הפטרה לפרשת דברים – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{בעריכה מתמשכת}} | |||
'''ההפטרה של פרשת דברים''' היא ה[[הפטרה]] שקוראים בשבת שלפני [[תשעה באב]], הידועה גם כ"[[שבת חזון]]". ההפטרה נלקחת מתוך ספר [[ישעיהו]], פרק א', פסוקים א'–כז', ומתארת את החזון של ישעיהו הנביא על חורבן ירושלים ותחנונים על חזרת העם בתשובה. מדובר בנבואה של תוכחה ושיפוט, אך גם בהבטחה לשובו של העם בתשובה. | '''ההפטרה של פרשת דברים''' היא ה[[הפטרה]] שקוראים בשבת שלפני [[תשעה באב]], הידועה גם כ"[[שבת חזון]]". ההפטרה נלקחת מתוך ספר [[ישעיהו]], פרק א', פסוקים א'–כז', ומתארת את החזון של ישעיהו הנביא על חורבן ירושלים ותחנונים על חזרת העם בתשובה. מדובר בנבואה של תוכחה ושיפוט, אך גם בהבטחה לשובו של העם בתשובה. | ||
| שורה 6: | שורה 8: | ||
ההפטרה כוללת את הידועים ביותר בכתבי הנביא ישעיהו, בהם קריאה להמיר את הזבחים והקרבנות במעשים טובים ובתשובה אמיתית. ישעיהו מזכיר את העוולות שבקרב העם, כמו חטאים של עמים מישראל ויהודה, ומצב הרוחניות של העם שמצריך שיפור מיידי. | ההפטרה כוללת את הידועים ביותר בכתבי הנביא ישעיהו, בהם קריאה להמיר את הזבחים והקרבנות במעשים טובים ובתשובה אמיתית. ישעיהו מזכיר את העוולות שבקרב העם, כמו חטאים של עמים מישראל ויהודה, ומצב הרוחניות של העם שמצריך שיפור מיידי. | ||
בסיום של ההפטרה של שבת חזון, כמו גם בשאר [[תלתא דפורענותא|הפטרות דפורענותא]], ישנה סיום בפסוקי ניחומים הממחישים את התכללות שני הקווים – גלות וגאולה. למרות שהתוכן הכללי של ההפטרה עוסק בגלות, הסיום, כפי בשטר שבו השיטה האחרונה משקפת את תוכן השטר, מראה על התכלית האמיתית של הגאולה{{הערה|סוף ד"ה ציון במשפט תשט"ו.}}. | |||
==הקשר לזמן השנה== | ==הקשר לזמן השנה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[שבת חזון]]}} | |||
ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא. | ההפטרה נקראת תמיד בשבת שלפני [[תשעה באב]], שנקראת גם "שבת חזון". השם "חזון" מציין את הראייה של הנביא. | ||
ההפטרה נקראת במיוחד בשבת שלפני תשעה באב, משום שהיא מדברת על חורבן הבית ועל הצורך בתשובה ושיפור המצב הרוחני של עם ישראל. | ההפטרה נקראת במיוחד בשבת שלפני תשעה באב, משום שהיא מדברת על חורבן הבית ועל הצורך בתשובה ושיפור המצב הרוחני של עם ישראל. | ||
==הקשר לפרשה== | ==הקשר לפרשה== | ||
פרשת דברים פותחת במילים: | פרשת דברים פותחת במילים: "אלה הדברים אשר דיבר משה..." שהם דברי ה[[תוכחה]] של [[משה רבנו]] לבני ישראל. וכאן גם יש קשר של תוכן הפרשה לתוכן של ההפטרה, שבה גם מדובר על דברי התוכחה של ישעיהו הנביא לעם ישראל{{הערה|ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ש"פ דברים.}}. | ||
בנוסף לכך ישנו גם קשר עמוקה יותר שכן בשניהם גם בפרשת דברים וגם בתוכן הפנימי של ההפטרה של שבת חזון ישנו שני שני הופכיים דומים בבת אחת. | בנוסף לכך ישנו גם קשר עמוקה יותר שכן בשניהם גם בפרשת דברים וגם בתוכן הפנימי של ההפטרה של שבת חזון ישנו שני שני הופכיים דומים בבת אחת. | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
ומצד שני מודגש בפרשה העלייה דרך הירידה, שכן למרות הירידה הרוחנית של הדור שנכנסו לארץ, הרי דווקא לדור זו שעיסוקם היתה בגשמיות, זה איפשר להם לממש את כוונת הבריאה [[דירה בתחתונים]]. | ומצד שני מודגש בפרשה העלייה דרך הירידה, שכן למרות הירידה הרוחנית של הדור שנכנסו לארץ, הרי דווקא לדור זו שעיסוקם היתה בגשמיות, זה איפשר להם לממש את כוונת הבריאה [[דירה בתחתונים]]. | ||
ובזה רואים את הקשר לשבת חזון, שגם בו ישנם שני הפכים, מצד אחד, זו השבת שלפני [[תשעה באב]], זמן החורבן והירידה, אך מצד שני, היא מייצגת את התחלת התהליך של עליית הגאולה. כפתגם של רבי לוי יצחק מבארדיטשוב, שבשבת זו "מראים את בית המקדש השלישי", שהוא גבוה ונעלה מכל בתי המקדש שלפניו, ויבנה במהרה בימינו ע"י [[משיח צדקנו]]. | |||
כך, בשבת חזון, כמו בפרשת דברים, ישנם שני הפכים – מצד אחד ירידה גדולה, אך מצד שני, | כך, בשבת חזון, כמו בפרשת דברים, ישנם שני הפכים – מצד אחד ירידה גדולה, אך מצד שני, עלייה גבוהה יותר, שתחול בעקבות אותה ירידה{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/1400210029 שיחת ש"פ דברים תשט"ו].}}. | ||
== קישורים חיצוניים == | == קישורים חיצוניים == | ||