו עתה הוא נקי ומבורר בתכלית". בסוף דפוס זה הוסיף ר' אשר שיר הלל לרבי הרש"ב בו הוא חורז את שמו של הרבי בראשי וסופי שורות, אך דעתו של הרבי הרש"ב לא הייתה נוחה מזה, והוא ציווה לאסוף את כל העותקים. ר' אשר מיהר לאסוף הכל, תלש את הדף והדביק במקומו דף חלק - אך כמה עותקים בודדים נשארו בידי החסידים וכך הגיע השיר לידינו.

שמונת הדפים הללו, שהם גליון דפוס שלם, צורפו לכל עותק של ה'תניא', ולידם מודעה מיוחדת "אל הקונה" ואל הכורך, שיתלשו את הדפים השגויים לפני הכריכה ויניחו במקומם את הדפים המתוקנים.

כתוצאה מכך שהטעויות תוקנו בדפים נפרדים ולא בגוף האימהות [מטריצות; לוּחות שהיו מסדרים בהם את האותיות לדפוס ומהם אפשר להדפיס הדפסה חוזרת] של ה'תניא', נשתבשו חלק מהמהדורות הבאות שהדפיסו מהאימהות השגויות, וכך חזרו השגיאות ונשתרבבו לספר ה'תניא' וחלקן לא שורשו ממנו עד עצם היום הזה.

ניגוניו

• ניגון לשבת ויום טוב מניקולייב - ניגון נ"ט בספר הניגונים.
• ניגון שמחה לר' אשר מניקולייב - ניגון קמ"א בספר הניגונים.

משפחתו

• אחותו רבקה (ריבה), נישאה לר' פנחס אלטהויז מנקולייב).
• בתו הראשונה נישאה בתרמ"ח לר' איסר ינובסקי בן הרב ישראל לייב ינובסקי רבה של רומנובקה.
• בתו חיה מושקא נולדה בשנת תרמ"ט ונישאה בתרס"ו להתמים יוסף שמואל גארפינקל מפאהר
• בנו ר' שמואל גראצמאן נולד בשנת תר"נ, בתרס"ז נשא את רחל.
• בתו חיה פרידא נולדה בתר"ס ונישאה בתרפ"א להרב שלמה אהרון קזרנובסקי.

לקריאה נוספת

• אדמו"ר הריי"צ, ספר השיחות - שיחת ערב שבת קודש פרשת שופטים תש"ו ע' 54 ואילך ושיחות חג הפסח עמ' 34 הערה 13.
• הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הצארית - שער 'אדמו"ר המהר"ש', חלק 'רשימת תולדות חיים של כמה מחסידיו', הפרק על ר' אשר.
• ספר חסידים הראשונים ע' 131-138.
• זלמן רודרמן, ספר חסידים אנשי מעשה, ע' 85-89.

קישורים חיצוניים

• לשמיעת 'ניגון לשבת ויום טוב מניקולייב' בעיבודו של ר' אלאור ולנר
• מאה שנה להדפסת "התניא דתומכי תמימים"